האי פילכה
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
המפרץ הפרסי  |
| קואורדינטות | 29°26′00″N 48°20′00″E / 29.433333333333°N 48.333333333333°E |
| שטח | 43 קילומטר רבוע |
| אורך | 13.8 קילומטר |
| רוחב | 5.0 קילומטר |
| גובה מרבי | 10 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 כווית |
| אוכלוסייה | 5,832 |
| אזור זמן | UTC+3 |
  | |
האי פילכה (בערבית: جزيرة فيلكا; ג'זירת פילכא) הוא אי הממוקם כעשרים קילומטרים מחופי כווית סיטי שבמפרץ הפרסי, ומשתייך לכווית. מקורו של השם "פילכה" מהמילה "פאילאקיו" שביוונית עתיקה, שמשמעותה מוצב.[1] אורכו של האי 13.8 ק"מ, רוחבו 5 ק"מ, שטחו 43 קמ"ר, כאשר הנקודה הגבוהה ביותר באי היא בגובה 10 מטרים ואורכם הכולל של חופיו האי הוא 38 ק"מ.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תושבי מסופוטמיה החלו להתיישב באי כבר בשנת 2000 לפנה"ס, כמאה שנה לפני תרבות דילמון. סוחרים מהעיר השומרית אוּר כבשו את האי וניהלו שם עסקים מסחריים. באי פילכה נמצאו שרידי מבנים רבים הבנויים בסגנון מסופוטמי הדומים באופיים לאלה שנבנו גם בעיראק בשנת 2000 לפנה"ס.[2] במאה ה-3 לפנה"ס, פילכה היה ביתם של תושבי תרבות דילמון. במהלך תקופה זו, על פי טקסים שומרים שנמצאו באי, פילכה נודעה בשם "אגארום (אנ')", אדמתו של אינזק (אנ'), אל חשוב בתרבות הדילמונית. החל מסוף המאה השלישית לפנה"ס עד למאה הראשונה לפנה"ס, כחלק מדילמון, פילכה הפכה למרכז התיישבותי.[3] לאחר תרבות דילמון, פילכה יושבה על ידי הכשים, והייתה רשמית תחת שליטת הכשים מבבל. מחקרים מצביעים על אפשרות שהייתה התיישבות אנושית באי כבר בתחילת האלף ה-3 לפנה"ס ובמשך כל ההיסטוריה עד לימינו. רבים מהממצאים שנמצאו באי קשורים לתרבות מסופוטמיה, בנוסף התגלה שבהדרגה עברה פילכה ונכנסה לתחום השפעתה של אנטיוכיה.[4]
החל מהמאה החמישית לספירה ועד למאה התשיעית לספירה, שגשג באי יישוב נוצרי מזרם הנסטוריאניזם. חפירות ארכאולוגיות גילו מספר חוות, כפרים ושתי כנסיות גדולות המתוארכות למאה החמישית או השישית. כיום, ארכאולוגים מבצעים חפירות ארכאולוגיות ליד אתרים אלו כדי להבין את גודלה של ההתיישבות ששגשגה בין המאה השמינית לתשיעית לספירה. ישנה אמונה בקרב תושבי האי שקהילה של מתיישבים התפתחה סביב מיסטיקן ונזיר נוצרי. שרידים של כנסיות נסטוריאניטיות מהתקופה הביזנטית נמצאו באל-קוסור באי. כלי קרמיקה שנמצאו באי תוארכו לתחילת המאה השביעית לספירה ועד למאה התשיעית לספירה.[5]
לפני הפלישה העיראקית, ישבו באי יותר מאלפיים תושבים ולהם מספר בתי-ספר. הכפר אל-זאוור, הממוקם בצפון-מערב האי, הוא המקום המיושב ברציפות הארוכה ביותר בכווית. במהלך שנת 1990 ו-1991, הפולשים העיראקים גירשו את כל תושבי האי. הצבא העיראקי מיקש את חופי האי והשתמש במתקני האי ובנייניו למטרות אימון. בשנת 1991, לאחר הפצצות ולוחמה פסיכולוגית, בעלות הברית הכריחו את הצבא העיראקי שכבש את האי להיכנע. כתוצאה מהכיבוש העיראקי, מערכת הביוב נהרס ועדיין לא תוקנה במלואה. בנוסף, ישנם בתים ישנים רבים שעדיין לא יושבו מחדש, כאשר ניתן עדיין לראות את פגיעות הכדורים על הבתים.[6] עם סיומה של מלחמת המפרץ, חופיו של האי נוקו ממוקשים, אך האי עדיין נשאר לשימושו של הצבא. עם זאת, האי פילכה הופך להיות יעד תיירות פופולרי מכווית סיטי.
אקלים וגאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האי פילכה ממוקם בקצה הצפוני של המפרץ הפרסי. תקופת האביב באי מיוחדת לכווית, בשל המערכת האקולוגית השונה במעט משאר חלקיה של כווית. התשתיות של האי נשארו במצב רע, אך האי מתחיל להתפתח לכיוון של מרכז תיירות מקומי, המספק שירותי דיג, שיט, שחיה וספורט מים. מעט מתושביה המקוריים של המקום הם אלה שגרו עם משפחותיהם באי לפני הפלישה העיראקית ב-1990. למרבית מהתושבים האלו, יש סירות פרטיות וחלקם מעורבים בתעשיית התיירות. חלק מהתושבים לשעבר של האי, שעברו לגור בחלקים אחרים של כווית, חוזרים אל האי בסופי שבוע.
בכווית סיטי, תוכננו מספר סקיצות לבניית גשר בין האי ליבשה ולהפוך את המקום לשמורת נופש, כפי שנעשה בבחריין. בנוסף לכך, המוזיאון והאתרים הארכאולוגיים צפויים להיפתח מחדש. בחודש יולי 2007, כווית ויוון חתמו על הסכם המאפשר לארכאולוגים יוונים להמשיך את עבודתם באי [1]. חפירות ארכאולוגיות נוספות באי, גילו מבצרים פורטוגלים ובריטים מהמאה ה-18.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האי פילכה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|