ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ה' מֶלֶךְ ה' מָלָךְ ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד הוא היגד דמוי פסוק, שמבטא את מלכותו של השם בשלושת הזמנים: הווה, עבר ועתיד.[1] משפט זה מורכב מפסוק ושני חלקי פסוקים, אך אינו מופיע כצורתו במקרא. אף על פי כן, הוא משמש בהקשרים שונים בתפילה כאילו היה פסוק ומופיע בקטעים שונים המלקטים פסוקים. המשפט נמצא בשימוש לכל הפחות מתקופת הגאונים, והוא נאמר בכמה תפילות ובמועדים נוספים. מאיר בר-אילן כינה אותו "פסוק מלאכותי".[2]

היגד זה בנוי מצירוף של הפסוק "ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" מתוך שירת הים[3] המבטא את מלכות ה' בעתיד, יחד עם שני חלקי פסוקים: "ה' מֶלֶךְ" מתוך הפסוק "ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ",[4] ו"ה' מָלָךְ" מתוך הפסוק "ה' מָלָךְ תָּגֵל הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ אִיִּים רַבִּים".[5]

היגד זה הוא חלק מנוסח שנקרא "קבלת עול מלכות שמים" ולו לחנים מסורתיים בכמה עדות ישראל,[6] וכן לחנים חדשים.[7]

מקורות המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות ההיכלות, בספר היכלות רבתי, מופיעים חלקים של המשפט מפי הארץ כחלק מקדושה שנאמרת בידי דוד המלך, הרקיעים והארץ, ויש הרואים בכך את המקור למשפט זה.[8] המשפט מופיע גם בחלק מנוסחאות ברייתא דרבי עקיבא, גם היא מספרות ההיכלות, כפתיחה לתפילת שחרית שברקיע: "בכל שחר מלאך עומד לפניו ופותח ואומר: ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד".[9] ומכאן המנהג לומר משפט זה בעמידה לפני תחילת פסוקי דזמרא.[10]

המשפט נזכר במסכת סופרים בסדר הוצאת ספר תורה: "ואחר כך עומד המפטיר ואומר: אין כמוך באלים ה' מי כמוך נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד" (פרק י"ד הלכה ח) ומובא בסדר רב עמרם גאון כחלק מפסוקי יהי כבוד.

שימושים במשפט זה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט זה נאמר בכמה הזדמנויות:

נוסף על כך, משמש המשפט כמוטיב מרכזי (ולעיתים רפרן) בפיוטים קדומים כמו אדירי איומה יאדירו בקול ובטרם שחקים וארקים נמתחו.

הלכות ומנהגים ביחס לאמירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכפלה – על פי תיקוני הזוהר,[13] כתב הבית יוסף שנוהגים לומר את המשפט פעמיים לפני פסוקי דזמרא.[10] נוהגים כן גם בברית מילה, ולמנהג הספרדים גם בסליחות ובהקפות.
  • עמידה – כבר במסכת סופרים מוזכר לגבי משפט זה "עומד... ואומר...". בשיבולי הלקט[14] מביא שיש עניין לעמוד באמירה זו משום שמובא במדרש "מלאך אחד עומד ופותח ואומר ה' מלך", אלא שבימי חול טרודים וממהרים ולכן אומרים אותו בישיבה, ובשבת שאינם ממהרים אומרים בעמידה. גם בשער הכוונות[15] כתב לומר משפט זה בעמידה מטעם על פי הסוד. בילקוט יוסף[16] כתב שהעמידה הזו היא מידת חסידות, ולכן מי שהעמידה קשה לו יכול לכתחילה לשבת.
  • אמירה עם הציבור – בשער הכוונות[17] כתב שאם אדם נמצא בבית הכנסת כשהציבור אומר את המשפט הזה והוא נמצא בשלב אחר בתפילה, עליו לעמוד עם הציבור, אך אינו צריך לומר עמם את המשפט, ויכול הוא להמשיך לומר את החלק בתפילה שבו הוא מצוי. הפרי חדש[18] כתב שאם הוא אינו מכוון את כוונות התפילה לפי הסוד, יותר טוב שגם יאמר את הפסוקים הללו כדי לקבל עול מלכות שמים עם הציבור. וכך כתב הרב חיים פלאג'י.[19] לעומת זאת הרב עובדיה יוסף ואחרים כותבים שכל אדם, גם אם אינו מכוון על פי הסוד, ינהג כמו שכתב האר"י.[20] וכתב הבן איש חי שבתפילה ובסליחות צריך לעמוד בשעת אמירת ה' מלך, אך לא בהקפות.
  • הפסקה באמצע האמירה - כתב בספר אליה רבה, שאין להפסיק באמירתו, כשם שאסור להפסיק באמירת "ה' אלקיכם אמת" שבקריאת שמע.[21]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בסדר הזמנים בהיגד זה ההווה קודם לעבר, לא כסדרם הכרונולוגי.
  2. ^ מאיר בר-אילן, "מפיוטי ההגדה – 'אדיר הוא' ו'אדיר במלוכה'", מסורת הפיוט ד (תשס"ח), עמ' 37–60.
  3. ^ ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק י"ח.
  4. ^ ספר תהלים, פרק י', פסוק ט"ז.
  5. ^ ספר תהלים, פרק צ"א, פסוק א'.
  6. ^ ראו למשל לחן מרוקאי מסורתי כאן
  7. ^ למשל כאן וכן כאן בביצוע גד אלבז ובני אלבז.
  8. ^ ראו למשל רבי אלעזר מגרמייזא, ‏פירושי סידור התפילה , סימן כו, עמוד קלא, באתר HebrewBooks: "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד אינו פסוק בכל הקריה, כי אם מספר המרכבה הועתק כי חיה אחת ששמה ישראל עומדת באמצע הרקיע וצועקת בקול [ואומרת בכל יום] ה' מלך ה' מלך". וכן שלמה אהרן ורטהיימר, ‏פרקי היכלות, בתוך בתי מדרשות א, מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ב, פרק ז', באתר אוצר החכמה; מאיר בר-אילן, "קווי יסוד להתפתחותה של הקדושה וגיבושה", דעת כה (תש"ן), עמ' 5–20.
  9. ^ כך למשל אצל רבי אלעזר מגרמייזא, ‏ספר הרוקח הגדול, סימן שסב, באתר HebrewBooks, וכן בשיבולי הלקט, סימן עו. אמנם, לפנינו בפרקי היכלות, פרק ל"א נאמר רק שהמלאך אומר "ה' מלך".
  10. ^ 1 2 בית יוסף, אורח חיים, סימן נ'.
  11. ^ ראו כאן.
  12. ^ ראו למשל כאן (בעמ' 20 ועוד).
  13. ^ תיקוני זהר, קלד, ב.
  14. ^ סימן עו, מובא בבית יוסף שם.
  15. ^ דרושי תפילת השחר דרוש א עניין תפילת השחר.
  16. ^ אורח חיים סימן מח סעיף י.
  17. ^ דרושי תפילת השחר דרוש א דיבור המתחיל שני פסוקים.
  18. ^ אורח חיים סוף סימן נ.
  19. ^ כף החיים של הרב חיים פלאג'י, סימן יח סעיף ז.
  20. ^ יביע אומר חלק ט סימן פב ס"ק ה.
  21. ^ אליה רבה, אורח חיים נא, ס"ק ד על פי שיטת רבני צרפת שמובאת להלכה בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן ס"ו, סעיף ה' בעניין ה' אלקיכם אמת.