האוהבים מטרואל
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
האוהבים מטרואל (בספרדית: Los Amantes De Teruel) הוא סיפור אהבתם של חואן מרטינז דה-מרסילה ואיזבל דה-סגורה מהעיר טרואל שבחבל ארץ אראגון שבספרד, אשר נטען כי התרחש בשנת 1217.
הסיפור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיפור אהבתם של חואן מרטינז (הידוע גם כדיאגו מרסילה) ואיזבל סגורה. הסיפור מתחיל בעיר טרואל, עם שתי משפחות אמידות וחשובות - מרסילה וסגורה. דיאגו מרסילה ואיזבל סגורה, אהבו זה את זה משחר ילדותם. כשהגיעה שעתם להתחתן, נקלעה משפחת מרסילה לקשיים כלכליים. על רקע זה אסר אביה של איזבל סגורה על נישואיה לדיאגו מרסילה.
דיאגו, שאהב את איזבל ושאף להתחתן עימה, ערך הסכם עם אביה. לפיו דיאגו יצא למשך חמש שנים במהלכן יגדיל את הונו ויחזור כאיש עשיר. אם לא יחזור ביום שנקבע ותום חמש השנים, תותר איזבל לכל אדם.
במהלך חמש השנים בהן נעדר דיאגו, אביה של איזבל ניסה לשכנע אותה להתחתן עם אדם אחר, אמיד כלכלית. איזבל סירבה בטענה כי אלוהים רוצה שתישאר בתולה עד שימלאו לה עשרים שנה, וכי נשים אמורות ללמוד את עבודת משק הבית לפני שהן מתחתנות. בנוסף טענה כי היא עודנה אוהבת את דיאגו ומחכה לשובו.
אביה הסכים לחכות את חמש השנים עד לשובו של דיאגו מרסילה.
עם תום חמש השנים, בהם לא קיבלו מדיאגו שום אות או סימן חיים, החליט אביה של איזבל להשיא אותה לדון פדרו אזגרה מאלברסין (Don Pedro Azagra from Albarracin). עם תום טקס הנישואין, הודיעו משקיפי העיר כי דיאגו חזר כאיש עשיר וכי בכוונתו להתחתן עם איזבל.
עם ליל התגנב דיאגו, טיפס אל חדר השינה של איזבל והעיר אותה בעדינות. דיאגו התחנן בפני איזבל שתנשקו נשיקה אחרונה לפני מותו הקרב ובא. איזבל אמרה כי זה יהיה חטא כלפי בעלה וכלפי אלוהים אם תענה לבקשתו. היא התחננה שימצא אחרת ושיפסיק לאהוב אותה. דיאגו חזר על בקשתו באמרו כי הוא גוסס והיא סירבה לו בשנית. דיאגו שלא יכול היה לשאת עוד את הכאב ואת הפרידה נפל מת. איזבל, שלא ידעה מה לעשות, העירה את בעלה וסיפרה לו על תחנוניו של דיאגו לנשיקה אחת בלבד ועל סירובה. כששאל בעלה למה לא נשקה לו הסבירה כי ראתה בזאת חטא.
עקב חששם כי יתלו אשם על מותו של דיאגו בבעלה של איזבל, הסכים הזוג לקבור אותו ליד הכנסייה המקומית. למחרת נשמעו צלצולי הפעמון לאות אבלות. איזבל הופיעה בבגדי חתונתה והחלה הולכת לכיוון הקדמי של הכנסייה נושקת נשיקה אחרונה לאהובה דיאגו על מצחו, ונפלה עליו ומתה.
ההיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזרחי טרואל ששאבו השראה מסיפור זה, תבעו כי דיאגו ואיזבל יקברו זה לצד זה. הכנסייה נענתה בחיוב לבקשתם. ב-1560 הוצאו איזבל ודיאגו מקברם ונקברו שוב זה לצד זה.
מחלוקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרים רבים התווכחו לגבי האותנטיות של האוהבים מטרואל, הסיבה לכך היא שבשנת 1353 הסופר ג'ובאני בוקאצ'ו סיפר את הסיפור כמעט באותה מתכונת תחת השמות ג'ירולמו וסלווסטרה (Girolamo e Salvestra) למרות שהיה לו חומר נוסף לאורך ההיסטוריה שלו.
לאורך ההיסטוריה היו סיפורים רצופים באהבות אסורות כגון: רומיאו ויוליה (סיפור שהתרחש בשנת 1302), והרו ולאנדרוס (Hero and Leander).
סופרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סופרים רבים כתבו אודות נאהבים אלו, ביניהם נמנים:
- אנטוניו סרון - Antonio Serón
- אנדרס ריי דה ארטיידה - Andrés Rey de Artieda
- תומאס ברטון - Tomás Bretón
- מריאנו מיגל דה ואל - Mariano Miguel de Val
- חואן אאוחניו הארטזנבוס - Juan Eugenio Hartzenbusch
- טירסו דה מולינה - Tirso de Molina
הקברים של האוהבים מטרואל
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבים פקדו את קבריהם של האוהבים מטרואל. גופותיהם של דיאגו ואיזבל, הוצאו ונקברו מחדש זה לצד זה כשעל כל אחד מהם פסל שיש בדמותם, הנושאת את סמל מגן משפחותיהם. יד אחת על לבם ואילו השנייה מושטת לעבר היד של בן/בת הזוג כמעט ונוגעות זו בזו (מטעמי דת ומאחר ואיזבל הייתה נשואה, ידיהם לא נוגעות ולא אוחזות אחת בשנייה).
