דרך סולינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הנחת שכבת "סולינג" - חצץ סלעים, לבנית כביש על ידי חלוצים בעמק יזרעאל בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20
דרך סולינג בדרך לתל גדור ליד גבעת אולגה
דרך סולינג בפארק רמות מנשה ליד עמק השלום
דרך סולינג ליד קרני חיטין
דרך סולינג בין מבוא חורון לפארק קנדה
דרך סולינג ממערב לתחנת הרכבת חדרה מזרח
דרך סולינג מדרום לתחנת הרכבת חדרה מזרח

דרך סולינג היא סוג של דרך שנבנתה בתקופה המנדטורית תוך שימוש באבנים וחצץ. השיטה פותחה על ידי מהנדסים בריטים, אומצה על ידי השלטונות הבריטים בתקופת המנדט ומהנדסיה השתמשו בה לבניית כבישים ברחבי ארץ ישראל. שיטה זו שימשה גם את בוני כביש טבריה-צמח. רוב הדרכים שנסללו בשיטה זו כוסו, במשך השנים, באספלט, בעיקר בגלל היותן דרכים משובשות.

עקרונות הבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בבסיס סולינג לסלילת כבישים פותחה על ידי המהנדס הבריטי תומאס טלפורד (אנ')[1][2] ושופרה על ידי המהנדס הבריטי ג'ון לאודון מקאדם. בסיס סולינג שימש לסלילת דרכים במקומות קשים לגישה או שסוג האדמה היה קשה למעבר (חולות, ביצה וכו').

בסלילת כביש הסולינג היה נהוג לסמן את תוואי הכביש בשני חוטים ולאורכם לשקע אבני שפה. בין אבני השפה, לכל רוחב הכביש, הונחו אבני גיר קשות שחלקן הרחב כלפי מעלה. ברווחים בין האבנים היו דוחקים חתיכות אבן במטרה למלא את הרווחים. מצע אבנים זה היה נקרא ה"סולינג". לאחר השלמת הסולינג היה מכבש עובר וכובש את הסולינג ולאחר מכן הונח חצץ על מצע הסולינג והמכבש עבר שוב על החצץ[3].

העובדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מהפועלים שעסקו בסלילת דרכי הסולינג היו אנשי היישוב היהודי, מעולי העלייה השנייה והעלייה השלישית. הדרך הידועה ביותר שנסללה בשיטה זו הייתה כביש טבריה-צמח בה עסקו כ-500 פועלים יהודים בסלילת הכביש.

פועל החצץ היה שובר אותן [את האבנים] בפטיש כבד לחתיכות [...] ושובר את החתיכות לחצץ [...] לאורך תוואי הכביש [...] היו פועלים המציבים אבני שפה. על-פני השטח שבין שורות אבני השפה היו מניחים אבני גיר קשות [...] ממלאים בחתיכות אבן את הרווחים, שבין האבנים הגדולות. כאשר תמה הנחת הסולינג היה המכבש עובר על-פני השטח [...] מפזרים את החצץ על-פני הסולינג [...] אז הגיע שנית תור המכבש לכבוש את החצץ"..

יאיר השולמי, עדין השולמי עולם הולך ונעלם, הוצאת מלוא 1995, עמ' 108-107

תפוצת הכבישים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-21 ניתן עדיין למצוא, בישראל, דרכי סולינג במקומות הבאים:

בצפון הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרום הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרך סולינג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מהנדס אזרחי שהתמחה בתכנון גשרים, תעלות ודרכים
  2. ^ הרומאים בנו גם הם דרכים מאבנים אך הם נהגו להשתמש באבנים יותר גדולות
  3. ^ יאיר השולמי, עולם הולך ונעלם, הוצאת מלוא, 1995, עמ' 107-108
  4. ^ דרך זו נסללה בשנת 1938 על ידי עולים שהגיעו בעליה החמישית והיו זקוקים לפרנסה. היא חיברה בין יוקנעם לג'וערה אם כי במפות היא מגיעה רק עד לכפר ריחני'ה
  5. ^ נכון לאוגוסט 2014 החפירות ליד תל קשיש כוסו בעפר (כנראה שזו הייתה חפירת הצלה)