האגודה הפדרליסטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
The Federalist Society
The Federalist Society for Law and Public Policy Studies
Fedsoc logo.png
התאגדות מוסד ללא כוונת רווח
תחום משפטים
שפה רשמית אנגלית
מדינה ארצות הברית
משרד ראשי רחוב איי צפון מערב מספר 1776, וושינגטון די. סי. 20066, ארצות הברית
חברים 70,000[1]
נשיא יוג'ין בי. מאייר[2]
תאריך הקמה 1982
fedsoc.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האגודה הפדרליסטית (באנגלית: The Federalist Society for Law and Public Policy Studies או The Federalist Society) הוא ארגון של שמרנים וליברטריאנים, המקדמים פרשנות טקסטואלית[3] ומקורנית[4] של חוקת ארצות הברית. הארגון נוסד בשנת 1982, והוא אחד מהארגונים המשפטיים המשפיעים ביותר בארצות הברית[5][6].

לארגון, שרעיונותיו כוללים: "בקרה על הכוח הפדרלי, הגנה על חירות הפרט ופרשנות חוקת ארצות הברית במובנה המקורי"[1], יש תפקיד מרכזי, והוא יצירת קשרים חברתיים והדרכת עורכי דין צעירים[7]. על פי אמנדה הוליס-ברוסקי ('Amanda Hollis-Brusky'), מחברת הספר Ideas with Consequences: The Federalist Society and the Conservative Counterrevolution ומרצה למדעי המדינה בקולג' פומונה, האגודה הפדרליסטית "נהייתה שומרת השער דה-פקטו עבור עורכי דין ימין-מרכז השואפים לעבוד עבור הממשלה תחת נשיאים רפובליקנים"[5]. על פי פרופסור ניל דווינס מ-William & Mary Law School ופרופסור לורנס באום מאוניברסיטת אוהיו, הממשלים של רונלד רייגן וג'ורג' ו. בוש שאפו למנות שופטים שמרניים וחברים באגודה הפדרליסטית מתוך היצמדות לאידאולוגיה שמרנית[8]. האגודה הפדרליסטית היוותה שחקן מרכזי בהצגת מועמדים לכס השיפוט עבור הנשיא דונלד טראמפ; האגודה בדקה את רשימת המועמדים עבור בית המשפט העליון של ארצות הברית, ו-43 מתוך 51 המועמדים לבתי המשפט לערעורים הם חברים באגודה[9].

באגודה יש מחלקות של סטודנטים, של עורכי דין ושל חברי סגל בפקולטות למשפטים. לאגודה יש סניפים ביותר מ-200 בתי ספר למשפטים בארצות הברית. מחלקת עורכי הדין מונה יותר מ-70,000 עורכי דין פעילים ביותר מ-90 ערים[1]. המטה של האגודה שוכן בוושינגטון די. סי.. בנוסף להרצאות ולפעילויות אחרות, האגודה מספקת פורום למומחים משפטיים בעלי דעות מנוגדות ליצירת קשרים עם עורכי דין, חברי הרשות השופטת ואנשי אקדמיה[10].

בינואר 2019 נכתב בוושינגטון פוסט, שחברי האגודה הפדרליסטית הגיעו ל"פסגת כוח והשפעה חסרת תקדים". מתוך תשעת חברי בית המשפט העליון של ארצות הברית, שישה מהם (ברט קוואנו, ניל גורסץ', קלרנס תומאס, ג'ון רוברטס, סמואל אליטו ואיימי קוני בארט) הם חברי האגודה בעבר ובהווה[1][11].

במגזין פוליטיקו נכתב, שהאגודה הפדרליסטית "הפכה לאחד מארגוני המשפט המשפיעים ביותר בהיסטוריה - לא רק מעצבים את מחשבתם של סטודנטים למשפטים, אלא משנים את החברה האמריקנית עצמה, באופן מכוון, בשקדנות, משנים את מערכת המשפט של הארץ לימין"[12].

בשנת 2019 הוקם בישראל ארגון "הפורום הישראלי למשפט וחירות" שפועל בהשראת האגודה הפדרליסטית[13].

הקמת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון נוסד בשנת 1982 בידי סטודנטים מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ייל, בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד ובית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו. האגודה הפדרליסטית החל כארגון של סטודנטים שקראו תיגר על מה שנתפס בעיניהם כאידאולוגיה אורתודוקסית ליברלית המושרשת ברוב בתי הספר למשפטים. הפעילות הראשונה של הקבוצה הייתה סימפוזיון בן שלושה ימים תחת הכותרת: "סימפוזיון על פדרליזם: השלכות חוקיות ופוליטיות", שנערך באוניברסיטת ייל באפריל 1982. הסימפוזיון אורגן על ידי סטיבן קלאברסי, לי ליברמן אוטיס ודייוויד מקינטוש, והשתתפו בו כ-200 אנשים. בין הדוברים ניתן היה למצוא את אנטונין סקאליה, רוברט בורק ותיאודור אולסן[12].

ב-2018 נכתב במגזין פוליטיקו "אין זו הגזמה לרמוז שהייתה זו ועידת הסטודנטים האפקטיבית ביותר אי פעם - דגם, בדיעבד, כיצד יש לחבר התלהבות צעירה עם עוצמה אינטלקטואלית כדי להשיג תוצאות מרחיקות לכת[12]". האגודה מצהירה כי "היא נוסדה על העקרונות שתכלית השלטון היא שימור חירות אזרחיו; כי הפרדה בין הרשויות היא חיונית לתפקודה של כל דמוקרטיה; וכי תפקידה וחובתה של מערכת המשפט לומר מהו הדין המצוי ולא מה צריך להיות הדין הרצוי."

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה מדגישה את המעלות של הריסון השיפוטי כפי שנכתב בקובץ מספר 78 בכתבי הפדרליסט שנכתבו על ידי אלכסנדר המילטון: "אין כל משקל לאימרה שבתי המשפט יורשו, בעילה של סתירה, להעמיד את רצונם שלהם על מקום כוונותיה החוקתיות של הרשות המחוקקת. ... בתי המשפט צריכים להכריז על מובנו של החוק, באם הם נוטים להפעיל את הרצון ולא את כוח השיפוט, שוב תהיה התוצאה שהם יבטלו את רצונו של הגוף המחוקק מפני רצונם."[2].

סמליל האגודה היא צלליתו של ג'יימס מדיסון, שהיה אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית ונשיא ארצות הברית הרביעי, וממחברי החוקה שהשתתף בחיבור כתבי הפדרליסט. פול ס. אטקינס, הממונה על הוועדה לניירות ערך ולבורסות החשיב את חברי האגודה "היורשים של מורשת ג'יימס מדיסון" בנאום שנשא בינואר 2008 לעורכי דין בסניף בדאלאס, טקסס[14].

הכנס הראשוני ב-1982 עלה כ-25,000 דולר ומומן על ידי המכון לענייני חינוך[12]. מאוחר יותר, מימון של כ-5.5 מיליון דולרים הגיעו מקרן ג'ון מ. אולין(אנ'). תורמים מוקדמים נוספים הם קרן סקאיף (אנ') וקרן האחים קוק(אנ'). תורמים נוספים הם חברות גוגל, שברון, דייוויד קוק(אנ'), צ'ארלס קוק(אנ') ומשפחת מרסר(אנ')[15]. ב-2017 ההכנסה השנתית של האגודה הפדרליסטית הסתכמה ב-20 מיליון דולר[1]. האגודה מפיקה כנסים לאומיים של עורכי דין בכל שנה בוושינגטון די. סי.. זהו אחד הכנסים המשפטיים-שמרניים החשובים ביותר בכל שנה[16][17]. בין הדוברים בכנסים ניתן למצוא את נדין סטרוסן(אנ'), לשעבר ראש האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, אשת העסקים ומתמודדת לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית קרלי פיורינה, יושב-ראש בנק BB&T(אנ') לשעבר ג'ון אליסון(אנ'), שר המשפטים לשעבר מייקל מוקייסי, הסנאטור מייק לי והיועץ המשפטי של הבית הלבן תחת ברק אובמה ניל אגלטון[18]. האגודה הפדרליסטית מזמינה לכנסים "דוברים פרוגרסיבים מוצלחים כדי לנסות ולהפריך תפיסות שמרניות"[1].

כתב העת Harvard Journal of Law and Public Policy הוא כתב העת הרשמי של האגודה הפדרליסטית, וכל חברי האגודה מנויים לכתב עת זה[12].

שיטה והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאגודה הפדרליסטית יש כ-200 סניפים בבתי ספר למשפטים באוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית בהם חברים סטודנטים למשפטים, וכ-90 סניפים בערים שונות, בהם חברים עורכי דין. האגודה הפדרליסטית מספקת ל-70,000 חבריה "התדיינות אינטלקטואלית וטיפוח מקצועי"[1]. דייוויד מונטגמרי (David Montgomery), כתב הוושינגטון פוסט אמר כי כל חבר באגודה הוא "תא סינפסה פעיל במוח כוורת פרוש ללא מנהיג". מונטגמרי קרא לאגודה הפדרליסטית "דוגמה מאלפת להצלחה, אשר מומחי מדעי המדינה קוראים לה 'קהילה פוליטית אפיסטימית'", מהדהד את דבריה של אמנדה הוליס-ברוסקי, שתיארה את האגודה הפדרליסטית כ"רשת מוחבאת של מומחים עם ידע מבוסס מדיניות אשר חולקים אמונות מסוימות ועובדים כדי לתרגם באופן פעיל את האמונות הללו למדיניות"[7]. סגן הנשיא לשעבר של האגודה הפדרליסטית, לאונרד ליאו, אמר ש"הוא תומך בתאוריית הרשת של האגודה", ואמר ש"זה פחות אודות מי מקבל איזו עבודה ויותר אודות בניית קהילה שיכולה לשמר, להחזיק ולהניע את עצמה"[1].

סטיבן טלס (Steven Teles), פרופסור באוניברסיטת ג'ונס הופקינס והסופר של The Rise of the Conservative Legal Movement: The Battle for Control of the Law כתב כי השפעת האגודה הפדרליסטית על תהליך הבחירה של המשפטנים אינה בהכרח ההישג הכי חשוב של האגודה. תחת זו, יחסי ההיצע וביקוש בין האגודה והשופטים הם החשובים ביותר, כאשר "השופטים זקוקים למלומדים וטיעונים פדרליסטיים שיתרחבו לשטחים חדשים. כאשר התיאוריות המשפטיות מתרחקות מן הסטטוס קוו, הם זקוקים שיבדקו אותן וכדי להעניק להן לגיטימציה בדיון הציבורי. הם זקוקים למקרים המעלים שאלות שמספקות פתח כדי לשנות את החוק. ללא רשת של פרופסורים ועורכי דין הממלאים את הדרישה, לא ניתן למקסם את מה שיש לך דרך תהליך הבחירה[1]".

בוושינגטון פוסט נכתב כי האגודה הפדרליסטית "מספקת אקלים מתמשך בתוכו סופות מימין באות והולכות" וגם כי "רוב ההשפעה של האגודה הפדרליסטית אינה מגיעה מהניצחונות הפומביים שלה בוושינגטון, אלא מהיותה תנועה שורשית שפועלת מאחורי הקלעים ומזיזה את החוק ברמת הרעיון, ואפילו ברמה התרבותית[1]". האגודה הפדרליסטית אינה מקדמת מדיניות מסוימת, היא אינה ידידת בית המשפט ואינה מייצגת לקוחות בתיקים[1].

אמנדה הוליס-ברוסקי וקלווין טרביק, דוקטורנט למדעי המדינה באוניברסיטת שיקגו חולקים על כך שהאגודה הפדרליסטית אינה קשורה למפלגות, ומצביעים על מסמכים שנכתבו על ידי האגודה הפדרליסטית בשנת 1984 אשר בהם הארגון מצהיר שמטרתו היא לקדם עמדות שמרניות[19]. מנגד, פרקליט המדינה של ארצות הברית בדימוס, טד אולסן כתב במגזין 'פוליטיקו', שב-37 שנות קיומה, "האגודה הפדרליסטית מעולם לא הגישה תביעה, ומעולם, באותה התקופה לא העבירה החלטה בעד או נגד עניין משפטי"[20].

ב-2018, נכתב במגזין 'פוליטיקו' ש"הארגון שינה את אופיה של הרשות השופטת בצורה בולטת ובלתי ניתנת להכחשה"[12]. האגודה הפדרליסטית תוארה כמשפיעה בזמן הנישאות של ג'ורג' הרברט ווקר בוש, ג'ורג' ווקר בוש ודונלד טראמפ[10][8].

אגודת החוקה האמריקנית שנוסדה בשנת 2001 הוקמה כדי לתת משקל נגד לאגודה הפדרליסטית[1].

בינואר 2020 ועדת כללי האתיקה של מערכת המשפט של ארצות הברית הפיצה מסמך דעה שיאסור על חברות באגודה הפדרליסטית או באגודת החוקה האמריקנית עבור אנשי מערכת המשפט. ההצעה לא תאסור על חברות באיגוד עורכי הדין[21][22]. ההצעה הוגבלה לחברות בלבד, שופטים עדיין יכלו להשתתף באירועים שיאורגנו על ידי הארגונים. לאחר שנידונה, ההצעה נדחתה[23].

פילוסופיה שיפוטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הוושינגטון פוסט "פדרליסטים רבים הם לוחמים פוליטיים אידאוליגים, אף על פי שלעולם לא יעשו כן בשמה של האגודה הפדרליסטית. תחת זאת, אירועי האגודה מספקים הזדמנות להשחיז את הטיעונים שלהם, לתפוס הזדמנות לככב ולהגיע לתשומת הלב של המנטורים הנמצאים גבוה בהיררכיה הפוליטית-משפטית. במובן זה, האגודה הפדרליסטית היא סוכנות להשמה ויצירת קשרים"[1].

במחקר משנת 2008 נמצא כי לחברי האגודה הפדרליסטית שמונו על ידי הממשל הרפובליקני לבתי המשפט לערעורים בארצות הברית היו יותר הצבעות שמרניות מאשר אלו שאינם חברי האגודה הפדרליסטית[24]. מבקרי הארגון טוענים כי הוא מעדיף אקטיביזם שיפוטי, בייחוד בנושאים חברתיים[25]. רבים מחברי האגודה הפדרליסטית מעדיפים לבטל את פסק דין רו נגד וייד (Roe v. Wade), בו התיר בית המשפט העליון של ארצות הברית הפלות[25]. הארגון נוטה להעדיף שופטים בעלי עמדות שמרניות בנושאי זכויות העובר ונושאים חברתיים אחרים[25]. חברי האגודה הפדרליסטית טענו בכל התיקים שהגיעו לבית המשפט העליון של ארצות הברית בנושאי הפלות מאז 1992[26].

על פי הסופרים של הספר Building Coalitions, Making Policy: The Politics of the Clinton, Bush, and Obama Presidencies (2012) "חברי האגודה הפדרליסטית דוחים את הטענה שהם מאוחדים סביב פילוסופיה מסוימת", אף על פי שחברים רבים מזוהים עם פרשנות טקסטואלית ומקורנית של חוקת ארצות הברית. הגבלות שיפוטיות מתאימות לראייה שמרנית בנושאי הפלות וזכויות להט"ב, בעוד ש"מבקרים מצביעים כי שמרנים באופן כללי אינם מחפשים את ה"משמעות המקורית" בתחומים כגון אפליה מתקנת, סמכויות הרשות מבצעת, חופש הביטוי ופדרליזם"[27]. פרוגרסיבים מציינים את "הנוחות המחשידה בה תורת המשפט הנתמכת על ידי חברי האגודה מניבה תוצאות שמרניות"[1]. לאונרד ליאו, סגן הנשיא לשעבר של האגודה הפדרליסטית, "חולק על הרעיון שהחוקה מכילה ערכים שמרניים או פרוגרסיבים, והוא מכחיש כי פרשנות מקורנית של החוקה מבטיחה תוצאות שמרניות וליברטריאניות." לאונרד אמר כי "אתה תומך בפרשנות מקורנית של החוקה בצורה נכונה כאשר אתה עושה זאת מבלי להציץ מעבר לפרגוד ולנסות לקבוע מראש תוצאות" וש"ישנם פרוגרסיבים שעובדים קשה מאוד כדי לפתח פרשנות מקורנית נייטרלית... העובדה שאנשים לפעמים מגיעים לתוצאות שונות - זה בסדר. חצי מהקרב הוא רק להסכים שזה חיוני"[1]. יותר ויותר, "מספר מלומדים פרוגרסיבים השקיעו במשימה של להראות כיצד גישת פרשנות מקורנית יכולה להפיק תוצאות פרוגרסיביות. מכיוון שקו מחשבה זה זרם מתוך האקדמיה, היגיון הפרשנות המקורנית יותר ויותר מופיע בכתבי טענות משפטיים ואפילו בדעות מיעוט בבית המשפט העליון"[1].

חברים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 Montgomery David (January 2, 2019). "Conquerors of the Courts". Washington Post Magazine.
  2. ^ 1 2 "Our Purpose". Federalist Society
  3. ^ פרשנות חוקת ארצות הברית במובנו המפורש של הכתוב
  4. ^ פרשנות של חוקת ארצות הברית במובנה המקורי של אותה התקופה
  5. ^ 1 2 Fletcher, Michael (July 29, 2005). "What the Federalist Society Stands For". Washington Post.
  6. ^ Farrell, Henry (May 17, 2017). "Trump's values are abhorrent to the Federalist Society of conservative lawyers. That doesn't stop them from helping him". Washington Post.
  7. ^ 1 2 3 4 5 Hollis-Brusky, Amanda (2015). Ideas with Consequences: The Federalist Society and the Conservative Counterrevolution. Oxford University Press. ISBN 9780199385522
  8. ^ 1 2 Devins, Neal; Baum, Lawrence (2016). "Split Definitive: How Party Polarization Turned the Supreme Court into a Partisan Court". The Supreme Court Review. 2016 (1): 301–365. doi:10.1086/691096. ISSN 0081-9557. S2CID 225087145.
  9. ^ Ruiz, Rebecca R.; Gebeloff, Robert; Eder, Steve; Protess, Ben (2020-03-16). "A Conservative Agenda Unleashed on the Federal Courts". The New York Times. ISSN 0362-4331
  10. ^ 1 2 3 4 Rosen, Jeffrey (May 10, 2013). "Packing the Courts". Sunday Book Review. New York Times. Archived from the original on 3 April 2015
  11. ^ 1 2 "'She's been groomed for this moment': Amy Barrett's Supreme Court preparation began early". POLITICO.
  12. ^ 1 2 3 4 5 6 Kruse, Michael (September 2018). "The Weekend at Yale That Changed American Politics". Politico Magazine. Archived from the original on 2 February 2019.
  13. ^ הפורום הישראלי למשפט וחירות
  14. ^ Atkins, Paul S. (2008-01-18). "Speech by SEC Commissioner: Remarks at the Federalist Society Lawyers' Chapter of Dallas, Texas". SEC
  15. ^ Eric Lipton and Jeremy W. Peters (March 18, 2017). "In Gorsuch, Conservative Activist Sees Test Case for Reshaping the Judiciary". NYT
  16. ^ Stein, Sam (November 19, 2014). "Legal Panel At Federalist Society Begrudgingly Accepts Obama's Immigration Powers". Federalist Society.
  17. ^ Mencimer, Stephanie (November 13, 2014). "Justice Scalia Goes to Conservative Legal Event, Gives Boring Speech". Mother Jones.
  18. ^ Volokh, Eugene (October 30, 2014). "Federalist Society 2014 National Lawyers Convention". Washington Post.
  19. ^ AM; Hollis-Brusky, A.; Terbeek, Calvin. "The Federalist Society Says It's Not an Advocacy Organization. These Documents Show Otherwise".
  20. ^ "Opinion: No, the Federalist Society Is Not an Advocacy Organization". POLITICO Magazine
  21. ^ "Draft Judicial Ethics Opinion Favors ABA over Federalist Society and ACS". National Review. January 21, 2020
  22. ^ "Advisory Opinion No. 117: Judges' Involvement With the American Constitution Society, the Federalist Society, and the American Bar Association" (PDF). Committee on Codes of Conduct of the Judicial Conference of the United States. January 1, 2020.
  23. ^ After Conservative Backlash, Judiciary Drops Proposed Ban on Federalist Society, American Constitution Society Memberships from law.com
  24. ^ Scherer, Nancy; Miller, Banks (2009). "The Federalist Society's Influence on the Federal Judiciary". Political Research Quarterly. 62 (2): 366–378
  25. ^ 1 2 3 Zengerle, Jason (August 22, 2018). "How the Trump Administration Is Remaking the Courts". New York Times.
  26. ^ ISBN 9780826518774 Avery, Michael; McLaughlin, Danielle (2013). The Federalist Society: How Conservatives Took the Law Back from Liberals. Vanderbilt University Press.
  27. ^ ISBN 9781421405094 Levin, Martin; DiSalvo, Daniel; Shapiro, Martin (April 13, 2012). Building Coalitions, Making Policy: The Politics of the Clinton, Bush, and Obama Presidencies. JHU Press. p. 225.