האלה האם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האלה האם היא אלה המופיעה בשני יצוגים עיקריים. האחד הוא 'האם הראשונית' 'הרחם הקדמונית', רחם של ים עמוק תהום ואפלה. והיצוג השני הוא האם הראשונית אמא אדמה, אם כל חי אלת האדמה. קיימת התייחסות אל רחם אמא-אדמה.[1] בתרבויות קדומות הוחזרו המתים אל רחם אמא-אדמה קבורים בתנוחה עוברית וצבועים באוכרה אדומה המדמה ככל הנראה את דם הלידה.[2]

האלה האם מייצגת אלוהות נשית חמה, רחומה ומכילה. כמשתמע מכך, לא כל "אלה" במיתולוגיות קדומות, מיוצגת במושג "האלה האם".

מיתוסים קדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלה נאמו - במיתולוגיה השומרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב היתדות השומרי הוא מן הכתבים הקדומים ביותר באנושות, והמיתולוגיה השומרית היא מהמיתולוגיות הקדומות ביותר שתועדו. ראשיתה של תרבות זו בסביבות שנת 3500 לפנה"ס. בסיפור הבריאה השומרית מסופר על נאמו (Nammu )[3] אשר כונתה בפי השומרים "האם היולדת שמים וארץ", "היולדת את כל האלים". "היוצרת של כל הדברים", "האם הראשונית". [4][5] היא ילדה את אן (An) השמים- וגן-עדן ואת קי (Ki) ארץ.[6] המומחה העולמי הידוע לתרבות השומרית סמואל נוח קרמר מתייחס לאלה נאמו כאל "הים הבראשיתי".[7] נאמו היא אמו של אנכי (Enki) אל מי-התהום, החוכמה והמאגיה. אחד המיתוסים מייחס לאל זה את "יישובו של עולם" וקביעת סדרי התרבות והציוויליזאציה, ומספר כיצד יצר אנכי בימי בראשית את הנהרות והביצות ומילא אותם בדגים ובעופות; כיצד כיסה את פני האדמה בצמחייה, ברא את חיות-השדה וגרם את התרבותן. על פי המיתוס השומרי האלה הראשונית נאמו הדריכה את אנקי כיצד ליצור את האדם, ועזרה לו לגבש את האנשים מחימר.[8] האלה נאמו מכונה גם נאמה (Namma)[9]

האלה תיאמת - במיתולוגיה הבבלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפוס אנומה אליש בכתב יתדות אכדית מתחילת האלף השני לפנה"ס מתוארת תיאמת כאם כל האלים. כתוצאה ממיזוג מימיה עם מימיו של אַפְּסוּ, אל המים המתוקים, נולדו האלים לַחְ'מוּ ולַ'חַמוּ, ומהם נולדו האלים האחרים. האלים החדשים וצאצאיהם מילאו את העולם והפרו את ההרמוניה הסטטית ששררה בו לפני הולדתם. כתוצאה מכך מחליט אפסו להשמיד את צאצאיו, אך האל אאה, שמזהה נכונה את כוונותיו של אפסו, מקדים ורוצח אותו ומכונן על גופתו את מקדשו. מרדוך, בנו של אאה, מסכים להתייצב נגד תיאמת האם הגדולה, ובתנאי שהאלים ימליכו אותו למלכם. מרדוך מצליח לכתר את תיאמת בעזרת ארבע רוחות ולשלח בה חץ שמפלח את גופה. לאחר שהרגה, מבתר מרדוך את גופתה של תיאמת ויוצר ממנה את השמים והארץ. מעיניה הדומעות של תיאמת נוצרו נהרות הפרת והחידקל וזנבה היה לשביל החלב. מרדוך לוקח מקינגו את לוחות הגורל ומוכתר לראש הפנתאון הבבלי. [10]

'האלה באאו', 'האלה באהו' או 'האלה בוהו' - במיתולוגיה הפיניקית האכדית, הבבלית, והשומרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור הבריאה הפיניקי מתחיל באֵלָה בשֵם בָּאאוּ (Baau). באאו ה'אם הראשונית' מתוארת על ידי סנכוניאתון,[11][12] אשר חי במאה ה-12 לפנה"ס בתור - לילה.[13] האלה מופיעה במיתוסים: האכדי, הבבלי, הפיניקי והשומרי, ומתועדת במגוון שמות הקרובים זה לזה: האלה בָּאאוּ (Baau), האלה באהו (Bahu) או האלה בוהו (Bohu)[14][15] על פי כתבי אוגרית פירוש השם בהו הוא תשוקה.[16][17]

חוקרים מוצאים קשר בין המיתולוגיה הפיניקית לבין הביטוי תֹהוּ וָבֹהוּ המופיע בבראשית א 2 . ומקשרים את תהו אל האלה תיאמת המופיעה באפוס אנומה אליש הבבלי ואת בהו אל האלה הפיניקית באאו.[18][19][20] בקטע אחד המובא שם,[21] מוצגת "סצנת־בראשית" ובה שני האלמנטים הקדומים, הרוח והכאוס, כשהרוח נושבת על פני הכאוס האפֵל. לאחר מכן בא תיאור של רוח זו כאחוזת תאווה־מינית.[22]

האלה בהו - במיתוסים הודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהו (Bahu) במיתוסים הודים היא "האם היוצרת" השם בהו מתייחס גם לכוכב מתוך קבוצת הכוכבים אריה כוכב זה מתועד בכתבים הודים ככוכב האם היוצרת.[23]

החוקר נורמן בראון מציע שכל אחת ואחת מהאלות של הודו היא וריאצייה של "האם הגדולה" הברשיתית האחת.[24]

האלה אררו, האלה ארורו - במיתולוגיה של אכד ושומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלה אררו (Araru). החוקר סמואל נוח קרמר מתייחס אל האלה השומרית אררו כאל "האלה האם"[25] אלה אררו מופיעה בעלילות גילגמש.

הפרופסורית פטרישיה מונאהאן מתייחסת לאלה אררו ומביאה תיעוד לסיפור המקביל לנרטיב הבריאה העברי שנמצא בלוחות עם טקסט אכדי, המתורגם לתרגום שמי. האלה אררו מופיעה כאלה הבוראת, בזמן המתואר כתקופה לפני שהשמים והארץ היו קיימים.[26]

האשורולוג א. אי ספייזר טוען שהגדרתה של חוה "אם כל חי" הוא האופן בו מוגדרת האלה אררו. באפוס של גילגמש מסופר שכוהנותיה של אררו בעזרת טקס מיני הפכו את הפרא אנקידו לאדם מתורבת ועשו אותו "חכם ... כמו אל"[27]

הסופרת וחוקרת האבולוציה אליס בודינגטון, מצטטת את עבודת הפיענוח של ג 'ורג' סמית "גרסה חדשה של סיפור הבריאה" עבודת המחקר שלו הוקראה על ידי מר ט. ג. פינצ'ס מהמוזיאון הבריטי בקונגרס המזרחי הבינלאומי. ועל פי דבריו האלה אררו (Araru ) היא המקבילה לבוהו (Bohu) המופיעה בבראשית 1.2 ועל אררו נאמר שהיא בוראת זרע האנושות.[28]

האלה אררט, האלה אררטו - במיתוסים של אסיה הקטנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלה אררט היא אלת הבריאה של אזור אסיה הקטנה, טורקיה וארמניה. לפי המיתוס אלת הבריאה אררט מגולמת בהר אררט, ארץ ההרים שם חיים האלים. היא אלת אדמה, יוצרת חיים מעצמותיה והיא מקיימת את החיים לאורך כל הזמנים.[29] במיתוסים הארמנים היא מופיעה גם בשם האלה אררטו (Urartu )[30]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לאל-הגבר שמפגין את כוחו לעתים קרובות, ונדרש "לנצח", האלה האם אינה זקוקה לכך (אף אם לעתים היא מכניעה את יריביה), ושליטתה היא באמצעות סמכותה, יופיה וכוחה הפנימי. בחלק מהמיתולוגיות, כגון המסופוטמיות, משמשת האלה-האם כאמם הקדמונית והבכירה של אלים אחרים בעלי משמעות קונקרטית ומוחשית יותר, כגון נינחורסג/נינמח.

בגישות הנאו פגניות המודרניות, מייצגת דמות "האלה האם" קריאה לשוויון פמיניסטי, ולא ל"ניצחון" או השגת עליונות על פני הגברים.

הציוויליזציה של האלה האם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציוויליזציה של האלה שנוסחה על ידי מריה גימבוטאס, דוקטור ופרופסור, פמיניסטית, חוקרת פולקלור וארכאולוגית, מגדירה הבדלים בין המערכת החברתית האירופית הישנה שאותה היא מגדיה כתרבות האלה שבה הנשים הן במרכז (gynocentric, woman-centered) ומתקופת הברונזה ההודו-האירופי הפטריארכלית ("androcratic") התרבות אשר החליפה אותה.

על פי הפרשנות שלה, תרבויות שהיו gynocentric או מטריארכיליות התאפינו בשלווה ושלום, כבוד לנשים ודגלו בשוויון כלכלי. במחקריה היא מצאה כפרים שהגיעו עד לגודל של 17,000 איש שבהם נמצאו בבתים צלמיות נשיות, וגודל כל הבתים היה שווה. לדבריה מי שהמציא את חוסר השוויון – זאת התרבות הגברית. [31]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האלה האם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ס Myth, Religion, and Mother Right: Selected Writings of J.J. Bachofen. By Johann Jakob Bachofen, "The earth womb"
  2. ^ ס Myth, Religion, and Mother Right: Selected Writings of J.J. Bachofen. By Johann Jakob Bachofen, "The earth womb"
  3. ^ [Gwendolyn Leick, A dictionary of ancient Near Eastern mythology, Routledge, 1991, ISBN 978-0-415-00762-7, p. 124.]
  4. ^ [ http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9460 מבוא לפרשת הבריאה : סיפורי בריאה קדומים. מחברים: פרופ' יעקב קליין; פרופ' יצחק אבישור; פרופ' משה ויינפלד], " האלה נמו (Nammu), אמו של אנכי, כונתה בפי השומרים "האם היולדת שמים וארץ", "היולדת את כל האלים
  5. ^ Nammu, Mami, Eve and Pandora: 'What's in a Name?' Joan O'Brien. The Classical Journal. Vol. 79, No. 1 (Oct. - Nov., 1983), pp. 35-45, "Nammu has her epithet from eternity"
  6. ^ [ https://www.cambridge.org/core/journals/scottish-journal-of- theology/article/genesis-2-4b3-a-mythological-paradigm-of-sexual-equality-or-of-the-religious-history-of-pre-exilic-israel/E09B39CDC49F7AC3B5677FD2D0628A74 Genesis 2: 4b–3: A Mythological Paradigm of Sexual Equality or of the Religious History of Pre-Exilic Israel. Scottish Journal of Theology ], " Nammu, the goddess who had brought heaven and earth into existence "
  7. ^ סSumerian Mythology By Samuel Noah Kramer pg 75, …the goddess Nammu, the primeval sea
  8. ^ [Nammu and Enki H Sauren - The Tablet and the Scroll: Near Eastern Studies 1993 ]
  9. ^ [On Some Texts Mentioning Ur-Namma Miguel Civil Orientalia NOVA SERIES, Vol. 54, No. 1/2 ]
  10. ^ 'אנומה אליש' : סיפור הבריאה הבבלי מחברים: אבי ורשבסקי; אביבה לוטן; ד"ר רוני מגידוב; אילה פז
  11. ^ שלמה ראבין (רובין), מעשה בראשית של הכנעני סנחוניתון עם מבוא גדול המבאר באספקלריא מאירה חותם תוכנית מסתרי מעשה בראשית וסודות ספרי היצירה אצל היהודים הקדמונים (שם בספר בגרמנית: (Kosmologie und Theoginie der Phonizier. הכוונה סנכוניאתון, הסופר הפיניקי שפילון מגבל (שדבריו נשתמרו בחיבורו של אוזוויוס (Preaparation evangelica, שטען שסמך על חיבור שנכתב לפני מלחמת טרויה. ראו: השחר, חוברת שלישית, עמ' 43-68.
  12. ^ [O. Eissfeldt, Taautos und Sanchuniathon, Berlin, 1952 ]
  13. ^ Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6 Philo's primeval mother interpreted by him as Night
  14. ^ [Encyclopedia of Ancient Deities. Edited by Charles Russell Coulter, Patricia Turner. "Bau Ba'u (Akkadian, Babylonian, Phoenician, Sumerian) Also known as: Baau, Bahu, Bohu" ]
  15. ^ Ancient Mesopotamian Religion: A Profile of the Healing Goddess. Barbara Böck, …the Divine Name BA-U
  16. ^ The Phoenician History of Philo of Byblos: A Commentary By Albert I. Baumgarten, Lokkegaard attempts a Ugaritic interpretation, proposing that Baau is a transliteration of Ba'u or Bagu, which means desire.
  17. ^ סGetting Back Into the Garden of Eden By Edward Conklin, According to a Phoenician story (c. 1 100 BCE and probably older), the wind god, Kalpia, and the earth goddess of desire, Baau, brought forth the serpent-child, Aion.
  18. ^ The Phenomenology of Symbol: Genesis I and II. FK Flinn - Phenomenology in Practice and Theory, 1985 - Springer, "tohu-wa-bohu… these verses mythologically by relating tehom to Ti-amatu, the Mesopotamian dragonness of the deep, and bohu to Baau, the Phoencian goddess of darkness"
  19. ^ Watson, Wilfred GE. "Philo of Byblos, the Phoenician History: Introduction, Critical Text, Translation, Notes (CBQMS 9)." (1983): 652-654.," equation of "Baau" with Hebrew bôhû "
  20. ^ [Cosmogonic Affinities in Genesis 1:2 . Journal of Near Eastern Studies. Volume 43, Number 3 Apr., 1927]
  21. ^ במהדורת אטרידג' ואודן, עמ' 35.
  22. ^ אדמיאל קוסמןלעשות אהבה כדי לברוא את העולם, באתר הארץ.
  23. ^ "Communion with the Goddess: Idols, Images and Symbols of the Goddesses: India", "Bahu (Allen) on the star Denebola in Leo: "Hewitt writes of it as, in India, the Star of the Goddess Bahu, the creating Mother."
  24. ^ Goddesses Who Rule. edited by Elisabeth Benard, Beverly Moon, W Norman Brown suggests that each of the many goddesses of India is a variation of a single primordial Great Mother…
  25. ^ Goddesses Who Rule. edited by Elisabeth Benard, Beverly Moon, In another of his works (Kramer 196ib, 121) we find him referring to the Sumerian goddess Aruru as the mother goddess Aruru
  26. ^ Encyclopedia of Goddesses and Heroines. By Patricia Monaghan, PhD, A story parallel to the Hebrew creation narrative was found on an Akkadian cuneiform table a Semitic translation. But the goddess Araru appears as creator. It describes a time before the sky and earth existed…
  27. ^ gC&pg=PA59&lpg=PA59&dq=goddess+Araru&source=bl&ots=7rdrxa9h34&sig=XuSMZ3pnx1gi68nQYixxNcP9jUM&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwiF1O31pIvVAhVJrxoKHbk0CJ0Q6AEIKjAC#v=onepage&q=goddess%20Araru&f=false Taboo Or Not Taboo: Sexuality and Family in the Hebrew Bible By Ilona Nemesnyik Rashkow, E. A. Speiser claims that Eve's title "Mother of all living" was the title of the goddess Araru whose whose priestess initiates the savage Enkidu sexually in the Epic of Gilgamesh and makes him "wise… like a god"
  28. ^ Legends of the Sumiro-Accadians of Chaldea (Continued). Alice Bodington, the goddess Araru, (the Bohu of Chaldean legend the Bohu of Genesis 1/2) "made the seed of mankind ...That deciphered by George Smith. New Version of Creation story. Paper read by Mr. T.G. Pinches, of the British Museum, at the International Oriental Congress.
  29. ^ The Goddess Guide: Exploring the Attributes and Correspondences By Brandi Auset, Ararat: Creation goddess of Turkey. Known throughout Turkey and Armenia, Ararat is embodied as the famous Mount Ararat, the land of mountains where the gods live. She is an earth goddess, creating life from her bones and sustaining it throughout all time.
  30. ^ Armenian Folklore Bibliography By Anne M. Avakian, USome scholars consider Ararat (Urartu) the precursor of Armenia.
  31. ^ Goddesses, Gimbutas and New Age archaeology. Lynn Meskell ,