האטון סאמרס
| לידה |
30 במאי 1875 סמוך לפאייטוויל, טנסי, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
19 באפריל 1962 (בגיל 86) דאלאס, טקסס, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
| ||||||
| מפלגה |
| ||||||
| השקפה דתית |
הכנסייה המתודיסטית המאוחדת | ||||||
| |||||||
האטון ויליאם סאמרס (באנגלית: Hatton William Sumners; 30 במאי 1875 – 19 באפריל 1962) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מטעם המפלגה הדמוקרטית. הוא כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם טקסס במשך שבע עשרה כהונות רצופות, בין השנים 1913–1947, ושימש כיושב ראש ועדת המשפט של בית הנבחרים של ארצות הברית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סאמרס נולד ב-30 במאי 1875 סמוך לפאייטוויל שבטנסי, והיה בנם של ויליאם א. ואנה אליזבת ווקר סאמרס. הוא גדל בחווה במחוז לינקולן ולמד בבתי הספר המקומיים.
בשנת 1893 עבר לגרלנד, סמוך לדאלאס שבטקסס, בתקופה שבה העיר התפתחה במהירות. בשנת 1895 שכנע את התובע העירוני של דאלאס לאפשר לו ללמוד משפטים במשרדו, ובשנת 1897 הוסמך לעריכת דין והחל לעסוק במקצוע בדאלאס.
הקריירה הציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1900 נבחר לתובע של מחוז דאלאס וכיהן בשתי כהונות לא רצופות. במסגרת תפקידו פעל נגד הימורים בלתי חוקיים וניסה לצמצם את הפשיעה בעיר. לאחר שהפסיד בבחירות בשנת 1902, המשיך להיאבק בשחיתות ובהונאות בחירות והשפיע על חקיקה מדינתית שנועדה לתקן את שיטת הבחירות.
בהמשך נבחר שוב לתפקיד התובע המחוזי, אך ויתר על כהונות נוספות כדי לעמוד בראש איגוד התובעים המחוזיים של טקסס בשנים 1906–1907, שם המשיך במאבקו נגד ארגוני ההימורים.
הקריירה בקונגרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1912 נבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית לבית הנבחרים של ארצות הברית כנציג כלל־מדינתי, והחל את כהונתו ב-4 במרץ 1913. בשנת 1914 נבחר לייצג את מחוז הקונגרס החמישי של טקסס, שכלל את דאלאס ומחוזות סמוכים, ונבחר מחדש שבע עשרה פעמים ברציפות עד לפרישתו בשנת 1947.
סאמרס היה מתומכיהם הבולטים של זכויות המדינות והתנגד להרחבת סמכויות הממשל הפדרלי. בשנות ה-20 היה מן המתנגדים הבולטים להצעת החוק הפדרלית נגד מעשי לינץ', בטענה שהנושא מצוי בסמכות המדינות וכי החקיקה תפגע בעקרון הריבונות המדינתית. במהלך הדיונים בנושא השמיע גם התבטאויות גזעניות חריפות כלפי אפרו-אמריקאים.
הוא כיהן כחבר ועדת המשפט של בית הנבחרים של ארצות הברית, ובמסגרת זו השתתף בהליכי ההדחה של שלושה שופטים פדרליים. בשנת 1932 מונה ליושב ראש הוועדה, תפקיד שבו החזיק עד לפרישתו מן הקונגרס.
בשנת 1924 יצר קשר מקצועי עם נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית, ויליאם הווארד טאפט, וסייע בקידום רפורמה מקיפה במערכת המשפט הפדרלית. בשנת 1934 ניסח חוקה עבור הפיליפינים, ונחשב למומחה בעל שם בתחום המשפט החוקתי.
אף שתמך ברוב תוכניות ה"ניו דיל" של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, התנגד לתוכניתו להרחבת מספר שופטי בית המשפט העליון של ארצות הברית ("Court-packing plan"). כיושב ראש ועדת המשפט מנע את קידום הצעת החוק בוועדתו, ובכך היה מן הדמויות המרכזיות שסיכלו את המהלך.
בשנת 1941 יזם את חוק סמכויות המלחמה 1941, שהרחיב את סמכויותיו של הנשיא רוזוולט בניהול מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1946 הודיע כי לא יתמודד לכהונה נוספת, לאחר שכיהן בקונגרס במשך שלושים וארבע שנים.
אחרית ימיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו שימש כמנהל המחקר של Southwestern Legal Foundation. בשנת 1949 הקים את קרן Hatton W. Sumners Foundation, המעניקה מלגות והלוואות לסטודנטים מצטיינים ופועלת עד היום. הוא גם תמך בארגונים קהילתיים ובהם YMCA, הצלב האדום והכנסייה המקומית שלו.
סאמרס חיבר את הספר "The Private Citizen and His Democracy", שראה אור בשנת 1959.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סאמרס נפטר ב-19 באפריל 1962 בדאלאס, ונטמן בבית העלמין Knights of Pythias שבגרלנד, טקסס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האטון סאמרס, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- האטון סאמרס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)