דרכון לאלג'יר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרכון לאלג'יר
Né quelque part
כרזת הסרט בעברית
כרזת הסרט בעברית
בימוי מוחמד חמידי
הופק בידי ג'מאל דבוז, ניקולס דובל אדסובסקי, יאן זינו, לורן זיתון
תסריט מוחמד חמידי, אלן-מישל בלאן
עריכה מריון מונייר
שחקנים ראשיים תאופיק ג'לאב
ג'מאל דבוז
אלכסנדר סקטר
מליק בעטלה
ז'ולי דה בונה
מוראד זאווי
זינד עובאיד
פטשה בוימד
מלזה בוזיד
מוחמד מאג'ד
פהד בנצ'מסי
מילוד חטיב
פרידה רחואדג'
מוזיקה ארמנד עמר
צילום אלכס למרק
מדינה צרפתצרפת צרפת
אלג'יריהאלג'יריה אלג'יריה
חברת הפקה Kissfilms
Quad Films
הקרנת בכורה צרפתצרפת 19 ביוני 2013
ישראלישראל 20 בפברואר 2014
משך הקרנה כ-82 דקות
שפת הסרט צרפתית, ערבית
סוגה קומדיה דרמטית
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb

דרכון לאלג'ירצרפתית: Né quelque part, "נולד איפשהו") הוא סרט קולנוע צרפתי-אלג'ירי משנת 2013, מסוגת קומדיה דרמטית[1], אשר הופק על ידי Kissfilms ו-Quad Films. הסרט בוים ונכתב על ידי מוחמד חמידי, יחד עם כתיבתו של אלן-מישל בלאן, הופק על ידי ג'מאל דבוז, ניקולס דובל אדסובסקי, יאן זינו ולורן זיתון, צולם על ידי אלכס למרק, נערך על ידי מריון מונייר והולחן על ידי ארמנד עמר.

הקרנת הבכורה של הסרט התרחשה בצרפת ב-19 ביוני 2013. ב-20 בפברואר 2014 הסרט החל להיות מוקרן בבתי הקולנוע בישראל[2], לאחר שהוקרן בספטמבר של שנה לפני כן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה[3], שם היה גם מועמד לפרס, בנוסף למועמדות בפסטיבל הקולנוע בקאן. שפות הסרט הן צרפתית וערבית, ואורכו כ-82 דקות.

ב-23 באוקטובר 2013 הסרט הופץ לצפייה ביתית ב-DVD ובלו-ריי[4].

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריד הוא סטודנט למשפטים בן 28 ממוצא צרפתי-אלג'ירי, אשר הוריו עלו מאלג'יריה לצרפת. פריד, שמשמש כגאווה למשפחתו, מעולם לא היה מחובר לשורשיו האלג'יריים, והוא מתכנן לעבור לגור יחד עם אודרי, בחורה צרפתייה איתה הוא יוצא, לצער הוריו. לצערו של פריד, תוכניותיו נקטעות כאשר אביו נהיה חולה לאחר שקיבל מכתב המתריע על הרס בית המשפחה המקורי שבנה באלג'יר. פריד מחליט לנסוע לעיר הולדת הוריו כדי לעצור את הרס הבית, שם הוא פוגש את בן דודו שיש לו אותו שם כמו שלו, אשר עוזר לו עם הבירוקרטיה המקומית.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוחמד חמידי, במאי ואחד מכותבי הסרט, כתב את הגרסה הראשונה של הסרט לפני שחזר מצרפת לאלג'יריה מסיבות אישיות בשנת 2005. החל משנת 2010 הוא החליט לחדש את הכתיבה, וכתב את הסרט מחדש יחד עם אלן-מישל בלאן, אשר אהב את עבודתו על הסרט "תחיה ותהיה". הסרט צולם במרוקו, אף על פי שעלילתו מתרחשת באלג'יריה[5].

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתן כתב בבלוג שלו "איתן - קולנוע בראש צלול" שהסרט נעים ומעלה חיוך, ושהפריע לו שג'מאל דבוז לא קיבל הרבה זמן מסך[3]. אורי קליין כתב באתר "הארץ" שעלילת הסרט מוחמצת, והדרך הקולנועית שבה העבירו אותה לא מעניינת[6]. שמוליק דובדבני כתב באתר "ynet" שהסרט רדוד ופשטני, כמו כן שהוא כושל "בכל הנוגע לפרמטרים בסיסיים של עלילה"[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לורליי קולין-מורו, NÉ QUELQUE PART, באתר Abus de Ciné
  2. ^ דרכון לאלג'יר, באתר סרט
  3. ^ 1 2 איתן, פסטיבל חיפה 2013: דרכון לאלג'יריה, בבלוג איתן - קולנוע בראש צלול, 20 בספטמבר 2013
  4. ^ הכרזה על הפצת הסרט לצפייה ביתית, ברשת החברתית פייסבוק, 23 באוקטובר 2013
  5. ^ לורליי קולין-מורו, NÉ QUELQUE PART, באתר Abus de Ciné
  6. ^ אתר למנויים בלבד אורי קליין, העלילה המוחמצת של "דרכון לאלג'יר", באתר הארץ, 24 בפברואר 2014
  7. ^ שמוליק דובדבני, "דרכון לאלג'יריה": הגירה שלילית, באתר ynet, 27 בפברואר 2014