האיש במסכת הברזל (סרט, 1998)

האיש במסכת הברזל
The Man in the Iron Mask

כרזת הסרט בעברית
מבוסס על	הוויקונט דה בראז'לון
בימוי	רנדל וולאס
הופק בידי	רנדל וולאס, ראסל סמית
תסריט	רנדל וולאס
עריכה	ויליאם הוי
שחקנים ראשיים	לאונרדו דיקפריו (לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, פיליפ) בריז'יט אובר יו לורי דייוויד לואו לאונור ורלה אדוארד אטרטון פיטר סארסגארד (Raoul de Bragelonne) Emmanuel Guttierez אן פריו (אן מאוסטריה) ג'ודית גודרש ג'ון מלקוביץ' (אתוס) ג'רמי איירונס (ארמיס) ז'ראר דפארדיה (פורתוס) גבריאל ביירן (דאטרניאן) François Montagut Cécile Auclert Emmanuel Patron כריסטיאן אריקסון Brigitte Boucher לורה פרייז'ר Vincent Nemeth ג'יימס גאמון Jean-Pol Brissart ג'ו שרידן בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
מוזיקה	ניק גלני-סמית'
צילום	פטר סושיצקי
עיצוב תלבושות	ג'יימס אצ'יסון
מדינה
חברת הפקה	United Artists
חברה מפיצה	יונייטד ארטיסטס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	9 באפריל 1998
משך הקרנה	133 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט סייפים נועזים, סרט דרמה, סרט קומדיה, סרט כלא, סרט פעולה, דרמה היסטורית, סרט הרפתקאות, סרט מבוסס יצירה ספרותית
מקום התרחשות	צרפת
תקציב	35 מיליון דולר
הכנסות	182 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	manintheironmask
פרסים	פרס פטל הזהב לזוג/להקה הגרועים ביותר (לאונרדו דיקפריו)
דף הסרט ב־IMDb

האיש במסכת הברזל (באנגלית: The Man in The Iron Mask) הוא סרט דרמת אקשן אמריקאי משנת 1998 שביים, הפיק וכתב רנדל וואלאס, בכיכובו של לאונרדו דיקפריו בתפקיד כפול כדמות הגיבור והנבל, ג'רמי איירונס בתפקיד אראמיס, ג'ון מלקוביץ' בתפקיד אתוס, ז'ראר דפארדיה כפורתוס וגבריאל ביירן בתפקיד ד'ארטניאן. הסרט מבוסס על דמויות מאת אלכסנדר דיומא והוא מהווה עיבוד רופף מאוד לקווי עלילה של הרומן שלו מהשנים 1847–1850, "הוויקונט דה בראז'לון". הסרט מתמקד בארבעת המוסקטרים המזדקנים, אתוס, פורטוס, אראמיס וד'ארטניאן, בתקופת שלטונו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת ומנסה להסביר את המסתורין סביב האיש במסכת הברזל, תוך שימוש בעלילה הקשורה יותר לגרסה הקולנועית משנת 1929 בכיכובו של דאגלס פיירבנקס והסרט משנת 1939 בבימויו של ג'יימס לוויתן, מאשר לספרו המקורי של דיומא. הסרט הופק על ידי חברת יונייטד ארטיסטס.

עלילה

בשנת 1662, צרפת עומדת בפני פשיטת רגל ממלחמותיו של המלך לואי הארבעה עשר נגד הרפובליקה ההולנדית, שהובילו לרעב נרחב. אף על פי שהמדינה נמצאת על סף מהפכה, לואי ממשיך לבזבז כסף על המלחמה ועל בידור ופיתוי נשים. שלושת המוסקטרים הלכו לדרכם; אראמיס הפך לכומר, פורתוס לבעל בית בושת ובית מרזח ואתוס לכנר שחי עם בנו הבוגר ראול, השואף להצטרף למוסקטרים. רק ד'ארטניאן נותר לשרת את חיל המוסקטרים וכעת משמש כמפקדם.

אראמיס מודיע ללואי כי המסדר הישועי הכריז על מלחמותיו של לואי כבלתי צודקות ומאשים אותו ברעב ובזעם הציבורי שעלול להביא למהפכה. לואי מורה לאראמיס לצוד ולהרוג את מנהיג הישועים. במקום אחר, ראול מתכונן להציע נישואין לארוסתו כריסטין בלפור. לואי מיד שם את מבטו על כריסטין, אך כאשר היא מתנגדת לחיבתו, הוא מתכנן לפתות אותה בכך שראול יישלח לחזית הקרב. ד'ארטניאן מבקר אצל אתוס כדי להזהירו מפני הסכנה, אך ראול מגיע ומודיע לאביו שהוא הוחזר לחזית. אתוס זועם, אך ראול מחליט ללכת מיד בכל מקרה. אתוס מזהיר את ד'ארטניאן שאם ראול ייפגע, אז לואי יהפוך לאויב שלו. ד'ארטניאן מבטיח להתערב בשמו של ראול.

פריזאים זועמים תוקפים את המוסקטרים כשהם מוזנים במזון רקוב, אך ד'ארטניאן מרגיע את הקהל ומבטיח לדבר עם לואי על הרעב. לואי מבטיח לד'ארטניאן שהוא יטפל בעניין, וכי ראול יחזור בקרוב מהמלחמה. במקום זאת, לואי מורה להוציא את יועצו הראשי להורג בגין חלוקת האוכל הרקוב (מה שהוא עשה בהוראתו של לואי), ומורה על ירי בפורעים. ראול ממוקם בחזית ונפגע בקרב מירי תותחים. עם היוודע דבר מותו של בנו, אתוס מנסה להרוג את לואי אך נעצר על ידי ד'ארטניאן ויוצא לגלות. לואי מזמין את כריסטין לארמון ומנצל את מצוקתה עקב מחלתן הקשה של אמה ושל אחותה על מנת להפכה לפילגשו. אראמיס מזמן את פורתוס, אתוס וד'ארטניאן לפגישה חשאית בה הוא חושף שהוא המנהיג הישועי ויש לו תוכנית להדיח את לואי. אתוס ופורתוס מסכימים, אך ד'ארטניאן מסרב לבגוד במלך. אתוס נשבע בכעס להרוג אותו אם ייפגשו שוב.

שלושת המוסקטרים נכנסים לכלא האי איל-סן מרגרט הקודר ומבריחים אסיר הנעול במסכת ברזל ומביאים אותו לאזור הכפרי, שם אראמיס מציג אותו כפיליפ, אחיו התאום הזהה של לואי. בלילה בו נולדו לואי ופיליפ, הורה המלך לואי ה-13 לאראמיס להבריח את פיליפ לגדול באזורים הכפריים, ללא ידיעה על זהותו האמיתית, בתקווה להימנע ממלחמת ירושה ביניהם. לאם המלכה אן נאמר שפיליפ נפטר בלידה, אך ברגע שבעלה חשף את קיומו של פיליפ לה וללואי על ערש דווי, היא רצתה להחזיר את זכות הלידה של פיליפ. לואי המלך מונע מאמונות טפלות מכדי שאחיו ייהרג, הביא את אראמיס לכלוא את פיליפ במסכת ברזל כדי לשמור על זהותו בסוד. התוכנית של אראמיס כעת היא לגאול את עצמו ולהציל את צרפת על ידי החלפת לואי בפיליפ. המוסקטרים מתחילים להכשיר את פיליפ להתנהג כמו לואי, בעוד שאתוס מפתח כלפיו רגשות אבהיים.

בנשף מסכות, המוסקטרים מפתים את לואי למגורים שלו, מחליפים אותו עם פיליפ ומנסים לברוח עם לואי. ד'ארטניאן חושף את התחבולה לאחר שכריסטין מאשימה את פיליפ בראיות לתפקידו של לואי במותו של ראול ואינה נדחית. הוא לוקח את פיליפ לצינוק, שם אנשיו מתעמתים עם המוסקטרים לשעבר. הם מחליפים אסירים, אך לואי מחזיק בפיליפ כשהמוסקטרים בורחים. ד'ארטניאן נחרד ללמוד את זהותו של פיליפ ומתחנן בפני לואי שלא יהרוג אותו, וכך גם אן, אך פיליפ מתחנן להיהרג ובלבד שלא יוחזר לעטות את מסכת הברזל. לואי מסכים, מורה על ד'ארטניאן לצוד את אתוס, פורתוס ואראמיס, ולחזור עם ראשיהם הכרותים, ואז גוזר על אחיו מאסר עולם בבסטיליה. בינתיים, כריסטין מבצעת התאבדות בתלייה מחוץ לחלון חדר השינה של לואי.

ד'ארטניאן יוצר קשר עם חבריו בבקשת עזרה בהצלת פיליפ, אך לואי אורב להם בכלא. אף על פי שהוא מציע חנינה לד'ארטניאן תמורת כניעה, ד'ארטניאן מסרב ומגלה לחבריו שלואי ופיליפ הם למעשה בניו מרומן עם המלכה אן. הם מסתערים על לואי ואנשיו ונורים עלי ידיהם; אומץ לבם גורם לחיילים לעצום עיניים לפני שהם יורים. לואי מנסה לדקור את פיליפ אך פוצע אנושות את ד'ארטניאן שניסה להגן על פיליפ. פיליפ תוקף את לואי אך נבלם כאשר ד'ארטניאן מזכיר לו שלואי הוא אחיו. אתוס מבקש את סליחתו של ד'ארטניאן, כשהוא מבין שנאמנותו של ד'ארטניאן ללואי הייתה מתוך מסירות אבהית לבנו. ד'ארטניאן מת בזרועות חבריו.

סגנו הבכיר של ד'ארטניאן, אנדרה, משביע את אנשיו לסודיות ולעמוד לצד פיליפ. הוא והמוסקטרים מחליפים את מקום התאומים ושוב נועלים את לואי במסכת ברזל. פיליפ מורה לכלוא את לואי וממנה את אתוס, פורתוס ואראמיס כיועצו המלכותי. בהלווייתו של ד'ארטניאן, פיליפ מודה בפני אתוס שהוא התחיל לאהוב אותו כבן האוהב אב. מאוחר יותר הוציא פיליפ חנינה מלכותית על לואי ושולח אותו לחיות בשלום באזור הכפרי וממשיך להיות אחד ממלכי צרפת הגדולים.

שחקנים ודמויות

• לאונרדו דיקפריו בתפקיד פיליפ בורבון / המלך לואי הארבעה עשר
• ג'רמי איירונס בתפקיד אראמיס
• ג'ון מלקוביץ בתפקיד אתוס
• ז'ראר דפארדיה בתפקיד פורתוס
• גבריאל ביירן בתפקיד ד'ארטניאן
• אן פריו בתפקיד מלכת אן מאוסטריה
• ג'ודית גודרש בתפקיד כריסטין בלפור
• פיטר סארסגארד בתפקיד ראול, בנו של אתוס
• אדוארד אטרטון בתפקיד אנדרה, סגנו של ד'ארטניאן
• יו לורי בתפקיד פייר, יועצו של המלך לואי הארבעה עשר
• דייוויד לואו בתפקיד יועצו של המלך לואי הארבעה עשר

הפקה

בגרסה זו, "האיש במסכת הברזל" מוצג כאסיר 64389000 על סמך המספר הקשור לשם שמו שנמצא בבסטיליה. שאטו דה וו לה ויקונט שימשה לצילומי סצנות ורסאי, אם כי בספר, המעבר בין לואי לפיליפ קורה בוו-לה-ויקונט. בחלק מהגרסאות, ההחלפה מתרחשת ב-17 באוגוסט 1661, במסיבה מפורסמת לחשיפת הטירה החדשה. במסיבה השתתף לואי, שהבין שארמון המלך עצמו נראה נחות מהטירה החדשה.

דיוק היסטורי

הסרט מתבסס באופן רופף על דמויות היסטוריות אמיתיות ששושלותיהן קשורות זו בזו באופן מורכב. לואי הארבעה עשר (Louis XIV), הידוע גם כ'מלך השמש', היה מלך צרפת, ואכן אחד השליטים החזקים והבולטים בהיסטוריה של המדינה. אחיו, פיליפ הראשון, דוכס אורליאן (Philippe I, Duke of Orléans), שמופיע אף הוא בסרט, לא היה תאומו אלא אחיו הצעיר, יליד 1640 (לואי הארבעה עשר נולד ב-1638). בעוד שהסרט מציג את פיליפ כדמות מוחלפת, הפיליפ ההיסטורי לא מלך בעצמו, אלא היה איש חצר בעל אורח חיים ראוותני. אמן של שני האחים הייתה אן מאוסטריה (Anne d'Autriche), מלכת צרפת ועוצרת הממלכה, שהייתה בת לשושלת הבסבורג. למרות שמה, 'אוסטריה' בהקשר זה מתייחסת למוצאה השושלתי של משפחת הבסבורג, שמקורה באוסטריה, על אף שהיא עצמה נולדה בספרד (בתם של פליפה השלישי, מלך ספרד, ומרגריטה מאוסטריה – שניהם מבני הבסבורג). לואי הארבעה עשר ופיליפ, בני בורבון צרפתים מצד אביהם לואי השלושה עשר, היו למעשה צאצאי שילוב של שתי שושלות אדירות באירופה – בורבון והבסבורג. הסרט מציג דיכוטומיה ברורה בין מוסריותם של האחים: המלך לואי הארבעה עשר מתואר כרודן אכזר ואנוכי, המונע משנאה וקנאה לאחיו התאום הטוב והמיטיב. האח התאום (שבסרט נקרא פיליפ) מוצג כנשמה טהורה, רחומה וצדיקה, המוכנה להקריב את עצמו למען עמו. תיאור זה משרת את קונפליקט הגיבור-נבל המובהק, כאשר צופים מוזמנים לתמוך בפיליפ הצדיק ולבוז ללואי הרשע.

במציאות ההיסטורית, ההבחנה בין "טוב" ל"רע" בדמויותיהם של לואי הארבעה עשר ואחיו פיליפ הראשון, דוכס אורליאן, הייתה מורכבת הרבה יותר ורחוקה מתיאור קוטבי שכזה:

• לואי הארבעה עשר נחשב על ידי רבים למלך עוצמתי, כריזמטי, ובעל חזון שקידם את צרפת למעמד של מעצמה אירופית מובילה, בנה את ארמון ורסאי המפואר, וטיפח את האמנות והתרבות. עם זאת, הוא גם נתפס כמלך דספוטי, שהשקיע במלחמות יקרות שהכבידו על העם, רדף פרוטסטנטים (הוגנוטים), וחי בבזבזנות עצומה. לכן, ניתן לראות בו היבטים של "טוב" (למען תפארת צרפת) ו"רשע" (כפיפות העם לרצונו).
• פיליפ הראשון, דוכס אורליאן, היה דמות שונה לחלוטין. הוא היה ידוע באורח חייו הראוותני, במערכות יחסים חד-מיניות שהיו מקובלות בחצר המלוכה באותה תקופה, ובחיבתו לאמנויות ולמסיבות. הוא היה פחות מעורב בפוליטיקה הממשית בהשוואה לאחיו. קשה לכנותו "רשע" או "טוב" במובן המוסרי הרחב, אלא יותר כדמות של אדם שעסק בתענוגות ובפיתוח תרבותי-חברתי מסוים בחצר, לצד יחסיו המורכבים עם אחיו המלך.

ביקורת וקבלה

הסרט "האיש במסכת הברזל" (1998) זכה לקבלת פנים ביקורתית מעורבת עד שלילית ברובה. מבקרים רבים ציינו חוסר אחידות בליהוק, דיאלוגים שאותגרו על ידי המבקרים כאנכרוניסטיים, ועלילה שלא תמיד הצליחה לתפוס את הפאתוס של המקור הספרותי של אלכסנדר דיומא. עם זאת, רבים הסכימו שהקאסט הוותיק והמוכשר של שחקני המוסקטרים הצליח להציל חלקית את הסרט מחולשותיו. הקונצנזוס הביקורתי באתרי סיכום ביקורות כמו Rotten Tomatoes הצביע על כך שלאונרדו דיקפריו, בתפקידו הכפול, הציג "תשואה פוחתת" ו"חסר את הברק הרומנטי" של המקור.

לאונרדו דיקפריו, שכבר היה כוכב-על עולמי בעקבות ההצלחה המטאורית של "טיטניק" שנה קודם לכן, ניסה בסרט זה לגוון את תפקידיו ולבסס את מעמדו כשחקן רציני. למרות שהסרט לא נחשב לאחד מהישגיו האמנותיים הגדולים, הוא שימר את מעמדו ככוכב קופתי. עם זאת, הופעתו הכפולה זיכתה אותו במועמדות לפרס פטל הזהב עבור "הזוג הגרוע ביותר על המסך", מה שהעיד על קבלת פנים שלילית מצד המבקרים כלפי ביצועיו הספציפיים.

לעומתו, ג'רמי איירונס (אראמיס), ג'ון מלקוביץ' (אתוס), ז'ראר דפארדיה (פורתוס) וגבריאל ביירן (ד'ארטניאן) הגיעו לסרט כשחקנים מוערכים ומבוססים היטב, עם קריירות ארוכות ועתירות פרסים. תפקידיהם בסרט, שהוסיפו לרשימת תפקידיהם המרשימה, לא שינו מהותית את מסלול הקריירה שלהם, אך הם נחשבו באופן כללי לנקודות החוזק של הסרט. המבקרים שיבחו לרוב את הופעותיהם של שחקני המוסקטרים הוותיקים, ודפארדיה אף היה מועמד לפרס האקדמיה האירופית לקולנוע על הישג בקולנוע עולמי על תפקידו כפורתוס. נוכחותם החזקה והכימיה ביניהם נחשבו לגורם קריטי שהציל את הסרט מכישלון מוחלט.

למרות הביקורות המעורבות, "האיש במסכת הברזל" נחשב להצלחה מסחרית בקופות ברחבי העולם. הסרט, שהופק בתקציב של כ-35 מיליון דולר, גרף למעלה מ-180 מיליון דולר ברחבי העולם.

בארצות הברית, הסרט הכניס למעלה מ-56 מיליון דולר, תוצאה סבירה אך לא יוצאת דופן. לעומת זאת, באירופה ובשאר העולם, הסרט זכה להצלחה גדולה יותר. בצרפת בפרט, שם סיפורו של "האיש במסכת הברזל" והדמויות ההיסטוריות של המוסקטרים הם חלק מהמורשת התרבותית, הסרט התקבל באהדה יחסית ובביצועים קופתיים חזקים. ההצלחה הבינלאומית, בייחוד באירופה, נבעה ככל הנראה משילוב של קאסט כוכבים מוכרים (ובמיוחד נוכחותו של ז'ראר דפארדיה הצרפתי), עלילה רומנטית-היסטורית פופולרית, וההילה של לאונרדו דיקפריו בעקבות "טיטניק", שהיה אז בשיא הפופולריות שלו ברחבי העולם.

קישורים חיצוניים

• "האיש במסכת הברזל", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "האיש במסכת הברזל", באתר נטפליקס
• "האיש במסכת הברזל", באתר AllMovie (באנגלית)
• "האיש במסכת הברזל", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "האיש במסכת הברזל", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "האיש במסכת הברזל", באתר Metacritic (באנגלית)
• "האיש במסכת הברזל", באתר אידיבי
• "האיש במסכת הברזל", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)