דרך הדואר הגדולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת נתיב דרך הדואר הגדולה
תמונה של קטע מדרך הדואר הגדולה, מאוסף המוזיאון הטרופי באמסטרדם

דרך הדואר הגדולהאינדונזית: Jalan Raya Pos, בהולנדית: De Grote Postweg) הייתה דרך ראשית באורך של כ-1,000 קילומטר, אשר השתרעה לאורך חופו הצפוני של האי ג'אווה, בעת שהשתייך למושבת איי הודו המזרחיים ההולנדיים.

הדרך נסללה בתוך שנה אחת, 1808, במהלך ימי שלטונו של הרמן וילם דנדלס (אנ') כמושל המושבה. היא נסללה בפקודתו של לואי בונפרטה, שהיה שליט ממלכת הולנד הנפוליאונית בשנות קיומה, 1806-‏1810. למרות שמה היא נועדה בעיקר לאפשר העברה מהירה של חיילים ואספקה לרוחב החוף הצפוני של האי, על מנת להתמודד עם אפשרות של התקפה בריטית עליו ממלזיה במהלך המלחמות הנפוליאוניות בינה לבין צרפת. בחלקו המערבי של האי השתרעה הדרך בפנים הארץ על מנת לעקוף מכשולים טבעיים ליד קו החוף.

המצב הכספי של המושבה היה דחוק, והמושל בג'אווה התמודד גם עם התקוממויות מקומיות ביישובים באנטן (אנ') וסירבון (אנ') שבחוף הצפוני. בעקבות זאת החליט המושל דנדלס לסלול את הדרך באמצעות העבדת עובדי כפייה מקומיים. תנאי העבודה הקשים הביאו למותם של רבים מהם (ההערכה הגבוהה ביותר נקבה במספר של 12,000 מתים).

סלילת הדרך לא מנעה בסופו של דבר את פלישת הבריטים לג'אווה, והם שלטו בה בשנים 1811-‏1814.

הדרך היוותה עורק תחבורה חשוב באי במהלך המאה ה-19 ולאחריה. היא חיברה בין רוב עריה החשובות של ג'אווה, וביניהן בטאוויה (היום ג'קרטה), סמרנג (אנ') וסורביה. קיומה גם תרם להתפתחותן של ערים נוספות ששכנו לצידה, וביניהן באנדונג.

דרך החוף הצפונית של ג'אווה - אחד הכבישים הראשיים של האי, שאורכו 1,430 קילומטר - משתרעת כיום על פני מרבית התוואי המקורי של דרך הדואר הגדולה. באתרים מסוימים באי מצויים קטעים מן הדרך המקורית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]