דרור חטר-ישי
 | |||||
| חטר-ישי, 1996 | |||||
| לידה |
28 באוקטובר 1946 (בן 77) חיפה, פלשתינה (א"י)  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל | ||||
| השכלה |
הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
דְּרוֹר חֹטֶר-יִשַי (נולד ב-28 באוקטובר 1946) הוא עורך דין ואיש עסקים ישראלי, אשר כיהן כראש לשכת עורכי הדין בישראל בין השנים 1991–1999.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חטר-ישי נולד בחיפה, אביו אהרן חטר-ישי היה הפרקליט הצבאי הראשי הראשון. למד בתחילה בבי"ס יסודי בכרמל, חיפה, ולאחר מעבר המשפחה לתל אביב למד בתיכון עירוני א' בתל אביב. בשנת 1964 התגייס לצה"ל ושירת בגדוד 50. במקביל לשירותו הצבאי בחטיבת הצנחנים, החל בלימודי משפטים במסלול ערב של השלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית. בשנת 1966, עם תום שירותו הסדיר, החל לעבוד כמתמחה במשרדו של אביו "א. חטר-ישי, ושות'", שם עשה את התמחותו בשנים 1968–1970. בשנת 1969 סיים את לימודי התואר הראשון בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, וב-30 באוקטובר 1970 קיבל רישיון עריכת דין[1].
פעילותו המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1973 קיבל חטר-ישי את ניהול המשרד של אביו לאחר שאביו עבר להתגורר בעין גב. הוא טיפל בהליכים משפטיים רבים, בהם הליכים פליליים מורכבים, עתירות מינהליות ובג"צים, תביעות נזיקין, ייצוג ועדי עובדים, ערעורי בחירות, הליכי מקרקעין וכיוצא בזה. ייצג גופים שונים, רשויות מקומיות ופרטיים.
בשנת 1987 הקים רשימה עצמאית בבחירות ללשכת עורכי הדין בישראל אשר זכתה להיות הגדולה ביותר בלשכה ונבחר כמ"מ ראש לשכת עורכי הדין. בשנת 1991 נבחר לתפקיד יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל[2], ובשנת 1995 נבחר שנית לתפקיד כאשר זכה לכשני שלישים מקולות המצביעים[3]. במהלך כהונתו סגר את גירעון הלשכה ואף הוזיל את דמי החבר, שיפר את רמת השירות לחברים ודאג לקיום משרדים הולמים במחוזות השונים. בנוסף, חטר-ישי האמין לא רק בקיום ארגון פנימי יעיל אלא בדאגה לקיום חוק וסדר בכל מערכות החיים במדינה, תוך הקפדה על המבנה הדמוקרטי לפיו על כל רשות לבצע את תפקידה[4]. הוא הוביל קו אידאולוגי תקיף לטיפול בבעיות מערכתיות, הקפיד על הרחבת השקיפות במערכת המשפט, ויזם וקידם תיקוני חקיקה בנושאים מגוונים.
חטר-ישי ייצג בהליכים רבים ומגוונים, אזרחיים ופליליים. הוא ייצג בתיקים פליליים בהאשמות של רצח, הריגה וגרימת מוות. הוא ייצג בתיקים אזרחיים בנושאי ירושה, צוואה, מקרקעין, חברות, נזיקין, דיני עבודה ועוד. בין תיקיו השונים ניתן למנות ייצוג אישי ציבור, אנשי מערכות הביטחון וראשי רשויות מקומיות בהליכים פליליים, אזרחיים ומינהליים שונים, ייצוג וועדי עובדים, תביעות נזיקין עקרוניות, ייצוג גופים בהליכי בג"ץ ועתירות מינהליות שונות וכיוצא בזה. בין התיקים המוכרים ניתן למנות את פרשת קו 300, שם הגן בהתנדבות על תא"ל יצחק מרדכי, שזוכה באוגוסט 1985 מכל אשמה, לאחר שהואשם כי הכה למוות שני מחבלים שנתפסו חיים[5][6]; את הייצוג של ראשי מועצות שונים בפרשות שוחד אשר יוחסו להם, כך למשל, בפרשת "השוחד במועצת שעב" ייצג את ראש המועצה דאז, עפו פאעור, אשר הואשם ב-13 אישומים שונים, והוביל לזיכויו מהם; בפרשות "שוד הכספות" טיפל במאות הנפגעים מול הבנקים (מזרחי ודיסקונט) והוביל לפיצויים עקב שוד של כספות מסניפיהם, בהם החזיקו אותם נפגעים חפצי ערך שונים[7]; בפרשת "הפרטת אל-על", ייצג את ועד העובדים והוביל להסדרת קופות הפיצויים של העובדים וכן הקמת תאגיד עובדים אשר קיבל במסגרת ההפרטה מניות בחברה[8].
הסוגיה המשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
חטר-ישי נחלק אידאולוגית עם נשיא בית המשפט העליון אותה עת, השופט אהרון ברק וסבר כי "לא הכל שפיט"[9] ואין לבחון החלטות של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת במבחנים אישיים של סבירות, או מידתיות[10]. בנובמבר 1996 פרסם הביטאון יתד נאמן ריאיון עימו באשר להתנגשות בין התפיסות האידאולוגיות שהובילה הלשכה בראשותו לבין אלו של נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק[11]. עם זאת, הביע התנגדות לרפורמה המשפטית, ואמר כי ”אני בעד תיקונים הכרחיים במערכת המשפט, אני נגד ביצועם בכוחניות, בשרירותיות, בשטחיות, ללא דיונים ובירורים מעמיקים.”[12]
חשדות לפלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 1996 הוגש נגדו כתב אישום בגין מעורבות בעבירות מס, בנימוק כי לא דיווח על הכנסות שהיו לו מנכס וכי ייעץ לשותפו בנכס איך להעלים לגביהן מס. חטר-ישי כפר בכתב האישום וטען כי מדובר בכתב אישום מופרך. הוא הדגיש כי הנכס אינו שלו ונרכש על ידי אביו לפני עשרות שנים, וההכנסות החייבות במס ממנו מדווחות על ידי אביו אשר משלם את המס המתחייב בגינן. השותף בנכס העיד כי לא קיבל מדרור כל ייעוץ וכי לא העלים כל מס. נגד השותף לא הוגש כתב אישום. חטר-ישי הודיע על פרישה מתפקידו כחבר בוועדה למינוי שופטים, בנמקו כי לא ראוי שישמש כחבר הוועדה במקביל לניהול הליך פלילי כנגדו (הוא שב אליה לאחר זיכויו). הניסיונות להדיחו מכהונתו כראש הלשכה לא צלחו.
כעבור שנה הודיעה הפרקליטות כי היא חוזרת בה מהאישומים בגין העלמת מס מצידו של חטר-ישי, אך ביקשה להרשיעו בייעוץ לשותפו של אביו. בפברואר 1998 הורשע על ידי השופטת זיווה הדסי הרמן מבית המשפט השלום בתל אביב בעבירה של ייעוץ לשותפו של אביו[13][14].
ערעור אשר הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב נדון על ידי הרכב בראשותו השופט אדמונד לוי, אשר כלל גם את השופטת אסתר חיות, ואת השופטת מיכל רובינשטיין, והסתיים בזיכויו[15].
במקביל לערעור, המשטרה המליצה בפני הפרקליטות להעמיד לדין את חוטר-ישי באשמת זילות בית משפט, בעקבות דבריו נגד הרמן-הדסי לאחר הרשעתו[16]. בפתיחת הדיון בכתב האישום נגדו, התנצל חוטר-ישי על דבריו. המדינה הודיעה, כי היא מוכנה למחוק את כתב האישום בהנחה שההתנצלות כנה. זמן קצר לאחר מכן, בישיבת הוועד המרכזי של הלשכה, שב חוטר-ישי ותקף את הרמן-הדסי, ובעקבות זאת הוגש שוב כתב אישום נגדו באשמת זילות. בפתיחת משפטו השני טען חוטר-ישי, כי בהגשת כתב האישום, הפרה המדינה התחייבות שלטונית שלא לשוב ולהעמידו לדין לאחר שהתנצל. השופט הבר קיבל טענה זו ומחק את כתב האישום. מטעם התביעה נאמר כי הם היו סבורים, כי הסכמתה של המדינה למחוק בזמנו את כתב האישום הייתה הסכמה מינהלתית ולא הסכם מחייב. לדעת המדינה, התבטאותו של חוטר-ישי בדיון בלשכה יצרה את הרושם לכאורה, כי התנצלותו הקודמת הייתה מן השפה ולחוץ. עם זאת נאמר, כי הגיע למסקנה שאין ליזום הליך משפטי שלישי נגד חוטר-ישי בנושא הזילות, בדמות ערעור על החלטת בית משפט השלום. לדעת המדינה, הגשת כתב האישום כבר השיגה את היעד של העברת המסר, לפיו תוענק הגנה לשופטים שאינם יכולים להגיב על טענות נגדם[17][18].
ביוני 1998 החליטה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין להעמיד את חטר-ישי לדין משמעתי, לאחר שהוגשו נגדו כתבי אישום על עבירה של זילות בית משפט[19]. בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין שהתקיימו ב-1999 הפסיד חטר-ישי לעו"ד שלמה כהן[20]. ב-2001 סגרה הלשכה את התיק המשמעתי נגדו[21].
לימים, תומכי תאוריית הקשר לתפירת תיקים בישראל ראו במקרה העמדה לדין והזיכוי של חוטר ישי כראיה לקיומה[22].
תביעה כנגדו על פעילותו כעורך דין[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 2009, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את ערעורו כנגד פסק דין, אשר חייב אותו להשיב ללקוחותיו כספים שנפסקו להם והוחזקו על ידו בנאמנות, ואשר לא העביר להם בטענה של קיזוז כל הסכום בגין שכר טרחתו. חטר-ישי הגיש תביעה נגדית בטענת מצג שווא שנדחתה[23].
פעילות בתחום הנדל"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית שנות ה-90 היה חטר-ישי פעיל בקידום פעילויות לבנייה והשקעה בנדל"ן. אחד מהפרויקטים המוכרים שבהם חטר-ישי היה מעורב, תחת חברה בשם "מגדל הזוהר", היה הקמת שכונת גני אביב בלוד. שכונת גני אביב, כמו פרויקטי דיור נוספים אותה עת, תוכננה וקודמה על ידי המדינה בראשית שנות ה-90, בשנים שלאחר נפילת מסך הברזל וראשית העלייה הגדולה של העולים מרוסיה, במטרה לספק מענה לחוסר הגדול ביחידות דיור, כדי לאפשר פתרונות דיור. באותה עת, במסגרת החלטה 533 של מינהל מקרקעי ישראל, קידמה המדינה הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה למגורים. ההחלטה נועדה לאפשר התקשרויות בין יזמים וחוכרי קרקעות חקלאיות לזירוז הקמת פרויקטים למגורים[24], במטרה לזרז הקמת יחידות מגורים לעלייה הגדולה מרוסיה. ההחלטה כללה מתן תמריצים כספיים ליזמים השונים ממשרד השיכון לזירוז הבנייה[24][25].
חברת "מגדל הזוהר" רכשה זכויות בקרקעות שונות באזור העיר לוד, והקימה בין השנים 1993-1997 כ-5,000 יחידות דיור. לחברה הייתה מעורבות בפרויקטים נוספים באזורים שונים בישראל, אחד מהם, היה זכייתה בשנת 1998 במכרז לפינוי בינוי בגבעת שמואל. המכרז לא יצא אל הפועל עקב הליכים משפטיים שונים, בגדרם הוגשו כתבי אישום נגד דוד אפל ונגד עודד טל – בכיר במינהל מקרקעי ישראל אותה עת (אשר הורשעו בהם)[26][27]. בשנת 2011 נוהל הליך פירוק כנגד חברת מגדל הזוהר על ידי נושה, בשל חוב של 2 מיליון ש"ח. חטר-ישי ביקש לשלמו בשם החברה, אך בית משפט המחוזי בראשות השופטת ורדה אלשיך מנע אפשרות זו ונתן צו פירוק כנגד החברה[28][29].
במהלך השנים שלאחר מכן נמכרו על ידי המפרק זכויות שונות בחברה במאות מיליוני שקלים, ובשנת 2016, במסגרת הסדר נושים, נרכשה יתרת החברה על ידי חברת "הרברט סמואל על הים בע"מ" (על ידי בני משפחת דיין)[30].
תביעות דיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חטר ישי הגיש מספר תביעות כנגד כלי התקשורת ובעלי תפקיד בגין הוצאת לשון הרע בעניינו במהלך כהונתו כראש הלשכה.
- תביעת דיבה הוגשה כנגד עיתון הארץ וכתבו רונן ברגמן, אשר העדיפו לסיימה בהתנצלות[31]. כך גם תביעת דיבה אשר הגיש נגד ח"כ דאז יוסי שריד[32], אשר הודה בטעותו ולאחר פרסום התנצלותו נמחקה התביעה[33].
- שתי תביעות אחרות הוגשו כנגד המו"ל, העורך והכתב של עיתון ידיעות אחרונות (ארנון מוזס, אילון שלו ומרדכי גילת) בגין פרסומי שווא אודותיו. הוא זכה באחת (לגבי פרסומים בעניינו ביחס ל-"חוק החנינה")[34], ובתביעה השנייה (לגבי פרסומים ביחס "לבחירות בחברה להגנת הטבע") קיבל בית המשפט המחוזי חלק מהתביעה, אולם בית המשפט העליון קיבל את ערעור העיתון בקובעו כי הגדרתו של דרור חטר ישי כעומד בראש "כנופיה" (באותו מקרה הכוונה הייתה לאנשי חוגי הסיירות) אינה מהווה לשון הרע[35][36].
- תביעת דיבה אשר הגיש נגד פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, נדחתה על ידי בית המשפט העליון בנימוק כי התייחסויותיה בעניינו נעשו במהלך תפקידה ולכן יש לה חסינות, אפילו לגבי הוצאת לשון הרע בכוונת זדון[37][38].
פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1974 היה ממקימי חוגי סיירות, כמפעל הנצחה לזכר אורי מימון חבר לשירות בנח"ל המוצנח, שנפל במלחמת יום הכיפורים. ב-1987 זכה חטר-ישי בפרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים מידי יו"ר הכנסת, על חלקו בהקמת חוגי הסיירות[1].
חטר-ישי כיהן כחבר בוועדות ציבוריות ובגופים שונים, ובהם הוועד המנהל במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. בנוסף, הוא פעל שנים רבות לקידום פועלן של קרנות ואגודות הקשורות לשירותי הביטחון, ובהן הוועד למען החייל, חטיבת הצנחנים, גבעת התחמושת.
הוא העביר בשנת 2009 לשר המשפטים יעקב נאמן מסמכים בהם הועלו טענות נגד קידומה של שופטת בית המשפט השלום בתל אביב, זיוה הדסי הרמן, לכהונת נשיאת בית משפט השלום בתל אביב. לפני כן, כשדנה הוועדה לבחירת שופטים בקידומה של הדסי הרמן לבית המשפט המחוזי, העלה חוטר ישי את השגותיו המפורטות נגד קידומה בפני חברי הוועדה.[39].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשוי לתמר, עורכת דין ונוטריונית במקצועה, לבני הזוג יש תשעה ילדים[1].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יואב יצחק, השופטת בקנשטיין בפתק לשופטת הרמן: "זיוהל'ה, באתי לומר לך יישר כוח", באתר גלובס, 22 בפברואר 1998
- מתי גולן, פרשנות: לא סתם חוטר, באתר גלובס, 23 בפברואר 1998
- הדס מגן, הזילות של חוטר-ישי, באתר גלובס, 22 בפברואר 1998
- עו"ד חוטר-ישי הודיע: לא אגיע להיחקר במשטרה, באתר גלובס, 31 בדצמבר 1998
- ענת רואה, מע"מ מבקש לפרק את חברת מגדל הזוהר שנקשרה בדוד אפל ודרור חוטר ישי - עקב חוב של 17.5 מ' ש', באתר הארץ, 23 באוגוסט 2004
- יצחק דנון, אנגל מבקשת מביהמ"ש לחייב את אפל וחוטר-ישי לקיים הסכם בגבעת שמואל, באתר גלובס, 29 בפברואר 2004
- בן-ציון ציטרין, נושי חברות הקשורות לחוטר ישי: חברות הקשורות לחוטר ישי, באתר הארץ, 6 במרץ 2004
- תומר זרחין, עו"ד חוטר ישי על המועמדת לנשיאת השלום: אינה ראויה, באתר הארץ, 8 במאי 2009
- נמרוד בוסו, עו"ד חטר ישי: מגדל הזוהר חייבת לי 237 מיליון שקל על שירותי, באתר TheMarker, 10 בנובמבר 2011
- עקיבא ביגמן, דרור חוטר־ישי עמד בראש לשכת עורכי הדין והיה מהראשונים להיאבק בכוח שניכסה לעצמה מערכת המשפט, באתר ישראל היום, 25 במרץ 2021
- מאחורי הקלעים של עולם המשפט - פרק 1 ופרק 2 באתר כאן
- דרור חטר-ישי, פרק מספר: הכח ממכר// דרור חטר-ישי, באתר מידה, 22 באפריל 2021
"עיוותי בג”ץ ופסיקות שנוגדות את לשון החוק" | עו”ד דרור חוטר-ישי, סרטון בערוץ "הפורום הישראלי למשפט וחירות", באתר יוטיוב (אורך: 01:35:16)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 אביבה מץ, חוטר מגזע טוב, מעריב, 16 בפברואר 1987
- ^ ילקוט הפרסומים, תוצאות הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין, 1991 באתר נבו
- ^ ילקוט הפרסומים, תוצאות הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין, 1995, באתר נבו
- ^ הארנק והחרב - המהפכה המשפטית ושיברה, פרופ' דניאל פרידמן
- ^ נחום ברנע, דרך השב"כ, כותרת ראשית, 28 במאי 1986
- ^ יעקב ארז, כמעט דרייפוס, מעריב, 6 ביוני 1986
- ^ דורית בר, דיסקונט במו"מ לפיצוי נפגעי שוד הכספות, באתר ynet, 4 באוגוסט 2002
- ^ אריה אגוזי ושלומי גולובינסקי, הנפקת אל על אושרה: העובדים יקבלו הנחה של 60%, באתר ynet, 3 ביוני 2003
- ^ זאב סגל, בג"ץ במרקם החברה הישראלית, בספר "משפט וממשל א'"
- ^ אייל לוי, ראש לשכת עוה"ד לשעבר: "המהפכה החוקתית הפכה לאנטי דמוקרטית", באתר מעריב אונליין, 14 בדצמבר 2019
- ^ הדס מגן, דרור חוטר-ישי: לא היה מקום "מזווית ראייה משפטית" להחשדת יעקב נאמן, באתר גלובס, 3 בדצמבר 1996
- ^ דרור חטר ישי, המהפכה המשטרית של היום גרועה מהמהפכה המשפטית של ברק, באתר וואלה!, 23 ביולי 2023
- ^ הדס מגן, עו"ד חוטר-ישי הורשע בהשמטת הכנסות, תרשומת כוזבת בדו"ח ושימוש בעורמה, באתר גלובס, 22 בפברואר 1998
- ^ יש עוררין על בקנשטיין, באתר TheMarker, 11 במאי 2007
- ^ הדס מגן, ביהמ"ש המחוזי זיכה את עו"ד דרור חוטר-ישי מעבירות המס בהן הורשע, באתר גלובס, 8 ביוני 1998
- ^ הדס מגן, ביהמ"ש המחוזי זיכה את עו"ד דרור חוטר-ישי מעבירות המס בהן הורשע, באתר גלובס, 8 ביוני 1998
- ^ הדס מגן, עו"ד חוטר-ישי מואשם בזילות ביהמ"ש בעקבות דבריו לאחר הרשעתו בשלום, באתר גלובס, 15 ביולי 1998
- ^ הדס מגן ואיתמר לוין, המדינה לא תערער על מחיקת כתב האישום נגד חוטר-ישי באשמת זילות, באתר גלובס, 8 ביולי 1999
- ^ הדס מגן, ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד: להעמיד את חוטר ישי לדין משמעתי, באתר גלובס, 28 ביוני 1998
- ^ בחירות בסגנון אחר ותוצאות ידועות מראש, באתר גלובס, 4 ביולי 1999
- ^ הדס מגן, לשכת עוה"ד סגרה התיק המשמעתי נגד חטר-ישי בפרשת התבטאותו נגד ביהמ"ש, באתר גלובס, 18 באפריל 2001
- ^ דניאל פרידמן, חלקו של המשפט הפלילי בקידום המהפכה המשפטית, קץ התמימות, משכל הוצאה לאור, 2019 עמודים: 514-528
- ^ חיים חליוה, נדחה ערעור של עו"ד חוטר ישי נגד חופים בכנרת: "עו"ד חטר ישי החזיק את כספי לקוחותיו שלא כדין", כוכב הצפון, 6 מרץ 2009
- ^ 1 2 נעה ווסרמן-עמיר, חוקרי המשטרה אספו מסמכים במינהל בנוגע להטבות החריגות לכאורה לחברת מגדלי הזוהר, באתר גלובס, 4 במרץ 1999
- ^ יצחק דנון, משרד השיכון: חברת מגדלי הזוהר קיבלה שלא כדין תמריצי בנייה בפרוייקט גני אביב, באתר גלובס, 14 ביוני 1999
- ^ שלומית צור, 17 שנה אחרי הזכייה: המכרז של דודי אפל בגבעת-שמואל בוטל, באתר גלובס, 25 באוגוסט 2014
- ^ שלומית צור, אחרי 20 שנה: תוכנית הפינוי-בינוי של שכונת גיורא בגבעת שמואל יוצאת מהקפאה, באתר גלובס, 13 בינואר 2019
- ^ ענת רואה, אימפריית הנדל"ן של דרור חטר ישי ודודי אפל חוסלה בגלל חוב של 2 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 9 בינואר 2012
- ^ חן מענית, אלשיך: חברת מגדל הזוהר של דודי אפל ודרור חטר-ישי תפורק, באתר גלובס, 22 בפברואר 2011
- ^ שלומית צור, ביהמ"ש: חברת מגדל הזוהר של דודי אפל תימכר למשפחת דיין, באתר גלובס, 21 ביוני 2016
- ^ יצחק דנון, "הארץ" חוזר בו מן הטענות בדבר פגמים בחוזה בין חוטר-ישי לחלמיש, באתר גלובס, 3 ביוני 1999
- ^ יואב יצחק, שריד חייב את מרצ בהוצאות בהן חוייב אישית בתביעת חוטר-ישי נגדו, באתר גלובס, 7 בינואר 1999
- ^ כמפורט בפסק-דין אחר, בע"א 7380/06, חטר-ישי נ' ידיעות אחרונות ואח'
- ^ יצחק דנון, ביהמ"ש קיבל חלקית תביעת דיבה של עו"ד חוטר-ישי נגד "ידיעות אחרונות" - אך פסק לו פיצוי נמוך, באתר גלובס, 4 במאי 2005
- ^ ע"א 7380/06 דרור חטר-ישי נ. מרדכי גילת
- ^ אמילי גרינצווייג, העליון: מוזס ושלו לא ישלמו פיצויים לדרור חוטר ישי, באתר וואלה!, 2 במרץ 2011
- ^ פסק-דין בדנ"א 6077/02, חטר ישי נ' עדנה ארבל
- ^ שמואל דקלו, ביהמ"ש העליון דחה את תביעתו של חוטר-ישי נגד ארבל בפרשת בר-און, באתר גלובס, 1 ביולי 2002
- ^ תומר זרחין, עו"ד חוטר ישי על המועמדת לנשיאת השלום: אינה ראויה, באתר הארץ, 8 במאי 2009
| ראשי לשכת עורכי הדין | ||
|---|---|---|
|
