דרור חטר-ישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דרור חוטר ישי)
דרור חטר-ישי
חטר-ישי, 1996
חטר-ישי, 1996
לידה 28 באוקטובר 1946 (בן 74)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עורך דין, איש עסקים עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש לשכת עורכי הדין ה־7
יוני 1991–יוני 1999
(כ־8 שנים)
תפקידים נוספים
  • חבר יו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז של הלשכה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דְּרוֹר חֹטֶר-יִשַי (נולד ב-28 באוקטובר 1946) הוא עורך דין ואיש עסקים ישראלי, אשר כיהן כראש לשכת עורכי הדין בישראל בין השנים 19911999.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטר-ישי נולד בחיפה, אביו אהרן חטר-ישי היה הפרקליט הצבאי הראשי הראשון. למד בתחילה בבי"ס יסודי בכרמל, חיפה, ולאחר מעבר המשפחה לתל אביב למד בתיכון עירוני א' בתל אביב. בשנת 1964 התגייס לצה"ל ושירת בגדוד 50. במקביל לשירותו הצבאי בחטיבת הצנחנים, החל בלימודי משפטים במסלול ערב של השלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית. בשנת 1966, עם תום שירותו הסדיר, החל לעבוד כמתמחה במשרדו של אביו "א. חטר-ישי, ושות'", שם עשה את התמחותו בשנים 19681970. בשנת 1969 סיים את לימודי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, וב-30 באוקטובר 1970 קיבל רישיון עריכת דין[1].

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1974 היה ממקימי חוגי סיירות, כמפעל הנצחה לזכר אורי מימון חבר לשירות בנח"ל המוצנח, שנפל במלחמת יום הכיפורים. בחוגים המתקיימים ברחבי הארץ משתתפים אלפי חניכים מדי שנה, אשר זוכים להכיר את הארץ בטיולי שטח המתקיימים בקבוצות קטנות לאחר שקיבלו הכשרה מתאימה בניווט, סיירות, שדאות והישרדות. ב-1987 זכה חטר-ישי בפרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים מידי יו"ר הכנסת, על חלקו בהקמת חוגי הסיירות[1].

חטר-ישי כיהן בהתנדבות בתפקידים ציבוריים שונים, ובהם מ"מ יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 1987–1991, יו"ר לשכת עורכי-הדין בשנים 1991–1999[2], חבר הועדה לבחירת שופטים בשנים 1996–1999. כמו כן הוא מונה כחבר בוועדות ציבוריות ובגופים שונים, ובהם גם כחבר ועד המנהל במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. בנוסף, הוא פעל שנים רבות לקידום פועלן של קרנות ואגודות הקשורות לשירותי הביטחון, ובהן הוועד למען החייל, חטיבת הצנחנים, גבעת התחמושת, ועוד. הוא ידוע כפעיל לקידום מגזרים שונים.

פעילותו המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1973 קיבל חטר-ישי את ניהול המשרד של אביו לאחר שאביו עבר להתגורר בעין גב. הוא טיפל בהליכים משפטיים רבים, בהם הליכים פליליים מורכבים, עתירות מינהליות ובג"צים, תביעות נזיקין, ייצוג ועדי עובדים, ערעורי בחירות, הליכי מקרקעין וכיוצא בזה. ייצג גופים שונים, רשויות מקומיות ופרטיים.

בשנת 1987 הקים רשימה עצמאית בבחירות ללשכת עורכי הדין בישראל אשר זכתה להיות הגדולה ביותר בלשכה ונבחר כמ"מ ראש לשכת עורכי הדין. בשנת 1991 נבחר לתפקיד יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל[3], ובשנת 1995 נבחר שנית לתפקיד כאשר זכה לכשני שלישים מקולות המצביעים[2]. במהלך כהונתו סגר את גרעון הלשכה ואף הוזיל את דמי החבר, שיפר את רמת השירות לחברים ודאג לקיום משרדים הולמים במחוזות השונים. בנוסף, חטר-ישי האמין לא רק בקיום ארגון פנימי יעיל אלא בדאגה לקיום חוק וסדר בכל מערכות החיים במדינה, תוך הקפדה על המבנה הדמוקרטי לפיו על כל רשות לבצע את תפקידה[4]. הוא הוביל קו אידאולוגי תקיף לטיפול בבעיות מערכתיות, הקפיד על הרחבת השקיפות במערכת המשפט, ויזם וקידם תיקוני חקיקה בנושאים מגוונים.

חטר-ישי ייצג בהליכים רבים ומגוונים, אזרחיים ופליליים. הוא ייצג בתיקים פליליים בהאשמות של רצח, הריגה וגרימת מוות. הוא ייצג בתיקים אזרחיים בנושאי ירושה, צוואה, מקרקעין, חברות, נזיקין, דיני עבודה ועוד. בין תיקיו השונים ניתן למנות ייצוג אישי ציבור, אנשי מערכות הביטחון וראשי רשויות מקומיות בהליכים פליליים, אזרחיים ומינהליים שונים, ייצוג וועדי עובדים, תביעות נזיקין עקרוניות, ייצוג גופים בהליכי בג"ץ ועתירות מינהליות שונות וכיוצא בזה. בין התיקים המוכרים ניתן למנות את פרשת קו 300, שם הגן בהתנדבות על תא"ל יצחק מרדכי, שזוכה באוגוסט 1985 מכל אשמה, לאחר שהואשם כי הכה למוות שני מחבלים שנתפסו חיים[5][6]; את הייצוג של ראשי מועצות שונים בפרשות שוחד אשר יוחסו להם, כך למשל, בפרשת "השוחד במועצת שעב" ייצג את ראש המועצה דאז, עפו פאעור, אשר הואשם ב-13 אישומים שונים, והוביל לזיכויו מהם; בפרשות "שוד הכספות" טיפל במאות הנפגעים מול הבנקים (מזרחי ודיסקונט) והוביל לפיצויים עקב שוד של כספות מסניפיהם, בהם החזיקו אותם נפגעים חפצי ערך שונים[7]; בפרשת "הפרטת אל-על", ייצג את ועד העובדים והוביל להסדרת קופות הפיצויים של העובדים וכן הקמת תאגיד עובדים אשר קיבל במסגרת ההפרטה מניות בחברה[8].

הסוגיה המשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטר-ישי נחלק אידאולוגית עם נשיא בית המשפט העליון אותה עת, השופט אהרון ברק וסבר כי "לא הכל שפיט"[9] ואין לבחון החלטות של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת במבחנים אישיים של סבירות, או מידתיות[10]. הוא אף תקף בחריפות את "הסימביוטיקה" בין גורמי האכיפה, כלי התקשורת ומערכת המשפט ופעל לשינוי המצב בוועדה למינוי שופטים לפיו רוב גדול של שופטים ממונה מקרב יוצאי הפרקליטות ולא מקרב ציבור עורכי הדין[11].

בנובמבר 1996 פרסם הביטאון יתד נאמן ריאיון עימו באשר להתנגשות בין התפיסות האידאולוגיות שהובילה הלשכה בראשותו לבין אלו של נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק[12]. מיד לאחר מכן, בדצמבר 1996, ברוח אותה תקופה אשר לימים הוגדרה על ידי רבים כרדיפה משפטית של הפרקליטות כנגד אישי ציבור שונים בעלי עמדות משפטיות שונות משלה[13], הוגש נגדו כתב אישום בגין מעורבות בעבירות מס נטענות, בנימוק כי לא דיווח על הכנסות שהיו לו מנכס כלשהו (אשר לא היה כלל שלו) וכי ייעץ לשותפו בנכס איך להעלים לגביהן מס. הוא כפר בכתב האישום וטען כי מדובר בכתב אישום מופרך, אשר הוגש בידיעה שאין לו יסוד, שכן רשויות המס אינן מייחסות לו כל עבירה. הוא הדגיש כי הנכס אינו שלו ונרכש על ידי אביו לפני עשרות שנים, וההכנסות החייבות במס ממנו מדווחות על ידי אביו אשר משלם את המס המתחייב בגינן. השותף בנכס העיד כי לא קיבל מדרור כל ייעוץ וכי לא העלים כל מס. נגד השותף לא הוגש כתב אישום. אף כי לא היו כל עדים אשר תמכו בגרסת התביעה בכתב האישום הודיע חטר-ישי על פרישה מתפקידו כחבר בוועדה למינוי שופטים, בנמקו כי לא ראוי שישמש כחבר הוועדה במקביל לניהול הליך פלילי כנגדו (הוא שב אליה לאחר זיכויו). הניסיונות להדיחו מכהונתו כראש הלשכה לא צלחו. כעבור שנה הודיעה הפרקליטות כי היא חוזרת בה מהאישומים בגין העלמת מס מצידו של חטר-ישי, אך ביקשה להרשיעו בייעוץ לשותפו של אביו. בפברואר 1998 הורשע על ידי השופטת זיווה הדסי הרמן מבית המשפט השלום בתל אביב בעבירה של ייעוץ לשותפו של אביו[14]. עם תום הקראת פסק-הדין התחוללה סערה ציבורית לאחר שהתגלה על שולחנה של השופטת פתק תמיכה שקיבלה מנשיאת בית המשפט השלום (השופטת עדנה בקנשטיין) בו נכתב: "זיוהל'ה באתי לאמר לך יישר כח, עדנהל'ה"[15]. ערעור אשר הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב נדון על ידי הרכב בראשותו השופט אדמונד לוי, אשר כלל גם את השופטת אסתר חיות, ואת השופטת מיכל רובינשטיין, והסתיים בזיכויו[16]. עם זיכויו, נבחר מחדש על ידי חברי מועצת הלשכה לשמש כחבר בוועדה למינוי שופטים. מיד לאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה של זילות בית המשפט אשר התבטאה בדברים אשר כנגד פסק-הדין המופרך של השופטת הרמן-הדסי ולאחר מכן כתב אישום נוסף בגין הדברים אשר אמר לגבי אי-התאמתה לאימון מתמחים[17], אך גם מהם זוכה, לאחר שהסכים לתקן מקצת מדבריו[18].

ביוני 1998 החליטה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין להעמיד את חטר-ישי לדין משמעתי, לאחר שהוגשו נגדו כתבי אישום על עבירה של זילות בית משפט[19]. בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין שהתקיימו ב-1999 הפסיד חטר-ישי לעו"ד שלמה כהן[20]. ב-2001 סגרה הלשכה את התיק המשמעתי נגדו[21].

במרץ 2021 יצא ספרו "הכח ממכר", שבו הוא מספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של עולם המשפט. בספר הוא מספר על תפירת תיקים פליליים לשר בממשלה; לתא"ל בצה"ל; לאזרחים מהשורה; על תפירת פרשיות שוחד כספי לראשי רשויות; על הרוצח אשר מתהלך חופשי; על מפקח טיסה שהציל מטוס נוסעים מהתרסקות אך נענש על כך; על פגמים בעבודת הוועדה למינוי שופטים. עשרות סיפורים מרתקים שחושפים איך נראה מבפנים המאבק על עקרונות המשפט[22].

פעילות בתחום הנדל"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות ה-90 היה חטר-ישי פעיל בקידום פעילויות לבנייה והשקעה בנדל"ן. אחד מהפרויקטים המוכרים שבהם חטר-ישי היה מעורב, תחת חברה בשם "מגדל הזוהר", היה הקמת שכונת גני אביב בלוד. שכונת גני אביב, כמו פרויקטי דיור נוספים אותה עת, תוכננה וקודמה על ידי המדינה בראשית שנות ה-90, בשנים שלאחר נפילת מסך הברזל וראשית העלייה הגדולה של העולים מרוסיה, במטרה לספק מענה לחוסר הגדול ביחידות דיור, כדי לאפשר פתרונות דיור. באותה עת, במסגרת החלטה 533 של מינהל מקרקעי ישראל, קידמה המדינה הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה למגורים. ההחלטה נועדה לאפשר התקשרויות בין יזמים וחוכרי קרקעות חקלאיות לזירוז הקמת פרויקטים למגורים[23], במטרה לזרז הקמת יחידות מגורים לעלייה הגדולה מרוסיה. ההחלטה כללה מתן תמריצים כספיים ליזמים השונים ממשרד השיכון לזירוז הבנייה[23][24]. חברת "מגדל הזוהר" רכשה זכויות בקרקעות שונות באזור העיר לוד, והקימה בין השנים 1993-1997 כ-5,000 יחידות דיור. לחברה הייתה מעורבות בפרויקטים נוספים באזורים שונים בישראל, אחד מהם, היה זכייתה בשנת 1998 במכרז לפינוי בינוי בגבעת שמואל. המכרז לא יצא אל הפועל עקב הליכים משפטיים שונים, בגדרם הוגשו כתבי אישום נגד דוד אפל ונגד עודד טל – בכיר במינהל מקרקעי ישראל אותה עת (אשר הורשעו בהם)[25][26]. בשנת 2011 נוהל הליך פירוק כנגד חברת מגדל הזוהר על ידי נושה, בשל חוב של 2 מיליון ש"ח. חטר-ישי ביקש לשלמו בשם החברה, אך בית משפט המחוזי בראשות השופטת ורדה אלשיך מנע אפשרות זו ונתן צו פירוק כנגד החברה[27][28].

במהלך השנים שלאחר מכן נמכרו על ידי המפרק זכויות שונות בחברה במאות מיליוני שקלים, ובשנת 2016, במסגרת הסדר נושים, נרכשה יתרת החברה על ידי חברת "הרברט סמואל על הים בע"מ" (על ידי בני משפחת דיין)[29].

תביעות דיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטר ישי הגיש מספר תביעות כנגד כלי התקשורת ובעלי תפקיד בגין הוצאת לשון הרע בעניינו במהלך הקמפיין התקשורתי שנוהל נגדו על רקע כהונתו כראש הלשכה.

  • תביעת דיבה הוגשה כנגד עיתון הארץ וכתבו רונן ברגמן, אשר העדיפו לסיימה בהתנצלות[30]. כך גם תביעת דיבה אשר הגיש נגד ח"כ דאז יוסי שריד[31], אשר הודה בטעותו ולאחר פרסום התנצלותו נמחקה התביעה[32].
  • שתי תביעות אחרות הוגשו כנגד המו"ל, העורך והכתב של עיתון ידיעות אחרונות (ארנון מוזס, אילון שלו ומרדכי גילת) בגין פרסומי שווא אודותיו. הוא זכה באחת (לגבי פרסומים בעניינו ביחס ל-"חוק החנינה")[33], ובתביעה השנייה (לגבי פרסומים ביחס "לבחירות בחברה להגנת הטבע") קיבל בית המשפט המחוזי חלק מהתביעה, אולם בית המשפט העליון קיבל את ערעור העיתון בקובע כי הגדרתו של דרור חטר ישי כעומד בראש "כנופיה" (באותו מקרה הכוונה הייתה לאנשי חוגי הסיירות) אינה מהווה לשון הרע[34][35].
  • תביעת דיבה אשר הגיש נגד פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, נדחתה על ידי בית המשפט העליון בנימוק כי התייחסויותיה בעניינו נעשו במהלך תפקידה ולכן יש לה חסינות, אפילו לגבי הוצאת לשון הרע בכוונת זדון[36][37].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לתמר, עורכת דין ונוטריונית במקצועה, ולבני הזוג יש תשעה ילדים[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 אביבה מץ, חוטר מגזע טוב, מעריב, 16 בפברואר 1987
  2. ^ 1 2 ילקוט הפרסומים, תוצאות הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין, 1995, באתר נבו
  3. ^ ילקוט הפרסומים, תוצאות הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין, 1991 באתר נבו
  4. ^ הארנק והחרב - המהפכה המשפטית ושיברה, פרופ' דניאל פרידמן
  5. ^ נחום ברנע, דרך השב"כ, כותרת ראשית, 28 במאי 1986
  6. ^ יעקב ארז, כמעט דרייפוס, מעריב, 6 ביוני 1986
  7. ^ דורית בר, דיסקונט במו"מ לפיצוי נפגעי שוד הכספות, באתר YNET‏, 4 באוגוסט 2002
  8. ^ אריה אגוזי ושלומי גולובינסקי, הנפקת אל על אושרה, העובדים יקבלו הנחה של 60%, באתר YNET‏, 3 ביוני 2003
  9. ^ זאב סגל, בג"ץ במרקם החברה הישראלית, בספר "משפט וממשל א'"
  10. ^ אייל לוי, "ראש לשכת עוה"ד לשעבר – המהפכה החוקתית הפכה לאנטי דמוקרטית, באתר מעריב, 14 בדצמבר 2019
  11. ^ "כשמערכת המשפט רוצה לבוא חשבון עם בן אדם, היא לא בוחלת באמצעים" באתר ישראל היום, 25 במרץ 2021
  12. ^ דרור חוטר-ישי: לא היה מקום "מזווית ראייה משפטית" להחשדת יעקב נאמן באר גלובס, 3 בדצמבר 1996
  13. ^ ארז תדמור, שלטון החוק: היסטוריית החיסולים הפוליטיים של פרקליטות המדינה, באתר מידה
  14. ^ הדס מגן, ‏עו"ד חוטר-ישי הורשע בהשמטת הכנסות, תרשומת כוזבת בדו"ח ושימוש בעורמה, באתר גלובס, 22 בפברואר 1998
  15. ^ יש עוררין על בקנשטיין באתר דה מרקר, 7 בינואר 2011
  16. ^ הדס מגן, ‏ביהמ"ש המחוזי זיכה את עו"ד דרור חוטר-ישי מעבירות המס בהן הורשע, באתר גלובס, 8 ביוני 1998
  17. ^ הדס מגן, ‏עו"ד חוטר-ישי מואשם בזילות ביהמ"ש בעקבות דבריו לאחר הרשעתו בשלום, באתר גלובס, 15 ביולי 1998
  18. ^ הדס מגן ואיתמר לוין, ‏המדינה לא תערער על מחיקת כתב האישום נגד חוטר-ישי באשמת זילות, באתר גלובס, 8 ביולי 1999
  19. ^ הדס מגן, ‏ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד: להעמיד את חוטר ישי לדין משמעתי, באתר גלובס, 28 ביוני 1998
  20. ^ בחירות בסגנון אחר ותוצאות ידועות מראש, באתר גלובס, 4 ביולי 1999
  21. ^ הדס מגן, ‏לשכת עוה"ד סגרה התיק המשמעתי נגד חטר-ישי בפרשת התבטאותו נגד ביהמ"ש, באתר גלובס, 18 באפריל 2001
  22. ^ הכח ממכר באתר סטימצקי
  23. ^ 1 2 נעה ווסרמן-עמיר, ‏חוקרי המשטרה אספו מסמכים במינהל בנוגע להטבות החריגות לכאורה לחברת מגדלי הזוהר, באתר גלובס, 4 במרץ 1999
  24. ^ יצחק דנון, ‏משרד השיכון: חברת מגדלי הזוהר קיבלה שלא כדין תמריצי בנייה בפרוייקט גני אביב, באתר גלובס, 14 ביוני 1999
  25. ^ שלומית צור, ‏17 שנה אחרי הזכייה: המכרז של דודי אפל בגבעת-שמואל בוטל, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2014
  26. ^ שלומית צור, ‏אחרי 20 שנה: תוכנית הפינוי-בינוי של שכונת גיורא בגבעת שמואל יוצאת מהקפאה, באתר גלובס, 13 בינואר 2019
  27. ^ ענת רואה, אימפריית הנדל"ן של דרור חטר ישי ודודי אפל חוסלה בגלל חוב של 2 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 9 בינואר 2012
  28. ^ חן מענית, ‏אלשיך: חברת מגדל הזוהר של דודי אפל ודרור חטר-ישי תפורק, באתר גלובס, 22 בפברואר 2011
  29. ^ שלומית צור, ‏ביהמ"ש: חברת מגדל הזוהר של דודי אפל תימכר למשפחת דיין, באתר גלובס, 21 ביוני 2016
  30. ^ יצחק דנון, "הארץ חוזר בו מן הטענות בדבר פגמים בחוזה", באתר גלובס, 3 ביוני 1999
  31. ^ יואב יצחק, "שריד חייב את מרץ בהוצאות בהן חוייב אישית בתביעת חטר ישי", באתר גלובס, 7 בינואר 1999
  32. ^ כמפורט בפסק-דין אחר, בע"א 7380/06, חטר-ישי נ' ידיעות אחרונות ואח'
  33. ^ יצחק דנון, "ביהמ"ש קיבל חלקית תביעת דיבה של עו"ד חטר ישי נ' ידיעות אחרונות", באתר גלובס, 4 במאי 2005
  34. ^ ע"א 7380/06 דרור חטר-ישי נ. מרדכי גילת
  35. ^ אמילי גרינצוויג, העליון – מוזס ושלו לא ישלמו פיצויים לדרור חטר-ישי, באתר וואלה, 2 במרץ 2011
  36. ^ פסק-דין בדנ"א 6077/02, חטר ישי נ' עדנה ארבל
  37. ^ שמואל דקלו, ‏ביהמ"ש העליון דחה את תביעתו של חוטר-ישי נגד ארבל בפרשת בר-און, באתר גלובס, 1 ביולי 2002