לדלג לתוכן

דרכנו - יוצאים לפעולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרכנו - יוצאים לפעולה
מטה דרכנו בחיפה לשעבר
מטה דרכנו בחיפה לשעבר
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי רמת גן עריכת הנתון בוויקינתונים
חטיבות
מייסדים נמרוד דוויק, פולי ברונשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש דוד שמחה
מנכ"ל נמרוד דוויק
תקופת הפעילות 2015–הווה (כ־10 שנים)
נוצר מתוך V15; קול אחד
darkenu.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דרכנו (השם המלא: "דרכנו - יוצאים לפעולה") היא תנועה ליברלית שהוקמה על-ידי האקטיביסטים פולי ברונשטיין ונמרוד דוויק לאחר הבחירות לכנסת ישראל העשרים שהתקיימו ב-2015 כאיחוד בין תנועות "V15" ו"קול אחד"[1][2]. רשומה כחברה לתועלת הציבור (חל"צ).

החברה מגדירה את עצמה כ"תנועת הרוב המתון"[1], ורואה את ישראל כבית לאומי לעם הלאום היהודי אך עם זאת שואפת לכך שיתקיים בה שוויון זכויות מלא לכל אזרחיה. התנועה מאמינה בהיפרדות של ישראל מהפלסטינים באמצעות פתרון שתי מדינות לשני עמים ובצדק חברתי, ומתנגדת לגזענות. החברה מצהירה על עצמה כארגון "פוליטי א-מפלגתי"[3].

התנועה הוקמה בשנת 2015, לאחר הפסקת פעילות תנועת V15, כמיזוג בין קול אחד ל-V15. בעקבות המיזוג שונתה הגדרת התנועה ככזו הפועלת לארגן, להניע ולהפעיל את הרוב המתון הישראלי, זהות אותה מבקשת התנועה לקדם.

בנובמבר 2017 הפיקה התנועה, עם תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל, את העצרת השנתית לזכר יצחק רבין בכיכר רבין[4][5]. בנובמבר 2018 הפיקה שוב את העצרת בשיתוף התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל[6][7].

ארבעה ימים לפני הבחירות לכנסת העשרים ואחת קיבל יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, את עתירת הליכוד נגד התנועה, בה ביקש הליכוד להגדיר את דרכנו כ"גוף פעיל בבחירות". השופט מלצר הציע לתנועה להירשם באתר מבקר המדינה כפי שדורש החוק, אם תרצה להמשיך בפעילות אותה עשתה בבחירות אלו, התנועה בחרה שלא לעשות זאת והפסיקה את פעילות הבחירות שלה לכנסת ה-21[8].

ב-21 במרץ 2020 ארגנה התנועה עם ארגונים נוספים מחאת רשת שבה צפו מעל לשמונה מאות אלף איש. המחאה אורגנה על רקע המשבר הפוליטי בישראל והתפרצות נגיף הקורונה בישראל, בעקבות עיכוב הצבעה על מינוי קבוע של יושב ראש הכנסת וחוסר פיקוח של הכנסת על הממשלה בעת הטלת צעדי חירום[9][10]. בעקבות זאת הודחה לוסי אהריש, שהנחתה את המחאה, מתפקידה בתאגיד השידור ודרכנו הקימה את דמוקרטTV.

המאבק ברפורמה המשפטית (2022-2023)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום מערכת הבחירות בנובמבר 2022, יזמה תנועת "דרכנו" מפגש של ארגונים אזרחיים במטרה להיערך למאבק בחקיקה שנועדה לשנות את סדרי המשפט בישראל, ופתחה בפעילות שטח ארצית נרחבת.[11]

המהלך הראשון שהובילה היה קמפיין "בג"ץ שכפ"ץ", שקרא להתייחס לבית המשפט העליון כאל שכפ"ץ של חיילי צה"ל.[12] במקביל, הפעילה קמפיין הסברה תחת הכותרת "I ❤️ Bagatz", שכלל שימוש ראשון מסוגו בישראל בטכנולוגיית בינה מלאכותית בפרסומות אוטובוסים, כדי להמחיש את תרומת בג"ץ לאזרחי המדינה.[13]

בינואר 2023 התנועה הקימה מאהל מחאה מול ביתו של שר המשפטים יריב לוין.[14] בעת ביקור ניחומים שערך לוין, וכאשר רוססו כתובות גרפיטי בסמוך לביתו, דאגה "דרכנו" להסירן, כחלק ממחויבותה למחאה אחראית ומכבדת.[15]

במקביל לפעילות ההסברה והמחאה, קיימה התנועה מיצגי גרילה שנועדו להגביר את המודעות הציבורית לסכנות שבפגיעה במעמד בג"ץ.[16][17] כמו כן, החלה להקים תאי פעילות ברחבי הארץ לצד הכשרות ייעודיות למובילי מוקדי מחאה.

עם החרפת המאבק, פנתה גם למהלכים משפטיים – ביניהם תלונה על הסתה נגד ח"כ טלי גוטליב בשל התבטאויותיה נגד נשיאת בית המשפט העליון.[18]

עם אישור החוק לביטול עילת הסבירות הגישה "דרכנו" עתירה לבג"ץ בדרישה לבחון את חוקיות המהלך, תוך גיוס מימון ציבורי לעתירה.[19][20] בג"ץ קיבל את העתירה וביטל את החוק.[21]

עם המשך קידום חקיקות נוספות במסגרת ההפיכה המשטרית, ובהן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, עתרה התנועה בשנית, בטענה שמדובר בשינוי מהותי של שיטת הממשל בישראל.

מלחמת חרבות ברזל (2024-היום)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת חרבות ברזל "דרכנו" יזמה ולקחה חלק בשלושה מאמצים עיקריים. המאמץ האזרחי-חברתי בתחילת המלחמה. המאבק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר. והקמפיין המדיני לקידום הסדר ביטחון אזורי, בתור לקח והזדמנות מרכזית בעקבות המלחמה.

ועדת חקירה ממלכתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במישור הפוליטי-משפטי, "דרכנו" הובילה מגוון פעולות על מנת לקדם ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר

  • הקמת אתר מחדל 23[22] - פרויקט תחקירים אזרחי ביוזמת תושבים מהעוטף ותנועת דרכנו לחקירת מחדלי ה-7 באוקטובר 2023. הפרויקט כולל תיעוד עדויות ותחקירים המציגים את המחדלים בתחום המדיני, הביטחוני והאזרחי, הן שהובילו לאירועי ה-7 באוקטובר והן לאחר פרוץ האירועים.
  • ביוני 2024 הגישה "דרכנו" עתירה[23] לבג"ץ בה דרשה לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאסון מתקפת חג שמחת תורה - – יחד עם משפחות שכולות, מפונים ובני משפחות חטופים. במהלך הדיונים הדגישו עורכי הדין מטעם העותרים כי רק ועדה ממלכתית תוכל להגיע לחקר האמת, בצל סירוב הממשלה להקים ועדה כזו וניסיונה לקדם במקומה ועדת בדיקה ממשלתית מוגבלת. בג"ץ הכריח את ממשלת ישראל לקיים דיון בנושא, וזו השיבה שלא בשלה העת[24].
  • במקביל ניהלה "דרכנו" קמפיין ציבורי בנושא, שכלל איסוף חתימות אזרחים, בדרישה לחקירה וצעדי מחאה מול חברי ממשלה.
  • התנועה גם שיתפה פעולה עם מפלגות אופוזיציה בקידום יוזמות חקיקה: היא תמכה בהצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי המלחמה (שהוגשה בכנסת בתחילת 2024 אך נדחתה על ידי הקואליציה), וסייעה בארגון דיון מיוחד במליאת הכנסת בנושא זה (דיון בפורמט "40 חתימות") יחד עם סיעות האופוזיציה ונציגי משפחות הנפגעים[25].

הסדר ביטחון אזורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במישור המדיני-ביטחוני "דרכנו" פועלת על מנת להעלות את נושא הסדר הביטחון האזורי בתור לקח והזדמנות שנוצרה לאחר אירועי ה-7 באוקטובר.

  • כנס מדיני-ביטחוני תחת הכותרת "הזדמנויות לישראל בעידן טראמפ"[26] - בינואר 2025 יזמה התנועה, בשיתוף עם תנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל", כנס מדיני-ביטחוני תחת הכותרת "הזדמנויות לישראל בעידן טראמפ". הכנס, שהתקיים בתל אביב, התמקד בבחינת שיתופי פעולה אזוריים במזרח התיכון לאחר המלחמה ובהשלכות עסקת החטופים על התהליכים האזוריים. בכנס השתתפו בו אישים בכירים כמו יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ושרת החוץ לשעבר ציפי לבני, וכן מומחים בינלאומיים – בהם נציגים מסעודיה וארה"ב. בכנס הוצג גם סקר דעת קהל לפיו כ-82.8% מהציבור הישראלי תומכים בקידום הסדר ביטחוני-אזורי עם מדינות ערב המתונות – נתון שבו השתמשה "דרכנו" כדי לבסס את קריאתה למנף את שיתוף הפעולה האזורי כנדבך משלים לביטחון ישראל בתקופה שלאחר המלחמה.
  • שדולה למען הסדר ביטחון אזורי - כמו כן, תנועת דרכנו גם פעלה על מנת להשיק בכנסת שדולה למען קידום הסדר ביטחון אזורי[27], בראשות רם בן ברק וגלעד קריב. ב-9 ליולי התקיים הכנס הראשון של השדולה, בו נאמו בין היתר נציגים מסוריה ומסעודיה.[28]

סיוע אזרחי-חברתי וסיוע למאבק להשבת החטופים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במישור האזרחי-חברתי "דרכנו" לקחה חלק והובילה מספר יוזמות בתחום הלוגיסטיקה, ההסברה והשבת החטופים:

  • חמ"ל דרכנו - הקמת מערך לוגיסטי המחבר בין כלל הצרכים שהגיעו מהשטח, בין התרומות, היוזמות והמתנדבים הרבים. המערך כלל, בין השאר, הסעות, ניוד ושינוע ציוד, חלוקת מוצרי צריכה או מזון.
  • השתתפות בהפגנות ברחבי הארץ וסיוע לוגיסטי.
  • שולחן "סעודת השבת", עם יותר מ-200 כיסאות ריקים המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים ברצועת עזה. הוצב לראשונה ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות בתל אביב ולאחר כך במקומות נוספים ברחבי ישראל והעולם[29].
  • הכיסא הריק - מיצב כיסאות צהובים. הוצב ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות בתל אביב ובכניסה למקומות ציבוריים, מוסדות וארגונים[30].
  • תערוכת "אור גדול" - הקמת תערוכת אמנות שכל הכנסותיה הועברו כתרומה למען שיקום יישובי עוטף עזה ולתמיכה באמנים המתגוררים בעוטף. בתערוכה הוצגו יצירותיהם של כ-70 אמניות ואמנים, חלקם מיישובי העוטף ויישובי הצפון המפונים, בהשראת אירועי טבח שבעה באוקטובר.[31] יוזמה משותפת עם נמל יפו ועיריית תל אביב יפו.[32]
  • משט למען שחרור החטופים - במסגרת המשט נפרס שלט צף ענק עם הכיתוב, "Bring Them Home Now", ועלתה קריאה משותפת לכל המרינות, השייטים, בארץ ובעולם לייצר משט הזדהות ולקרוא לחזרתם של החטופים לנמל מבטחים.[33] יוזמה משותפת עם נמל יפו, וצופי-ים יפו.
ערך מורחב – דמוקרטtv

ב-17 במאי 2020 השיקה דרכנו את דמוקרטtv - שידורי וידאו חיים באינטרנט, בניהול לוסי אהריש. האתר פועל באמצעות תשתיות האינטרנט והאולפנים של וואלה! תקשורת. השידורים נסמכים על מימון המונים[35]. עם המנחים והמגישים בערוץ נמנים אורלי וילנאי, גיא מרוז[36]. במרץ 2021 הצטרפו לערוץ מגישים נוספים: טל שניידר וגדי סוקניק. בספטמבר 2022 סולק ישראל פריי מהערוץ לאחר שהביע תמיכה בפגיעה בחיילי צה"ל.

ב-2017 מונה קובי ריכטר ליו"ר התנועה[37]. ריכטר עזב את תפקידו במהלך שנת 2020, והחליף אותו דוד שמחה.

ב-24 בינואר 2020 מונה יאיא פינק למנכ"ל התנועה, וסיים את תפקידו ביוני 2022, עם ההכרזה על הפריימריז במפלגת העבודה, בהן התמודד[38].

ב-12 ביולי 2022 מונה יזהר שי ליו"ר התנועה[39]. חברת הכנסת לשעבר רחל עזריה מונתה בנובמבר 2022 למנכ"לית, וסיימה את תפקידה באוגוסט 2023[40].

ב-24 באוגוסט 2023 הודיעה התנועה כי נמרוד דוויק, מונה כמנכ"ל[41].

ב-23 בפברואר 2024 הודיע יזהר שי על פרישתו מתפקיד יו״ר תנועת "דרכנו". ואת תפקיד היו"ר מילא בשנית, דוד שמחה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 ליאת קציר, ‏לא קלה היא לא קלה "דרכנו", באתר ‏מאקו‏, 29 בינואר 2017
  2. ^ עוז רוזנברג, ‏חברי V15 לא מתייאשים מהכישלון בבחירות: "גם הימין וגם השמאל מדוכאים", באתר מעריב אונליין, 3 בדצמבר 2015
  3. ^ אריק גרינשטיין, מתקפת המשובטים: הגלגול החדש של V15, באתר מידה, 1 בדצמבר 2015
  4. ^ אילן ליאור, הנואמים בעצרת לרבין: מועמד לראשות מועצת יש"ע ומפונה מעפרה, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2017
  5. ^ איתי בלומנטל ואלישע בן קימון, ראש מועצת אפרת ספג קריאות בוז בעצרת רבין: "להפסיק לחפש את המפריד והשונה", באתר ynet, 4 בנובמבר 2017
  6. ^ ערוץ 7, תנועת השמאל דרכנו תפיק את עצרת רבין, באתר ערוץ 7, 8 באוקטובר 2018
  7. ^ אהרן ברנע, ‏קריאות בוז להנגבי ולפיד בכיכר, באתר ‏מאקו‏, 3 בנובמבר 2018
  8. ^ טל שניידר, ‏מלצר החליט: תנועת דרכנו תירשם כ"גוף פעיל פוליטית", באתר גלובס, 5 באפריל 2019
  9. ^ טל שניידר, ‏הפגנה וירטואלית של תנועת "דרכנו"; מעל ל-100 אלף איש השתתפו, באתר גלובס, 22 במרץ 2020
  10. ^ מחאה בצל הקורונה: יותר מחצי מיליון בהפגנה וירטואלית נגד נתניהו, באתר ynet, 21 במרץ 2020
  11. ^ נגד פסקת ההתגברות: תנועת "דרכנו" יוצאת בפעילות שטח ארצית, באתר חדשות 13, 9 בדצמבר 2022
  12. ^ https://1075.fm/item/126378/
  13. ^ https://www.facebook.com/share/p/17yDMfPtEz/
  14. ^ https://www.inn.co.il/flashes/905823
  15. ^ https://www.inn.co.il/flashes/918046
  16. ^ https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=JDEIKE&c41t4nzVQ=FJE&gntVQ=FJDFE
  17. ^ https://hoha.co.il/?p=10932
  18. ^ אנה ברסקי, ‏תנועת 'דרכנו' הגישו תלונה במשטרה נגד ח"כ טלי גוטליב בגין הסתה, באתר מעריב אונליין, 12 בפברואר 2023
  19. ^ https://darkenu.org.il/svirut/
  20. ^ תוך דקות: עתירה לבג"ץ נגד צמצום עילת הסבירות, באתר "סרוגים", 24 ביולי 2023
  21. ^ טל שלו, אורי סלע‏, לוין על פסילת בג"ץ את ביטול עילת הסבירות: "לוקחת ממיליוני אזרחים את קולם", באתר וואלה, 1 בינואר 2024
  22. ^ מחדל 23 | חוקרים את מחדלי ה-7 באוקטובר!
  23. ^ גלעד מורג, ניר כהן, נפגעי 7 באוקטובר עותרים לבג"ץ: "דורשים ועדת חקירה ממלכתית", באתר ynet, 27 ביוני 2024
  24. ^ איתמר אייכנר, טובה צימוקי, רועי רובינשטיין, הממשלה: לא נקים ועדת חקירה ממלכתית. כעת לא הזמן לחקור, באתר ynet, 5 במאי 2025
  25. ^ אליהו לוקסנברג, ‏גנץ במליאה: ההתחמקות מהקמת ועדת חקירה היא מבוא לאנרכיה", באתר "סרוגים", 3 במרץ 2025
  26. ^ מוגש מטעם דמוקרט, צפו בכנס ״הזדמנויות לישראל בעידן טראמפ״: בהשתתפות לפיד, לבני ועוד, באתר ynet, 28 בינואר 2025
  27. ^ השדולה לקידום הסדר ביטחוני אזורי, באתר main.knesset.gov.il
  28. ^ טל שלו‏, נשיא סוריה א-שרע במסר לישראל: "יש חלון הזדמנויות של פעם במאה שנה - לא תמיד הוא יהיה פתוח", באתר וואלה, 9 ביולי 2025
  29. ^ היה לי לכבוד לספר על שולחן השבת הריק שסייענו בדרכנו להקים. המיזם, שמטרתו להגביר מודעות ברחבי העולם לחטופים, הוקם בעקבות תל אביב בברלי הילס, רומא, פריז... | By נמרוד דוויק Nimrod Dweck | Facebook, נבדק ב-2025-06-26
  30. ^ הכסא הריק – עד שכולם ישובו הביתה - Darkenu, ‏2023-11-01
  31. ^ אתר התערוכה אור גדול
  32. ^ פוסט על תערוכת אור גדול, בדף הפייסבוק של נמל יפו
  33. ^ פוסט על המשט למען שחרור החטופים, בדף הפייסבוק של נמל יפו
  34. ^ כנס הזדמנויות לישראל בעידן טראמפ, סרטון בערוץ "דמוקרטTV", באתר יוטיוב
  35. ^ אחרי שפוטרה: לוסי אהריש גייסה עשרות אלפי שקלים | TMI, באתר https://tmi.maariv.co.il
  36. ^ דרור פויר, ‏הדילמה החרדית והעיתונאי הבודד שרץ לתוך האש: "אני מותש", באתר גלובס, 29 בנובמבר 2020
  37. ^ מיה סלע, ‏קובי ריכטר: רוצה לשבור ההגדרות שכל מי ששמאל - בוגד, באתר גלובס, 12 בפברואר 2017
  38. ^ יאיא פינק מונה למנכ״ל תנועת השמאל ״דרכנו״, באתר ערוץ 7, 24 בינואר 2020
  39. ^ השר לשעבר יזהר שי מונה ליו"ר תנועת השמאל "דרכנו", באתר ערוץ 7, 12 ביולי 2022
  40. ^ ציוץ של רחל עזריה ברשת החברתית אקס (טוויטר), 29 בנובמבר 2022
  41. ^ Facebook, www.facebook.com