דריטרו אגולי

דריטרו אגולי
Dritëro Agolli

דיוקנו על בול אלבני מ-2016
לידה	13 באוקטובר 1931 מנקולס, מחוז דבול, ממלכת אלבניה
פטירה	3 בפברואר 2017 (בגיל 85) טירנה, רפובליקת אלבניה
מדינה	אלבניה
שם עט	Bamkë Çomaga
מקום לימודים	אוניברסיטת סנקט פטרבורג
שפות היצירה	אלבנית
תקופת הפעילות	מ-1958
dritero.com
חתימה

דריטרו אגולי (באלבנית:Dritëro Agolli, ‏ 13 באוקטובר 1931 - 3 בפברואר 2017) היה משורר, סופר, פובליציסט ופוליטיקאי אלבני. הצטיין בעיקר בסיפוריו הקצרים, כתב גם שירים, רומנים, מסות ומחזות. בשנים 1992-1973 כיהן כיושב ראש אגודת הסופרים והאמנים האלבנים. היה חלק מהנומנקלטורה הקומוניסטית באלבניה, כחבר בוועד המרכזי של מפלגת העמל וחבר באספת העם. בשנות ה-1990 הצטרף לכוחות שתמכו בשינוי במפלגת העמל והצטרף בהמשך למפגלה הסוציאליסטית שקמה אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי.

קורות חייו

אגולי נולד ב-1931 במנקולס במחוז דבול, בדרום על יד הגבול בין אלבניה ליוון, במשפחת איכרים המשתייכת לכת המוסלמית של הבקטשים. בבית דיברו אלבנית בניב טוסקה.בימי הכיבוש האיטלקי באלבניה כבר כילד בן תשע השתתף כבלדר בסיוע לפרטיזנים בתנועת ההתנגדות נגד הפאשיזם והכובש הזר. ב-1952 הוא סיים לימודיו בתיכון "אסים זנלי" בג'ירוקסטרה . הוא פנה אז למשרד החינוך עם בקשה להרשם ללימודים זואוטכניים או רפואה וטרינרית, אולם שר החינוך קרחמן איליט שידע על כישוריו הספרותיים המליץ לו ללמוד ספרות. בהמשך למד אגולי לשונאות ופובליציסטיקה באוניברסיטת לנינגרד בברית המועצות. בשובו למולדת התגורר בטירנה עסק בעיתונאות ולמשך 15 שנה כתב בבטאון מפגלת העמל השלטת Zëri i Popullit זרי אי פופוליט ("קול העם"). היה חבר בוועד המרכזי של מפלגת העמל ובשנים 1991-1974 הוא נבחר כחבר באספת העם מטעם מפלגת העמל היחידה.

בקונגרס ה-10 של מפלגת העמל עשה אגולי מפנה פוליטי וצידד עם הכוחות שדגלו בשינויים במשטר. אחרי 1991 הוא קיבל איומי מוות מצד גורמים קומוניסטים קנאים והיה צריך לשהות שלוש חדשים סגור בביתו ברחוב דיבר מטעמי ביטחון. משרד הפנים הציב שומרים בביתו. המשיך להיות חבר בפרלמנט החופשי החדש , אספה הלאומית מטעם המפלגה הסוציאליסטית אליה הצטרף בשנות ה-1990.

ב-31 בינואר 1991 פרש אגולי מתפקידו כיושב ראש אגודת האמנים והסופרים דריטרו אגולי היה חבר במפלגה הסוציאליסטית מאז שנות ה-90, ותורם תרומה מיוחדת לרפורמה של מפלגה זו. אגולי היה חבר פרלמנט של המפלגה הסוציאליסטית מ-1992 עד 2001 עם הפסקה בין 1997-1996. הוא גם היה חבר בהנהגת המפלגה במשך שנים

פעילותו הספרותית

את שיריו הראשונים, בהשפעת שירתם של נאימי פרשרי וצ'איופי פרסם אגולי בן ה-16 ב-1947 בעיתון Rinia (הנוער) ועורר את גאוות אביו. הוא פרסם ספר שיריו הראשון ב-1958. קובץ שירתו הראשון היה Në rrugë dolla (מתהלך ברחוב) (1958). כבר דרכו נחשף הציבור ל"אני המאמין" הפואטי שלו - הדבקות לשורשיו - והתבלט כליריקן בעל קומה. באו בהמשך קבצי השירים Hapat e mija në asfalt (צעדי על האספלט) (1961) Shtigje malesh dhe trotuare (שבילי הרים ומדרכות) (1965) כפרוזאיקן פרץ לתודעת הקוראים עם הרומן "הקומיסר ממו" (1970) . הרומן השני שלו "האדם עם התותח" (1975) נגע לנושא לחימת הפרטזנים מתוך זוית מיוחדת. בחלק משיריו, סיפוריו והרומנים שלו בלט כנציג הריאליזם הסוציאליסטי, עשה אידיאליזציה של המשטר הקומוניסטי ("הסוציאליסטי") והילל את "האדם החדש" שהמשטר התהדר כי ברא. אולם בשנים 1990-1958 לא כתב אגולי שבחים רדודים לקומוניזם. שיריו היו מעודנים ובעלי יופי לשוני רב ונקראים עד היום. התפרסם במיוחד ברומן הסאטירי החינוכי "זילו או מסע ההרפתקאות בעולם המופלא של הבירוקרטיה" שביקש להיות בקורת מצחיקה על הבירוקרטיה המפלגתית. שנה אחר כך התלונן באוזני ראש הממשלה מהמט שהו: "עם הספר הזה הרסת לנו את השלטון" . על אף מעמדו, שלושה מספריו של אגולי נאסרו על ידי צנזורה קומוניסטית. הראשון היה "רעש הרוחות הישנות" בשנות ה-60, הדרמה "העידן הלבן" בשנות ה-80, וסדרת סיפורים בכתב העת "נובמבר".

הסופר התעלה מעל הצביון הריאליסטי סוציאליסטי וכתיבתו בהמשך נחשבת ל"פוסט-מודרניסטית" ^{[דרוש מקור]} הסופר המשיך להיות פורה גם כעבור שלושים שנה אחרי נפילת המשטר. הוא פרסם ספר חדש כמעט כל שנה עד יום מותו.

אגולי נפטר בטירנה ב-2017 בגיל 86 עקב מחלה נשימתית.

חייו הפרטיים

מגיל 25 התגורר אגולי בטירנה, חי בדירה בקומה השלישית ברחוב דיבר (Rruga e Dibrës). עד 1991 שכנו ב"ארמון הסופרים" היה הסופר איסמעיל קאדרה אגולי היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה -החל מ-1956 - הייתה נינה נוביקובה הרוסייה, איתה נולד לו בן, אריאן . בני הזוג התגרשו בשנת 1963, בעקבות ניתוק היחסים בין אלבניה של אנוור הוג'ה לברית המועצות. ב-4 באוקטובר 1965 הוא התחתן עם העיתונאית סדייה קצאי , איתה נולדו לו שני ילדים (ארטן ואלונה)

צילום מ-1951

הוקרה

• 4 פעמים זכה בפרסי הרפובליקה.
• אות הכבוד של הלאום באלבניה
• 2003 - יקיר העיר טירנה
• יקיר הערים קורצ'ה, ג'ירוקסטרה ואחרות
• 2016 - לכבוד מלאת גיל 85 הדואר האלבני הנפיק בול דואר לכבודו.
• עוד בחייו בית הספר היסודי בכפר הולדתו , מנקולס, קיבל את שמו

דמותו ויצירתו במדיה האמנותית

מוזיקה

• 1971 הזמרת בת 14 אלידה היסקו זכתה בפרס השני בפסטיבל הזמר העשירי של רשות השידור האלבנית על ביצוע השיר E Paharruara (בלתי נשכח) על מלים מאת אגולי

סרטים

• הספר "הקומיסר ממו" עובד לסרט קולנוע בשם "I teti në bronz” (הפרוטומה מברונזה)

בבימוי ויקטור ג'יקה לפי תסריט מאת הסופר ומאת ויקטור ג'יקה

• Njeriu i mirë” (האיש הטוב)
• 1983 - “Appassionata” בבימוי אברהים מוצ'אי וקריסטאק מיטרולפי סיפור קצר מאת אגולי

יצירות

• 1969 Mesditë (צהרים), שירים
• 1970 Komisari Memo (הקומיסר ממו), רומן
• 1973 - Shkëlqimi dhe rënia e shokut Zylo (העלייה והנפילה של החבר זילו)

פורסם בגרמנית בגרמניה המזרחית תחת הכותרת "זילו או מסע ההרפקתאות בעולם המופלא של הבירוקרטיה"), רומן

• 1973 - Njeriu i mirë (האיש הטוב), סיפורים
• 1975 - Njeriu me top (האיש עם התותח), רומן
• 1976 - Nënë Shqipëri (אמא אלבניה), שירים
• 1980 - Trendafili në gotë ורד באגרטל, רומן
• 1985 - Mosha e bardhë (העידן הלבן), דרמה
• 1985 - Udhëtoj i menduar (אני נוסע מתוך מחשבה) שירים
• 1993- *Pelegrini i vonuar (הצליין המאוחר), שירים
• 1995 - Njerëz të krisur (אנשים משוגעים), סיפור קצר
• 1995 - Lypësi i kohës (בזבוז זמן) שירים
• 1996 - Shpirti i gjyshërve 101 këngë (רוח הסבים 101 קנטוס)
• 1996 - Kalorësi lakuriq (הפרש העירום), רומן
• 1996 - Vjen njeriu i çuditshëm (מגיע האיש המוזר), שירים
• 1997 - Teshtimat e lirisë. Njeriu, politika dhe kultura (התעטשות של חופש. אדם, פוליטיקה ותרבות), מסה
• 1997 Arka e djallit (תיבת השטן) סיפורים
• 1997 - Baladë për tim atë dhe për vete, (בלדה לאבי ולעצמי)
• 1998 - Fletorka e mesnatës (מחשברת של חצות) שירים
• 1998 - Kambana e largët (פעמון רחוק)
• 1999 - Zhurma e erërave të dikurshme (רעש הרוחות הישנות), סיפור קצר
• 2000 - Gdhihet e ngryset (זריחה ושקיעה), שירים
• 2000 - Dështaku (המפסיד), רומן

לקראיה נוספת

• Akademia e Shkencave e Shqipërisë (2008) (באלבנית), Fjalor Enciklopedik Shqiptar (לקסיקון האנציקלודפי האלבני), Tirana, ISBN 978-99956-10-27-2

Robert Elsie, Historical Dictionary of Albania, New Edition, 2004, ISBN 0-8108-4872-4 Shefki Hysa, The Diplomacy of self-denial (Diplomacia e vetëmohimit), , Tirana, 2008, ISBN 978-99956-650-3-6 (דיפלומטיה של ההתכחשות העצמית) Namik Selmani, "Salute from Chameria" (2009), Tirana, ISBN 978-99956-33-28-8

• Amira Sadikaj Dritero Agolli, a representative of the contemporary Albanian literature International Journal of Recent Scientific Research

Vol. 8, Issue, 7, pp. 18886-18889, July, 2017

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דריטרו אגולי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של דריטרו אגולי
• 50עובדות על דריטרו אגולי

- Florenc Stafa 50fakte nga jeta e Dritëro Agollit באתר Sh ‏ 16 באוקטובר 2013

• רובר אלזי על אודות דריטרו אגולי
• דריטרי אגולי - אפסיונאטה - בתרגום לאנגלית מאת רוברט אלזי

• דריטרו אגולי, ברשת החברתית Goodreads
• דריטרו אגולי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• דריטרו אגולי, באתר Discogs (באנגלית)