לדלג לתוכן

דרופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרופה
Drupa
פרטים
מקום תצוגה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°15′39″N 6°44′33″E / 51.2607°N 6.74252°E / 51.2607; 6.74252
http://www.drupa.com
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דגל דרופה

דרופה (בגרמנית: Drupa) היא התערוכה הבין-לאומית הגדולה בעולם של ציוד לתעשיית הדפוס. התערוכה נערכת מדי ארבע שנים, מאז שנת 1951, בדיסלדורף שבגרמניה. השם "דרופה" הוא הלחם של המילים druck und papier (בגרמנית: דפוס ונייר)[1]. לתערוכה מגיעים מאות אלפים מהעוסקים בענף הדפוס[2], ומאות חברות מציגות בהם: היולט פקארד, היידלברגר דרוקמשינן, זירוקס, קודאק, קנון, קוניקה מינולטה ועוד. בדרך כלל משמשת התערוכה גם לחשיפה של טכנולוגיות דפוס חדשות. בשנת 2012 השתרעה התערוכה על שטח תצוגה של 165,159 מ"ר, הציגו בה 1,844 חברות מ-52 מדינות, ונכחו בה 314,500 מבקרים[3].

התערוכה הושקה בשנת 1951 על ידי חברת Messe Düsseldorf, שפעלה באותה עת תחת השם Nordwestdeutsche Ausstellungsgesellschaft. היא המשיכה את המסורת של יריד קודם בתחום הדפוס, ה-Bugra בלייפציג, שלא יכול היה להמשיך לפעול בעקבות חלוקת גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה. דרופה שימשה בשנות השיקום שלאחר המלחמה להצגת יכולותיהן של תעשיות הדפוס ועיבוד הנייר הגרמניות בזירה הבין-לאומית.

מעמדו הבין-לאומי של היריד הלך והתחזק במהלך העשורים הבאים, ובשנת 1972 הוא עבר למתחם התערוכות החדש שנבנה ברובע שטוקום (Stockum) בדיסלדורף. בקרב העוסקים בתחום, הוא זכה לכינוי "האולימפיאדה של תעשיית הדפוס"[4]. מרווח הזמן של ארבע שנים בין הירידים משקף את מחזורי החדשנות בייצור מכונות תעשייתיות, שכן מוצרי הון דורשים תקופות פיתוח ארוכות יותר בהשוואה למוצרי צריכה.

עליית תחום ההוצאה לאור השולחנית והבשלת מערכות הדפוס הדיגיטלי בשנות ה-80 של המאה ה-20 שינו באופן יסודי את אופי היריד; פתרונות מכניים כגון דפוס בלט ודפוס אופסט החלו להשתלב יותר ויותר עם תהליכים מבוססי-תוכנה וזרימות עבודה דיגיטליות משולבות, לדוגמה בתחום הקדם-דפוס[5]. החל מתחילת המאה ה-21, הרחיבה דרופה את היקף פעילותה לכלול גם יישומים תעשייתיים, כגון דפוס פונקציונלי לאלקטרוניקה מודפסת ותהליכים ליצירת משטחים דקורטיביים בתעשיות הריהוט והרכב.

לאחר היריד שנערך ב-2016, תוכנן בתחילה מעבר למחזור של שלוש שנים, אך החלטה זו בוטלה במהלך היריד עצמו. היריד שתוכנן ל-2020 נדחה מספר פעמים בשל מגפת הקורונה ולבסוף בוטל במתכונתו הפיזית; תחת זאת, נערך ב-2021 אירוע במתכונת דיגיטלית בלבד בשם virtual.drupa.

היריד שב להתקיים כאירוע פיזי במאי 2024, לאחר הפסקה של שמונה שנים, כשהוא מתמקד בנושאים מרכזיים כגון אוטומציה, בינה מלאכותית וקיימות[6]. לקראת יריד 2028, הודיעו המארגנים על קיצור משך האירוע לתשעה ימים במקום אחד-עשר – צעד שנבע משינויים בדפוסי הביקור בתעשייה – וכן על ארגון מחדש של היריד לארבע קבוצות נושאיות (צמיחה, יצירה, למידה ומשחק), המיועדות בפרט לבעלי מותגים ולתעשיות היצירתיות.

מציגים מישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-80 של המאה ה-20 חברות מישראל משתתפות בתערוכה ונוהגות להשיק בה מוצרים חדשים; כאשר מבקרים ישראלים החלו לבקר בתערוכה כבר בשנות ה-60[7]. סאיטקס קורפוריישן הייתה החברה הישראלית הבולטת הראשונה שהציגה באופן נרחב בתערוכה. בשנת 1982 הקימה ביתן בשטח של 1,000 מ"ר, בה הציגה את מוצר הדגל שלה באותה עת, מערכת ממוחשבות לעיבוד תמונות צבע כך שיהפוך את תהליך הקדם דפוס ובעיקר את תהליך ייצור הלוחות לדיגיטלי (Computer to plate (אנג'))[1]. בשנים הבאות עד למכירתה המשיכה סאיטקס להציג בקביעות בתערוכה[5][8].

בתערוכת דרופה 1995, חברת "אינדיגו" (שנוסדה על ידי היזם הסדרתי בני לנדא) הציגה לראשונה את מכונת הדפוס "אומניוס" (Omnius), זאת בעקבות ההצלחה של מכונת הדפוס הדיגיטלי הראשונה של, ה-E-Print 1000 שהושקה ב-1993. ה"אומניוס" הביאה את בשורת הדפוס הדיגיטלי למגוון משטחים שאינם נייר, כולל קרטון, פלסטיק וסרטי אריזה. זאת כדי לתת פתרונות הדפסה דיגיטלית למגזר האריזות והתוויות (למשל הדפסה ישירה על פחיות ובקבוקים)[9]. בעקבות התערוכה גדלו הכנסות החברה פי שתיים באותה שנה לכ-150 מיליון דולר[10].

בתערוכת דרופה 2000 (בשנות ה-90 של המאה ה-20 נערכה התערוכה כל 5 שנים), שלוש החברות הישראליות "אינדיגו", "סאיטקס" ו"נור מקרופרינטרס" (Nur Macroprinters), שהיו אז ממובילות מהפכת הדפוס הדיגיטלי בעולם, הקימו ביתני ענק[11]. "אינדיגו" לבדה השקיעה 6 מיליון דולר בתערוכה[12], בה השיקה יחד עם חברת קאמאן (Kammann) הגרמנית את מכונת הדפוס הדיגיטלית K15, שהייתה המיועדת להדפסה ישירה על גבי תקליטורים[13]. בנוסף השיקה את מכונת הדפוס הדיגיטלית "אומניוס מולטיסטרים", המיועדת להדפסות על מוצרים כמו תוויות, מתגים, לוחות בקרה ועוד[14]. חברת "סאיטקס" מצידה השיקה, יחד עם חברת הדפוס הגרמנית KBA‏ (Koenig & Bauer), את "קאראט" (Karat) מיזם משותף לפיתוח מכונת דפוס אופסט דיגיטלית מתקדמת[15]. שתי חברות הזנק ישראליות הציגו לראשונה, חברת AVT ‏(Advanced Vision Technology), המפתחת מערכות לבקרת איכות דפוס[16]; וחברת "אפריון דיג'יטל" שפיתחה מכונת דפוס המדפיסה בפורמטים רחבים ובקצבים תעשייתיים לאפליקציות כמו פרסום חוצות, טפטים ואריזות מקרטון[17].

בתערוכת דרופה 2008, זכה בני לנדא למחווה מיוחדת, שנקרא לבמה המרכזית על ידי ויומש ג'ושי, סגן נשיא בכיר בתאגיד HP, שהכתיר את לנדא כ"חוזה המדינה" של עולם הדפוס הדיגיטלי"[18]. באותה שנה גם השיקה חברת "קורנית דיגיטל" את המכונה שלה להדפסה דיגיטלית על גבי טקסטיל. בתערוכת 2012, חשף לנדא לראשונה את הטכנולוגיה של חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", המבוססת על ננו-חומרים ומשמשת לדפוס דיגיטלי בריצות קצרות[19]. בתערוכת 2016, כבר הציג לנדא מכונת דפוס המבוססת על הטכנולוגיה וקיבל הזמנות בסך של כ-450 מיליון דולר[20]. באותה שנה גם השיקה חברת "הייקון מערכות" את המכונה שפיתחה לגימור וחיתוך דיגיטלי של אריזות קרטון[21].

בתערוכת דרופה 2024, הציגו תשעה חברות מישראל, כאשר היקף הדוכנים והתצוגה שלהם עמד על כ-3,500 מ"ר[22]; בהן היו: "סקודיקס" העוסקת בפיתוח מערכות דיגיטליות להשבחת דפוס; חברת התוכנה XMPie המפתחת פתרונות להתאמה אישית של מסרים שיווקיים, דפוס משתנה, ניהול קמפיינים חוצי-ערוצים ומסחר Web-to-print; יצרנית המכונות להדפסה תלת-ממדית "מאסיבית"[23], "קורנית דיגיטל" ו"לנדא דיגיטל פרינטינג"[22].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרופה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 אברהם פלג, בתערוכת "דרופה" שנערכה הקיץ בגרמניה הציגה "סאיטקס" מישראל טכנולוגיה המבשרת את קץ עידן גוטנברג בדפוס, מעריב, 10 באוקטובר 1982
  2. ↑ חצי מיליון איש יניעו לתערוכת הדפוס בדיסלדורף, חדשות, 29 במרץ 1990
  3. ↑ drupa 2012 > Fair Profile (באנגלית)
  4. ↑ אלון כסלו, דרופה 2016: אולימפיאדת הדפוס בגרמניה – בואו אתנו לגעת בעתיד, באתר "דפוס בארי", 1 בדצמבר 2015
  5. 1 2 אהוד שור, גוטנברג בתוך ג'וק – בתערוכת הדפוס הבין-לאומית מזלזלים עדיין הוותיקים בדפוס הממוחשכ. י.ב.מ. מציגה רק חומרים חדשים למדפסת וסאיטקס מושכת תשומת־לב במחיר המערכות שלה ובריילות המציגות אותן, כותרת ראשית, 28 במאי 1986
  6. ↑ מהפכת הדפוס 2024: התערוכה העולמית Drupa, באתר TheMarker‏, 14 במרץ 2024
  7. ↑ אנשי דפוס מישראל בתערוכה בדיסלורף, מעריב, 13 במאי 1962
  8. ↑ גבי בשן, במהלך תערוכת דרופה, שהסתיימה לפני ימים מספר בדיסלדורף, גרמניה, קיבלה סאיטקס הזמנות בסך של כ־50 מיליון דולר, חדשות, 16 במאי 1990
  9. ↑ עמנואל תימור, ‏צ'ירוטי תשווק את מכונת האומניוס של אינדיגו, באתר גלובס, 5 בפברואר 1997
  10. ↑ אבישי עובדיה, ‏האם דרופה תדפיס סוף סוף רווחים לאינדיגו?, באתר גלובס, 12 ביוני 2000
    קרן צוריאל, ‏אינדיגו מאמינה ב"דרופה", באתר גלובס, 8 בפברואר 2000
  11. ↑ קרן צוריאל, ‏מעופרת לסיליקון תוך שבועיים, באתר גלובס, 21 במאי 2000
  12. ↑ קרן צוריאל, ‏אינדיגו: השקענו 6 מיליון דולר בתערוכת דרופה, באתר גלובס, 30 במאי 2000
  13. ↑ קרן צוריאל, ‏אינדיגו הישראלית וקאמאן הגרמנית חשפו מכונת דפוס דיגיטלי משותפת, באתר גלובס, 8 בפברואר 2000
  14. ↑ איי אונליין, אינדיגו מציגה מכונת דפוס חדשה לפריטים מיוחדים, באתר TheMarker‏, 13 במרץ 2000
  15. ↑ איי אונליין, הערכות: סאיטקס מכרה לראשונה מערכות קראט בכ- 8 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 31 במאי 2000
  16. ↑ חברת אי.וי.טי מהוד השרון תגייס 60 מיליון דולר בהנפקת מניות בנויר מרקט בפרנקפורט, באתר TheMarker‏, 21 בפברואר 2000
  17. ↑ איי אונליין, תאגיד הענק היפאני Toyo Ink השקיע 5 מיליון דולר בחברת אפריון דיג'יטל, באתר TheMarker‏, 4 במרץ 2001
  18. ↑ "חוזה המדינה" בתערוכת דרופה, באתר TheMarker‏, 15 ביוני 2008
    הרצל, לנדא והדפוס הדיגיטלי, באתר גלובס, 5 ביוני 2008
  19. ↑ עמי גינזבורג, אמיר טייג וענבל אורפז, מהפכת הדפוס של בני לנדא: "הוצפנו בהזמנות - נרוויח הרבה מיליונים", באתר TheMarker‏, 8 ביוני 2012
  20. ↑ ענבל אורפז, בני לנדא: קיבלנו הזמנות של 450 מיליון דולר בתערוכת דרופה, באתר TheMarker‏, 14 ביוני 2016
  21. ↑ ענת ג'ורג'י, מחצי מיליארד ש' ל-4 מיליון: החברה הישראלית שלא מימשה את ההבטחה - וקרסה, באתר TheMarker‏, 11 באפריל 2025
  22. 1 2 ישראל בחזית החידושים בתערוכת הדפוס העולמית, באתר TheMarker‏, 6 במאי 2024
  23. ↑ יורם גביזון, מאסיבית קיבלה הזמנות ב–3 מיליון דולר; המניה מנתרת ב–13%, באתר TheMarker‏, 9 ביוני 2024