אונומסטיקון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוֹנוֹמַסְטִיקוֹןיוונית: ὀνομαστικόν), מבוטא: Onomastikon, דהיינו משמעות השמות, עוסק באיסוף וניתוח של שמות ומונחים בדיסציפלינה מסוימת. לדוגמה: בתחום הגאוגרפיה האונומסטיקון מכיל ריכוז שמות יישובים ומקומות אחרים (כגון שמות הרים, חורבות, מעיינות וכדומה) בתקופות נתונות באזור מוגדר מראש. בדרך כלל מובא מקור השם ותיאור קצר של המקום לאור מקורות היסטוריים, עדויות אישיות של בני המקום וכדומה. בדרך כלל מסודרת רשימת השמות לפי אלפבית. כאשר אומרים בעברית, בתחומי חקר ארץ ישראל האונומסטיקון הכוונה היא לאונומסטיקון של אוסביוס.

באונומסיטיקון היסטורי נאסף החומר מספרי היסטוריה, כרוניקות ספרות תאולוגית כגון כתבי אבות הכנסייה וחיבורים פרשניים, כתובות יהודיות ומסמכים דתיים ומשפטיים אחרים, רשימות אדמיניסטרטיביות ושלטוניות, תיאורים של עולי רגל וממצאים ארכאולוגיים כגון מטבעות.

האונומסטיקון של אוסביוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

האונומסטיקון הידוע של ארץ ישראל הוא של אחד מאבות הכנסייה, אוסביוס מקיסריה, אשר חיבר רשימה של יישובים ומקומות גאוגרפיים אחרים בארץ בתקופה הביזנטית. בספר מזהה אוסביוס אתרים המוזכרים בתנ"ך ובברית החדשה עם יישובים ומקומות בשטח, כפי שהיו במאה הרביעית. ככל הנראה ערך אוסביוס כחמישה מקורות היסטוריים שהיו לפניו ואף שוטט בארץ וראה את האתרים במו עיניו ושוחח עם אנשי הסביבה. כך מהווה האונומסטיקון של אוסביוס מקור אמין המתעד את שימור השמות בארץ ישראל במאה הרביעית.

הספר נרשם ביוונית. לכל שם יישוב נרשמו שלושה מאפיינים:

  1. מרחקו מירושלים.
  2. גודלו - קטן, בינוני, גדול.
  3. מיהם רוב תושביו - יהודים, נוכרים, נוצרים.

בהשוואה לשמות המקומות במפת מידבא, שנערכה באותה תקופה, נמצא דמיון לשמות היישובים המופיעים ברשימותיו של אוסביוס[1]. בעת החדשה, בארץ ישראל, נעשה שימוש באונומסטיקון בעת עריכת סקרים ארכאולוגיים. בין השאר, בעקבות ספרו התגלה כי אזור דרומא היה עשיר ביישובים בתקופתו. על יסוד כך בוצעו באזור חפירות ארכאולוגיות אשר תמכו בפרטים המופיעים ברשימותיו.

האונומסטיקון של ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקדמיה הישראלית למדעים יזמה ומכינה, החל משנות השישים, הפקת אונומסטיקון של ארץ ישראל. האונומסטיקון אמור להביא בפני הקורא כל מקור המוסר מידע על ארץ-ישראל ומאזכר יישוב, מקום גאוגרפי או קבוצה אתנית הנזכרים בספרות היוונית והרומית בתחום הזמן שמלפני כיבוש אלכסנדר הגדול ועד התקופה הערבית בארץ ישראל. סדר הערכים הוא אלפביתי ובתוך כל ערך הסידור הוא כרונולוגי. את הרעיון המקורי יזם מיכאל אבי-יונה. לשם הכנת הספר (או המאגר הממוחשב) לוקטו חומרים מתוך למעלה מאלף חיבורים וקבצים שונים.

איסוף החומר נשלם בראשית שנות ה-2000 והמידע שנאסף קיבל ביטוי חלקי ב-Tabula Imperii Romani, פרויקט משותף ליצירת האטלס של האימפריה הרומית

האונומסטיקון של אמנופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האונומסטיקון של אמנופה

אונומסטיקון של מצרים העתיקה מכיל 610 ערכים בהם שמות מקומות וקבוצות אתניות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר האונומאסטיקון לאֶבסביוס. תֻרגם [מיוונית] (בצרוף הערות) בידי ע"צ מלמד. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"י. פורסם לראשונה ב"תרביץ" שנה י"ט ושנה כ"א. הדפסה מחודשת על ידי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשל"ח.
  • יצחק חמיטובסקי, בין תרצה לתרצה באונומסטיקון לאווסביוס ושאלת מוצאו של מנחם בן גדי, בית מקרא, נב, א, תשס"ז, עמ' 42-55.
  • זאב ספראי, ה"אונומסטיקון" לאוסביוס והיישוב בדרום הר חברון,‫ קתדרה, 72, תשנ"ד, עמ' 23-33‬.
  • זאב ספראי, השומרון באונומסטיקון לאווסביוס, מחקרי שומרון ובנימין, ג, תשנ"ג, עמ' 28-42.‬
  • הערך "אונומסטיקון" באנציקלופדיה מקראית א, עמ' 154-151
  • Yoel Elizur, Ancient Place Names in the Holy Land: Preservation and History, Magnes Press, Jerusalem and Eisenbrauns, Winona Lake, Indiana, 2004
  • Zeev Safrai with Steven notley, The Onomasticon of Eusebius, Leiden 2005

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, ישראל: עם עובד, 1979, כרך 1, עמ' 80