האופק האבוד
 | |
| מבוסס על |
האופק האבוד  |
|---|---|
| בימוי |
פרנק קפרה, אנדרו מרטון |
| הופק בידי |
פרנק קפרה |
| תסריט |
רוברט ריסקין, ג'יימס הילטון |
| עריכה |
גן הבליק |
| שחקנים ראשיים |
רונלד קולמן דייוויד טורנס ווילי פונג ריצ'רד לו מרגרט מקויד לורנס גרנט לאונרד מודי איזבל ג'ואל תומאס מיטשל סם ג'אפה ג'ין וייט מרגו John Howard אדוארד אברט הורטון ה. ב. וורנר Norman Ainsley בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| מוזיקה |
דימיטרי טיומקין |
| צילום |
ג'וזף ווקר, Elmer Dyer |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
סרטי קולומביה |
| חברה מפיצה |
סרטי קולומביה, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
1937 |
| משך הקרנה |
97 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט פנטזיה, סרט מדע בדיוני, סרט דרמה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית |
| מקום התרחשות |
סין |
| פרסים |
|
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
האופק האבוד (באנגלית: Lost Horizon) הוא סרט פנטזיה אמריקאי משנת 1937, בבימויו של פרנק קפרה. התסריט מאת רוברט ריסקי מבוסס על הרומן מאת ג'יימס הילטון, ומספר את סיפורו של דיפלומט בריטי הנמלט מסין יחד עם קבוצת מערביים נוספים. לאחר שהמטוס שלהם מתרסק בטיבט, הם מוצאים מקלט בעמק נסתר בשם שנגרי-לה, מקום אוטופי שבו הזמן כמעט ועומד מלכת, והתושבים חיים בשלום ובהרמוניה.
עלילת הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוברט "בוב" קונווי (רונלד קולמן), דיפלומט בריטי, מוביל קבוצת פליטים מערביים במטוס הנמלט מאזור מלחמה בסין. לאחר שהמטוס נחטף ומתרסק בהרי ההימלאיה, הניצולים מוצאים את עצמם בעמק מבודד וקסום בשם שנגרי-לה. בעמק זה, התושבים חיים חיים ארוכים ושלווים, מנותקים מהעולם החיצון. במהלך שהותם, קונווי מתחיל להטיל ספק בערכים ובשאיפות שהנחו אותו עד כה, וניצב בפני החלטה האם להישאר בשנגרי-לה או לשוב לעולם שממנו הגיע.
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפאורה המורכבת שעיצב סטיבן גוסון זיכתה אותו בפרס אוסקר לעיצוב ההפקה הטוב ביותר, בעוד ג'ין האבליק וג'ין מילפורד חלקו ביניהם את פרס אוסקר לעריכה הטובה ביותר.[1]
הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, אך הפסיד לחייו של אמיל זולא. השחקן ה.ב. וורנר היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, אך הפסיד לג'וזף שילדקראוט על תפקידו בחייו של אמיל זולא. למרות שהמלחין דימיטרי טיומקין הלחין את הפסקול, המועמדות לפרס אוסקר למוזיקה המקורית הטובה ביותר ניתנה למוריס סטולוף, ראש מחלקת המוזיקה של אולפני קולומביה. הזכייה בפרס הייתה של צ'ארלס פרווין מסרטי יוניברסל עבור הסרט מאה גברים ובחורה.
ג'ון פ. ליבדארי היה מועמד לפרס אוסקר למיקס הסאונד הטוב ביותר, אך הפסיד לתומאס מולטון עבור הסרט ההוריקן. צ'ארלס סי. קולמן היה מועמד לפרס אוסקר לעוזר הבמאי הטוב ביותר, אך הפסיד לרוברט וב על עבודתו בסרט בשיקגו העתיקה. זו הייתה השנה האחרונה שבה הוענק פרס אוסקר בקטגוריה זו.[2]
בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הארי אי. הופמן, בעל רשת בתי קולנוע במרכז העיר דנוור, קולורדו, בנה בשנת 1937 העתק של המנזר המופיע בסרט כבית מגוריו הפרטי וקרא לו "שאנגרי-לה".[3][4]
- בסיפור הקצר "תשעת מיליארד השמות של אלוהים" מאת ארתור סי. קלארק משנת 1953, המתרחש בלמסרי טיבטי, הדמויות מכנות את המקום "שאנגרי-לה" ומתייחסות לראש הלמסרי בכינוי "סם ג'אפה", על שם השחקן בסרט.
- הרלן אליסון מתייחס לסרט בפרשנות טלוויזיונית משנת 1995 לתוכנית Sci-Fi Buzz, שבה הוא מביע תסכול ממה שהוא רואה כאוריינות תרבותית הולכת ופוחתת.[5]
- מספר שניות מתוך הסרט מופיעות בפרק הפתיחה של העונה השביעית של הסדרה מד מן כאשר הדמות דון דרייפר צופה בשידור לילי מאוחר של כותרות הפתיחה של הסרט בזמן ביקורו אצל אשתו מייגן בקליפורניה.[6]
- כמה סצנות מהסרט, המתארות את רגעי ההתרסקות של המטוס, שולבו בסרטון האנימציה A Wish for Wings That Work.[7]
- ברצועת קומיקס של פינאטס מאת צ'ארלס מ. שולץ שפורסמה ב-20 בפברואר 1974, הדמות וודסטוק משחק טריוויה עם סנופי ושואלת: "מי היה הטייס של המטוס שלקח את רונלד קולמן לשאנגרי-לה ב-אופק אבוד?"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"האופק האבוד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"האופק האבוד", באתר נטפליקס
"האופק האבוד", באתר AllMovie (באנגלית)
"האופק האבוד", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "האופק האבוד", באתר אידיבי
"האופק האבוד", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "The 10th Academy Awards (1938) Nominees and Winners." (אורכב 06.07.2011 בארכיון Wayback Machine) oscars.org.
- ^ "Lost Horizon (1937)." (אורכב 27.01.2011 בארכיון Wayback Machine) TCM.
- ^ Bretz, James (2005). Mansions of Denver: The Vintage Years 1870–1938. Pruett Publishing. p. 190. ISBN 978-0871089373.
- ^ Leonard, Stephen J.; Noel, Thomas Jacob (1990). Denver: Mining camp to metropolis. University Press of Colorado. p. 158. ISBN 9780870811852.
- ^ "Harlan Ellison's Watching 55". YouTube. 24 במרץ 2014. ארכיון מ-2021-12-11. נבדק ב-2 בינואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Fitzgerald, Tom; Marquez, Lorenzo (14 באפריל 2014). "Mad Men: Times Zones". Tom & Lorenzo: Fabulous and Opinionated. ארכיון מ-22 בדצמבר 2014. נבדק ב-19 בדצמבר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Crump, William D. (2019). Happy Holidays--Animated!: A Worldwide Encyclopedia of Christmas, Hanukkah, Kwanzaa and New Year's Cartoons on Television and Film. McFarland & Company. p. 342. ISBN 9781476672939. נבדק ב-2020-04-11.