דריה דוגינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דריה אלכסנדרובנה דוגינה
Дарья Александровна Дугина
לידה 15 בדצמבר 1992
מוסקבה, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות
נהרגה 20 באוגוסט 2022 (בגיל 29)
מוסקבה, רוסיה
כינוי Дарья Платонова עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
השכלה מוסמכת אוניברסיטת מוסקבה, בפילוסופיה יוונית עתיקה
תקופת הפעילות 20 באוגוסט 2022 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מדענית, עיתונאית, פעילה פוליטית ועזרה לאביה אלכסנדר דוגין
מעסיק Russia Today עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור האומץ הרוסי
קישורים חיצוניים
טוויטר dariaplatonova_
טלגרם dplatonova
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מקום הפיגוע הפרוור העירוני Bolshiye Vyazyomy
Дарья Александровна Дугина
הפרבר העירוני Bolshiye Vyazyomy
הפרבר העירוני Bolshiye Vyazyomy
הפרבר העירוני Bolshiye Vyazyomy
תאריך 20 באוגוסט 2022
מקום רחוב Mozhayskoye Shosse שבפרוור העירוני Bolshiye Vyazyomy, מוסקבה
קואורדינטות 55°37′48″N 36°59′08″E / 55.62991294805443°N 36.98548879833541°E / 55.62991294805443; 36.98548879833541
סוג פיגוע
נשק מטען נפץ במכוניתה של דריה דוגינה
הרוגים 1
מבצע מפגעת אחת וכנראה 2 סייענים
מספר מפגעים כנראה 3
מפה

דריה אלכסנדרובנה דוגינה (ברוסית: Дарья Александровна Дугина;‏ 15 בדצמבר 1992 – 20 באוגוסט 2022), ידועה גם בשם העט דריה פלטונובה, הייתה עיתונאית, מדענית ופעילה פוליטית רוסייה.[1] לאחר מותה העניק לה נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, את עיטור "מסדר האומץ הרוסי".

היא הייתה בתו של אלכסנדר דוגין, פילוסוף פוליטי מהימין הקיצוני הרוסי, שההשקפות הפוליטיות שלו הביאו אותו לקרבה ותמיכה רבה בפוטין, עד כדי כך שהוא כונה "המוח של פוטין" או כפי שכונה בתקשורת המערבית "הרספוטין של פוטין".[2][3][4]

היא נהרגה ב-20 באוגוסט 2022 בפיצוץ מטען נפץ במכוניתה בפאתי מוסקבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייה ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דריה דוגינה נולדה ב-15 בדצמבר 1992 במוסקבה, רוסיה הסובייטית. היא הייתה בתם של אלכסנדר דוגין ואשתו השנייה, הפילוסופית נטליה מלנטייבה.[5] בשנים 2012/2013, בזמן שלמדה באוניברסיטת מוסקבה, היא התמחתה בפילוסופיה יוונית עתיקה באוניברסיטת בורדו מונטן (אנ'), צרפת. תואר המוסמך שלה התמקד ב"פילוסופיה הפוליטית של הנאופלאטוניזם המאוחר".[6]

קריירה ואקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר לימודיה באוניברסיטה, היא עבדה כעיתונאית, וכתבה עבור כלי התקשורת שבשליטת מוסדות השלטון הרוסיים RT והערוץ הטלוויזיה השמרני התומך בקרמלין Tsargrad (אנ'), תוך שימוש בשם העט דריה פלטונובה. היא הייתה מזוהה עם התנועה האירופית הבין-לאומית (אנ') שאביה אלכסנדר דוגין הקים, ועבדה עבורם כפרשנית פוליטית.[7][8]

ב-3 במרץ 2022, מחלקת האוצר של ארצות הברית, צירפה אותה לרשימת האזרחים החסומים, רשימת SDN, הכוללת טרוריסטים שפועלים נגד ארצות הברית, פקידים, נציגי ממשל ועבריינים בינלאומיים. כי היא הייתה העורכת הראשית של אתר הדיסאינפורמציה הרוסי בשם United World International, הנמצא בבעלותו של בעל הברית של פוטין, יבגני פריגוז'ין, השולט גם בקבוצת וגנר הנתמכת על ידי רשויות השלטון הרוסיות.[9][10][11][12] במקביל שימשה כמזכירת העיתונות של אביה.

הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגינה הייתה תומכת מוצהרת בפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. היא טענה שפשעי המלחמה נגד אזרחים אוקראינים על ידי הצבא הרוסי במהלך הפלישה היו מבוימים.[13][14] היא טענה שהמלחמה באוקראינה "נועדה לשבור את גשרי האינטראקציה (יחסי הגומלין) בין רוסיה לאירופה, למעשה זהו מאבק בין שתי תפיסות עולם".[15] ביוני 2022, דוגינה ביקרה בדונצק ובמריופול הכבושות. ב-4 ביולי 2022, ממשלת בריטניה, הטילה עליה סנקציות והאשימה אותה בכך שהיא "תורמת לדיסאינפורמציה, בפרופיל גבוה לעיתים קרובות, בכל הקשור לאוקראינה והפלישה הרוסית לאוקראינה, בפלטפורמות המקוונות השונות".[16][17][18] על כך, היא הגיבה ואמרה שהיא עיתונאית מן השורה הראשונה ולא צריך היה להטיל עליה סנקציות. בחודש יוני דוגינה ביקרה גם במפעל אזובסטאל במריופול, שם היא שיתפה פעולה עם העיתונאי הבריטי גרהם פיליפס (אנ'), שעבד גם עבור התקשורת הממלכתית הרוסית.[19]

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגינה נהרגה ב-20 באוגוסט 2022, כאשר מכוניתה התפוצצה ברחוב Mozhayskoye Shosse שבפרוור העירוני Bolshiye Vyazyomy (אנ') שמחוץ למוסקבה בסביבות השעה 21:45 שעון מקומי.[20] היא נסעה למוסקבה לאחר שהשתתפה בפסטיבל השנתי שנקרא "מסורת", שהתפרסם כפסטיבל משפחתי לחובבי אמנות. פסטיבל "מסורת" מתקיים באחוזת זכרובו, הנמצאת במרחק של כקילומטר אחד מצפון לבולשיה ויאזומי. חוקרי הפיגוע אמרו כי במכונית הטויוטה לנד קרוזר שלה הוסלק מטען חבלה.[21] לא ברור אם היא הייתה יעד הפיגוע, או שמא אביה, שהיה צפוי לנסוע אתה, אך ברגע האחרון עבר לרכב אחר, או שהכוונה הייתה להרוג את שניהם.[22]

החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות הביטחון הפדרלי הרוסי (FSB) טען כי השירותים המיוחדים האוקראיניים עומדים מאחורי הפיגוע. שירות הביטחון הרוסי טען שהאוקראינים שכרו קבלנית ביצוע, אזרחית אוקראינית בגיל העמידה, שנמלטה לאסטוניה לאחר הפיצוץ.[23][24] לפי ה-FSB, האוקראינים שכרו דירה באותו בניין שבו התגוררה דוגינה לאחר שהיא חזרה לרוסיה חודש לפני הפיגוע, והם נכחו באותו פסטיבל בו השתתפה דוגינה לפני שנהרגה.[25] ה-FSB פרסם גם צילומי מעקב שלכאורה מראים את החשודה ממצלמות אבטחה בכניסה לבניין הדירות ובמעברי הגבול, ואמר כי המפגעת נהגה במכונית מדגם מיני קופר. ה-FSB טוען שהיא החליפה לוחיות רישוי. היא השתמשה בלוחית רישוי מהרפובליקה העממית של דונייצק, לאחר מכן החליפה ללוחית של קזחסטן ולאחר מכן השתמשה בלוחית זיהוי של אוקראינה כדי לחצות את הגבול לאסטוניה.[25] אתר אינטרפקס דיווח מאוחר יותר ששירות הביטחון הרוסי ה-FSB גילה שהיה גם שותף לפיגוע, אזרח אוקראיני בגיל העמידה, שספק סיוע לוגיסטי למתנקשת. באופן ספציפי, ה-FSB טען כי השותף סיפק לחשודה את לוחיות הרישוי המזויפות, דרכון קזחסטני, והוא אף סייע בהרכבת מטען הנפץ בעת שהותו ברוסיה. ה-FSB טען ששותף נוסף לפיגוע נמלט גם הוא לאסטוניה.[26] דו"ח מאוחר יותר של אינטרפקס הרחיב את הדיווח של ה-FSB. בדיווח המאוחר נטען שהמתנקשת דחפה את דוגינה במגרש החניה של האורחים, עקבה אחרי הלנד קרוזר של דוגינה במיני קופר שלה, ופוצצה את המטען באמצעות שלט רחוק.[26]

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת אוקראינה הכחישה כל מעורבות לפיגוע. היועץ הנשיאותי האוקראיני מיכאילו פודוליאק (אנ') אמר שאוקראינה "אינה מדינה העוסקת בפלילים ובטרור כמו הפדרציה הרוסית",[27][28] בהמשך הוא האשים שהפיגוע נבע מ"קרבות פנים" בין סוכנויות הביטחון הרוסיות.[29] אסטוניה דחתה את הטענה שהרוצחת לכאורה של דוגינה ברחה לאסטוניה.

אביה של דוגינה, אלכסנדר דוגין, כינה את הפיגוע "מעשה טרור שגרם להוצאה להורג על ידי המשטר האוקראיני הנאצי" והוסיף ש"אנחנו צריכים רק את הניצחון שלנו".[30]

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שלח הודעת תנחומים למשפחתה של דוגינה ותיאר אותה כ"אדם מבריק ומוכשר עם לב רוסי אמיתי".[31]

ראש הרפובליקה העממית של דונצק המוכרת על ידי הקרמלין, דניס פושילין, טען כי הרשויות באוקראינה עומדות מאחורי הפיצוץ.[32]

בנאום השבועי כינה האפיפיור פרנציסקוס את דוג'ינה "קורבן חף מפשע". בצעד חריג ביותר, אנדריי יוראש Andrii Yurash, שגריר אוקראינה לכס הקדוש, מתח ביקורת על האפיפיור וכינה את ההצהרה "מאכזבת".[33] בצעד חריג נוסף, זומן הנציג דיפלומטי של האפיפיור המכהן באוקראינה למשרד החוץ בקייב שם הביע שר החוץ האוקראיני "אכזבה עמוקה".[34]

ב-21 באוגוסט 2022, חבר הפרלמנט הרוסי (הדומה), לשעבר, איליה פונומריוב (אנ'), הקריא במקום גלותו, אוקראינה, מניפסט של הצבא הרפובליקאי הלאומי, הרוסי (אנ') (NRA), הקורא לפעולה מזוינת נגד המשטר הרוסי. המניפסט פורסם בעקבות הריגתה של דריה דוגינה (אנ'). גם ה-NRA פרסם מנשר על לקיחת האחריות על הפיגוע, אך לא ניתן על כך אישור רשמי. פונומרב אישר הן את ההתנקשות והן את המניפסט.[35][36]

הארגון הגולה המתנגד לפוטין בהנהגת גארי קספרוב ומיכאיל חודורקובסקי, שנקרא ועד הפעולה הרוסי (אנ'), הכניס את פונומרב לרשימה השחורה (אנ') של הארגון, כדי למנוע ממנו מלהשתתף בקונגרס רוסיה החופשית, זאת לאחר שהקריא את המניפסט שלו. בטענה שהוא "קרא להתקפות טרור נגד רוסיה, על השטח הרוסי". הודעת הוועדה גם רמזה כי דוגינה הייתה "אזרחית" ש"לא השתתפה בעימות המזוין".[37][38]

ההלוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 באוגוסט 2022 נערך באולפן הטלוויזיה שבמגדל אוסטנקינו במוסקבה טקס האשכבה של דוגינה. בהשתתפות מנהיג מפלגת הימין הקיצוני לאוניד סלוצקי, התעמולן דמיטרי קונסטנטינוביץ' קיסליוב ו"השף של פוטין", הקבלן הממשלתי והצבאי יבגני פריגוז'ין.[39] באותו יום, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין העניק לה לאחר מותה את עיטור מסדר האומץ הרוסי (אנ') על "האומץ וחוסר האנוכיות שהפגינה במילוי חובתה המקצועית".[40][41]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דריה דוגינה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Did Russian resistance kill daughter of Alexander Dugin?". Deutsche Welle (באנגלית). נבדק ב-2022-08-26. Both Dugina, a journalist and political scientist, and her father were strong supporters of Putin's invasion of Ukraine.
  2. ^ דיווחים ברוסיה: בתו של אלכסנדר דוגין, "המוח של פוטין", חוסלה ליד מוסקבה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, ‏21 באוגוסט 2022
  3. ^ Tidman, Zoe (21 באוגוסט 2022). "Daughter of Putin's 'spiritual guide' killed in car bomb 'meant for her father'". The Independent (באנגלית). נבדק ב-21 באוגוסט 2022. Darya Dugina was driving in her far-right father Alexander Dugin's vehicle ... His daughter was a political scientist and journalist who held similar views to her father. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Russia Probes Car Bomb That Killed Daughter of Putin Ideologist". Bloomberg News. 21 באוגוסט 2022. נבדק ב-21 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Knott, Paul (21 בספטמבר 2018). "Meet the most dangerous man in the world". The New European. ארכיון מ-22 באוגוסט 2022. נבדק ב-22 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Darya Platonova: The War in Ukraine a Clash of Globalist and Eurasian Civilizations". Geopolitika.Ru. 27 במאי 2022. נבדק ב-23 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Daria Platonova: L'Afrique est entrée dans la troisième étape de la décolonisation" [Daria Platonova: Africa has entered the third stage of decolonization]. Afrique Média (בצרפתית). 29 ביוני 2022. ארכיון מ-22 באוגוסט 2022. נבדק ב-21 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Daughter Of 'Putin's Brain' Ideologue Dugin Killed In Car Explosion". Radio Free Europe/Radio Liberty. 21 באוגוסט 2022. ארכיון מ-21 באוגוסט 2022. נבדק ב-21 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Treasury Sanctions Russians Bankrolling Putin and Russia-Backed Influence Actors" (Press release). United States Department of the Treasury. 3 במרץ 2022. אורכב מ-המקור ב-6 במרץ 2022. נבדק ב-21 באוגוסט 2022. {{cite press release}}: (עזרה)
  10. ^ "Daughter of Putin ally Alexander Dugin killed in car bomb in Moscow". The Guardian. 21 באוגוסט 2022. ארכיון מ-21 באוגוסט 2022. נבדק ב-21 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Galeotti, Mark (21 באוגוסט 2022). "What the Dugin assassination tells us about Russia". The Spectator. ארכיון מ-22 באוגוסט 2022. נבדק ב-21 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Британия ввела санкции против дочери Александра Дугина и пропагандистского ресурса Кремля [Britain imposed sanctions against the daughter of Alexander Dugin and the propaganda resource of the Kremlin]. European Pravda (ברוסית). 4 ביולי 2022. ארכיון מ-4 ביולי 2022. נבדק ב-21 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Quinn, Allison (21 באוגוסט 2022). "Daughter of Putin propagandist killed in car bombing outside Moscow, reports say". The Daily Beast. ארכיון מ-21 באוגוסט 2022. נבדק ב-21 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Tawfeeq, Mohammed; Pennington, Josh; Hallam, Jonny; John, Tara (21 באוגוסט 2022). "Car bomb kills daughter of 'spiritual guide' to Putin's Ukraine invasion - Russian media". CNN. ארכיון מ-22 באוגוסט 2022. נבדק ב-21 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Slavisha Batko Milacic (19 בפברואר 2022). "Geopolitical war of the West against Russia: Ukrainian case". Modern Diplomacy. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Roth, Andrew; Farrer, Martin (21 באוגוסט 2022). "Daughter of Putin ally Alexander Dugin killed by car bomb in Moscow". The Guardian. ארכיון מ-21 באוגוסט 2022. נבדק ב-21 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Troianovski, Anton (21 באוגוסט 2022). "Daria Dugina was a Russian hawk who railed against the West's 'global hegemony.'". The New York Times. ארכיון מ-22 באוגוסט 2022. נבדק ב-21 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Darya Aleksandrovna DUGINA". OpenSanctions. 21 באוגוסט 2022. ארכיון מ-22 באוגוסט 2022. נבדק ב-21 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Pertsev, Andrey (23 באוגוסט 2022). "Daria Dugina: How the daughter of a Eurasianist philosopher emerged as a war advocate in the years before her murder". Meduza. נבדק ב-24 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Daughter of Russian philosopher Alexander Dugin killed in car explosion" (באנגלית אמריקאית). Anadolu Agency. ארכיון מ-22 באוגוסט 2022. נבדק ב-22 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Daughter of Russian ideologue killed in suspected car bomb attack". Reuters. 21 באוגוסט 2022. ארכיון מ-21 באוגוסט 2022. נבדק ב-21 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Ex-MP Ilya Ponomarev confirms existence of The National Republican Army on February Morning TV (Rus) (see 3'23)". www.youtube.com. 22 באוגוסט 2022. נבדק ב-23 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Darya Dugina: Ukraine killed Putin ally's daughter, Russia says". BBC News. 22 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ ФСБ раскрыла убийство дочери Дугина [FSB solved the murder of Dugin's daughter]. Interfax (ברוסית). 22 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ 1 2 "Russia blames Ukraine for nationalist's car bombing death". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2022-08-31.
  26. ^ 1 2 ФСБ заявила еще об одном участнике убийства Дарьи Дугиной, Interfax.ru (ברוסית)
  27. ^ Troianovski, Anton; Nechepurenko, Ivan; Gettleman, Jeffrey (21 באוגוסט 2022). "Russia Opens Murder Investigation After Blast Kills Daughter of Putin Ally". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. ארכיון מ-22 באוגוסט 2022. נבדק ב-22 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ "A car bomb killed the daughter of a Putin ideologist Saturday. Ukraine denies involvement: 'We are not a criminal state like Russian Federation'". Fortune (באנגלית). ארכיון מ-22 באוגוסט 2022. נבדק ב-22 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Russia blames Ukraine for nationalist's car bombing death". Washington Post. 22 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ «Наши сердца жаждут не просто возмездия. Нам нужна только наша Победа» Александр Дугин — об убийстве своей дочери, Meduza (ברוסית)
  31. ^ «Человек с настоящим русским сердцем». Путин выразил соболезнования семье убитой Дарьи Дугиной, Meduza (ברוסית)
  32. ^ AFP, Car Bomb Kills Daughter of Kremlin Hardline Ideologue, The Moscow Times, ‏21 באוגוסט 2022 (באנגלית)
  33. ^ Pullella, Philip (24 באוגוסט 2022). "Ukraine envoy criticises pope over comments on Russian killed by car bomb". Reuters. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Barbie Latza Nadeau (26 באוגוסט 2022). "Ukraine Summons Vatican Envoy Over Pope Francis' Remarks About Darya Dugina Being 'Innocent'". The Daily Beast. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "Илья Пономарев: «Ответственность за взрыв автомобиля Дарьи Дугиной взяла на себя "Национальная республиканская армия"»" [Ilya Ponomarev: "The "National Republican Army" takes responsibility for the explosion of Darya Dugina's car"]. February Morning (ברוסית). 2022-08-21. ארכיון מ-2022-08-21. נבדק ב-2022-08-21.
  36. ^ "ЗАЯВЛЕНИЕ НАЦИОНАЛЬНОЙ РЕСПУБЛИКАНСКОЙ АРМИИ (НРА) ОТ 21.08.2022" [STATEMENT OF THE NATIONAL REPUBLICAN ARMY (NRA) DATED 08/21/2022]. Rospartizan (ברוסית). ארכיון מ-2022-08-21. נבדק ב-2022-08-21 – via Telegram.
  37. ^ "Заявление Российского комитета действия от 22 августа 2022 года" [Statement of the Russian Action Committee of August 22, 2022]. Комитет действия (ברוסית). נבדק ב-2022-08-26.
  38. ^ "Statement of the Russian Action Committee 22.08.2022". Russian Action Committee (ברוסית and אנגלית). ארכיון מ-2022-08-23. נבדק ב-2022-08-26.
  39. ^ Radchenko, Sergey. "Daria Dugina has become a martyr for Putin | The Spectator". www.spectator.co.uk (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-08-24.
  40. ^ "Указ о награждении орденом Мужества Дарьи Дугиной (посмертно)" [Decree on awarding the Order of Courage to Daria Dugina (posthumously)]. kremlin.ru.
  41. ^ "Russia awards posthumous order of courage to Darya Dugina". CNN. 24 באוגוסט 2022. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דריה_דוגינה&oldid=38074818"