דרור (יישוב)
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
| דרור | ||||||
| גובה ממוצע | 587 מטר | |||||
| תאריך ייסוד | 2010 | |||||
| תנועה מיישבת | תנועת אור | |||||
| תחום שיפוט | 3.234 דונם | |||||
(למפת צפון הנגב רגילה)   דרור | ||||||
| ||||||
דרור הוא יישוב בהקמה, על אחת משלוחות הר חירן בחבל יתיר בדרום הרי יהודה. כיום (2019) יש במקום גרעין התיישבות[1].
עד ליוני 2022 נקרא היישוב בשם הזמני "חירן" על שם ההר עליו הוא מוקם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תכנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
החלטת הממשלה על הקמת היישוב התקבלה בשנת 1999, ומיד אחר כך החלו מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון בתכנונו[2]. בדצמבר 2001, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, באמצעות ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע), אישרה את הקמתו של יישוב פרוורי במקום ובו 2,000 יחידות דיור[3]. באפריל 2003, החליטה המועצה הארצית להקפיא את התוכנית לבניית הישוב[4][5], לטובת הקמת יישוב גדול יותר בסמוך בשם "יתיר", על ידי חברת דנקנר השקעות שזכתה במכרז להקמתו[6]. המשרד להגנת הסביבה החל במאבק נגד הקמת היישוב, בטענה שהיישוב יקום על חשבון שטחי יער יתיר ושטחים המיועדים לשמורת טבע. ושהוא יחסום מסדרון אקולוגי המחבר את אזור המדבר עם שפלת יהודה[7]. ביולי 2004, לאחר הליך שנמשך מספר שנים, החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום להמליץ בפני שר הפנים, אברהם פורז, על ביצוע שינויים במרחבי התכנון באזור, כך ששטחי היישובים המתוכננים "חירן" (כיום "דרור") ו"יתיר" ו"כרמית" יספחו ליישוב מיתר. צירוף שלושת היישובים החדשים למיתר נועד ליצור יישוב פרברי גדול, בו למעלה מ-10,000 יחידות דיור[8]. ההחלטה על הקמת היישוב "יתיר" של קבוצת דנקנר לבסוף בוטלה, ותכנונה של חירן וכרמית נמשך[9].
בשטח בו תוכנן היישוב היה כפר בדואי לא מוכר – אום אל-חיראן, שאותו ביקשה המדינה לפנות לטובת הקמת חירן[10]. בין שנת 2004 ל-2025 ניהלו תושבי הכפר הבלתי־חוקי מאבק משפטי כנגד ההחלטה להקמת דרור, כשהם טוענים כי המדינה היא זו שקבעה את ישיבתם במקום בשנות ה-50. לאחר שמספר בתי משפט בישראל פסקו נגדם, ולאחר ערעורים רבים לערכאות השונות, בשנת 2015 נדחה ערעורם האחרון בבית המשפט העליון על ידי השופט אליקים רובינשטיין, שפסק שאין להם זכויות במקום, ולכן פעולות הממשלה להקמת יישוב בו לא הפרו את זכויותיהם[10][11].
לצורך הקמת היישוב נוסד ב-2008 גרעין התיישבות על ידי משפחות מבית המדרש לבוגרי צבא בעלי ומישיבות גבוהות נוספות, בעידודה וליוויה של תנועת אור[12]. ב-2010 עלה הגרעין למחנה יתיר, כמחנה התאקלמות זמני, על מנת להתקרב ליעד יישוב הקבע. במרכז היישוב והכניסה המזרחית מתוכנן מתחם תיירות, נופש ופנאי ויכיל מלון וקאנטרי קלאב, מגרשי ספורט[13]. ב-2012 המליצה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להקים במקום יישוב המיועד לציבור הדתי לאומי[14] אך היבט זה לא קיבל ביטוי רשמי בהחלטות הממשלה שעניינן הקמת וקידום היישוב, בתב"ע או באופן שיווק היישוב על ידי מינהל מקרקעי ישראל. בתקנון האגודה השיתופית של היישוב נכתב שהקרקעות במקום ישווקו רק ל"שומר תורה ומצוות לפי ערכי היהדות האורתודוקסית"[15].
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2019, חתם שר הפנים אריה דרעי על צו המספח את היישוב למועצה אזורית תמר, על אף התנגדות המועצה (בין היתר מכיוון שהיישוב מתוכנן לאוכלוסייה גדולה לעומת שאר ישובי המועצה שהיקף אוכלוסייתם קטן). עד אז נמצא היישוב בתחום השיפוט של המועצה המקומית מיתר[16].
בנובמבר 2022 החלה בניית תשתיות היישוב.
בינואר 2025 נסגרו שני מכרזי קרקע לרכישת מגרשים ביישוב. במכרז הראשון, לבנייה רוויה של 613 יחידות דיור, זכו כמה יזמים במחיר המשקף עלות של כ–240 אלף שקל לקרקע לדירה. המכרז להקמת 36 בתים צמודי קרקע למגרש. בנוסף נערכו שתי הגרלות של רשות מקרקעי ישראל, ללא מכרז, לרכישת מגרשים לבנייה עצמית עבור אנשי מכינת עלי, שהקימו גרעין התיישבות ומתגוררים במחנה יתיר, יישוב זמני הנמצא בסמוך[17].
ב10/12/2025 פירסמה רמ"י מכרז קרקעות במסגרת מכרז "הגרלה" ל327 מגרשים המכרז- שמיועד בעיקרו לאנשי מילואים, עם גדלי מגרשים בין 350-900 מ"ר, בעלות קרקע (כולל פיתוח) של כ-400-700 אש"ח (לערך) למגרש. וזאת ללא שמירה על אופי הישוב כפי שרצו בגרעין התושבים הראשון
חינוך וקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במתחם הגרעין המייסד מעל ל־100 ילדים בגילי 0–17, ובמקום פועלים מעון ושני גנים. תלמידי בית הספר נוסעים לבית הספר ובתלמוד תורה בסוסיא. כמו כן ילדי היישוב נהנים מפעילויות חינוך בלתי פורמלי אחר הצהריים במהלך ימות השבוע ובשבתות, תלמוד תורה ומפעילויות פנאי בחופשות. פעילות התרבות ביישוב כוללת חוגים, ערבי נשים וערבי גברים, שיחות והרצאות, ארוחות משותפות וטיולי גרעין. בנוסף לפעילות התרבות ביישוב עצמו, נהנים חברי היישוב גם מאירועי התרבות המתקיימים במועצה האזורית הר חברון ובסביבה. באוגוסט 2023 נפתחה במקום שלוחה של מוסדות בני דוד עם כמה עשרות תלמידים[18].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמוד היישוב באתר "אור" (התנועה המיישבת)
- בית המשפט העליון אישר: אין מניעה להקמת חירן (כתבה באתר תנועת רגבים)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר תנועת אור
- ^ גדי גולן, כרמית וחירן: התכנון התחיל, באתר גלובס, 19 באפריל 1999
- ^ גדי גולן, שני יישובים קהילתיים חדשים יוקמו בנגב: נוה תמרים וחירן, באתר גלובס, 2 בדצמבר 2001
שלומי שפר, המועצה הארצית אישרה את הקמת היישובים נוה תמרים וחירן בנגב, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2001 - ^ אלעזר לוין, בניית חירן הוקפאה - פרויקט יתיר הוכפל ל-2,900 יחידות, באתר גלובס, 6 באפריל 2003
- ^ פרוטוקול המועצה הארצית מס' 438 מיום ג' 3 ביוני 2003
- ^ עופר פטרסבורג, דנקנר מוביל קבוצת משקיעים להקמת ישוב בנגב, באתר ynet, 7 בפברואר 2002
צפריר רינת, המועצה הארצית אישרה לדנקנר את הקמת יתיר: פרבר של ערד בן 1,500 יחידות דיור, באתר הארץ, 8 ביוני 2003 - ^ צפריר רינת, המשרד לאיכות הסביבה נגד עיר חדשה בנגב, באתר הארץ, 3 ביוני 2003
- ^ גדי גולן, שטח השיפוט של מיתר יורחב ויכלול את כרמית, חירן ויתיר, באתר גלובס, 25 ביולי 2004
- ^ ארז צפדיה, סרק סרק, תכנון סרק, באתר "העוקץ", 25 ביולי 2013
- ^ 1 2 רע"א 3094/11 איברהים פרהוד אבו אלקיעאן ואחרים נ' מדינת ישראל, ניתן ב־5 במאי 2015
- ^
שירלי סיידלר, בחברה הערבית נערכים למחאה ארצית בעקבות החלטת העליון לפנות כפר בנגב, באתר הארץ, 5 במאי 2015
- ^ תום מהגר, יפי הבלורית והתואר מקיבוץ שובל, באתר "העוקץ", 29 בינואר 2017
- ^ תמי ריקליס ויונית נעמן, הרס באום אל-חיראן, אור בחירן, באתר "העוקץ", 25 בינואר 2017
- ^ משה גולן, המדינה תהרוס כפר בדואי בנגב - ותבנה יישוב דתי-לאומי, באתר גלובס, 27 בספטמבר 2012
שי פאזונר, המועצה הארצית אישרה להרוס כפר בדואי בנגב לטובת הקמת היישוב חירן, באתר כלכליסט, 27 בספטמבר 2012 - ^ ג'קי חוריו אלמוג בן זכרי, תקנון האגודה השיתופית של היישוב חירן קובע כי רק יהודים יוכלו להיות חלק ממנה, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2017
- ^ אלמוג בן זכרי, דרעי הודיע על סיפוח יישוב למועצה האזורית תמר למרות התנגדותה, באתר הארץ, 24 בינואר 2019
- ^ קים לגזיאל, כך הממשלה מחלקת לגרעין ממכינת עלי מגרשים בנגב במחיר של מכונית משומשת, באתר TheMarker, 1 בינואר 2025
- ^ בחירן תקום שלוחה של מוסדות בני דוד, באתר ערוץ 7
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע |  |
| ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
| מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
| מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
| מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
| מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
| יישובים לשעבר | כרמון • נוה יאיר • אשלים | |
| יישובים עתידיים | דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • צבר • שפיר • חבצלת הנגב • עירית • שלהבית • מרווה | |