האישה בלבן (סדרה, 1997)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האישה בלבן
The Woman in White
מבוסס על האישה בלבן מאת וילקי קולינס
סוגה דרמה תקופתית
כותבים דייוויד פירי
בימוי טים פייוול
שחקנים טרה פיצג'רלד
ג'סטין ואדל
אנדרו לינקולן
סוזן וידלר
סיימון קאלו
ג'ון סטנדינג
איאן ריצ'רדסון
קורין רדגרייב
פסקול דייוויד פרגוסון
ארץ מקור בריטניה
שפות אנגלית
מספר עונות 1
מספר פרקים 2
הפקה
מפיק גארת' נים
מפיקים בפועל דייוויד מ. תומפסון
טד צ'יילדס
ג'ונתן פאוול
רבקה איטון
חברת הפקה Carlton Television
הפצה ITV Studios
עורכים רובין סיילס
צלמים ריצ'רד גרייטרקס עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 60 דקות
שידור
רשת שידור BBC One
פורמט (תמונה) 14:9
פורמט (קול) סטריאו
תקופת שידור מקורית 28 בדצמבר 1997 – 29 בדצמבר 1997
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האישה בלבןאנגלית: The Woman in White) הוא מיני-סדרה של ה-BBC משנת 1997, המבוססת באופן רופף מאוד על הרומן "האישה בלבן" מאת וילקי קולינס שיצא לאור ב-1859. שלא כמו ברומן הכתוב בגוף ראשון מנקודת מבט של כמה מספרים, בעיבוד בן השעתיים מריאן היא הדמות הראשית, והסיפור מתואר מנקודת מבטה. היא גם המספרת בפתיחה ובסיום של הסרט.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריאן פיירלי (טרה פיצג'רלד) ולורה פיירלי (ג'סטין ואדל) הן אחיות למחצה (אב משותף ואמהות שונות). אמה של לורה מתה והורישה לה הון שאותו תקבל כשתגיע לבגרות. שתי האחיות גרות בלימרידג' עם דודן, מר פיירלי (איאן ריצ'רדסון). הדוד שוכר את שירותיו של מורה פרטי לציור בשם וולטר הרטרייט (אנדרו לינקולן). מריאן מספרת להרטרייט שהיא ולורה קרובות מאוד, הן מסכימות ביניהן בכל, ומסרבות להיפרד גם בלימודיהן.

בלילה שמר הרטרייט מגיע ללימרידג' הוא נתקל באישה הלבושה כולה לבן. היא מדברת באופן מסתורי, ושואלת אותו אם הוא מתגורר עם משפחת פיירלי. כשכרכרה מתקרבת אליהם, היא בורחת. מר גילמור, עורך הדין של המשפחה, אומר להרטרייט שהיא כנראה אשה מהכפר. כשהרטרייט פוגש את שתי האחיות, הוא חושב בטעות שלורה היא האישה בלבן בגלל הדמיון הבולט בניהן.

מר הרטרייט מלמד את הבנות, והוא מתחיל להתאהב בלורה. עם זאת, מריאן מבהירה לו שאחותה מאורסת לסר פרסיבל גלייד. על אף שהיא חשה שמשהו לא תקין, היא אינה יכולה למצוא כל פגם בסר פרסיבל, בהיותו אדיב, קשוב ועשיר. לורה ומר הרטרייט מגלים את אהבתם זה לזו, אבל הם אינם יכולים להיות יחד. מריאן מבקשת מהרטרייט להתחקות על עקבותיה של האישה בלבן. הרטרייט מסכים ומתכנן להישאר בלילה מחוץ לבית כדי לפתות את האישה בלבן להתראות איתו. באחד הלילות מריאן רואה את אחת המשרתות יוצאת בריצה מהיער וצועקת לעזרה. אחריה מופיע מר הרטרייט, שאותו היא מאשימה בניסיון לאונס. אחר כך מתברר שגלייד שיחד את המשרתת כדי להפליל את הרטרייט. הרטרייט מגורש בחרפה מהבית, אבל לפני כן הוא מזהיר את לורה מפני סכנה גדולה הצפויה לה. לורה מתעלמת מדבריו ומתחתנת עם גלייד.

כאשר לורה חוזרת מירח הדבש, מריאן באה לבקר אותה ומתכוונת להישאר איתה זמן מה. אבל לורה מסרבת לדבר איתה ואפילו לראות אותה במשך ימים אחדים. אחרי שמריאן מאיימת שהיא תעזוב את המקום, לורה מבקשת מאחותה להישאר ועד מהרה היא מגלה לה את האמת המרה. למרות שסר פרסיבל נראה חביב, הוא מתעלל באשתו כשהם נמצאים ביחידות. לורה מגלה לבסוף שהיא פוחדת שבעלה יהרוג אותה כדי לגנוב את רכושה. מריאן מאמינה לה ואומרת ללורה לנעול את חדרה מפני סר פרסיבל.

הרוזן פוסקו, חברו הנוכרי של גלייד, מגיע אף הוא לאחוזה. לפני הארוחה מאלץ גלייד את לורה לחתום על מסמך, שאותו הוא לא מאפשר לה לקרוא. פוסקו, שמבין שצריך להיראות שהוא לצדה, אומר לגלייד להפסיק להכריח אותה לחתום על המסמך. בזעמו על ההתנגדות שבה נתקל, גלייד שורף את המסמך ויוצא בסערה מהחדר. בינתיים האישה בלבן מופיעה שוב, שמה הוא אן קתרין, והיא ברחה מבית מחסה לחולי נפש. מריאן בוטחת ברוזן פוסקו, ומגלה לו על פגישה סודית עם אן קתריק. האחיות מנסות לעזור לאן, ולתת לה אוכל ובגדים. אן מספרת להן שלסר פרסיבל יש סוד נורא, שיכול להרוס אותו. אבל לפני שהיא מספיקה לגלות להן מהו הסוד, מופיעים גלייד ופוסקו ולוכדים את אן. היא חושבת שמריאן ולורה בגדו בה.

מריאן ולורה מנסות לברוח אל עבר לימרידג', אבל המשרת של גלייד, בקסטר, מסכל את תוכניותיהן. הוא יורה בהן כשהן יוצאות לכיוון הדרך הראשית. הן רצות חזרה אל תוך הבית.

בהמשך מריאן יוצאת מחלון חדרה ונעמדת על אדן החלון כדי לבלוש אחר הרוזן פוסקו וגלייד. היא מצליחה לשמוע שהם מתכננים להפריד בינה לבין לורה לפני ארוחת הבוקר. היא מפילה משהו שנשבר לרסיסים במרפסת. הם מסתכלים לראות מי שם, ומריאן קופצת לקרקע ושוברת את הקרסול. היא מסתתרת בגשם שוטף עד שהם נכנסים לתוך הבית. כשהיא חוזרת לחדרה היא נועלת את הדלת ושוכבת מתחת למטה, בעודה ממלמלת לעצמה להתעורר לפני ארוחת הבוקר כדי להזהיר את לורה. אבל היא לוקה בקדחת ומתחילה להזות. המשרתים שוברים את הדלת ומישהו נותן לה לשתות משקה כלשהו. במחלתה היא חולמת שאחותה נגררת ונזרקת מהמגדל. כשהיא מתעוררת היא רואה את מר גילמור. הוא מודיע לה שאן הוחזרה לבית המחסה, ושאחותה לורה התאבדה בקפיצה מהמגדל.

מריאן, שאינה רוצה להאמין שאחותה התאבדה, נשבעת לנקום את מותה. הרוזן פוסקו מוצא אותה מחטטת בין החפצים שלו, והוא דואג להשליך אותה מהבית בחרפה. הדוד שלה, מר פיירלי, מבטיח לה קצבה קטנה בתנאי שהיא לא תחזור לעולם ללימרידג'. היא מוצאת את מר הרטרייט שיכור, ומתפרנס בציור דיקנאות זולים, אחרי שכבודו נהרס בעקבות האשמות השווא באונס של המשרתת מרגרט. מריאן והרטרייט מרגישים אשמים בכך שלא הצליחו להציל את לורה, והם נחושים בדעתם לא לאכזב את אן קתריק.

מריאן מתחזה לחולה והולכת להיבדק את הרופא שמטפל באן. כשהוא מסרב לגלות לה את מקום המצאה של אן, מריאן מאיימת עליו שהיא תספר למטופלים המחכים בחדר ההמתנה, שהוא נטפל אליה. הוא מספר לה שאמה של אן הייתה משרתת אצל אביה של מריאן. אן נולדה מחוץ לנישואים. שתיהן, אן ואמה, נשלחו לגור אצל הוריו של גלייד. בגיל 12 הגיעה לראשונה לטיפול אצל הרופא. הוא מגלה למריאן את מקום בית המחסה, ומספר לה גם שאן הטמינה קווצה משערה בקברו של אביה של מריאן.

בבית המחסה נמסר למריאן והרטרייט שאן שקטה וצייתנית, אבל עדיין מקבלת תרופות נגד הזיות. הם מגיעים לחדרה ורואים אישה לבושה לבן ובוהה בקיר שמולה. מריאן מתקרבת אליה ומבינה שהאישה אינה אן, אלא אחותה לורה. הם מוציאים את לורה מבית המחסה, אבל בתחילה היא במצב קטטוני.

בקסטר מבחין במריאן והרטרייט הולכים לקברו של אביה של מריאן. הרטרייט חופר ומוצא את ארון הקבורה ובתוכו קופסה שבה קווצת השיער של אן, צוואה ויומנה של אן. הם קוראים את המסמכים בכנסייה הסמוכה לבית הקברות. הם מגלים שאן היא גם אחות למחצה של מריאן (מיחסיו של אביה של מריאן עם אמה של אן). עוד הם מגלים שסר פרסיבל אנס את אן כשהיא הייתה בת 12 בלבד, וזו הסיבה שאביו נישל אותו מהירושה. לפתע מופיע גלייד ממקום המסתור שלו, הוא מכה ומפיל את הרטרייט, ושורף את המסמכים. מריאן מפילה בטעות מנורה שמאירה את הכנסייה, וגורמת לשריפה. היא חוששת שגלייד רוצה להרוג אותה, ולכן היא בורחת ונועלת את דלתות הכנסייה כשהוא נשאר נעול בפנים. היא מצליחה לגרור את הרטרייט מהלהבות. אחר כך היא מנסה לעזור לסר פרסיבל, אבל הלהבות מקיפות אותו. הרטרייט מושך את מריאן הרחק מהכנסייה שעולה באש.

בחזרה בלימרידג' הדוד של האחיות, מר פיירלי, מודיע רשמית שההאשמות שבהן הואשם מר הארטרייט היו שקריות. התגלתה הקנוניה שהובילה לכך ששמה של לורה יופיע על המצבה של אן, ולכליאתה של לורה. הרטרייט מכריז על אירוסיו ללורה שהחלימה בינתיים. לורה והרטרייט מתחתנים ונולדים להם שני ילדים. בסצנת הסיום מריאן מהרהרת בכך שההתעללות של אביה באמה של אן, החלה מחזור של התעללויות. היא מרימה את אחייניתה הקטנה, ומתפללת שהתעללויות הסתיימו.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמות שחקן תיאור
מריאן פיירלי טרה פיצג'רלד אחותה למחצה של לורה
לורה, ליידי גלייד, לבית פיירלי ג'סטין ואדל אחותה למחצה של מריאן, אשתו של סר פרסיבל
וולטר הרטרייט אנדרו לינקולן המורה לציור של האחיות לבית פיירלי
אן קתריק סוזן וידלר האישה המסתורית בלבן
סר פרסיבל גלייד ג'יימס וילבי בעלה של לורה
הרוזן פוסקו סיימון קאלו השותף לקנוניה של סר פרסיבל
מר גילמור ג'ון סטנדינג עורך הדין של משפחת פיירלי
מר פיירלי איאן ריצ'רדסון דוד של מריאן ולורה
ד"ר קידסון קורין רדגרייב הרופא של אן

טריוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיימון קאלו חזר וגילם את דמותו של הרוזן פוסקו ב-2004 בגרסת המחזמר מאת אנדרו לויד ובר.

איאן ריצ'רדסון שגילם את מר פיירלי בעיבוד זה, שיחק באותו תפקיד (בשם פרדרקי פיירלי) בעיבוד של ה-BBC משנת 1982.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]