בוב ומייק בריאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף האחים בריאן)
בוב ומייק בריאן
Bryan brothers
לידה 29 באפריל 1978 (גיל: 45)
מידע כללי
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
bryanbros.com
ספורט
ענף ספורט טניס עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהבלונדון 2012טורניר הזוגות
ארדבייג'ינג 2008טורניר הזוגות
המשחקים הפאן-אמריקאיים
ארדויניפג 1999טורניר הזוגות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התאומים בוב בריאן ומייק בריאןאנגלית: Bryan brothers;‏ נולדו ב-29 באפריל 1978; מכונים גם "הבריאנים") הם טניסאי זוגות אמריקאים הנחשבים יחדיו לצמד הטוב בהיסטוריה של טניס הזוגות. השניים משתפים פעולה כזוג מאז תחילת דרכם, הם זכו יחד ביותר מ-100 תארים ומדורגים יחד במקום הראשון בדירוג הסבב העולמי לזוגות. הם זכו יחד בשישה עשר תוארי גראנד סלאם לזוגות - שלושה בווימבלדון, שישה באוסטרליה הפתוחה, חמישה בארצות הברית הפתוחה ושניים בצרפת הפתוחה. האחים בראין זכו 4 פעמים בקריירה שלהם בטורניר סוף השנה שנחשב כטורניר הטניס החמישי בגודלו לאחר ארבעת הגרנד סלאמים. הם מתמחים במיוחד בטורנירים על משטחים קשים, אך זכו בתארים ובתארי גראנד סלאם על כל המשטחים.

למרות היותם תאומים זהים, יש ביניהם שוני ביד החובטת - מייק הוא ימני, ובוב שמאלי.

הם האלופים האולימפיים בטורניר הזוגות (לונדון 2012).

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוב ומייק בריאן היו מהנערים הבולטים בטניס בארצות הברית, וזכו יחד במעל ל-100 טורנירי זוגות לנערים, בהם אליפויות ארצות הברית עד גיל 14 ועד גיל 16. התאומים זכו פעמיים ברציפות באליפות ארצות הברית עד גיל 18 במשטח חימר ב-1995 ו-1996, וכך הפכו לצמד הראשון מזה 30 שנה ששומר על תואר אלופי הזוגות באירוע זה.

הבריאנים החלו את הקריירה המקצוענית שלהם בגראנד סלאם אליפות ארצות הברית הפתוחה ב-1995, והפסידו בסיבוב הראשון לגרנט קונל ופטריק גלבריית'. ב-1996 הם קיבלו מלגת טניס מאוניברסיטת סטנפורד, ושיחקו במסגרתה עד שנת 1998. הם סייעו לנבחרת המכללה לזכות באליפות ה-NCAA בשתי השנים שלהם בה, ובנוסף זכו באליפות ה-NCAA לזוגות ב-1998, ובכך הפכו לתאומים הראשונים שעושים זאת מאז שנת 1946. הם סיימו את השנה במקום הראשון בדירוג המכללות לזוגות.

באותה שנה השניים ניצחו לראשונה בטורניר מקצועני, בטורניר ה-ATP באטלנטה, נגד טרבור קרונמן ודייב רנדול. הם הגיעו עד לרבע גמר הטורניר. בהמשך הם הגיעו עד לחצי גמר טורניר ה-ATP בוושינגטון די. סי., וזכו בשני טורנירי צ'אלנג'ר באפטוס ובברבנק.

ב-1999, השניים המשיכו להשתפר כשהעפילו לראשונה לגמר טורניר ATP, באורלנדו, אך הפסידו בגמר לג'ים קורייר וטוד וודברידג'. הם הגיעו לחצי הגמר בטורניר בסקוטסדייל, ולרבע הגמר בטורניר המאסטרס באינדיאן וולס ובמיאמי. הם הצליחו גם ברמת טורניר הצ'אלנג'ר, כאשר זכו בשלושה טורנירים כאלה באותה שנה, והעפילו עד לגמר בארבעה טורנירים נוספים. הם ייצגו את ארצות הברית לראשונה כמקצוענים במשחקים הפאן-אמריקאיים ב-1999 בוויניפג שבקנדה, וזכו במדליית הארד בטורניר הטניס לזוגות.

בשנת 2000 הם עברו לראשונה סיבוב בטורניר גראנד סלאם, כאשר גברו על דייוויד אדמס וג'ון-לפנייה דה ג'ייגר בסיבוב הראשון של אליפות ארצות הברית הפתוחה, והגיעו לרבע גמר הטורניר. הם העפילו לשלושה חצאי גמר של טורנירי ATP ולשני רבעי גמר נוספים, וברמת הצ'אלנג'ר זכו בתואר אחד באפטוס, והגיעו לשלושה גמרים נוספים בסן אנטוניו, ברבנק וראנצ'ו מיראג'.

ב-2001 נחלו בוב ומייק בריאן הצלחה גדולה, כאשר זכו בארבעה טורנירי ATP, הראשון מביניהם בממפיס, מבין חמישה גמרים שהגיעו אליהם במהלך השנה. בכך הם הפכו לתאומים הראשונים אי פעם שזוכים ביחד בארבעה תארים בשנה אחת. בנוסף, הם רשמו הצלחה בטורניר וימבלדון היוקרתי כשהעפילו לראשונה בקריירה שלהם לחצי גמר גראנד סלאם, וסיימו את השנה במקום השביעי הדירוג ה-ATP השנתי לזוגות, עם מאזן של 45 ניצחונות ו-23 הפסדים. ב-2002 הם זכו לראשונה בקריירה בתואר מסדרת המאסטרס, לאחר שניצחו את מרק נואל ודניאל נסטור בגמר הטורניר בטורונטו, והוסיפו זכייה בעוד ארבעה תוארי ATP. הם סיימו את השנה במקום השלישי בדירוג הזוגות העולמי.

בוב ומייק עם מדליית הזהב באולימפיאדת לונדון (2012)

בשנת 2003 זכו הבריאנים בתואר הגראנד סלאם הראשון שלהם, באליפות צרפת הפתוחה, לאחר שניצחו את פול האריס ויבגני קפלניקוב ולא שמטו מערכה לאורך כל הטורניר. הם זכו גם בחמישה תוארי ATP והגיעו עד לגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה. ב-8 בספטמבר 2003 הם עלו למקום הראשון בדירוג העולמי לזוגות, בו החזיקו במשך מספר שנים רצופות. הם אף זכו בטורניר גביע המאסטרס היוקרתי של סוף השנה ביוסטון, ושיחקו לראשונה עם נבחרת ארצות הברית בגביע דייוויס, מול הנבחרת של סלובקיה.

הבריאנים הגיעו לשיא חדש בקריירה שלהם של שבע זכיות בטורנירי ATP בשנת 2004, באדלייד, ממפיס, אקפולקו, טורניר קווינס, לוס אנג'לס, בזל ואליפות סבב המאסטרס העולמי, הגיעו לגמר בארבעה טורנירים אחרים. הם התחרו בטורניר הזוגות של אולימפיאדת אתונה, אך הודחו ברבע הגמר על ידי הצ'יליאנים פרננדו גונזאלס וניקולאס מאסו, שזכו לבסוף בטורניר. הם סיימו שנה מוצלחת נוספת עם זכייה שנייה ברציפות בגביע המאסטרס. ב-2005 הם הגיעו לראשונה בקריירה שלהם לגמר גראנד סלאם אליפות אוסטרליה הפתוחה, כחלק מהגעתם לגמר בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם באותה שנה. הם הפסידו בשלושה מגמרים אלו (באוסטרליה, בצרפת ובווימבלדון), אך ניצחו בגמר אליפות ארצות הברית הפתוחה, והשיגו זכייה ראשונה בגראנד סלאם זה. ב-2006 הם זכו באליפות אוסטרליה הפתוחה ובווימבלדון, ובכך השלימו זכייה בכל ארבעת טורנירי הגראנד סלאם בקריירה.

הבריאנים זכו להצלחה נוספת ב-2007, כאשר זכו באליפות אוסטרליה הפתוחה. הם זכו לאחר מכן בטורניר ה-ATP בלאס וגאס, לאחר ניצחון בגמר על אנדי רם ויוני ארליך, ובטורניר המאסטרס היוקרתי במיאמי, לאחר ניצחון על מרטין דאם וליאנדר פאאס, והמשיכו לזכייה ב-11 תארים בסך הכול בשנה זו. הם הגיעו גם עד לגמר טורניר וימבלדון, אך לא הצליחו להשלים זכייה בתואר גראנד סלאם נוסף. מלבד הצלחתם האישית הם זכו עם נבחרת ארצות הברית בגביע דייוויס, תוך שהם מנצחים את איגור אנדרייב וניקולאי דווידנקו כחלק מהניצחון בגמר על נבחרת רוסיה. הם נעדרו מגביע המאסטרס באותה שנה, בשל פציעתו של מייק בריאן.

הבריאנים פתחו את שנת 2008 עם מספר הפסדים בטורנירים, אך הצליחו לזכות בטורניר המאסטרס במיאמי כתואר הראשון שלהם בשנה זו. הם זכו באליפות ארצות הברית הפתוחה באותה שנה, והשלימו זכייה בשלושה תוארי מאסטרס ותואר ATP אחד. באולימפיאדת בייג'ינג הם זכו במדליית הארד בטורניר הטניס לזוגות, לאחר שניצחו את ארנו קלמנט ומיכאל לודרה במשחק על המקום השלישי. בראשית 2009 הם זכו בתואר גראנד סלאם נוסף, באליפות אוסטרליה הפתוחה, אך בהמשכה איבדו את המקום הראשון בדירוג העולמי. בסיום השנה הם זכו בגביע המאסטרס, לאחר ניצחון בגמר על אנדי רם ומקס מירני, וחזרו למקום הראשון בעולם. באולימפיאדת לונדון הם זכו בזהב ולאחר מכן הם זכו בכל ארבעת הגראנד סלאמים ברצף והם הזוג היחיד בהיסטוריה שעשה זאת.

בעקבות פציעתו של בוב בריאן ב-2018 חבר מייק לג'ק סוק וזכה עמו באליפות וימבלדון ובאליפות ארצות הברית הפתוחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]