לדלג לתוכן

דרורה חבקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרורה חבקין
דרורה חבקין עם ראובן שפר באמצע ושאול ביבר משמאל במרתף מועדון התיאטרון, 1958
דרורה חבקין עם ראובן שפר באמצע ושאול ביבר משמאל במרתף מועדון התיאטרון, 1958
לידה 3 באוגוסט 1934
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באפריל 1995 (בגיל 60) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת, מלחינה, פזמונאית ומעבדת מוזיקלית
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דב נשרי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.drorahavkin.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דרורה חַבקין (3 באוגוסט 193423 באפריל 1995) הייתה זמרת, מלחינה, פזמונאית ומעבדת מוזיקלית ישראלית.

חבקין נולדה בחיפה וגדלה בירושלים. היא דור שישי בארץ מצד אמה. סבה, נתן בן ציון חבקין, היה פעיל למען צמחונות, פציפיזם ואספרנטו.

חבקין הייתה מראשוני להקת הנח"ל בתחילת שנות ה-50. לאחר שחרורה מצה"ל למדה באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בירושלים. את שירה הראשון, "לילה טוב", כתבה כתרגיל בקורס להרמוניה, בשנת 1962.

לאורך השנים כתבה, הלחינה ותרגמה להיטים רבים ללהקות צבאיות ולזמרים שונים, ביניהם יפה ירקוני, חוה אלברשטיין, ירדנה ארזי וליאור ייני. בסוף שנות ה-60 הקליטה שני אלבומים של שירי רחוב, שזכו להצלחה רבה. נישאה לדב נשרי, אלוף-משנה בצה"ל ולאחר מכן מנכ"ל החברה לפיתוח חוף אילת (וגרושהּ של העיתונאית דליה למדני). בני הזוג היו הורים לבן ובת, אריאל ושירי, והמשפחה התגוררה בצהלה.[1] ב-1970 התגרשה ממנו ועברה לגור עם דני ליטני ברחוב בן יהודה בתל אביב. השניים גם הופיעו יחדיו ברחבי הארץ.

בעקבות המשבר החברתי שיצרה מלחמת יום הכיפורים הוציאה ב-1974 את האלבום "נגמרה פתאום עוד מלחמה" בו הלחינה ושרה שירים אנטי-מלחמתיים בוטים שכתב עידן סובול בעקבות מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים בהן השתתף. האלבום לא הצליח מסחרית, ונשכח עד שהועלה לרשת ב-2020 ביוזמת רועי הראבן[2]. ב-1977 עברה חבקין עם שני ילדיה לאירופה. ב-1984 חזרה מהולנד[3] לישראל וכתבה לחן לשירה של לאה גולדברג "תפילה" עבור ירדנה ארזי. כעבור זמן אובחן אצלה סרטן והיא החלה לרפא את בעצמה בחומרים טבעיים. במקביל עברה לגור בראש פינה. לאחר שהתמחתה בטבעונות פתחה גם חנות טבע. ספרה "על תבלינים וצמחי מרפא" יצא בהוצאת משרד הביטחון בשנת 1995.

באותה שנה נפטרה חבקין באופן פתאומי מדום לב, בגיל 60.

חנות הטבע שפתחה בראש-פינה מנוהלת כיום על ידי בתה, שירי.[4]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שירי רחוב; ליווי: מיגאל, דן גורדון ועמי פרנקל, תל אביב: סי.בי.אס., [אוקטובר 1969].[5] (התוכן: הי יונה [יונה פעמונה]; ידידי החלוץ; הרכבת; בת 16 הייתי; היה היו לי; יש לי רעה; קטרינה הקדושה; תבלול של העין; המכשפה; דוניה; ספר לי; שימי ידך; מה לעשות?; כצפור חפשית; פרחים; התאהבתי בך; יולה לה) (הופעה חיה במועדון "צוותא")
  • שירי רחוב מס' 2, תל אביב: סי.בי.אס., [?197]. (התוכן: יולה יולה; אהובה לי (פן); לשדה יצא יצאתי; על הרכב; אי דה בים בום; אינקי פינקי; הוי ירוקה (טביב - פנחסי); שי קטן לחייל; כדור בשר; איפה היית; נגני נגני (שיר חתונה); כלא שש; אני יושב לי; ביום אחד ביום בהיר; תישן חביבי; האניות עגנו במלטה (א. רון); היא תלבש קסאוורודקה; יופי היי; הכד השבור; סמרה הופ הופ; אוקרמבה)
  • נגמרה פתאום עוד מלחמה גלרון, 1977. מילים: עידן סובול.
  • שירי הרחוב של דרורה חבקין; [עריכה: נחום היימן], 2 תקליטורים, ראשון לציון: אן.אם.סי., 2006.
  • Tänze aus Israel, Sung by Drora Havkin; Israelisches Volkmusikensemble, München: Calig-Verlag (Rhythmen und Tänze der Völker), [197-?].
  • Volkstänze aus Israel: mit Tanzbeschreibung; Interpr.: Das Israelisches Volksmusikensemble. Shauli, Uri [Dir.]. Havkin, Dora [voc]; dt. Bearb. der Tanzbeschreibungen: Gerd Kaechele, München: Calig-Verlag (Rhythmen und Tänze der Völker), 1986.
  • על תבלינים וצמחי מרפא; צילום: אריאל נשרי, תל אביב: משרד הביטחון, תשנ"ה 1995.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עפרה אליגון, על המשלט יושבת.. ריביירה, 13 במרץ 1973, באתר המוקדש לאליגון; אמיר קמינר, שירת העשבים, ידיעות אחרונות, "זמנים מודרניים", 22 אפריל 2003, באתר של חבקין; רנן נצר, ‏בגלל הרוח, באתר גלובס, 4 במרץ 2010.
  2. ^ אתר למנויים בלבד בן שלו, "לא סתם מת, מת כגבר": הקאמבק של אלבום המחאה הנשכח משנות ה-70, באתר הארץ, 27 באפריל 2020
  3. ^ Barry Davis, Making peace through Jewish and Arab musical roots, ISRAEL21c, October 3, 2006.
  4. ^ רנן נצר, ‏בגלל הרוח, באתר גלובס, 10 במרץ 2010
  5. ^ נועם שחק, פזמון חוזר | משאלון בזק לדרורה חבקין, מעריב, 4 בדצמבר 1969.