האישה (סרט, 2017)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האישה
The Wife
האישה (סרט, 2017) כרזה.jpeg
בימוי Björn Runge עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ג'יין אנדרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים גלן קלוז
ג'ונתן פרייס
כריסטיאן סלייטר
מקס איירונס
Annie Starke
אליזבת' מק'גוברן
הארי לויד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ג'וזלין פוק עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אולף ברנטס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שוודיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2017 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 100 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו thewife
sonyclassics.com/thewife/
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האישהאנגלית: The Wife) הוא סרט דרמה משנת 2017 בבימויו של הבמאי השוודי ביורן רונגה. התסריט נכתב על ידי ג'יין אנדרסון והוא מהווה עיבוד קולנועי של רומן באותו שם מאת מג ווליצר.

בסרט משחקים בתפקידים הראשיים גלן קלוז, ג'ונתן פרייס וכריסטיאן סלייטר. העלילה עוקבת אחר אישה שמתחילה להרהר בבחירות שעשתה במהלך חייה, כאשר היא נוסעת לסטוקהולם עם בעלה הנרקיסיסטי על מנת לקבל את פרס נובל לספרות בו זכה.

"האישה" הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ב-12 בספטמבר 2017,[1] ויצא לאקרנים בארצות הברית ב-17 באוגוסט 2018 בהפצת חברת Sony Pictures Classics.

הסרט זכה לשבחי הביקורות, שציינו במיוחד את הופעתה של גלן קלוז בתפקיד הראשי. על משחקה בסרט זה זכתה קלוז לשבחים ולפרסים רבים, כולל פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה. כמו כן קלוז הייתה מועמדת לפרס בחירת המבקרים לשחקנית הטובה ביותר וכן לפרס לביצועים יוצאי דופן על ידי שחקנית בתפקיד ראשי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה בסרט מתקדמת באופן כרונולוגי, עם חלקים גדולים של הסיפור המסופרים בפלאשבקים.

בשנת 1956, ג'ואן ארצ'ר (מגולמת בצעירותה על ידי השחקנית אנני סטארק, בתה של גלן קלוז) פוגשת את ג'וזף קסטלמן (מגולם בצעירותו על ידי הארי לויד), צעיר נאה ונשוי המשמש כפרופסור במכללה לנשים-בלבד. אף על פי שבאותה נקודת זמן ג'ואן היא כבר כותבת מוכשרת (גם אם עדיין לא פירסמה מיצירתה), ג'ואן מתפעלת מכוח אישיותו ומעצותיו של פרופסור קסטלמן, כמו למשל: "סופר חייב לכתוב". ג'ואן פוגשת בסופרת בוגרת המכללה שכבר פרסמה ספרים (אותה משחקת אליזבת מקגוברן), והשקפותיה הציניות על ההזדמנויות לסופרות נשים משפיעות לרעה על הביטחון העצמי של ג'ואן בנוגע ליכולתה להצליח בתחום הכתיבה.

שנתיים לאחר מכן, ג'וזף מפוטר בעקבות גילוי עובדת הרומן שלו עם ג'ואן, נישואיו נכשלים, וניסיונו הראשון בכתיבת רומן מתגלה גם הוא ככישלון. ג'ואן, שעובדת כמזכירה בבית הוצאה לאור, רואה כיצד כל העורכים הגברים דוחים את כתבי היד שמגישות נשים סופרות. כאשר ג'ואן מבקרת את עבודתו של ג'וזף, הוא מאיים לסיים את הקשר שלו איתה (בטענה שהיא לעולם לא תוכל לאהוב מתחזה). ג'ואן מסכימה לתקן עבור ג'וזף רומן שהוא כתב. הספר, שרואה אור בשם: "אגוז", הופך מיד עם צאתו לאור לרב מכר. בשנת 1960, ג'וזף וג'ואן מתגוררים בבית-חוף גדול בקונטיקט. בעוד ג'ואן עובדת קשה בכתיבת רומן, במטרה שיפורסם תחת שמו של ג'וזף, הוא תומך בה בכך שהוא אחראי על עבודות הבית: בישול, ניקיון, וטיפול בילדם הראשון, דייוויד. כפי שעולה משיחות בין ג'וזף וג'ואן, נראה כי עלילת הרומן אותו כותבת ג'ואן משקפת את חייהם המשותפים של הזוג, שמשרים על ג'ואן שיעמום.

במהלך ארבעת העשורים הבאים מנהל ג'וזף הנרקיסיסט כמה וכמה רומנים מחוץ לחיי הנישואין, והוא מקפיד לומר לכל מי שרוצה לשמוע כי ג'ואן "לא כותבת".

בשנת 1993, ג'וזף המבוגר (מגולם על ידי ג'ונתן פרייס) הופך לסופר מפורסם. הוא זוכה בפרס נובל לספרות, אף על פי שג'ואן (מגולמת על ידי גלן קלוז) נראית פחות שמחה מהכבוד שנפל בחלקם. בנם של השניים, דייוויד (מגולם על ידי מקס איירונס), המעריץ את אביו, מבקש ממנו ביקורת על הסיפור הקצר הראשון שכתב, בעוד שאינו מודע לכך שג'ואן היא בעצם זו שכתבה את כל ספריו של ג'וזף. השלושה, ג'וזף, אשתו ג'ואן ובנם דייוויד, טסים ביחד לסטוקהולם. שם הם פוגשים בנתניאל בון (מגולם על ידי כריסטיאן סלייטר), ביוגרף עם משיכה לסיפורים שערורייתיים, שמנסה לדחוף את עצמו לתוך חייהם של בני משפחת קסטלמן. האומללות של ג'ואן והקונפליקט בו היא שרויה מחריפים ככל שגוברות כמויות ההערצה שמקבל ג'וזף. ניסיונותיו של ג'וזף להודות לג'ואן בפומבי על תמיכתה בו, רק מחריפים עוד יותר את הקונפליקט וגורמים לה למירמור גדול יותר.

נתניאל חש במצבה הרגשי של ג'ואן, וגורם לה לדבר איתו על כוס משקה אלכוהולי, ואומר לה שהוא יודע כי היא מעורבת כסופרת צללים בחלק נכבד או אפילו בכל הרומנים שנכתבו כביכול על ידי ג'וזף.

ג'ואן לא מודה בפני נתניאל על האמת, אבל בעקבות השיחה עם ג'ואן הוא משוכנע שהוא צודק. בינתיים, ג'וזף מנסה לפתות צלמת צעירה ונאה אשר צוותה ללוות אותו במהלך שהותו בסטוקהולם, אך הוא אינו מסוגל למצות בפועל את הפיתוי הזה בשל מחלת הלב וכלי הדם ממנה הוא סובל. ג'וזף מאשים את ג'ואן בכך שנטשה אותו, בעוד ג'ואן מביעה את זעמה על ניסיונות הפיתוי של ג'וזף. הוויכוח נפסק כאשר הם מתבשרים כי בתם זה עתה ילדה להם נכד.

בלילה של טקס הענקת פרס נובל, דייוויד מתעמת עם הוריו לאחר שנאמר לו על ידי נתניאל בון כי ג'ואן היא בעצם הסופרת היחידה במשפחה. ג'וזף וג'ואן מכחישים הכול. בטקס ובמשתה שלאחריו, ג'ואן נסערת יותר ויותר בעקבות השבחים שממטיר עליה ג'וזף. היא בורחת מהמקום וג'וזף יוצא אחריה. הוא דורש ממנה לקחת את פרס נובל, אבל היא מסרבת לבקשתו. כאשר הם מגיעים בחזרה לחדרם במלון, ג'ואן אומרת לג'וזף שהיא רוצה להתגרש ממנו. הם מתווכחים באלימות, וג'וזף חוטף התקף לב. בעוד הוא מתנודד על המיטה, הוא מתחנן בפני ג'ואן לאהבתה עד שהיא אומרת לו שהיא אוהבת אותו; ג'וזף עונה לה: "את שקרנית כל כך טובה", וכעבור כמה שניות מת.

במטוס חזרה לארצות הברית, נתניאל בון מציע את תנחומיו לג'ואן. היא אומרת לו שאם הוא רק ינסה להדפיס משהו שיערער את המוניטין של ג'וזף כסופר, היא תתבע אותו. דייוויד שומע אותה מבלי שהיא מבחינה בכך. ג'ואן אומרת לדייוויד שהיא תספר לו ולאחותו את כל האמת כאשר הם יגיעו הביתה.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 במאי 2014, דווח כי גלן קלוז עומדת לקבל תפקיד ראשי בעיבוד של הרומן שנכתב על ידי מג ווליצר, "האישה". הסרט בוים על ידי ביורן רונגה, והתסריט נכתב על ידי ג'יין אנדרסון.[2]

ב-30 בינואר 2015 התפרסם כי גם השחקנים: פרנסס מקדורמנד, לוגן לרמן, בריט מרלינג, ג'ונתן פרייס וכריסטיאן סלייטר ילוהקו לסרט זה.[3]

ב-19 באוקטובר 2016, אושרה העובדה כי פרייס וסלייטר אכן ישחקו בסרט, ובנוסף הצטרפו לרשימת השחקנים גם אליזבת' מקגוברן, מקס איירונס ובתה של קלוז, אנני סטארק, שישחקו את התפקידים שנקבעו במקור למקדורמנד, לרמן ומרלינג (בהתאמה). הארי לויד נוסף גם הוא לצוות השחקנים.[4]

גלן קלוז פנתה לגארי אולדמן כדי שיגלם בסרט את ג'וזף קסטלמן, אך הוא לא היה פנוי. צילומי הסרט התרחשו בגלאזגו[5] ובאדינבורו שבסקוטלנד.[6]

ביקורות והכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל־18 בדצמבר 2018 הכניס הסרט כ-8.2 מיליון דולר בארצות הברית ובקנדה, וכ-8.6 מיליון דולר במדינות אחרות. סך כולל של ההכנסות: כ-16.8 מיליון דולר.

בסוף השבוע הראשון לאחר שחרור מוגבל של הסרט לאקרנים, ההכנסות מההקרנות היו $111,137 מארבע תיאטראות, ממוצע של $27,784, הכנסות השיא לאותו סוף השבוע.[7] ההקרנות הורחבו בסוף השבוע שלאחר מכן ל־18 בתי קולנוע, וההכנסות היו $212,714.[8]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלן קלוז: על ביצוע תפקיד ג'ואן קסטלמן זכתה לשבחים אוניברסליים ממבקרים רבים, שהגדירו את משחקה בסרט זה כאחד הביצועים הטובים ביותר שלה.

באתר Rotten Tomatoes הסרט מחזיק בדירוג של 84% על בסיס 185 ביקורות, והממוצע המשוקלל שלו הוא 7.1 מתוך 10. באתר נכתב: "הסרט נשען על כוח המשחק של גלן קלוז כדי להעצים את העלילה - והיא מוכיחה ביסודיות ובעוצמה את יכולת העמידה במשימה".[9]

באתר Metacritic, הסרט קיבל ציון ממוצע משוקלל של 77 מתוך 100, בהתבסס על 36 ביקורות: "ביקורות חיוביות באופן כללי".[10]

בכתבה לרולינג סטון, מבקר הקולנוע פיטר טראברס נתן לסרט את הציון ארבעה כוכבים (מתוך חמישה כוכבים אפשריים), וכינה את השחקנית גלן קלוז "tour-de-force". בנוסף ציין בכתבתו כי קלוז מעלה את הסרט בכמה רמות, עם הופעה מתוחכמת מאוד, שמכפילה את כוחה כמו כמו הצטברות של פרטים המגדירים נישואין. היא לא מוסרת את הרגשות של ג'ואן אותה היא משחקת כלאחר יד, אלא מאפשרת להם להתפרק לאט לאט במהלך הסרט, בעוד אנחנו כצופים רואים אותה משתתפת במסיבות כהכנה ללילה הגדול.[11] מארק קרמוד, מבקר הקולנוע הראשי של האובזרבר, תיאר את הסרט כ"תסמונת סטוקהולם עם טוויסט" .[12] בעוד גלן קלוז, שרואיינה על ידי מבקרת הקולנוע האנגלייה רובי קולין עבור העיתון אייריש אינדיפנדנט, תיארה את הסרט כ"חלקו תקופתי, חלקו סיפור אהבה, חלקו דרמה בסגנון ברגמנסקי - עד כדי כך שהוא יכול היה להיקרא "תמונות מחיי נישואין" (סרט של אינגמר ברגמן משנת 1973) .[13]

ביל מקודי, מחברת התחזיות "גולד דרבי", ציטט את רכזת ההקרנה פגי סיגל, ואמר כי "הסרט "האישה" הוא סרט ה-Me Too המושלם" והגדיר אותו כפיתיון-אוסקר.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך הטקס פרס קטגוריה מועמדים וזוכים תוצאה הערות
7-16 בספטמבר 2018 Film by the Sea International Festival הסרט והתסריט הטובים ביותר "האישה" מועמדות [14]
4 בינואר 2019 AACTA International Awards השחקנית הטובה ביותר - בינלאומי גלן קלוז מועמדות [15]
3 בינואר 2019 Columbus Film Critics Association Awards השחקנית הטובה ביותר מועמדות [16]
17 בדצמבר 2018 Dallas–Fort Worth Film Critics Association השחקנית הטובה ביותר מועמדות [17]
21 בדצמבר 2018 Florida Film Critics Circle השחקנית הטובה ביותר מועמדות [18]
26 בנובמבר 2018 Gotham Awards השחקנית הטובה ביותר מועמדות [19]
6 בינואר 2019 פרס גלובוס הזהב פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה זכייה [20]
4 בנובמבר 2018 Hollywood Film Awards השחקנית הטובה ביותר זכייה [21]
3 בינואר 2019 Houston FilmNew Mexico Film Critics Association Critics Society השחקנית הטובה ביותר מועמדות [22]
9 בדצמבר 2018 New Mexico Film Critics Association השחקנית הטובה ביותר זכייה [23]
3 בינואר 2019 Palm Springs International Film Festival פרס אייקון זכייה [24]
10 בדצמבר 2018 San Diego Film Critics Society השחקנית הטובה ביותר זכייה [25]
16 בדצמבר 2018 St. Louis Gateway Film Critics Association השחקנית הטובה ביותר מועמדות [26]
3 בדצמבר 2018 Washington D.C. Area Film Critics Association השחקנית הטובה ביותר מועמדות [27]
11 בדצמבר 2018 Women Film Critics Circle פרס האישה הבלתי-נראית זכייה [28]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות בעברית על הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Fleming, Mike Jr. (25 ביולי 2017). "Toronto Film Festival 2017 Unveils Strong Slate". Deadline Hollywood. Penske Business Media. בדיקה אחרונה ב-25 ביולי 2017. 
  2. ^ McNary, Dave (16 במאי 2014). "Glenn Close Heading to Sweden to Star in ‘The Wife’". Variety (Penske Business Media). בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2017. 
  3. ^ Barraclough, Leo (30 בינואר 2015). "Berlin: Frances McDormand, Brit Marling, Christian Slater Join ‘The Wife’". Variety (Penske Business Media). בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2017. 
  4. ^ Ritman, Alex (19 באוקטובר 2016). "Glenn Close's 'The Wife' Rounds Out Cast". The Hollywood Reporter (Prometheus Global Media). בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2017. 
  5. ^ Barnes, Luke (21 בנובמבר 2016). "Hollywood superstar Glenn Close spotted in Glasgow as she shoots scenes for movie 'The Wife'". Daily Record (Scottish Daily Record and Sunday Mail). בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2017. 
  6. ^ Swarbrick, Susan (15 בפברואר 2017). "Coming attractions: the star-studded new films and TV shows shot in Scotland". The Herald. Herald & Times Group. בדיקה אחרונה ב-31 במרץ 2017. 
  7. ^ D'Alessandro, Anthony (19 באוגוסט 2018). "‘Crazy Rich Asians’ Even Richer On Saturday With $10M+; Weekend Bling Now At $25M+ With $34M 5-Day Debut". Deadline Hollywood. Penske Business Media. בדיקה אחרונה ב-19 באוגוסט 2018. 
  8. ^
  9. ^ "The Wife (2018)". Rotten Tomatoes. Fandango Media. בדיקה אחרונה ב-8 בדצמבר 2018. 
  10. ^ "The Wife Reviews". Metacritic. CBS Interactive. בדיקה אחרונה ב-29 בנובמבר 2018. 
  11. ^ Travers, Peter (14 באוגוסט 2018). "‘The Wife’ Review: Glenn Close’s Spouse Is Mad as Hell in High-Lit Relationship Drama". Rolling Stone. בדיקה אחרונה ב-19 באוגוסט 2018. 
  12. ^ Kermode, Mark (30 בספטמבר 2018). "The Observer – The New Review – Stockholm syndrome with a twist". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-1 בנובמבר 2018. 
  13. ^ Collin, Robbie (7 באוקטובר 2018). "'My childhood gave me a kind of PTSD' – Glenn Close". Irish Independent. בדיקה אחרונה ב-1 בנובמבר 2018. 
  14. ^ "20th Annual Film by the Sea Festival". Het Festival. ספטמבר 2018. 
  15. ^ "AACTA International Awards: ‘Roma’ Takes Best Film & Director; ‘The Favourite’ Also A Double Winner". Deadline Hollywood. 5 בינואר 2019. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2019. 
  16. ^ "Awards 2018r". COFCA. 4 בינואר 2019. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2019. 
  17. ^ French, Alan (17 בדצמבר 2018). "Dallas Fort Worth Critics Association Winners – 'A Star Is Born' Finally Grabs Gold". Awards Circuit. בדיקה אחרונה ב-19 בדצמבר 2018. 
  18. ^ "‘THE FAVOURITE’ LEADS 2018 FLORIDA FILM CRITICS AWARDS NOMINATIONS". Florida Film Critics Circle. 19 בדצמבר 2018. בדיקה אחרונה ב-19 בדצמבר 2018. 
  19. ^ Mandinach, Zach (18 באוקטובר 2018). "Nominations Announced for the 28th Annual IFP Gotham Awards". New York, NY: Independent Filmmaker Project. ארכיון ארכיון מהמקור מ-18 October 2018. 
  20. ^ Staff, THR (6 בדצמבר 2018). "Golden Globes Nominations: 'Vice' Leads With 6, 'Versace' Tops TV With 4". The Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2018. 
  21. ^ "The 22nd Annual 'Hollywood Film Awards®' Marked The Launch Of Awards Season With A Star-Studded Evening". Hollywood, CA: Hollywood Film Awards. 4 בנובמבר 2018. ארכיון ארכיון מהמקור מ-6 November 2018. בדיקה אחרונה ב-4 בנובמבר 2018.  Unknown parameter |df= ignored (עזרה)
  22. ^ Roberts, James (4 בינואר 2019). "THE FAVOURITE WINS BIG AT 12TH ANNUAL HOUSTON FILM CRITICS SOCIETY AWARDS". Glide Magazine. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2019. 
  23. ^ "2018 New Mexico Film Critics Association Awards". Tomates Verdes Fritos de Cine. דצמבר 2018. 
  24. ^ "Glenn Close Icon Award". Palm Springs International Film Society. 8 בנובמבר 2018. 
  25. ^ "2018 San Diego Film Critics Society Award Winners". San Diego Film Critics Society. 10 בדצמבר 2018. בדיקה אחרונה ב-10 בדצמבר 2018. 
  26. ^ "2018 StLFCA Annual Award Nominations". בדיקה אחרונה ב-19 בדצמבר 2018. 
  27. ^ "The 2018 WAFCA Awards". Washington D.C. Area Film Critics Association. 3 בדצמבר 2018. אורכב מ-המקור ב-December 3, 2018. בדיקה אחרונה ב-8 בדצמבר 2018. 
  28. ^ "The 2018 Women Film Critics Circle (WFCC) Winners". Next Best Picture. 11 בדצמבר 2018. בדיקה אחרונה ב-22 בדצמבר 2018.