האגודה הצמחונית האמריקאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האגודה הצמחונית האמריקאית
American Vegetarian Society
שער כתב העת האמריקאי לצמחונות ולבריאות של האגודה הצמחונית האמריקאית - אפריל 1853
שער כתב העת האמריקאי לצמחונות ולבריאות של האגודה הצמחונית האמריקאית - אפריל 1853
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מייסדים ויליאם אלקוט, סילבסטר גרהם, ויליאם מטקאלף
נשיא ויליאם אלקוט
תאריך הקמה 1850
תאריך פירוק 1862
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ויליאם אלקוט - מייסד ונשיאה הראשון של האגודה הצמחונית האמריקאית

האגודה הצמחונית האמריקאיתאנגלית: American Vegetarian Society, בראשי תיבות AVS) הייתה האגודה האמריקאית הראשונה לקידום צמחונות שפעלה בין השנים 18501862[1].

ייסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הצמחונית האמריקאית נוסדה כאגודה לאומית ב-15 במאי 1850 על ידי הרופא הטבעוני, ויליאם אלקוט, התזונאי סילבסטר גרהם (אנ') והכומר ויליאם מטקאלף (William Metcalfe) בכנס הלאומי הראשון לצמחונות שנערך בהיכל קלינטון בניו יורק סיטי. בכנס השתתפו נשים וגברים בולטים בתנועה לשינוי חברתי (אנ') שחלקו את הרצון לקדם אורח חיים צמחוני, וקיבלו השראה מהצלחת האגודה הצמחונית (אנ') שנוסדה בבריטניה בשנת 1847. בכנס הראשון, חברי האגודה האמריקאית לצמחונות החליטו לקדם צמחונות באמצעות הדגשת היתרונות הבריאותיים של מזון צמחוני וכן באמצעות הדגשת הקשר בין התנועה הצמחונית לתנועות חברתיות אחרות כגון התנועה הסופרג'יסטית, התנועה לביטול העבדות, התנועה הפציפיסטית, התנועה לשוויין כלכלי והתנועה לרפורמה בבריאות. כמו כן, חברי האגודה החליטו לקדם את ערכי האגודה באמצעות נאומים והרצאות, פרסומי דפוס ופעילויות בארגונים מקומיים. מטרתם הייתה להקים אגודה לאומית שתאגד תחתיה את הארגונים המקומיים לקידום צמחונות. ויליאם אלקוט, שנבחר להיות נשיאה הראשון, מילא את תפקידו עד למותו בשנת 1859[1][2].

המושג 'צמחונות'[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם היווסדה של האגודה, החליטו חבריה לאמץ את שם האגודה הבריטית שנקראה 'האגודה הצמחונית' ולקרוא לאגודה האמריקאית בשם 'האגודה הצמחונית' אולם החלטה זו נתקלה בהתנגדות של אחד החברים. פילו פנפילד סטיוארט (Philo Penfield Stewart) התנגד לשימוש במושג 'צמחונות' בטענה כי הוא מטעה משום שחברי אגודה רבים אוכלים מזונות שאינם מן הצומח כגון ביצים ומוצרי חלב. התנגדות זו נשענה על הגדרת המושג 'צמחונות' בבריטניה שמשמעותה המקורית הייתה אכילת מזון מן הצומח בלבד (המושג 'טבעונות' נטבע באנגלית רק בשנת 1944, והמושג 'צמחונות' שימש במקור כתיאור של תזונה טבעונית). בנוסף טען סטיוארט כי השם 'צמחונות' מטעה גם משום שהוא מבליט רק את ההיבט התזונתי ולא מבטא את החזון של האגודה להוות בית לשינוי חברתי כולל שאינו מסתכם בהרגלי תזונה בלבד. למרות התנגדותו, הוועדה אימצה את המושג 'צמחונות'. בכנס הראשון של האגודה, שנערך בספטמבר 1850 במוזיאון הסיני בפילדלפיה, אחד המשתתפים הסביר כי הצמחונות היא האמנות והמדע שמלמדים את האדם לאכול מזון מהצומח בלבד ששומר בצורה הטובה ביותר על שכל בריא וגוף בריא. הגדרה זו, שכללה את המדע, אפשרה גמישות ואכילת ביצים ומוצרי חלב אם המדע הראה שהם טובים לגוף ולנפש ושהם אינם כרוכים בהרג בעלי חיים. בשר נתפס כמזון אכזרי כלפי בעלי חיים וכן כמזון מסכן בריאות שנרקב במערכת העיכול, אולם ביצים ומוצרי חלב לא נתפסו כמזונות מזיקים לבריאות ולא כמזונות שגורמים סבל לבעלי חיים, ולכן צמחונים אמריקאים צרכו אותם. המושג 'צמחונות' התפשט במהרה בארצות הברית, ובמיוחד בספרות הרפואית. רובלי דנגילסון (אנ'), רופאו האישי של תומאס ג'פרסון, הגדיר את המושג צמחונות בשנת 1851 במילון לרפואה כ"מושג מודרני לפיו על האדם להתקיים ממזון מן הצומח ולהימנע לחלוטין מאכילת בשר ודם". הגדרה זו, שהדגישה את ההימנעות מאכילת בשר אולם לא הדגישה את ההימנעות ממוצרי חלב וביצים, התאימה לחברי התנועה הצמחונית באמריקה משום שאפשרה אכילה מוגבלת של ביצים ומוצרי חלב[2].

השקפת עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באגודה הצמחונית האמריקאית, צמחונות נתפסה כאידאולוגיה חובקת שכוללת בתוכה דאגה לבעלי החיים, והרמוניה עם התנועה לזכויות האישה, התנועה לביטול העבדות, התנועה הפציפיסטית, התנועה לריסון צריכת אלכוהול (אנ') ותנועות חברתיות נוספות. אלקוט חיבר בין התנועה הצמחונית לתנועה לביטול העבדות כשאמר: "אין עבדות בעולם כמו העבדות של האדם לתיאבון שלו. כאשר האדם ישתחרר מהעבדות שלו לתיאבון שלו, העבדות בין בני האדם לא תוכל עוד להתקיים". חברי האגודה הצמחונית האמריקאית ראו באכילת בשר מקור לחולי מוסרי ופיזי. הם סברו כי תזונה צמחונית היא התזונה הטבעית עבור האדם וכי אלוהים התיר לבני האדם לאכול בשר רק משום ירידת הדורות. אכילת בשר נתפסה כפרקטיקה אכזרית שמגבירה את הכישלון המוסרי של האנושות. לפי האגודה, רפורמה חברתית שלמה אפשרית רק באמצעות אימוץ תזונה צמחונית[2].

האגודה הצמחונית האמריקאית יצרה קשר גם בין הצמחונות לזכויות הנשים, וטענה כי צמחונות תשחרר את האישה משעבוד לגברים. אן דנטון (Anne Denton), פעילה סופרג'יסטית ופעילה באגודה הצמחונית האמריקאית, טענה כי אכילת בשר מעכבת התפתחות חברתית מאחר שאכילת בשר כרוכה בצריכת דם שלא מאפשר לנשמה להתרחב. דנטון, שפרסמה טורי דעה בירחון של האגודה, טענה כי על הנשים מוטלת האחריות לקחת שליטה על חייהן ועל גופן, ולחיות לפי כללי התזונה הצמחונית שהיא לתפיסתה - התזונה הטבעית. דנטון טענה כי בישול בשר מפר את חוקי הטבע וכי על הנשים לחיות חיים אתיים ולהפסיק להיות בובות אופנה או מכונות בישול. ירחון האגודה פרסם הודעות בדבר כנסים העוסקים בזכויות נשים, ובפרסומיו על כינוסים עתידיים של האגודה הצמחונית האמריקאית, ציין כי צפויות להשתתף ולנאום בהם גם נשים. למרות העובדה שחברי ההנהלה של האגודה היו רק גברים, נשים היוו תפקיד מרכזי באגודה. הסופרת והפעילה הפמיניסטית מרי גוב ניקולס (אנ') נאמה בכנסי נשים על הצמחונות כדרך עבור הנשים לקבל שליטה על בריאותן, וטענה כי גוף בריא הוא הכרחי לנשים עבור מאבק לזכויות[2].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכינוס הראשון של האגודה הצמחונית האמריקאית נערך בפילדלפיה בספטמבר 1850. בינואר 1851, האגודה פרסמה את הגיליון הראשון של הירחון שהוציאה לאור 'The American Vegetarian and Health Journal'. הירחון עסק בקידום צמחונות וכן בקשר בין צמחונות לזכויות נשים, לתנועה לביטול העבדות ולתנועה המתהווה להגנת בעלי חיים. האגודה הצמחונית האמריקאית זכתה לסיקור ברוב העיתונים הפופולריים באותה התקופה. מגזין הבריאות הפופולרי 'Water-Cure Journal' סיקר את פעילויות האגודה בקביעות. בנוסף לפרסומים בתקשורת, האגודה הפיקה כנס שנתי ופסטיבל אוכל להעלאת מודעות לתזונה הצמחונית. אירועים אלו, שכללו חלוקת מנות צמחוניות, נאומים לקידום צמחונות והופעות מוזיקה, משכו אליהם דמויות בולטות מהתקשורת ומהתנועות החברתיות דוגמת עורך הניו יורק טריביון, הוראס גרילי והפעילה הסופרג'יסטית, סוזן ב. אנתוני. האגודה הצמחונית האמריקאית התרחבה וכללה תחתיה אגודות צמחוניות מקומיות רבות, לרבות האגודה הצמחונית של ניו יורק (New York Vegetarian Society) שנוסדה בשנת 1852[1].

למרות מאמציה, בשנת 1854, הפופולריות של האגודה החלה לדעוך. האגודה המשיכה להפיק פסטיבלים וכנסים שנתיים אולם חדלה לפרסם את הירחון שלה (גיליון אחרון יצא לאור באוקטובר 1854). בכנס השנתי שנערך בשנת 1854, חברי האגודה דנו בהמשך דרכה של האגודה והחליטו להמשיך בפעילות. בשנת 1857 החלה האגודה הצמחונית האמריקאית בתהליכי מיזוג עם האגודה הצמחונית הבריטית, והירחון של האגודה הצמחונית הבריטית (The Vegetarian Messenger) החל בהדרגה לסקר את פעילויות האגודה הצמחונית האמריקאית ולהוות תחליף לירחון שלה. במרץ 1859, אלקוט, נשיא האגודה, אחד משלושת מייסדה ומפעיליה הבולטים, נפטר, ומטקאלף החליף אותו בתפקידו. הכינוסים השנתיים לא התקיימו עוד בבניינים ציבוריים אלא בכנסייה הצמחונית בפילדלפיה (Bible Christian Church). משום שהאגודה נקלעה לקשיים כלכליים, היא לא אפשרה יותר חברות ללא תשלום, וחברי אגודה רבים העדיפו לחדש את חברותם באגודה הצמחונית הבריטית שלא גבתה מהם תשלום, ושלחה אליהם את הירחון ללא עלות. מספר חברי האגודה צנח משמעותית, מה שהוביל לסגירתה בכנס ה-12 שנערך בשנת 1862. רק אחרי 24 שנה, נוסדה אגודה לאומית אמריקאית חדשה לקידום צמחונות בשם 'האגודה הצמחונית של אמריקה' (The Vegetarian Society of America), אותה ייסד פעיל לשעבר של האגודה הצמחונית האמריקאית, הנרי קלאב (Henry S. Clubb)[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 AMERICAN VEGETARIAN SOCIETY (1850–1862), Puskar-Pasewicz, Margaret. Cultural Encyclopedia of vegetarianism. ABC-CLIO, 2010. Page 25-26
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Chapter three, The American Vegetarian Society, Shprintzen, Adam D. The vegetarian crusade: the rise of an American reform movement, 1817-1921. UNC Press Books, 2013