רב האי גאון

רב האי גאון

לידה	939 ד'תרצ"ט
פטירה	1038 (בגיל 99 בערך) ד'תשצ"ח
מקום קבורה	סורא, בבל
מקום פעילות	בבל
תחומי עיסוק	תנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד, הלכה, אגדה, תפילה, פיוט, שירה, דקדוק עברי ועוד
חיבוריו	פירוש לתנ"ך, פירוש למשניות סדר טהרות, פירוש לתלמוד (אין בידנו את הפירוש לכל הש"ס), "משפטי שבועות" או "שערי שבועות" (תורגם מערבית בשני השמות האלו), "ספר המקח והממכר", "ספר המשכון" (נספח לקודם), "ספר הפיקדון", ספר בדיני המצרנות, "ספר משפט התנאים", "ספר משפטי הלוואות", "ספר מוסר הדיינים", ספר באיסור והיתר, הלכות תפילין, הלכות שחיטה, סידור תפילות, "ספר המאסף" (על צירופים אפשריים מאותיות השורשים), ספר בניקוד לשון הקודש, פיוטים ושירים
השתייכות	גאונים
רבותיו	אביו רב שרירא גאון
תלמידיו	רב יעקב בן נסים ובנו רב ניסים גאון (ועל ידו רבי שמואל הנגיד בספרד), רבי חננאל בן חושיאל, ר' אלחנן בן שמריה, ר' בהלול בן יוסף, ר' אברהם בן יצחק ן' אוראי, ר' אברהם בן משה ן' גאמע, ר' יוסף בן ברכיה מקירואן, ר' יוסף בן עמרם מסיג'ילמסה, ר' מצליח דיין מסיציליה, ר' משה בן יצחק מערבי, ר' משולם בן קלונימוס מלוקא, ר' שמואל בן אברהם תאהרתי ועוד רבים מירושלים, מצרים, בצרה, קסטנטינא, קאבס ועוד.
אב	רב שרירא גאון
תפקידים נוספים
אב"ד, ראש ישיבת פומבדיתא

רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל בזמן וראשם במעלה, ראש ישיבת פומבדיתא, בנו של רב שרירא גאון. חכם כולל, מחבר ספרי הלכה, מפרש המקרא המשנה והתלמוד, משורר, פייטן, ובלשן. מחבר ספר המקח והממכר, גולת הכותרת של ספרות ההלכה של הגאונים. משיב אלפי תשובות בכל תחומי היהדות על שאלות שנשלחו אליו מרחבי אסיה, אירופה וצפון אפריקה. לאורו הלכו והולכים בזמנו ובדורות הבאים עד ימינו דורשי התורה בעולם כולו, והוא כונה על ידי הרמב"ן "שקול כרובה של סנהדרין".

תולדות חייו

רב האי גאון היה בנו של רב שרירא גאון, ראש ישיבת פומבדיתא. הם היו ממשפחת ראשי הגולה שבבבל, אבל אבות אבותיו שלא הסכימו עם ההנהגה העריצה של ראש הגולה עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה גאונים, אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו, רב שרירא, סבו רב חנניה ואבי סבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא. אבי השושלת היה רב פלטוי גאון.

בצעירותו היה מבאי ביתו של ראש הישיבה רב אהרן גאון. הוא סייע לאביו בהנהלת הישיבה. אביו הזכירו בכמה מאגרותיו וקרא לו "האי בננו". בשנת 986, ד'תשמ"ו, התמנה רב האי לאב בית הדין של ישיבת פומבדיתא (המשרה השנייה בחשיבותה, אחרי ראש הישיבה = הגאון), ולמעשה שימש בגאונות יחד עם רב שרירא, אביו הקשיש. 20 שנה מאוחר יותר, כאשר מת אביו בגיל 100, התמנה רב האי לגאון (בספטמבר שנת 1005, תשרי ד'תשס"ו). באותה שבת שמת רב שרירא (ח' בתשרי - שבת שובה) קראו בתורה בפרשת פינחס "יפקד ה' אלוהי הרוחות לכל בשר", וקראו את ההפטרה "ויקרבו ימי דוד למות", ובמקום לקרוא "ושלמה ישב על כיסא דוד אביו, ותכון מלכותו מאד" אמרו "והאי ישב על כיסא שרירא אביו ותכון מלכותו מאד". רב האי התחתן עם בתו של גאון ישיבת סורא, רב שמואל בן חפני, ולא נולדו לו בנים (אם כי במקורות מסוימים מוזכר בנו "ר' יוסף מרומי" ).

בשנותיו האחרונות של אביו, הלשינו יהודים על רב שרירא ורב האי לפני הח'ליפה אל-כדיר על קשרים עם יושבי הארצות האויבות לערבים והיו במלחמות נגדם כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד וביזנטיון (ביזנץ). לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, וכן בין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ושו"ת. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר זוכה רב האי אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא שחלה ונפטר לאחר 8 שנים. ייתכן שזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנתו.

רב האי גאון נפטר בערב שביעי של פסח בשנת ד'תשצ"ח (1038) כשהוא זקן ושׂבע ימים בן תשעים ותשע. עם פטירתו נחתמה תקופת הגאונים.

על מותו כתב ר' שמואל הנגיד קינה גדולה, ור' שלמה אבן גבירול חיבר ארבעה שירי מספד, שם כתב:

וְסָר צִלִּי אֲשֶׁר הֵסַךְ לְרֹאשִׁי
וּמֵת מַלְכִּי אֲשֶׁר עָבַר לְפָנָי,
וְהוּרַם מֵעֲלֵי רֹאשִׁי עֲטָרָה
וְהוּסַר הָעֲנָק מִצַּוְּרוֹנָי,
וְסָר הַנִּיר אֲשֶׁר נִשְׁאַר לְדָוִד
וְשַׁח דֶּגֶל אֲשֶׁר אָסַף גְּאוֹנָי.
בְּנֵי דָוִד, שְׂאוּ נֵזֶר וְעֵדוּת
וְשִׁבְרוּ פַךְ אֲשֶׁר בּוֹ רֹאשׁ שְׁמָנָי,
לְמִי זֶה אֲחֲרָיו תֵּאוֹת מְלוּכָה
וּמִי יֵשֵׁב עֲלֵי כִסֵּא אֲדֹנָי,
וּמִי יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עַם בְּצֶדֶק
וּמִי יַרְוֶה בְּמֵימָיו צִמְּאוֹנָי,
וְאַיֵּה רַב אֲשֶׁר יִהְיֶה כְהַאיַי
וְאַיֵּה הַר אֲשֶׁר יִהְיֶה כְסִינָי?

— רבי שלמה אבן גבירול, מתוך "הלא תבכו"

בנימין מטודלה (1170 לערך, 132 שנה לאחר פטירת הגאון), מציין את קברו של רב האי לצד אביו רב שרירא גאון ורב סעדיה גאון בסורא שבבבל, וכלשונו: "מתא מחסיא שנחרבה, ושם קבר רב שרירא, ורב האי בנו, ורב סעדיה אל-פיומי".

על שמו נקראו רחובות בירושלים, תל אביב-יפו, בני ברק, ובאר שבע.

בשנים האחרונות יצאו לאור מהדורות תורניות-מדעיות של ספריו "ספר משפטי שבועות" (בעריכת שרגא אברמסון) ו"ספר המקח והממכר" (בעריכת הרב ד"ר יהודה צבי שטמפפר והרב משה יחיאל גרוס).

גדולתו והרמת קרן ישיבת פומבדיתא

ההתפוררות של המרכז היהודי בבבל התחילה כמאה שנה לפני שעלה רב האי לגאונות, ורק בזכותו ובזכות אביו הישיבה נשארה מרכזית ומשפיעה עוד כ-140 שנה. רב האי גאון נחשב כמי ששיקם את ישיבת פומבדיתא והעניק לה מרכזיות וחשיבות בעולם הישיבות.

בפומבדיתא ישבו תלמידים מכל ארצות אירופה, אסיה ואפריקה: מהאימפריה הביזנטית, מאיטליה, מספרד, ממצרים ומעוד ארצות. גם ר' שלמה בן יהודה גאון, ראש ישיבת ירושלים, שלח את בניו ללמוד תורה בפומבדיתא. על כך כתב ר' שמואל הנגיד בקינתו:

ואם הלך ואין לו בן ביום הלכו לתחתיה,

ילדים לו בכל ארץ ערבית ואדומיה.

רבנים וחכמים מכל רחבי תבל פנו אליו בשאלות ולמדו מתורתו: רבי שמואל הנגיד מספרד, רב יעקב בן נסים ובנו נסים בן יעקב מקירואן, רב אלחנן בן שמריה מפוסטאט, רבי משולם בן קלונימוס מלוקא, מצרים, ירושלים, חכמי גאבס, חכמי פאס וסיג'ילמסה, ועוד. כך, לדוגמה, כתב עליו רבי שמואל הנגיד: "וְרַב הַאְיֵי גְּדוֹל כֻּלָּם / אֲשַׁו לִי פְּלִיאוֹתָיו לְהִתְפָּאֵר צְפִירוֹת / וּמִבּוֹרוֹ אֲנִי שׁוֹאֵב / וּפִתּוֹ אֲנִי אוֹכֵל וְלֹא אֶמְצָא מְרוֹרוֹת / וּמֵעָבָיו אֲרַוֶּה הַצְּמֵאִים". רב האי גאון היה בקשר מכתבים עם הקהילות הקרובות והרחוקות והייתה לו השפעה גדולה עליהם.

רב האי גאון נחשב מנהיג הדור, "אביהם של ישראל", "מכובד בעיני קרובים ורחוקים". הדורות הבאים אחריו קראו לו "הגאון" (בה' הידיעה). הוא היה בקיא בספרות הערבית, ופעם אחת התווכח עם "חכמי ישמעאל ולא יכלו לענות אותו, כי נבהלו מפני חכמתו... ונצחם בראיותיו". רבי שמואל הנגיד מעיד עליו בקינתו ש"אחז בכל חכמה יפהפייה".

פסיקת הלכה

שער ספר המקח והממכר מאת רב האי גאון (ונציה 1602)

לפי רב האי גאון על הדיין להיות מחומש מתוך יראת שמים בחמישה דברים: מקרא, משנה, תוספתא, תלמוד, ושאלות ותשובות. הכלל הגדול שהדריכו בהלכה הוא: פנים מסבירות לתלמוד. יש להבין את ההלכה, ואם אין טעמה מפורש מתוכה, יש להבינה ממקום אחר בתלמוד, או לבקש את נימוקה והסברה מן השכל.

עיקר גדולתו של רב האי גאון הייתה בהלכה. הוא היה בקיא בתולדות תנאים ואמוראים ובדרכי המשנה והתלמוד ובלשון העברית והארמית. דעתו שהלכה כתלמוד הבבלי כנגד התלמוד הירושלמי; וכל מה שנמצא בתלמוד הירושלמי ואין חולק עליו בתלמוד הבבלי, או שנותן טעם יפה לדברים שהתלמוד הבבלי סתם ולא פירש, נסמכים עליו. הוא לא חיבר ספר הלכות אחד לכל דיני התלמוד, אלא הקדיש לכל נושא חיבור מיוחד. ספריו מצטיינים בהכללת הפרטים לכללים, בסידורם ההגיוני, בהרצאתם המדעית, בעומקם ובבהירותם. ספריו פתחו את השער ללימוד העיוני.

בספרו "המקח והממכר" רב האי גאון מקיף את הנושא מכל צדדיו, מנתח את ההלכות ומסדר אותן בצורה מושלמת. בעניין תשובותיו בדינים שבין אדם לחברו, ראוי להביא את מה שכתב רב האי על עצמו:

סברתנו שלנו ושל אבי מורי ז"ל ידוע בדינים מעולם, ללכת אחרי אומדן, ואנו מדייקים תמיד אחרי עיקר מעשים, שלא יהיו בהם מרמה וגזל ועוול, וללכת אחרי אמת ויושר, ולגלות כל מעשים ולהורות לאמיתן של דברים.

רב האי גאון כתב את מספר התשובות הרב ביותר מכל יתר הגאונים, בפער ניכר: הוא כתב אלפי תשובות, שחלקן אבדו. עוד בחיי רב שרירא אביו השתתף איתו רב האי בכתיבת תשובות לשואלים. תשובותיו של רב האי מגיעות לשליש מתשובות הגאונים שיש בידינו, שנשלחו משתי הישיבות בבבל במשך 400 שנה. רוב תשובותיו מצטיינות בכך שהן מקיפות את הנושא שעליו הוא דן הרבה יותר מתשובות שאר הגאונים. תשובותיו נכתבו בעברית, בארמית ובערבית. מנהגו היה לכתוב את התשובה בשפה בה נשאלה השאלה.

תשובותיו עוסקות במקרא, במשנה, בתלמוד, בהלכה, באגדה, בדיני ממונות, בדיני אישות, באמונות, בדעות, בענייני תפילה ובית כנסת ובכל הנוגע לחיי הציבור ולחיי היחיד.

דעותיו על ניסים ואגדות

רב האי גאון יצא חוצץ נגד אותם חכמים שטענו כי ניסים נעשים רק לנביאים. הוא טען כי ניסים נעשים גם לצדיקים ולא רק לנביאים

כשצמח מר רב שמואל גאון זכרונו לברכה וכיוצא בו, שהרבו לקרוא בספרי הפילוסופים שאומרים אין המראות הללו נראות אלא לנביאים ולא יעשה נס כזה אלא לנביא. ומכחישים בכל מעשה שנאמר כי נעשה בו נס לצדיקים ואמרו כי אין זה הלכה... ואנו סוברים כי הקב"ה עושה ניסים לצדיקים ונפלאות, ומראה להם היכליו

— רב האי גאון, מובא ב"מדיטציה וקבלה", הרב אריה קפלן

מאידך, על שאלתם של חכמי קירואן בעניין אמונה במעשיות מופת עממיים, אמר: ”כל אלה וכיוצא בהם דברים בטלים הם”.

רב האי גאון רצה לקרב את אגדות התלמוד אל השכל. על הרבה אגדות כתב שנאמרו במשל או בדרך גוזמא, אף על פי שדעתו היא שהקב"ה עושה נסים לצדיקים, כתב שכמה מהנפלאות באגדה נראו למספרים בחלום או שהם ראו את הדברים בראיית הלב ולא בראיית העין ממש. כמה דברים השתדל לפרש בדרך הטבע והשתדל להרחיק את הגשמיות של הקב"ה המצויה בכמה אגדות – כי הקב"ה "אין לפניו לא שחוק ולא בכי, לא אנחה ולא דמעות". על מה שמתנגד לדבריו אלו כתב: "דבר זה הוא אגדה, ועליו ועל כל הדומה לו אמרו חכמים: אין סומכין על דברי אגדה."

על האגדה על ארבעה שנכנסו לפרדס, כתב:

דעו כי אנו מעודנו אין דרכנו לחפות על דבר, ולפרש אותו שלא מדעת מי שאָמַרו, כדרך שאחרים עושים, והרי אנו מפרשים לך דעתו של תנא זה ותוכן כוונתו ואמתת מה שהיה סבור, ואין אנו ערבים עכשיו שהדברים הלכה. ודאי משניות (כוונתו למאמרי האמוראים) הרבה יש שאינן הלכה.

הוא האמין בקיומם של שדים ורוחות, אך סבר כי נתמעטו מאוד כבר בימיו. בעניין מעשה בעלת האוב ושאול אמר רב האי שה' החיה את שמואל כדי לספר לשאול את מה שעומד לקרות לו.

חתימת שירי מוסר השכל מאת רב האי גאון

שיריו ופיוטיו

מסורת ימי הביניים ייחסה לרב האי גאון את "שירי מוסר השכל" ואת הבקשה "שמע קולי". בדורות האחרונים התגלו בגניזה עוד עשרות שירים ופיוטים שחיבר. הוא חיבר שירי קודש ושיר חול, שירי תהילה וסליחות, בקשות ופתגמים, שירים שקולים ושירים שאינם שקולים.

תלמידיו

היו לו תלמידים רבים מארצות שונות ולא רק מבבל. בנוסף על התלמידים שלמדו אצלו בבבל, למדו הרבה תלמידים מפי כתביו והריצו אליו שאלותיהם, ולמדו הרבה גם מחיבוריו ומתשובותיו שהשיב לחכמים אחרים.

רב האי גאון ידוע כחותם את תקופת הגאונים שעיקרה בבבל, ומעביר את התורה הלאה לחכמי הראשונים אשר באירופה. חוקרים וחכמים רבים ראו חשיבות באיתור תלמידיו שמחוץ לבבל. בכמה מקורות מופיע, שרבינו גרשום ועוד מספר חכמים שלא פעלו בבבל - "קיבלו את תורתם מרב האי גאון". החיד"א ועוד כתבו, שמבחינה היסטורית, כנראה רב האי גאון לא ייצא מבבל, וכוונת המקורות היא שהם קיבלו מרבותיהם את תורתם של גאוני בבל, או מלימוד בכתביהם.

אמנם, נמצאו כמה ידיעות אודות הקשר של רב האי גאון לאזורים מחוץ לבבל, בעיקר רומא. לפי עדות אחת, רב האי גאון היה ברומי, שם למד ממנו ר' יצחק בן יהודה אחד מרבותיו של רש"י. קשר נוסף של רב האי לרומי נמצא בכתבי תלמידו רבי שמואל אבן ג'אמע, לפי דבריו "אחד מבניו גדל ברומי". וכן נמצא בספר חסידים שרב האי היה עולה כל שנה לירושלים בחג הסוכות. מידיעות אלו, והעובדה שמוזכרים כמה חכמים שהיו תלמידיו למרות שלא ידוע שבאו לבבל, יש שהסיקו שככל הנראה רב האי נסע לאירופה בשביל לאסוף כספים ותמיכה עבור הישיבה שעמד בראשותה.

רשימת תלמידיו

• רבי יעקב בן נסים ובנו רב ניסים גאון (ועל ידו רבי שמואל הנגיד בספרד)
• רבנו חננאל בן חושיאל ״קיבל״ את תורתו מרב האי גאון. אמנם, יש המעריכים כי לא ישב לפניו ללמוד ולא פגש אותו פנים אל פנים, אלא למד מכתביו ואף היה בקשר התכתבות עם רב האי.
• ר' אלחנן בן שמריה
• ר' יצחק בן יהודה
• ר' בהלול בן יוסף
• ר' אברהם בן יצחק אבן אוראי
• ר' אברהם בן משה אבן גאמע ואחרים ממשפחת אבן גאמע אבות ר' שמואל בעל התוספות לספר הערוך
• ר' יוסף בן ברכיה מקירואן
• ר' יוסף בן עמרן מסיג'ילמסה
• ר' מצליח דיין מסיציליה
• ר' משה בן יצחק מערבי
• ר' משולם בן קלונימוס מלוקה
• ר' שמואל בן אברהם תאהרתי
• ר' שמואל אבן ג'אמע
• בני בצרה (עיראק)
• בני ואדי אלקרי
• חכמי ירושלים
• חכמי מצרים
• התלמידים מקסטנטינא
• חכמי גאבס

כתביו

הלכה

• ספר המקח והממכר, וינה, תק"ס, באתר היברובוקס
• ספר המשכון
• ספר משפטי התנאים
• ספר משפטי הלוואות ומשאות
• ספר משפטי שבועות, ירושלים, תש"כ, באתר אוצר החכמה
• ספר באיסור והיתר
• ספר בדיני המצרנות
• ספר הפקדון
• ספר מוסר הדיינין
• ספר החוב
• הלכות תפילין
• הלכות שחיטה
• שמחה אסף (עורך), ספר השטרות, ירושלים, תר"ץ, באתר היברובוקס

תשובות

• יצחק יודלוב, שלמה ז. הבלין (עורכים), תורתן של גאונים: ר' האי גאון, ירושלים, תשנ"ב, עמ' 359-115, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• צבי גרונר, עלי ספר: רשימת תשובות רב האי גאון, ע' 123-1 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

פירושים

• פירושים לכתבי הקודש

• יעקב נחום אפשטיין (עורך), פירוש הגאונים על סדר טהרות (מיוחס לו), ברלין, תרפ"א, באתר היברובוקס
• יעקב נחום אפשטיין (עורך), פירוש הגאונים על סדר טהרות - חלק ב, ברלין, תרפ"ד, באתר היברובוקס
• פירושים לתלמוד -
• יוסף יצחק קעלער (עורך), פירוש ופסקי רב האי גאון למסכת שבת, ניו יורק, תשס"ו, באתר אוצר החכמה
• ספר סדר תנאים ואמוראים

שירה

• שיר מוסר השכל, באתר היברובוקס
• חיים ברודי (עורך), פיוטים ושירי תהילה מרב האי גאון, באתר היברובוקס
• יצחק ורפל (עורך), שיריו ופיוטיו של רב האי גאון, ירושלים, תרצ"ח, באתר אוצר החכמה
• סידור תפילות.

דקדוק

• כְּתַאבּ אלְחַאוִי ("ספר המאסף") - מילון כל הצירופים האפשריים מאותיותיו של כל שורש וביאורם. שרידי המילון בעריכת אהרן ממן: (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• ספר בניקוד לשון הקודש.

לקריאה נוספת

ספרים

• שלמה יהודה רפפורט, תולדות רבנו האי גאון ותולדות ספריו, ורשה תרע"ג.
• שמואל ק. מירסקי, רב האי גאון, ניו-יורק תרצ"ט.
• צבי גרונר, רב האי גאון ודרכו בהלכה, ירושלים תשל"ד.
• יעקב פרנקל, תולדות היהודים - חלק ששי, ורשה, תושיה, 1897, עמ' 8-10

מאמרים

• הרב יהודה ליב הכהן פישמן (עורך), רב האי גאון: קובץ תורני-מדעי, ירושלים: מוסד הרב קוק, חצר"ת, באתר אוצר החכמה
• ישראל אפרת, רב האי גאון, ב"השילוח", 2 בינואר, 1 באפריל 1914.
• שמחה אסף, לחקר ספריו ההלכתיים של רב האי גאון, הצופה לחכמת ישראל, ז, תרפ"ג, ע' 287-277.
• שמחה אסף, הערך רב האי גאון, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, א, (עורך: ד"ר מרדכי מרגליות), מהדורה מחודשת בידי פרופ' יהודה אייזנברג, יבנה: תשנ"ז-1997.
• צבי קארל, תשובות רב האי גאון והשקפותיו, ב"הצופה", 10 ביוני 1938.
• עזרא פליישר, שירו של רב האיי גאון אל רב יהודה ראש הסדר בקירואן, תרביץ, ניסן-סיון תשנ"ו, ע' 482-451, (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• שמחה עמנואל, תשובות רב האיי גאון: על תנאים ואמוראים ועל תנאים בישיבות הגאונים, תרביץ, תשרי-כסלו תש"ס, ע' 126-105 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• עוזיאל פוקס, הגהותיו של רב האיי גאון בתלמוד, מחקרים ביהדות לזכרו של ישראל מ' תא-שמע, כרך ב, תשע"ב, באתר אקדמיה
• משה ש. שבת, 'השתלשלות התורה' - ספרד-מזרח (ירושלים תשע"ד), פרק ה.
• אהרן ממן, תבנית–העל של המילון "כתאב אלחאוי" לרב האיי גאון, איגרת 42, דצמבר 2020
• ירחמיאל ברודי, בכמה מהדורות פרסם רב האיי את 'ספר השבועות'?, תרביץ, תשרי-כסלו תשע"א, ע' 56-41 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רב האי גאון בוויקישיתוף

• שיר מוסר השכל המיוחס לרב האי גאון באתר דעת
• שמחה אסף, רב האיי גאון וספריו ההלכיים, באתר פרויקט בן יהודה
• שמחה אסף, פירושי הגאונים למשנה ולתלמוד, באתר פרויקט בן יהודה
• ישראל חיים טביוב, רב האי גאון, באתר פרויקט בן יהודה
• ישראל אומן, שיטת רב האי גאון בשלוש נשים ובשלושה שותפים, באתר מכון שלמה אומן
• כתב יד, שו"ת בענייני קבלה, ניו יורק, מאה 17, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• האי בן שרירא (939-1038), גאון, דף שער בספרייה הלאומית
• "רב האי גאון", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

• רב האי גאון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• רב האי גאון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב רב האי גאון על ציר הזמן
ציר הזמן