דרוב (מסוק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
HAL Dhruv
ध्रुव
מסוק דרוב של משמר החופים ההודי
מסוק דרוב של משמר החופים ההודי
מאפיינים כלליים
סוג מסוק סער
ארץ ייצור הודו
יצרן התעשייה האווירית ההודית
טיסת בכורה 20 באוגוסט 1992
תקופת שירות מרץ 2002 – הווה (כ־22 שנים)
צוות 2
נוסעים 12 נוסעים (14 חיילים)
יחידות שיוצרו 335
משתמש ראשי חיל האוויר ההודי
ממדים 
אורך 15.87 מטר
גובה 4.98 מטר
רוחב 3.15 מטר
משקל מטען מרבי 14 נוסעים או מטען חיצוני במשקל 1,500 ק"ג
משקל המראה מרבי 5,500 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות שיוט 250 ק"מ/ש' במשקל מרבי
טווח טיסה מרבי 650 ק"מ
שהות באוויר עד 4 שעות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
צמד מנועי טורבומקה TM333-2B
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הדרוב (השם בא ממילה שמקורה בסנסקריט "dhruv", שפירושה בלתי ניתן לערעור או מוצק) הוא מסוק קל מתקדם, המתאים למגוון משימות צבאיות, משטרתיות ואזרחיות. שתוכנן ופותח על ידי תעשייה האווירית ההודית (HAL). הפיתוח של דרוב הוכרז בנובמבר 1984. המסוק טס לראשונה ב-1992; התפתחותו התארכה עקב מספר גורמים, כולל דרישת הצבא ההודי לשינויי עיצוב, הגבלות תקציב וסנקציות שהוטלו על הודו ב-1998.

דרוב נכנס לשירות בשנת 2002. הוא נועד לעמוד בדרישות של מפעילים צבאיים ואזרחיים כאחד, כאשר גרסאות צבאיות של המסוק פותחו עבור הכוחות המזוינים ההודיים, בעוד שפותחה גם גרסה לשימוש אזרחי/מסחרי. גרסאות צבאיות בייצור כוללות גרסאות הובלה, שירות, סיור ופינוי רפואי. בהתבסס על פלטפורמת דרוב, מפותחים בימים אלה מסוק קרב קל (LCH) ומסוק שירות ותצפית (LUH).

המסוק, שנמצא בייצור סדרתי, נרכש במספרים גדלים על-ידי הזרועות הצבאיות בהודו ומוצע גם ליצוא.[1] נכון לינואר 2022, יוצרו 335[2] דרוב עבור שוקי מקומיים ויצוא עם יותר מ-340,000 שעות טיסה.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית המסוק הקל המתקדם (ALH) עבור מסוק מקומי רב-תכלתי בנפח 5 טון שיזמה במאי 1979 על ידי חיל האוויר ההודי וזרוע האוויר הצי ההודי. התעשייה האווירית ההודית קיבלה חוזה על ידי ממשלת הודו לפיתוח המסוק עם חברת מסרשמיט-בולקוב-בלוהם (MBB) הגרמנית החוזה נחתם ביולי 1984 כיועצת עיצוב ושותפה בשיתוף פעולה בתוכנית. אף על פי שהוא תוכנן לטוס כבר ב-1989, אב הטיפוס הראשון של ALH ביצע את טיסת הבכורה שלו ב-20 באוגוסט 1992 בבנגלור עם נוכחותם של סגן הנשיא ההודי. בעיות פיתוח התעוררו עקב שינוי בדרישות הצבאיות ומחסור במימון בעקבות המשבר הכלכלי ההודי ב-1991.

ניסויים ימיים על סיפון INS Viraat וספינות אחרות של הצי ההודי החלו במרץ 1998, ובסביבות אותו זמן החלה תוכנית להפחתת משקל. עם זאת, עיכובים נוספים בפיתוח נגרמו כאשר יושמו סנקציות נגד הודו בעקבות מספר ניסויים גרעיניים של ב-1998 וסירובה המתמשך של הודו לחתום על האמנה המקיפה לאיסור ניסויים גרעיניים. כתוצאה מכך הוטל אמברגו על המנוע המיועד למסוק, ה-LHTEC T800. מנוע ש נבחר כתחליף הוא טורבומקה TM 333-2B2; בנוסף, טורבוממקה הסכימה לפתח מנוע חזק יותר עם התעשייה האווירית ההודית. טורבומקה גם סייעה בפיתוח המסוק, ניתוח מתח ומחקרים על דינמיקת הרוטור נערכו בצרפת. הטיסה הראשונה של דרוב עם המנוע החדש התרחשה ב-16 באוגוסט 2007.

פיתוחים נלווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרוב תקיפה

ה-HAL Rudra, הידוע קודם לכן כדרוב תקיפה (Dhruv-WSI), הוא גרסה תקיפה שתוכננה עבור הצבא ההודי. הפיתוח אושר בדצמבר 1998 ואב הטיפוס טס לראשונה ב-16 באוגוסט 2007; הוא אמור להיות חמוש בטילים נגד טנקים וגם בטילים נגד מטוסים ובצריח תותח. הדרוב תקיפה אמור להיות מסוגל לתפקד בתפקידי תמיכה אווירית קרבית (CAS) ולוחמה נגד צוללות (ASW). בנוסף לדרוב תקיפה התעשייה האווירית ההודית מפתחת גם את מסוק הקרב הקל (LCH) מבוסס על דרוב עבור הכוחות המזוינים ההודיים. הוא מצויד בכנפי גב לנשיאת טילים נגד-טנקים, טילי אוויר-אוויר ותרמילי רקטות. ל-LCH יהיו גם מערכת רכישת מטרות עם מד טווח לייזר וראייה תרמית.

מסוק תקיפה קל (LCH)

בפברואר 2012 דיווח התעשייה האווירית ההודי כי הצבא ההודי הורה על יצור 159 מסוקים נוספים.

חלקם של התעשיות ביטחוניות הישראליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת החברות הישראליות שעשתה שיתוף פעולה עם התעשייה האווירית ההודית בפיתוח מסוק הדרוב היא תעשייה אווירית שמספקת למסוק חבילת אוויוניקה מהמתקדמות בעולם החל משנת 2004. היקף העסקאות סביב המסוק מוערכות בעשרות מיליוני דולרים. מפעל להב בתע"א התקין בדרוב חבילת אוויוניקה משולבת, הכוללת צגים דיגיטליים בתא הטייסים, חליפת לוחמה אלקטרונית להגנת המסוק, מערכת תצפית אלקטרו-אופטית ליום וללילה, והתאמה לנשיאת חימוש חיצוני. מסוק מושבח ראשון הוצג בסלון האווירי בפריז ביוני 2003. (המסוק שהובא לארץ הוא בתצורתו המקורית, עם מכשור אנלוגי בתא הטייסים).

תע"א דאגה גם לשיתוף פעולה בין רשות התעופה האזרחית בישראל לרשות המקבילה בהודו, וב-2004 נחתם מזכר הבנות להופעת הדרוב ברישוי ישראלי (בינתיים מופעל המסוק בארץ ברישום הודי). רישוי זה עשוי לשפר את סיכויי שיווק המסוק במדינות השוק האירופי ובארצות הברית.[3]

בינואר 2011 חתמו החברות על שיתוף פעולה בפיתוח גרסה לא מאוישת של המסוק, עבור חיל הים ההודי. זה פרויקט המשך לפרויקט ה-NRUAV שפותח על ידי מפעל מלט והתעשייה האווירית ההודית. עם זאת, דיווח מחודש יוני האחרון מצביע על כך שהשת"פ הזה בוטל ובמקומו ממשיכה תע"א לבד לפתח מסוק לא מאויש על בסיס ה-Eurocopter EC-145.

עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרוב הוא בעיצוב קונבנציונלי; כ-29% ממשקלו הריק (מהווים 60% משטח הפנים של המטוס) הם חומרים מרוכבים. דווח שחומר סיבי הפחמן הייחודי שפותח על ידי התעשייה האווירית ההודית הפחית את משקל המסוק ב-50%. רוטור הזנב הגבוה מאפשר גישה נוחה לדלתות האחוריות. גלי הטורבו התאומים טורבומקה TM333-2B2 מותקנים מעל תא הנוסעים ומניעים רוטור ראשי מורכב בעל ארבעה להבים. ניתן לקפל את הרוטור הראשי באופן ידני; הלהבים מותקנים בין לוחות מחוזקים בסיבי פחמן, ראש הרוטור בנוי מאלסטומרים סיבים. בפברואר 2004, חברת המסוקים האמריקאית Lord Corporation זכתה בחוזה לפיתוח מערכת בקרת רעידות אקטיבית (AVCS), המנטרת את התנאים המשולבים ומבטלת רעידות של גוף המסוק.

תמונה של עובדי מפעל של HAL לכבוד יצור המסוק ה-300

קטע תא הטייס של גוף המסוק הוא ממבנה קוולר וסיבי פחמן; הוא מצויד גם באזורי קמטים ומושבים עמידים להתרסקות. המטוס מצויד במערכת בקרת טיסה אוטומטית בעלת ארבעה צירים. מערכות אוויוניקה כוללות רדיו תקשורת, זיהוי עמית טורף, ניווט דופלר ומד גובה רדיו; מכ"ם מזג אוויר ומערכת הניווט אומגה היו אפשרויות עבור הגרסה הימית. התעשייה האווירית פיתחה גם מערכות מיקוד וחבילת לוחמה אלקטרונית עבור הדרוב, כמו גם אוויוניקה לתצפית בטיסה ביום ובלילה.

מפעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרוב במפגן של כוחות מיוחדים של הצי ההודי

לפי דיווח, נשיא התעשייה האווירית ההודית, מתכנן להפוך את הדרוב למוצר ייצוא כאשר על הכוונת נמצא השוק של דרום אמריקה. הלקוח הראשון לפי דיווח היא מדינת אקוודור שרכשה 7 מסוקים כאלו עבור חיל האוויר שלה. על הפרק נמצאות גם ברזיל, פרו, בוליביה וקולומביה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ העמוד הרשמי של דרוב, באתר HAL
  2. ^ קורן, אורה (2005-05-26). "מערכת הביטחון של הודו תרכוש 200 מסוקי "דרוב" של התעשייה האווירית". הארץ. נבדק ב-2022-04-04.
  3. ^ בנגלור, הדס מנור (2004-12-07). "השת"פ מתהדק: ישראל תרכוש מסוק קרב הודי לסיוע בשיווקו במדינות נוספות". Globes. נבדק ב-2022-04-04.
  4. ^ Indian HAL Dhruv Helicopters Likely To Emerge Victorious Over Airbus Choppers In Philippines Defense Deal - Reports, Latest Asian, Middle-East, EurAsian, Indian News, ‏3 בדצמבר 2021 (באנגלית)