רב האי גאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף האי גאון)
רב האי גאון
לידה 939
ד'תרצ"ט
פטירה 1038 (בגיל 99 בערך)
ד'תשצ"ח
מקום קבורה סורא, בבל
מקום פעילות בבל
תקופת הפעילות ? – 28 במרץ 1038 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות גאונים
תחומי עיסוק תנ"ך, תלמוד, הלכה, אגדה, קבלה, תפילה, פילוסופיה, דקדוק עברי ועוד
תפקידים נוספים גאון ישיבת פומבדיתא
רבותיו אביו, רב שרירא גאון
תלמידיו רב יעקב בן נסים ובנו רב ניסים גאון (ועל ידו רבי שמואל הנגיד בספרד), רבי חננאל בן חושיאל[דרוש מקור], ר' אלחנן בן שמריה, ר' בהלול בן יוסף, ר' אברהם בן יצחק ן' אוראי, ר' אברהם בן משה ן' גאמע, ר' יוסף בן ברכיה מקירואן, ר' יוסף בן עמרם מסיג'ילמסה, ר' מצליח דיין מסיציליה, ר' משה בן יצחק מערבי, ר' משולם בן קלונימוס מלוקא, ר' שמואל בן אברהם תאהרתי ועוד רבים מירושלים, מצרים, בצרה, קסטנטינא, קאבס ועוד.
חיבוריו פירוש לתנ"ך, פירוש למשניות סדר טהרות, פירוש לתלמוד (אין בידנו את הפירוש לכל הש"ס), "משפטי שבועות" או "שערי שבועות" (תורגם מערבית בשני השמות האלו), "ספר המקח והממכר", "ספר המשכון" (נספח לקודם), "ספר הפיקדון", ספר בדיני המצרנות, "ספר משפט התנאים", "ספר משפטי הלוואות", "ספר מוסר הדיינים", ספר באיסור והיתר, הלכות תפילין, הלכות שחיטה, סידור תפילות, "ספר המאסף" (על צירופים אפשריים מאותיות השורשים), ספר בניקוד לשון הקודש, פיוטים ושירים
אב רב שרירא גאון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רב האי גאון[1] (939, ד'תרצ"ט1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא. בנו של רב שרירא גאון. ענה אלפי תשובות על שאלות שנשלחו אליו על ידי יהודים ברחבי אסיה, אירופה וצפון אפריקה, בכל תחומי היהדות.

ייחוסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב האי היה בנו של רב שרירא גאון, ראש ישיבת פומבדיתא. הם היו ממשפחת ראשי הגולה שבבבל, אבל אבות אבותיו שלא הסכימו עם ההנהגה העריצה של ראש הגולה עברו אל הישיבה וויתרו על הנשיאות. ממשפחה זו יצאו כמה גאונים, אבות בית דין, ראשי כלה, סופרים ונושאי תפקידים אחרים בישיבה. אביו, רב שרירא, סבו רב חנניה ואבי סבו רב יהודה היו גם הם גאונים בישיבת פומבדיתא. אבי השושלת היה רב פלטוי גאון.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו היה מבאי ביתו של ראש הישיבה רב אהרן גאון[2]. הוא סייע לאביו בהנהלת הישיבה. אביו הזכירו בכמה מאגרותיו וקרא לו "האי בננו". בשנת 986, ד'תשמ"ו, התמנה רב האי לאב בית הדין של ישיבת פומבדיתא (המשרה השנייה בחשיבותה, אחרי ראש הישיבה = הגאון), ולמעשה שימש בגאונות יחד עם רב שרירא, אביו הקשיש[3]. 20 שנה מאוחר יותר, כאשר מת אביו בגיל 100, התמנה רב האי לגאון (בספטמבר שנת 1005, תשרי ד'תשס"ו). באותה שבת שמת רב שרירא (ח' בתשרי[4] - שבת שובה) קראו בתורה בפרשת פינחס "יפקד ה' אלוהי הרוחות לכל בשר", וקראו את ההפטרה "ויקרבו ימי דוד למות", ובמקום לקרוא "ושלמה ישב על כיסא דוד אביו, ותכון מלכותו מאד" אמרו "והאי ישב על כיסא שרירא אביו ותכון מלכותו מאד". רב האי התחתן עם בתו של גאון ישיבת סורא, רב שמואל בן חפני, ולא נולדו לו בנים (אם כי במקורות מסוימים מוזכר בנו "ר' יוסף מרומי"[5]).

ההלשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיו האחרונות של אביו, הלשינו יהודים על רב שרירא ורב האי לפני הח'ליפה אל-כדיר על קשרים עם יושבי הארצות האויבות לערבים והיו במלחמות נגדם כמו מדינות צפון אפריקה, פרס, ספרד וביזנטיון (ביזנץ). לישיבת פומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, וכן בין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ושו"ת. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליפה ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר זוכה רב האי אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא שחלה ונפטר לאחר 8 שנים. ייתכן שזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנתו.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב האי מת כשהוא זקן ושׂבע ימים בגיל 99, בשביעי של פסח בשנת ד'תשצ"ח (1038). על מותו כתב ר' שמואל הנגיד קינה גדולה, ור' שלמה אבן גבירול חיבר 4 שירי מספד. אחד משירי המספד של ר' שלמה בן גבירול:

בְּכוּ עַמִי וְחִגְרוּ שַׂק וְחֶבֶל
וְשִׁבְרוּ כָל כְּלֵי כִנּוֹר וְנֵבֶל
לְרַב הַאיי אֲדוֹנֵנוּ אֲשֶׁר מֵת,
פְּלֵיטָה נִשְׁאֲרָה לָנוּ בְּתֵבֵל.
לְמִי נִבְכֶּה וְנָנוּד בַּתְּחִלָּה
וְעַל מִי נַעֲשֶׂה מִסְפֵּד וְאֵבֶל?
הֲלָאָרוֹן אֲשֶׁר נִגְנַז בְּצִיּוֹן –
וְאִם לָזֶה אֲשֶׁר נִגְנַז בְּבָבֶל?

עם מותו של רב האי נגמרה תקופת הגאונים:

נִגְדְּעָה קֶרֶן עֲדִינָה (בבל) –

הִיא גְבֶרֶת כָּל מְדִינָה

ובלשון הנגיד:

נשוו בני בבל ואפריקי ואספמיא

קברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנימין מטודלה (1170 לערך), שחי כ-130 שנה לאחר פטירת הגאון, מציין את קברו של רב האי לצד אביו רב שרירא גאון ורב סעדיה גאון בסורה שבבבל, וכלשונו: "מתא מחסיא שנחרבה, ושם קבר רב שרירא, ורב האי בנו, ורב סעדיה אל-פיומי".

גדלותו והרמת קרן ישיבת פומבדיתא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפוררות של המרכז היהודי בבבל התחילה כמאה שנה לפני שעלה רב האי לגאונות, ורק בזכותו ובזכות אביו הישיבה נשארה מרכזית ומשפיעה עוד כ-140 שנה. רב האי נחשב כמי ששיקם את ישיבת פומבדיתא והעניק לה מרכזיות וחשיבות בעולם הישיבות.

בפומבדיתא ישבו תלמידים מכל ארצות אירופה, אסיה ואפריקה: מהאימפריה הביזנטית, מאיטליה, מספרד, ממצרים ומעוד ארצות. גם ר' שלמה בן יהודה גאון, ראש ישיבת ירושלים, שלח את בניו ללמוד תורה בפומבדיתא. על כך כתב ר' שמואל הנגיד בקינתו:

ואם הלך ואין לו בן ביום הלכו לתחתיה,
ילדים לו בכל ארץ ערבית ואדומיה.

רבנים וחכמים מכל רחבי תבל פנו אליו בשאלות: רבי שמואל הנגיד מספרד, רב יעקב בן נסים ובנו נסים בן יעקב מקירואן, רב אלחנן בן שמריה מפוסטאט, רבי משולם בן קלונימוס מלוקא, מצרים, ירושלים, חכמי גאבס, חכמי פאס וסיג'ילמסה, ועוד. רב האי היה בקשר מכתבים עם הקהילות הקרובות והרחוקות והייתה לו השפעה גדולה עליהם.

רב האי נחשב מנהיג הדור, "אביהם של ישראל", "מכובד בעיני קרובים ורחוקים". הדורות הבאים אחריו קראו לו "הגאון" (בה' הידיעה). הוא היה בקיא בספרות הערבית, ופעם אחת התווכח עם "חכמי ישמעאל ולא יכלו לענות אותו, כי נבהלו מפני חכמתו... ונצחם בראיותיו". רבי שמואל הנגיד מעיד עליו בקינתו ש"אחז בכל חכמה יפהפייה".

דעותיו בקשר לנסים ואגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל הנוגע לניסים, יצא רב האי גאון חוצץ נגד אותם חכמים שטענו כי ניסים נעשים רק לנביאים. הוא טען כי ניסים נעשים גם לצדיקים ולא רק לנביאים[6][7][8][9]

כשצמח מר רב שמואל גאון זכרונו לברכה וכיוצא בו, שהרבו לקרוא בספרי הפילוסופים שאומרים אין המראות הללו נראות אלא לנביאים ולא יעשה נס כזה אלא לנביא. ומכחישים בכל מעשה שנאמר כי נעשה בו נס לצדיקים ואמרו כי אין זה הלכה... ואנו סוברים כי הקב"ה עושה ניסים לצדיקים ונפלאות, ומראה להם היכליו

רב האי גאון, מובא ב"מדיטציה וקבלה", הרב אריה קפלן

מאידך, על שאלתם של חכמי קירואן בעניין אמונה במעשיות מופת עממיים, אמר: ”כל אלה וכיוצא בהם דברים בטלים הם”[7].

רב האי רצה לקרב את אגדות התלמוד אל השכל. על הרבה אגדות כתב שנאמרו במשל או בדרך גוזמא[10], אף על פי שדעתו היא שהקב"ה עושה נסים לצדיקים, כתב שכמה מהנפלאות באגדה נראו למספרים בחלום או שהם ראו את הדברים בראיית הלב ולא בראיית העין ממש. כמה דברים השתדל לפרש בדרך הטבע והשתדל להרחיק את הגשמיות של הקב"ה המצויה בכמה אגדות – כי הקב"ה "אין לפניו לא שחוק ולא בכי, לא אנחה ולא דמעות". על מה שמתנגד לדבריו אלו כתב: "דבר זה הוא אגדה, ועליו ועל כל הדומה לו אמרו חכמים: אין סומכין על דברי אגדה."[7]

על האגדה על ארבעה שנכנסו לפרדס, כתב:[11]

דעו כי אנו מעודנו אין דרכנו לחפות על דבר, ולפרש אותו שלא מדעת מי שאָמַרו, כדרך שאחרים עושים, והרי אנו מפרשים לך דעתו של תנא זה ותוכן כוונתו ואמתת מה שהיה סבור, ואין אנו ערבים עכשיו שהדברים הלכה. ודאי משניות (כוונתו למאמרי האמוראים) הרבה יש שאינן הלכה.

רב האי האמין בקיומם של שדים ורוחות[12], אך סבר כי נתמעטו מאוד כבר בימיו[13]. בעניין מעשה בעלת האוב ושאול אמר רב האי שה' החיה את שמואל כדי לספר לשאול את מה שעומד לקרות לו.

פסיקת ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר גדולתו של רב האי הייתה בהלכה. הוא לא חיבר ספר הלכות אחד לכל דיני התלמוד, אלא הקדיש לכל נושא חיבור מיוחד. ספריו מצטיינים בעומקם, בבהירותם ובסדרם.

בספרו "המקח והממכר" רב האי מקיף את הנושא מכל צדדיו, מנתח את ההלכות ומסדר אותן בצורה מושלמת. בנוגע לתשובותיו בדינים שבין אדם לחברו צריך להביא את מה שכתב רב האי על עצמו:

סברתנו שלנו ושל אבי מורי ז"ל ידוע בדינים מעולם, ללכת אחרי אומדן, ואנו מדייקים תמיד אחרי עיקר מעשים, שלא יהיו בהם מרמה וגזל ועוול, וללכת אחרי אמת ויושר, ולגלות כל מעשים ולהורות לאמיתן של דברים.

רב האי כתב את מספר התשובות הרב ביותר מכל יתר הגאונים, בפער ניכר: הוא כתב אלפי תשובות, שחלקן אבדו. עוד בחיי רב שרירא אביו השתתף איתו רב האי בכתיבת תשובות לשואלים. תשובותיו של רב האי מגיעות לשליש מתשובות הגאונים שיש בידינו, שנשלחו משתי הישיבות בבבל במשך 400 שנה. רוב תשובותיו מצטיינות בכך שהן מקיפות את הנושא שעליו הוא דן הרבה יותר מתשובות שאר הגאונים. תשובותיו נכתבו בעברית, בארמית ובערבית. מנהגו היה לכתוב את התשובה בשפה בה נשאלה השאלה.

תשובותיו של רב האי עוסקות במקרא, במשנה, בתלמוד, בהלכה, באגדה, בדיני ממונות, בדיני אישות, באמונות, בדעות, בענייני תפילה ובית כנסת ובכל הנוגע לחיי הציבור ולחיי היחיד.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שִׁירֵי מוּסַר הַשְׂכֵּל לרב האי הגאון מאת משׁה יחזקאל בר' דוד פֿאָגעל, 1895 ורשה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 3

ועוד.

משיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואם תוליד לך בנים ובנות
בכל עת יסרם, אכן בחנוֹת
קנה להם בכל כחך ספרים
ושים להם מלמד מנעורים
והענק תעניק לרב בהונך
אשר תתן ושתעניק לבניך
ודע כי קרנך בהם תרומם
ושלום לך יהיה עקב שלומם.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו לו תלמידים רבים מארצות שונות ולא רק מבבל (בנוסף על התלמידים שלמדו אצלו בבבל, למדו הרבה תלמידים מפי כתביו והריצו אליו שאלותיהם, ולמדו הרבה גם מחיבוריו ומתשובותיו שהשיב לחכמים אחרים), ובהם:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רב האי גאון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקריאה הנפוצה היא "הַאי", אך הכתיב הרווח בספרות הגאונים הוא "האיי", ואפשר שהוא מלמד על קריאה כגון האיֵי, בצירה, וכך נראה גם משירו של רבי שמואל הנגיד (הובא על ידי הרב שמחה אסף, "תקופת הגאונים וספרותה", עמ' יז), בן דורו של רב האיי גאון, שחרז את שמו עם שמו של האמורא אביי "ולו עתה היה/ בארץ אביי/ אזי במקום האיי".
  2. ^ ראו ספר האשכול הלכות בעל קרי דף ג עמוד ב
  3. ^ ישנן תשובות רבות ששניהם חתומים עליהן יחד.
  4. ^ רשימת תאריכים מגניזת קהיר
  5. ^ אבישי אלבוים, https://isragen.org.il/sd/Vol19-3h.pdf, משפחות המתייחסות לדוד המלך
  6. ^ הכותב על עין יעקב, סימן י"א
  7. ^ 1 2 3 אוצר הגאונים, חגיגה י"ד ע"ב
  8. ^ תנחומא, נשא כז
  9. ^ מדרש תהלים צא, א
  10. ^ ראו לדוגמה: ערוך ערך עשר [אחר ערך עסק], בשם רב האי גאון; ראו עוד מאמר מהרב יעקב אוריאל, להלכות דעות, שנה בשנה, הוצאת היכל שלמה, ירושלים, תש"נ, עמ' 309-311.
  11. ^ ב"מ לוין, אוצר הגאונים, חגיגה, עמ' 14
  12. ^ כתבי הרמב"ן (מהדורת שעוועל), דרשת "תורת ה' תמימה", עמ' קמט.
  13. ^ ערוך, ערך איספרגוס.
  14. ^ (אלינו הגיע הפירוש למסכתות ברכות, שבת, עירובין, חגיגה, כתובות, בבא בתרא, עבודה זרה ועוד).
  15. ^ למידע נוסף, ראו מאמרו של אהרן ממן, "למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן", (הערת שוליים מס' 2) בתוך: הקנון הסמוי מן העין (עמ' 217-233), עורכים: מנחם בן ששון, ירחמיאל ברודי, עמיה ליבליך ודנה שליו, סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשע"א 2010. ISBN 9789654935234 (ספר אלקטרוני: מסת"ב 9789654935241).


תקופת חייו של הרב רב האי גאון על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן