האיש שירה בליברטי ואלנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האיש שירה בליברטי ואלנס
The Man Who Shot Liberty Valance
200px-The Man Who Shot Liberty Valance.jpg
בימוי ג'ון פורד
הפקה ג'ון פורד
ויליס גולדבק
תסריט דורתי מ. ג'ונסון
ויליס גולדבק
ג'יימס באלה
עריכה אותו לוברינג
שחקנים ראשיים ג'ון ויין
ג'יימס סטיוארט
מוזיקה אלפרד ניומן
צילום ווילאם קלוטיר
מפיץ סרטי פרמאונט
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 22 באפריל 1962
משך הקרנה 123 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה מערבון, סרט פלאשבק, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 3,200,000$
הכנסות באתר מוג'ו manwhoshotlibertyvalance
פרסים ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האיש שירה בליברטי ואלנס (The Man Who Shot Liberty Valance) הוא מערבון בבימויו של ג'ון פורד שיצא לאקרנים בשנת 1962. בסרט מככבים ג'ון ויין וג'יימס סטיוארט. התסריט נכתב על ידי ג'יימס וורנר וויליס גולדבק, השניים ביססו תסריט זה על סיפור קצר של דורתי מ. ג'ונסון.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנאטור המזדקן רנסום סטודרד ואשתו האלי, מגיעים מוושינגטון, לעיירה שינבון שבמערב על מנת להיות בלוויה של טום דוניפן, מי שהיה לפנים בוקר עשוי ללא חת וכעת, מת ערירי וחסר כל. כשסטודרד מסביר לכתב העיתונות המקומי מה קושר אותו עם טום דוניפן, הסרט לוקח אותנו לפלשבק שממלא את רוב הסרט.

רנסום סטודרד מגיע לעיירה שינבון בתור עורך דין עם הרבה תקוות, שמאמין באי נשיאת נשק. לפני הגעתו לעיירה הוא נשדד על ידי כנופיית הפושעים של ליברטי ואלנס, ורק הודות לטום דוניפן הוא לא מת. סטודרד מנסה להביא את הפושעים לדין אך מגלה שבמערב הפרוע החוק לא אומר הרבה. במשך הזמן הוא בונה בית ספר בעיירה וכן פותח משרד עורכי דין, וכך ממסד את הדמוקרטיה בעיירה.

הקרב בין ליברטי ואלנס לבין סטודרד הוא בלתי נמנע, אך לסטודרד אין שום ניסיון בקרבות אקדחים, ולכן כשהוא הורג את ליברטי ואלנס בדו-קרב שנערך ביניהם, כולם מופתעים. סטודרד שנישא על גלי התהילה ומוכר כ"איש שירה בליברטי ואלנס", מגיע לוושינגטון ושם בונה קריירה פוליטית, ובדרך נושא את אהובתו של דוניפן, האלי, לאישה. דוניפן מגלה לסטודרד שלמעשה הוא היה זה שירה בליברטי ואלנס מסמטה צדדית, הוא מסביר שעשה זאת בשביל האלי, אבל עכשיו הוא מתחרט מכיוון שהאלי שייכת לסטודרד.

כאן אנו חוזרים לנקודת ההתחלה של הסרט, הלוויתו של טום דוניפן. הכתב שראיין את סטודרד משמיד את הראיון בטענה ש"אם אגדה הפכה לעובדה, מדפיסים את האגדה". בסצנה האחרונה סטודרד שואל קופאי בתחנת הרכבת כמה זמן ייקח לנסוע עד וושינגטון, והקופאי מסביר לו שזו הרכבת הכי חדישה ומהירה שיש, ומסיים במשפט "שום דבר לא מספיק טוב בשביל האיש שירה בליברטי ואלנס".

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות ופרשנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות הטראגית בסרט היא דמותו של טום דוניפן, שמבין שהוא חלק מתופעה שעבר זמנה, ושהוא צריך לפנות את מקומו לאיש החוק החדש, בדמותו של סטודרד.

מיד עם יציאתו לאקרנים הפך הסרט ללהיט, הן בשל הסיפור הקלאסי והטראגי, והן בשל שני השחקנים הראשיים ג'ון ויין וג'יימס סטיוארט. האיש שירה בליברטי ואלנס נחשב לאחד הסרטים הטובים ביותר שביים ג'ון פורד ולאחד מהמערבונים הטובים שנוצרו אי פעם.

ג'ון פורד, שאחראי יותר מכל אחד אחר לבניית המיתוס של המערב הפרוע, מראה בסרט זה את המעבר מחברה פרועה לחברה שומרת חוק. אמריקה החדשה ושומרת החוק מוצגת בסרט זה כחברה צבועה ומטופשת, וג'ון פורד מבכה על אובדן התמימות של המערב הישן והפרוע.

בשונה מסרטים רבים אחרים של ג'ון פורד, "האיש שירה בליברטי ואלנס" אינו חושף פנורמות נרחבות, ומרחבים אדירים של מדבר, אלא משאיר את הסיפור בתוך עיירה קלאוסטרופובית וקטנה. בשביל להעצים את המוטיב האפל של הסרט, הסרט צולם בשחור לבן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]