האלפבית הלטיני של גאי
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
האלפבית הלטיני של גאי, הידוע גם כאלפבית הקרואטי (בסרבו-קרואטית:אבצדה = abeceda, לטיניצה latinica או גאיצה = gajica) הוא צורה של האלפבית הלטיני המשמש את השפה הסרבו-קרואטית, כולל בגרסאות שלה קרואטית וסרבית (במקרה האחרון - מקביל לאלפבית הקירילי המכונה "ווּקוביצה"), ובאלו הקרויות בוסנית ומונטנגרית. האלפבית הזה הוא התאמה של האלפבית הלטיני שהומצא בשנת 1835 על ידי הבלשן הקרואטי ליודביט גאי והוא מבוסס על האלפבית הלטיני הצ'כי מיסודו של יאן הוס. משמו של גאי בא הכינוי שלו "גאיצה". בגרסה מעט מצומצמת האלפבית של גאי משמש גם את השפה הסלובנית. במונטנגרו נהוגה גרסה מורחבת במקצת. גרסה נוספת ומותאמת קיימת לצורכי כתיבה באותיות לטיניות של השפה המקדונית. האלפבית של גאי נמצא בשימוש באופן רשמי בקרואטיה, סרביה, מונטנגרו ובבוסניה והרצגובינה.
האלפבית הלטיני של גאי אינו כולל את האותיות הלטיניות q,w,x,y. הוא מורכב מ-30 אותיות, המופיעות כאותיות גדולות וכן קטנות. הן מסמנות 25 עיצורים ו-5 תנועות. האלף בית הזה כולל 5 אותיות דיאקריטיות, הנושאות סימנים דיאקריטיים, č, ć, đ, š, ž ו 3 דיגרפים dž lj nj.
| אותיות גדולות | |||||||||||||||||||||||||||||
| A | B | C | Č | Ć | D | Dž | Đ | E | F | G | H | I | J | K | L | Lj | M | N | Nj | O | P | R | S | Š | T | U | V | Z | Ž |
| אותיות קטנות | |||||||||||||||||||||||||||||
| a | b | c | č | ć | d | dž | đ | e | f | g | h | i | j | k | l | lj | m | n | nj | o | p | r | s | š | t | u | v | z | ž |
| IPA Value | |||||||||||||||||||||||||||||
| /a/ | /b/ | /ts/ | /tʃ/ | /tɕ/ | /d/ | /dʒ/ | /dʑ/ | /e/ | /f/ | /ɡ/ | /x/ | /i/ | /j/ | /k/ | /l/ | /ʎ/ | /m/ | /n/ | /ɲ/ | /o/ | /p/ | /r/ | /s/ | /ʃ/ | /t/ | /u/ | /v/ | /z/ | /ʒ/ |
הקבלה בין האלפבית של גאי והאלפבית הקירילי הסרבי - ווקוביצה
| אות | צליל | תעתיק | ווקוביצה |
|---|---|---|---|
| A a | [a] | קמץ גדול או פתח (đa→ג'א או גׇ'ה, lja→לְיׇא או לְיׇה, nja→נְיׇא או נְיׇה, ja→[י]יא) | А а |
| B b | [b] | בּ | Б б |
| C c | [ʦ] | צ | Ц ц |
| Č č | [ʧ] | צ' אחורי יותר | Ч ч |
| Ć ć | [ʨ] | צ' | Ћ ћ |
| D d | [d] | ד | Д д |
| Dž dž | [ʤ] | ג' אחורי יותר, חזק | Џ џ |
| Ð đ | [ʥ] | ג' רך (đa→גׇ'א או גֵ'א, đe→גֶ', đi→גִ'י, đo→ג'וׂ, đu→ג'וּ) | Ђ ђ |
| E e | [e] | סגול יותר פתוח (בהתחלה ואחרי תנועות), סגול (אחרי עיצורים) | Е е |
| F f | [f] | פ | Ф ф |
| G g | [g] | ג | Г г |
| H h | [x] | ח קל (בין ח ל-ה) | Х х |
| I i | [i] | חיריק | И и |
| J j | [j] | י ja→יאׇ או יׇה, je→יֶה, ji→ייִ jo→יוׂ, ju→יוּ; | Ј ј |
| K k | [k] | ק | К к |
| L l | [l] | ל | Л л |
| Lj lj | [λ] | לְי (lja→לְיׇה או לְיׇא, lje→לְיֶה, lji→לִי, ljo→ליוׂ, lju→ליוּ) | Љ љ |
| M m | [m] | מ | М м |
| N n | [n] | נ | Н н |
| Nj nj | [ɲ] | נְי (nja→נְיׇא או נְיׇה, nje→נְיֶה, nji→ני, njo→ניוׂ, nju→ניוּ) | Њ њ |
| O o | [o] | חולם | О о |
| P p | [p] | פּ | П п |
| R r | [r] | ר | Р р |
| S s | [s] | ס | С с |
| Š š | [ʃ] | ש | Ш ш |
| T t | [t] | ט | Т т |
| U u | [u] | שורוק | У у |
| V v | [v] | וו או ב | В в |
| Z z | [z] | ז | З з |
| Ž ž | [ʒ] | ז' | Ж ж |
האותיות Q, X, Y, W אינן כלולות באלפבית, אולם, על אף הטהרנות הלשונית המסורתית הקרואטית, לעיתים קרובות ניתן למצוא אותן במילים ממקור זר:Queen, Bordeaux, New York בגרסתו המקורית האלפבית של גאי כלל את הדיגרף dj הוחלף מאוחר יותר ב- đ על ידי הבלשן הסרבי ג'ורו דניצ'יץ'.
לאותיות אין שמות והעיצורים נהגים כפי שהם כשנדרש איות מפורט או עם שוא נע קצר אחרים. אם נדרשת יותר בהירות הם מכונים לפי המנהג בגרמני: a, be, ce, če, će, de, dže, đe, e, ef, ge, ha, i, je, ka, el, elj, em, en, enj, o, pe, er, es, eš, te, u, ve, ze, že. במתמטיקה j מכונה "יוט" כמו בגרמנית. האותיות החסרות מכונות כדלקמן:q - קּו או קיוּ, w - דובלווה או דופלו וֶה (dublve או duplo ve), x מכונה "איקס" (iks), ו- y - מכונה "איפסילון" (ipsilon)
אמנם האותיות (š⟩, ⟨ž⟩, ⟨č⟩ ) ו (dž) מייצגות את הצלילים [ʂ], [ʐ], [tʂ] ו-[dʐ] אבל תכופות מתועתקות כ- /ʃ/, /ʒ/, /tʃ/ ו- /dʒ/.
המעמד הרשמי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ל"גאיצה" היה מעמד של כתיב רשמי בממלכת יוגוסלביה, הרפובליקה הפדרלית העממית יוגוסלביה, ברפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית יוגוסלביה, ברפובליקה הסוציאליסטית יוגוסלביה או של סרביה ומונטנגרו. לעומת זאת החוקת סרביה משנת 2006 צוין שרק האלפבית הסרבי הקירילי הוא האלפבית הרשמי.
דיגרפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיגרפים dž lj nj נחשבים לאותיות יחידות לכל דבר. במילונים מוקדש להם פרקים נפרדים.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרואטים השתמשו בכתב הלטיני גם קודם לכן אבל כמה מהצלילים האופייניים לשפה לא סומנו באופן אחיד. לעיתים קרובות היו בשימוש גרסאות של האלפבית ההונגרי. הראשונים שהקדישו מאמצים לתאם את האלפבית הלטיני לשפה הקרואטית היו בשנת 1639 ריימונד ג'אמניץ.(Đamanjić), איגניאט ג'ורג'ביץ' ופאבאו ריטר ויטזוביץ'. ליודביט גאי עיצב את האלפבית הלטיני הקרואטי לפי הדגם הצ'כי ופחות - הפולני. הוא המציא את האותיות הדיגפים lj nj dž. בשנת 1830 הוא פרסם בבודה את הספר Kratka osnova horvatsko-slavenskog pravopisanja (קיצור היסודות של האורתוגרפיה הקרואטית - סלבונית) שהיה ספר האורתוגרפיה הקרואטית הראשון. גאי לקח דוגמה מפאבאו ריטר ויטזוביץ' ומהאלפבית הצ'כי, כשייצג כל צליל בשפה על ידי אות אחת מן האלפבית הלטיני. האלפבית שלו תאם את האלפבית הסרבי הקירילי שגרסת הסטנדרט שלו נקבעה על ברפורמה של ווק קרג'יץ' שנים אחדות לפני כן.
ג'ורו דאניצ'יץ' הציע בספרו -Rječnik hrvatskoga ili srpskoga jezika "המילון של השפה הקרואטית או השפה הסרבית", שפורסם בשנת 1880 שהדיגרפים של גאי ⟨dž⟩, ⟨dj⟩, ⟨lj⟩ ⟨nj⟩ יוחלפו על ידי אותיות יחידות:: ⟨ģ⟩, ⟨đ⟩, ⟨ļ⟩ ו- ⟨ń⟩ . בסופו של דבר הגרסה החדשה של האלפבית מיסודו של גאי אימצה מתוך אלה רק את האות ⟨đ⟩ במקום dj.
האלפבית של גאי בשפה הסלובנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנות ה-1840 הלכו והשתמשו באלפבית של גאי גם בשפה הסלובנית. תחילה מחברים סלובנים, כמו סטאנקו וראז, שראו בסלובנית וריאנט של השפה הסרבו-קרואטית. גישה זו לא הייתה מקובלת על רוב הכותבים בסלובנית. ב-1845 חלה פריצת דרך כשהמנהיג השמרני הסלובני יאנז בלייוויס התחיל להשתמש באלפבית של גאי ("גאיצה") בעיתון שלו - Kmetijske in rokodelske novice (ידיעות בתחום החקלאות והמלאכות) שמשך קהל גדול של קוראים. בסביבות 1850 הפך האלפבית של גאי לאלפבית הרשמי של השפה הסלובנית. הוא החליף שיטות כתיב ששימשו את תושבי הארצות הסלובניות החל משנות ה-1830: זו של אדם בוחוריץ' - הקרויה "בוחוריצ'יצה" (bohoričica) ואלו שהוצעו על ידי פטאר דאינקו ("דאינצ'יצה" dajnčica) ועל ידי פרנץ שרפין מטלקו ("מטלצ'יצה" metelčica)
- הגרסה הסלובנית של האלפבית של גאי שונה בכמה היבטים מזו הסרבו-קרואטית. באלפבית הסלובני חסרות האותיות đ ו-ć מכיוון שצלילים מיוחדים אלה אינם קיימים בסלובנית. שמות סרבים וקרואטים המתיימים באות ć נכתבים בסלובנית כמו במקור הקרואטי או הסרבי, למשל:
Slobodan Milošević, Zoran Đinđić . לעומת זאת שמות סלובנים המסתימים בצליל ץ' נכתבים בעזרת האות Zlatko Zahovič : č , Mile Ačimovič .
- הדיגרפים lj - nj אינם נחשבים לאותיות יחידות אלא נחשבים לצמדי אותיות נפרדות. (ראו המילה polje =שדה)
- גם dž נחשב לצמד אותיות בשימוש במילים שאולות משפות זרות.
האלפבית של גאי והשפה המקדונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגרסה המקדונית של האלפבית הלטיני של גאי המשמשת ל"רומניזציה" של הכתיב המקדוני היא שונה במקצת מהגרסה הסרבו-קרואטית. אינה משתמשת ב אותיות ć ו- đ אלא בצורות ḱ ǵ. שאר האותיות הלטיניות תואמות את האותיות הקיריליות. המקדונית משתמשת גם באות dz שאינה קיימת במלאי הפונמי של הסרבו-קרואטית.
השוואה לאלפבית של השפות הסלאביות המערביות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם בשפות הסלאביות המערביות האלפבית מבוסס על האלפבית הלטיני. באלף בית של גאי האותיות Š, Ž ו- Č הן כמו באלפבית של השפות צ'כית וסלובקית. Ć קיים באלפבית הפולני. כמו כן הדיגרף dž קיים גם בסלובקית ובפולנית כתוב dż. הצליל ח מסומן באלפבית של גאי על ידי האות H h, בעוד שבשפות הסלאביות המערביות משתמשים בצמד ch. האות l L מסמנת באלף בית של גאי את ה"ל" הקשה (לעומת Ł ł הפולניות) הצלילים הרכים לְי- ונְי- משתמשי בדיגרף הכולל את האות j, להבדיל מהשפות הסלאביות המערביות ומ"ווקוביצה", שבהן משתמשים בשתי אותיות נפרדות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
N. Stančić:Grafija i ideologija: hrvatski narod, hrvatski jezik i hrvatska latinica Ljudevita Gaja 1830. i 1835. godine
