האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית

האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעיניתאנגלית: International Physicians for the Prevention of Nuclear War – IPPNW) הוא ארגון א-פוליטי המאגד אגודות רפואיות לאומיות ב-63 ארצות, המייצג רופאים, סטודנטים לרפואה, עובדי מקצועות רפואיים אחרים ואנשים השותפים למטרה של יצירת עולם שליו ובטוח החופשי מאיום של מלחמה גרעינית. מטה הארגון שוכן בסומרוויל, מסצ'וסטס, ארצות הברית. ב-1985 הוענק ל-IPPNW פרס נובל לשלום.[1][2]

השותפים לפעילותו של IPPNW הם ארגונים רפואיים לאומיים עם מחויבות משותפת לפירוק הנשק הגרעיני ומניעת מלחמה גרעינית. הארגונים הלאומיים שונים בגודלם, החל מקומץ של רופאים וסטודנטים לרפואה המסורים לרעיון ועד לעשרות אלפי פעילים ותומכים. כפדרציה עולמית של ארגונים עצמאיים, הארגון מבצע מגוון של פעילויות הקשורות למלחמה, בריאות, צדק חברתי ופעילות סביבתית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת המלחמה הקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הבינלאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית נוסדה ב-1980 על ידי רופאים מארצות הברית ומברית המועצות שחלקו מחויבות משותפת למניעתה של מלחמה גרעינית בין שתי הארצות. על פי העיקרון הראשון של מקצוע הרפואה – הרופא מחויב למנוע את מה שהוא לא יכול לטפל בו – התאגדה פדרציה עולמית של רופאים כדי להסביר לקובעי המדיניות ולציבור את העובדות הרפואיות והמדעיות בנוגע למלחמה גרעינית ולתמוך בפירוק נשק גרעיני ברמה עולמית.

שני יושבי הראש המייסדים של האגודה היו ברנרד לון מארצות הברית וייבגני חזוב מברית המועצות. השניים החלו לפעול יחדיו בשיתוף עם מייסדים נוספים של הארגון, כולל ג'ים מולר ואריק צ'יביאן מארצות הברית ומיכאיל קוזין ולאוניד אילין מברית המועצות. הם הקימו צוות שינהל מחקר מדעי יסודי המבוסס על נתונים שנאספו על ידי רופאים יפנים שחקרו את ההשפעות של הפצצות האטומיות שהוטלו על הירושימה ועל נגסאקי ועל פי הידע שלהם על ההשפעות הרפואיות של הפציעות שנגרמו כתוצאה מכוויות, הדף וקרינה.

הרופאים השמיעו אזהרה רפואית לאנושות: מלחמה גרעינית תהיה המגפה הסופית, שלא יהיה לה ריפוי ולא מענה רפואי משמעותי. המסר שלהם הגיע לאוזניהם של מיליונים ברחבי העולם. ראש ממשלת ניו זילנד, דייוויד לאני אמר: "IPPNW הפך את המציאות הרפואית לחלק מהמציאות הפוליטית".

בחמש שנות פעילותו הראשונות, עבד הארגון בשיתוף פעולה צמוד עם הארגון האמריקאי המסונף לו "רופאים למען אחריות חברתית" (Physicians for Social Responsibility) ועם הארגון המסונף לו בברית המועצות, הדריך בעלי מקצועות רפואיים, מנהיגים פוליטיים ואת הציבור על ההשלכות הרפואיות והסביבתיות של לוחמה גרעינית. עבור מאמציו אלו, שאיחדו רופאים משני צדי המתרס במהלך המלחמה הקרה, הוענק ב-1984 לארגון "פרס החינוך לשלום של אונסק"ו וב-1985 הוענק לו פרס נובל לשלום.[1][2] בהודעה שפרסמה ועדת פרס נובל לשלום, נאמר כי IPPNW "ביצעה שירות משמעותי לאנושות על ידי הפצת מידע מוסמך ועל ידי יצירת מודעות להשלכות הרות האסון של לוחמה אטומית".

לאחר המלחמה הקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהמלחמה הקרה הסתיימה ב-1991 עם קריסתה של ברית המועצות, המשיכו ארצות הברית ורוסיה להחזיק אלפי כלי נשק גרעיניים שהיו ערוכים לשיגור בהתראה קצרה של דקות. הפצת הנשק הגרעיני והטרור הגרעיני הוסיפו לסכנה הגרעינית בעולם שלאחר המלחמה הקרה.

במהלך שנות התשעים, הקים הארגון ועדה בינלאומית שתחקור את ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות של ייצור כלי נשק גרעיניים והניסויים בהם ויחד עם "המכון למחקר האנרגיה והסביבה" (Institute for Energy and Environmental Research) תיעדה את ההשפעות הללו. הוועדה הוציאה לאור סדרה של ספרים כולל: "שמיים וארץ רדיואקטיביים", "פולוטוניום: זהב המוות של העידן הגרעיני" ו"שממה גרעינית", שהיה מחקר מקיף על ההשפעה הסביבתית של תעשיית ייצור הנשק הגרעיני.

באוקטובר 2007, הובילו ה-IPPNW ו"החברה המלכותית לרפואה" בבריטניה, בחסות משותפת, ועידה שהתקיימה בלונדון ושסקרה את המצב הנוכחי של הידע על השפעות הנשק הגרעיני. נתונים מדעיים על ההשפעות על האקלים העולמי של מלחמה גרעינית, שהוצגו לוועידה, נעשו הבסיס למיזם של ה-IPPNW על "רעב גרעיני".

בשנים האחרונות, משכו מחדש ה-IPPNW וסניפיו תשומת לב להשפעות הבריאותיות והסביבתיות של כריית ועיבוד אורניום, ניהלו סקרים בריאותיים בקהילות בהודו ואתגרו את תוכניותיה של אוסטרליה להרחיב את יצוא האורניום שלה. ב-2010, העבירה המועצה הבינלאומית של הארגון החלטה הקוראת לאיסור עולמי על כריית אורניום בשל הסכנות שהיא יוצרת לבריאות הציבור ולסביבה.

IPPNW ערך גם מחקר על הסכנה הגרעינית בחצר האחורית של מקצוע הרפואה, השימוש בכורים של אורניום מועשר לייצור איזוטופים רפואיים, וניהל מסע תעמולה להסבתם של כורים פגיעים אלה לאורניום שלא ניתן להפכו לכלי נשק גרעיניים.

ב-2007 שיגר הארגון מסע תעמולה לפירוק הנשק הגרעיני (ICAN).[3] כיום הוא מוביל מערכה רפואית חוץ ממשלתית למען אמנה בינלאומית לאיסור ולחיסול הנשק הגרעיני, יחד עם יותר מ-200 ארגונים הומניטריים, סביבתיים, ארגוני זכויות אדם, שלום ופתוח ביותר מ-80 ארצות.

בשנות התשעים החל הארגון להרחיב את תחום פעילותו כנגד תוקפנות בכלי נשק שמסכנת את בריאות הציבור ואת ביטחונו. הארגון מחויב להפסקת המלחמה ולהצגת ההשלכות של עימותים צבאיים מנקודת המבט של בריאות הציבור. המערכה העולמית לאיסור השימוש במוקשים הייתה כניסתו הראשונה של ה-IPPNW לתחום הפעולה הלא-גרעיני. הארגון החל לעסוק בפעילות נגד אלימות העושה שימוש בנשק קל כאשר ב-2001 הוא שיגר את הקמפיין "מכוון למניעה" (Aiming For Prevention),[4] שמאז הרחיב את פעילותו כך שכלל את ההשלכות הבריאותיות של כל סוגי כלי הנשק. קמפיין זה נוהל בעיקר על ידי סניפיו של הארגון באזורים הדרומיים של כדור הארץ (בעיקר אפריקה שמדרום לסהרה, אמריקה הלטינית ודרום אסיה), שחבריו חיים ועובדים באזורים שאלימות הכרוכה בשימוש בכלי נשק מהווה איום מתמיד ומצריכה שימוש משמעותי בתקציבי הבריאות.

כחלק מקמפיין "מכוון למניעה", משתתף IPPNW בקואליציה עולמית רחבה של ארגונים חברתיים אזרחיים שהצליחו להעביר את "אמנת הסחר בנשק".[5] הארגון הוא שותף פעיל במערכה הקרויה "ברית מניעת האלימות" של ארגון הבריאות העולמי[6] ומתאם את "רשת הפעולה הבינלאומית על נשק קל" (IANSA).[7]

פעולות חינוכיות מתמשכות והכשרה לתחום המתעורר של שלום באמצעות בריאות, פותחו על ידי סניפי הארגון באוניברסיטאות בנורווגיה, דנמרק, הממלכה המאוחדת וקנדה. הארגון תומך בעבודה אקדמאית שתקדם את ההבנה של יחסי הגומלין בין השלום והבריאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]