האושפיזין
![]() | |
כרזת הסרט | |
בימוי | גידי דר |
---|---|
הופק בידי |
גידי דר רפי בוקאי |
תסריט | שולי רנד |
עריכה | יצחק צחייק |
שחקנים ראשיים |
שולי רנד מיכל בת שבע רנד שאול מזרחי אילן גנני אברהם אבוטבול |
מוזיקה | עדי רן |
צילום | עמית יסעור |
מדינה |
![]() |
חברה מפיצה |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
הקרנת בכורה | 2004 |
משך הקרנה | 90 דקות |
שפת הסרט | עברית |
סוגה |
דרמה קומית ![]() |
תקציב | ₪4,400,000[1] |
הכנסות | ₪5,680,000[1] |
הכנסות באתר מוג'ו | ushpizin |
פרסים | פרס אופיר לשחקן הטוב ביותר לשולי רנד |
www | |
דף הסרט ב-IMDb | |
![]() ![]() |
האושפיזין הוא סרט קולנוע דרמטי-קומי ישראלי משנת 2004. את הסרט ביים גידי דר, על פי תסריט מאת השחקן שולי רנד.
הסרט צולם בשכונה חרדית בירושלים, ומשתתפים בו, בין השאר, חלק מתושבי השכונה. הסרט הופק בהיתרים מיוחדים מאת גדולי הרבנים. במסגרת ההסכם עם הרבנים, הסרט לא הוקרן בשבת בבתי הקולנוע, כדי למנוע חילול שבת. הסרט מתאר בצורה מדויקת למדי את האווירה וההווי בשכונות החרדיות בירושלים, תוך הצגת דמויות טיפוסיות ושילוב ביטויי דיבור אופייניים שנהגות מפי השחקנים.
השחקנים הראשיים בסרט הם שולי רנד ואשתו מיכל בת-שבע רנד. לצדם מופיעים שאול מזרחי, אילן גנני, אברהם אבוטבול ואחרים. שמו של הסרט מתבסס על מושג האושפיזין, המוזכר בחג סוכות.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה ומלי בלנגה הם זוג בעלי תשובה, החיים בעוני מחפיר באחת השכונות החרדיות של ירושלים. משה, שהיה בעברו עבריין אלים וחזר בתשובה, מתקשה בלימוד התורה, אך מעל הכול מרחף הכאב על היותם חשוכי ילדים.
בערב סוכות זוכים השניים בדרך נס לגמילות חסדים, המזמנת להם סוכה וכסף לצורכי החג בסך 1,000 דולר. משה רוכש בחלק מהכסף אתרוג מהודר ויקר במחיר 1,000 שקל. אך עם הנס מועמדים השניים בניסיון קשה: יוסף ואליהו, אסירים נמלטים, אשר אחד מהם, אליהו הוא חברו של משה מעברו העברייני באילת. האסירים הנמלטים מגיעים לירושלים ומתגלגלים לסוכתם (אלה הם "האושפיזין" שעליהם רומז שם הסרט). עד מהרה נחשף אופיים הגס והנצלני, אולם משה ומלי מתעקשים למלא את מצוות הכנסת אורחים, בתקווה שהשם יגמול להם על כך.
בסוף הסרט מלי נכנסת להיריון ויולדת בן, ואילו העבריינים יוסף ואליהו משלימים עם השינוי שעבר עמיתם משה.
התגובות לסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט זכה בדרך-כלל לביקורות טובות בעיתונות הישראלית, ותואר כאגדה מחממת לב לחג הסוכות, תוך השוואה לסרטי חג המולד האמריקאיים. עם זאת, חלק מהמבקרים ראו בשלילה את המסר של הסרט, המבוסס על אמונה עיוורת. בקרב הקהל זכה הסרט להצלחה, והיה אחד הסרטים הישראליים הרווחיים ביותר בשנת 2004. בין השאר משך הסרט לקולנוע קהל דתי רב שאינו נוהג בדרך כלל לצפות בקולנוע.
בטקס פרסי אופיר לשנת 2004 זכה שולי רנד בפרס "השחקן הטוב ביותר" על תפקידו בסרט. בנאומו הודה רנד, בין השאר, לאלוהים ולרבי נחמן מברסלב. הסרט היה מועמד לפרס אופיר גם בקטגוריות התסריט ושחקן המשנה (לשחקן שאול מזרחי), אך לא זכה.
שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחקנ/ית | דמות |
---|---|
שולי רנד | משה בלנגה |
מיכל בת-שבע רנד | מלי (מלכה) בלנגה |
שאול מזרחי | אליהו סקורפיו |
אילן גנני | יוסף |
אברהם אבוטבול | בן ברוך |
יונתן דנינו | דוד גבאי |
דניאל דיין | הרב |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של האושפיזין (באנגלית)
"האושפיזין", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"האושפיזין", באתר נטפליקס
"האושפיזין", באתר AllMovie (באנגלית)
"האושפיזין", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "האושפיזין", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "האושפיזין", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "האושפיזין", באתר Metacritic (באנגלית)
- "האושפיזין", באתר TV.com (באנגלית)
- "האושפיזין", באתר אידיבי
- "האושפיזין", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- "האושפיזין" באתר "קרן הקולנוע הישראלי"
- "האושפיזין", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג"
- ביקורת ב"יעל מבקרת בקולנוע"
- ”אושפיזין” ציון דרך בקולנוע הישראלי – ביקורת מהטור היגיון בשיגעון של זאב גלילי, שהתפרסם במקור ראשון
- מרב יודילוביץ', הסרט החדש של שולי רנד לא יוקרן בשבת, באתר ynet, 7 ביולי 2004
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אברהם כרמלי, איריס רביד–ימין, קולנוע בישראל, סיכום פעילות שנתית 2004–2005, המרכז למידע ולמחקרי תרבות, פברואר 2008, אדר א' תשס"ח, עמ' 8