האידיליה (ז'אן-לאון ז'רום)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
ז'אן-לאון ז'רום  |
| תאריך יצירה |
1852 |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
155.9 ס"מ |
| גובה |
212.1 ס"מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
האומנות האקדמית |
| מספר יצירה |
872.1.1 (Musée Massey) |
| מיקום | Musée Massey |
  | |
האידיליה (בצרפתית: L’Idylle) היא ציור שמן על בד משנת 1852 מאת הצייר הצרפתי ז'אן-לאון ז'רום. היצירה נמצאת כיום באוסף מוזיאון מאסי שבעיר טארב, לאחר שניתנה במתנה על ידי אכיל פולד. זהו אחד הציורים המרכזיים מהזרם הנאו־יווני בציור הצרפתי של אמצע המאה ה־19 של ז'רום מן התקופה המוקדמת של יצירתו, והוא הוצג בסלון של שנת 1853.
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור מציג קומפוזיציה פשוטה ומרוכזת בשתי דמויות של מתבגרים, המהווים את המוטיב האקדמי המובהק של ז׳רום ביצירה זו. אל הדמויות מצטרפת איילה מבויתת, המופיעה בגבה אל הצופה, ומשמשת אלמנט חייתי מרכזי ביצירה. האיילה נתפסת כמתווכת אפשרית בהתעוררות הרגש האוהב בין הדמויות, והיא שואבת השראה מציור כלי חרס אטיים. הסצנה מתרחשת במרחב פסטורלי מדומיין, הכולל קיר אבן, גומחה של מזרקה ודמות של קופידון מכונף היושב בישיבה מזרחית. מכלול האלמנטים יוצר סביבה על־זמנית, שאינה משויכת במובהק ליוון העתיקה, אלא לעתיקות כללית ומעובדת.[1]
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור זוהה כבר במאה ה־19 כאידיליה הקשורה לרומן היווני דפניס וכלואה מאת לונגוס, זיהוי שהוצע על ידי תאופיל גוטייה. אף שהקישור לרומן אינו חסר יסוד, לא נראה כי ז׳רום עצמו הסתמך ישירות על המקור הספרותי. היצירה משלבת ריאליזם וירטואוזי בטיפול בדמויות ובחיות, לצד קו רך וסנסואליות מעודנת בדמויות האנושיות. מבקרים בני התקופה הביעו דעות שונות: לואי קלמן דה רי מתח ביקורת על מראה הדמויות, ואילו פרוספר מרימה ראה בהן פסלים צבעוניים בעלי הבעה מהוססת. גוטייה, לעומתם, שיבח את האלגנטיות של הדמויות וראה בז׳רום צייר בעל רוח אתונאית שנולד בצרפת אלפיים שנה מאוחר מדי.[1]
השוואה ליצירות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]היצירה הושוותה לציורים אחרים שעסקו ישירות ברומן דפניס וכלואה, ובייחוד ליצירה נאמנה יותר לטקסט מאת הברון ז׳ראר, שגם היא מצויה באוסף מוזיאון מאסי. בהשוואה זו בולטת גישתו של ז׳רום, אשר אינו מחויב לתיאור אפיזודה ספרותית מדויקת, אלא יוצר פסטורלה כללית בעלת אופי נאוגרקי. הציור משתלב גם בתוך מכלול יצירתו הרחב של ז׳רום, שמנה כ־600 ציורים, מהם כ־350 בעלי נושא אוריינטליסטי, והוא מדגים את העניין המתמשך של האמן במוטיבים חייתיים, בקומפוזיציה מאוזנת ובאידיאליזציה של העבר.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 Daphnis et Chloé, Musées Occitanie (בצרפתית)
| ז'אן-לאון ז'רום | ||
|---|---|---|
| ציורים | בית המרחץ הגדול בבורסה • בת שבע • האידיליה • האמת יוצאת מהבאר • הדו־קרב לאחר נשף המסכות • הוד רוממותו האפורה • הוצאתו להורג של המרשל נה • חומת שלמה • ירושלים • מאלף הנחשים • מותו של קיסר • בונפרטה לפני הספינקס • סוף הסשן • פוליס ורסו • פרינה בפני האראופגוס • קרב התרנגולים • שוק העבדים • תפילה במסגד • דיוקן קלוד-ארמן ז'רום (אנ') • מלך קנדאולס (אנ') • ריקוד האלמה (אנ') • קליאופטרה וקיסר (אנ') • באשי-בזוק (אנ') • חמאם מורי (אנ') • בריכה בהרמון • קבלת הפנים של הנסיך קונדה בוורסאי (אנ') • שיחה ליד האח (אנ') • שגעון הצבעונים (אנ') • תפילתם האחרונה של המרטירים הנוצרים (אנ') • שוק עבדים ברומא העתיקה (אנ') • שוק העבדים ברומא העתיקה (אנ') • סוף הישיבה (אנ') • פיגמליון וגלתיאה • לידתה של ונוס (אנ') • עבודה בשיש (אנ') • פנים מסגד (אנ') |  |
| פסלים | אומפלה (אנ') • טנגרה (אנ') | |
| שונות | רשימת תלמידיו של ז'אן-לאון ז'רום (אנ') • מוזיאון ז'אן-לאון ז'רום (אנ') | |