האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות
Do Androids Dream of Electric Sheep?
DO ANDROIDS.jpg
מידע כללי
מאת פיליפ ק. דיק
שפת המקור אנגלית
סוגה מדע בדיוני
הוצאה
הוצאה Doubleday
שנת הוצאה 1968
הוצאה בעברית כתר
שנת הוצאה בעברית 1995
הוצאה מחודשת 2014
תרגום לעברית עמנואל לוטם
פרסים 100 ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה הטובים ביותר של רשת הרדיו הציבורית של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 230
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-2-85184-066-0
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות? שכותרתו נקראה מחדש כ-20 שנה לאחר הוצאתו המקורית בלייד ראנר: האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות? (בשפת מקור: Do Androids Dream of Electric Sheep?) הוא ספר מדע בדיוני דיסטופי מאת הסופר פיליפ ק. דיק שיצא לאור ב-1968. עלילת הספר מתרחשת בסן פרנסיסקו עתידנית ופוסט-אפוקליפטית, בה חיי בני האדם ניזוקו בשל מלחמה גרעינית. רוב בעלי החיים נכחדו או נמצאים בסכנת היכחדות בשל ההרעלה הקשה בכל רחבי כדור הארץ - כך שאחזקת בעל חיים נחשבת לסמל סטטוס. בני האדם בעלי הממון או הכישורים המתאימים נשלחים ליישוב מחדש של האנושות במאדים. כדי לסייע למתיישבים, החלו לייצר אנדרואידים (שמיוצרים תחת שם הדגם "נקסוס"), דמויי אדם המתפקדים כעבדים במושבות מחוץ לכדור הארץ. חלק מהאנדרואידים מנסים לעיתים לברוח מגורלם, ולהסתתר בכדור הארץ. לשם כך, ישנן יחידות לתפיסתם. הסיפור עוקב אחר לוכד אנדוראידים בשם ריק דקארד, וניסיונו לתפוס קבוצה של 6 אנדרואידים שהסתננו לכדור הארץ.
הספר שימש כבסיס לסרט הקאלט של רידלי סקוט מ-1982 בלייד ראנר ולסרט ההמשך שלו בלייד ראנר 2049 משנת -2017.

הרקע שבו הסיפור מתרחש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם של "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?" ישנה תורה הנקראת "תורת מרסר" או "מרסריזם". מרסריזם, מבוססת על הרעיון שאמפתיה היא התכונה הייחודית שמבדילה בין בני אדם לחיות. לשם כך, המאמינים שלו אמורים לחבור יחדיו באמצעות "קופסת אמפתיה" ולהרגיש את הרגשות והחוויות אחד של השני . בעת החיבור לקופסאות האמפתיה, המאמינים רואים את דמותו של מרסר כאדם מזוקן עם חלוק מלוכלך שמנסה לעלות על גבעה, בעוד כופרים זורקים עליו אבנים. זוהי מעין פלטפורמת מציאות מדומה, שניתן להתחבר אליה דרך "קופסאות אמפתיה". במידה והאבנים הנזרקות אל מרסר פוגעות, הצופה חש את הפגיעה ישירות על גופו, והן אף משאירות סימנים פיזיים עליו גם לאחר ההתנתקות מקופסת האמפתיה. התודעה של הצופה מתחברת לדמותו של מרסר, כך שהצופה שולט בתנועותיו של מרסר בזמן יידוי האבנים אליו. בזמן ההתחברות לקופסאות האמפתיה, הצופה מרגיש שהוא חלק ממשהו גדול. הוא מסוגל להרגיש את שאר האנשים שמחוברים לקופסאות האמפתיה שלהם. למרות שלא נאמר מפורשות שמרסר הוא אלוהים או דמות אלוהית - היחס אליו הוא של קדוש שאין לפקפק בו.
במקביל לצפייה האובססיבית במרסר, ישנו שדר טלוויזיוני בשם בסטר פרינדלי, שמוביל תוכנית אירוח בהגשתו שמראיינת סלבריטאים בשידורים רצופים של 24 שעות. במהלך עלילת היממה האחת של הספר, בסטר מבטיח לצופים הפתעה גדולה, ומוסיף רמזים שההפתעה קשורה איכשהו למרסריזם ומייסדה. שתי הדמויות מייצגות מאבק על התודעה של האנשים הצופים בהם, ומהווים מעין הקצנה לשליטת הטכנולוגיה ונציגיה באדם.
כמו כן, יש בעולם זה "אורגן רגשות", שניתן באמצעותו לשלוט ולכוון את הרגשות של המשתמש. אורגן זה נמצא לשירותו של האדם, ומסוגל להשפיע על תודעתו ותחושותיו מיידית. מגוון הרגשות שניתן לכוון באורגן לא מוגבלים רק ל"כעס" או "שמחה", אלא גם ל"חשק לראות טלוויזיה לא משנה מה מוקרן" או "כעס המכוון לנצח בוויכוח", כפי שדקארד ואשתו תוהים אם ללחוץ עליו בזמן שהם מתווכחים בבוקר.[1][2]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עוקב אחר יום אחד בחייהם של שני תושבי כדור הארץ - ריק דקארד וג'ון איזידור. דקארד הוא צייד גולגולות שמתפרנס מלכידה ו"הוצאה לפרישה" של אנדרואידים אשר ברחו ומנסים להטמע בסביבה שלהם כמשל היו בני אדם; ואילו איזידור, שנקרא בפי שותפו לעבודה "מיוחד", מילת גנאי לאנשים שנפגעו מהקרינה הקשה בכדור הארץ ויכולותיהם השכליות מוגבלות. בשל מוגבלותו, ואין ביכולתו של איזידור לבקש להצטרף ליישוב מחדש של המין האנושי בקולוניות מחוץ לכדור הארץ, והוא מתקשה להשתלב בחברה שנותרה בכדור הארץ. איזידור חיי חיים של בדידות בבניין דירות גדול וריק מאדם באזור נטוש. הוא מכור לתורת מרסר ולתוכנית טלוויזיה להמונים שבה שדרן מפורסם מראיין מפורסמים שונים.

בפתיחת הספר, ריק דקארד חושב על כך שהוא רוצה להרוויח מספיק כסף לקנות חיה אמיתית, כדי שיוכל להחליף את הכבשה החשמלית שברשותו ואולי להקל מעט מהדיכאון שהוא ואשתו אירן שרויים בו. דקארד מקבל על עצמו משימה מאתגרת מהמשטרה - לתפוס ולהוציא ל"פרישה מוקדמת" 6 אנדרואידים מסוג חדיש בשם "נקסוס 6" שיכולת החיקוי שלהם את בני אדם גבוהה מהרגיל. האנדרואידים ברחו ממושבת מאדים לעבר כדור הארץ ונחשבים אלימים ומסוכנים מאד. דקארד מבקר ב"תאגיד רוזן" שמייצר את האנדרואידים הללו, ומעביר מבחן אמפתיה בשם "ויגט־קאמף" שמטרתו לזהות האם מדובר באנדרואיד או אדם, ליורשת התאגיד, רייצ'ל רוזן. דקארד מגלה באופן בלתי נמנע, שרייצ'ל היא למעשה העתק - אנדרואיד מסוג נקסוס 6 בעצמה, שככל הנראה הייתה אמורה להכשיל אותו ואת המבחן שלו. אחרי שהוא יודע שהמבחן שלו תקף, הוא יכול לצאת לדרכו לחפש את האנדרואידים הבורחים.

דקארד נפגש עם שותף מהמשטרה הסובייטית שמשלב איתו כוחות בתפיסת האנדרואידים. במהלך הנסיעה שלהם יחד דקארד מסיק שהשוטר הסובייטי הוא למעשה אחד מהאנדרואידים הבורחים. דקארד הורג אותו ולאחר מחפש את המטרה הבאה שלו, זמרת האופרה לובה לופט, שדקארד חושד בה בהיותה אנדרואידית. אולם עם ניסונו לעצרה, לופט הופכת את הקערה על פיה ומאשימה את דקארד עצמו בכך שהוא אנדרואיד שבא להטריד אותה וקוראת למשטרה. שוטרים מגיעים למקום, ואוספים אותו לתחנת משטרה בצד הנגדי של העיר. תחנת משטרה שדקארד אף פעם לא ראה - מה שמערער את תפיסתו של דקארד על עצמו, וגורם לו לתהות על מהותו של "האמיתי" "האנושי" ו"המדומה". הוא מנסה לקבוע האם זה אפשרי שהוא בעצמו אנדרואיד, ומסיק שאין לו את היכולת להסיק את זה בעצמו.

דקארד מובל למנהל התחנה, גרלנד, שמזמין את צייד הגולגולות שלו ראש, כדי לקבוע האם דקארד הוא אנדרואיד או אדם. בזמן שראש מביא את הציוד, גרלנד מתוודה בפני דקארד שכל התחנה היא זיוף אחד גדול ומאוכלסת בידי אנדרואידים שברחו. בזמן הווידוי, ראש חוזר ומבין שגרלנד הוא אנדרואיד ולפיכך יורה לגרלנד בעורף. דקארד וראש נמלטים מהתחנה, ביחד הם תופסים את זמרת האופרה לופט, וראש מוציא אותה להורג ללא היסוס. דקארד אז מבצע את מבחן האמפתיה על עצמו ועל ראש והמבחן מאשר ששניהם בני אדם, אם כי מסתבר שלדקארד יש אמפתיה גבוהה לאנדרואידים.

נותרו רק עוד 3 אנדרואידים מסוג נקסוס 6 חופשיים. אחת מהן, פריס סטרטון, עוברת להתיישב בבניין דירות נטוש שהדייר היחיד שלו הוא ג'ון ר. איזידור, אדם פגוע ומוגבל שכלית שמוגדר כ"מיוחד". איזידור הבודד, מנסה לנצל את ההזדמנות כדי ליצור חברות עם פריס. פריס נוהגת באדישות מסויגת כלפיו. שני האנדרואידים הנותרים, רוי ואירמגרד בטי, מגיעים לדירה של פריס ומצטרפים אליה - וביחד הם מתכננים את הדרך שלהם לשרוד יחדיו. במקביל להתרחשות זו, דקארד קונה עז אמיתית לאשתו, בזמן שהוא מקבל רמז חדש לגבי הימצאותה האפשרית של פריס סטרנטון. דקארד אז מתקשר לרייצ'ל, בשביל שתייעץ לו כיצד לפעול. רייצ'ל מסבירה לו שפריס והיא עשויות מאותו דגם, כך שכשדקארד יירה בפריס, הוא יירה באנדרואידית שנראית בדיוק כמו רייצ'ל. השניים נפגשים, ורייצ'ל מפתה את דקארד לקיים יחסי מין, במהלכם הם מתוודים על אהבתם זה לזו. אולם, רייצ'ל מתוודה בפני דקארד שהיא שכבה בעבר עם ציידי גולגולות, כיוון שכך היא מתוכנתת, על מנת להסיט אותם ממטרתם. דקארד מאיים להרוג אותה ואז עוזב את הדירה.

בבניין הדירות של איזידור, שלושת האנדרואידים מתיידדים איתו, וצופים יחדיו בתוכנית אירוח פופולרית, שנותנת הוכחות לכך שתורת מרסר היא זיוף. במהלך הדיון שמתפתח בדירה, דקארד מגיע וחש במעין חזיון של מרסר מופיע בפניו ובפני איזידור. האנדרואידים תוקפים את דקארד, מה שמאפשר לו לירות בחזרה מבלי להעביר אותם במבחן האמפתיה. איזידור שבור ממות חבריו, ודקארד מקבל פרס כספי גבוה על שיא תפיסת אנדרואידים מסוג נקסוס 6 ביום אחד. כשדקארד חוזר הביתה, הוא מגלה את אשתו אירן בוכה לאחר שרייצ'ל הגיעה לביתם והרגה את העז האמיתית שדקארד קנה מוקדם יותר.

דקארד הולך לאזור נטוש ולא מיושב. הוא עולה על גבעה כשאבן פוגעת בראשו, והוא מבין שהחוויה הזו דומה באופן חשוד לחוויית המרטיריות של מרסר. דקארד ממהר בחזרה למכוניתו ומועד על קרפדה, בעל חיים שנחשב נכחד ונמנה עם בעלי החיים הקדושים לתורת מרסר. מאושר מתגליתו, דקארד חוזר הביתה להראות את הקרפדה לאירן, שמגלה במהירות שהקרפדה היא למעשה רובוט. אף על פי שהוא נעצב, דקארד מצהיר שהוא מעדיף לדעת את האמת ומציין כי "לדברים החשמליים יש את החיים שלהם גם, זניחים וחסרי ערך ככל שהם יהיו".

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – בלייד ראנר, בלייד ראנר 2049

ב-1982 המפטון פנצ'ר ודייוויד פיפלס כתבו עיבוד קולנועי רופף שהפך לסרט בלייד ראנר, שמציג חלק מהדמויות של הספר. הסרט בוים על ידי רידלי סקוט. בעקבות ההצלחה של הסרט בקרב הקהל הרחב, התווספה לכותרת הספר במהדורות הבאות הכותרת "בלייד ראנר: האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?", אף על פי שהמושג מעולם לא היה בשימוש בספר עצמו.

תסכית רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלך תוכנית של ערוץ הרדיו BBC RADIO 4 בשם "חזיונות מסוכנים", הופק משדר בן שני חלקים של הספר. המשדר הופק ובוים בידי סשה יווטשנקו, והתבסס על עיבודו של ג'ונתן הולוויי. במשדר כיכבו ג'יימס פיורפוי בתור ריק דקארד וג'סיקה ריין בתפקיד של רייצ'ל רוזן. התסכית שודר במקור ביום ראשון ב-15 וב-22 ביוני 2014.[3]

המשכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה ספרים נכתבו על מנת לשלב את קווי העלילה שהוצגו הן בספר והן בסרט:

  1. בלייד ראנר 2: קצה האנושיות (1995) - Blade Runner 2: The Edge of Human
  2. בלייד ראנר 3: לילה חליפי (1996) - Blade Runner 3: Replicant Night
  3. בלייד ראנר 4: עינו של טלון (2000) - Blade Runner 4: Eye and Talon

אלו הם המשכים רשמיים ומאושרים שנכתבו על ידי חברו של דיק וסופר מוכר בזכות עצמו בתחום הסטימפאנק, ק. וו. ג'טר. הספרים עוקבים אחר המשך סיפורו של ריק דקארד ומנסים לגשר על הפערים העלילתיים בין הספר והסרט. הביקורות על הספרים ברובן אינן אוהדות, ובעיקר מצביעות על חוסר המקוריות, וההעדפה הברורה של ג'טר את הגרסה הקולנועית על פני הגרסה המקורית של דיק.[4][5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Benesch, Klaus (1999). "Technology, Art, and the Cybernetic Body: The Cyborg As Cultural Other in Fritz Lang's Metropolis and Philip K. Dick's Do Androids Dream of Electric Sheep". Amerikastudien/American Studies 44 (3): 379–392. JSTOR 41157479. 
  • Butler, Andrew M. (1991). "Reality versus Transience: An Examination of Philip K. Dick's Do Androids Dream of Electric Sheep? and Ridley Scott's Blade Runner". in Merrifield, Jeff. Philip K. Dick: A Celebration (Programme Book). Epping Forest College, Loughton: Connections. 
  • Gallo, Domenico (2002). "Avvampando gli angeli caddero: Blade Runner, Philip K. Dick e il cyberpunk". in Bertetti; Scolari. Lo sguardo degli angeli: Intorno e oltre Blade Runner (באיטלקית). Torino: Testo & Immagine. עמ' 206–218. ISBN 88-8382-075-4. 
  • Galvan, Jill (1997). "Entering the Posthuman Collective in Philip K. Dick's Do Androids Dream of Electric Sheep?". Science-Fiction Studies 24 (3): 413–429. JSTOR 4240644. 
  • McCarthy, Patrick A. (1999–2000). "Do Androids Dream of Magic Flutes?". Paradoxa 5 (13-14): 344–352. 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Al Jarry/Wilbur Mercer - Character Analysis מתוך אתר litcharts.com ניתוח דמותו של וילבור מרסר (באנגלית)
  2. ^ Struggle between Mercer and Buster Friendly מתוך אתר dadoes.wikia.com ניתוח המאבק בין וילבור מרסר לבסטר פרינדלי (באנגלית)
  3. ^ Episode 1: Do Androids Dream of Electric Sheep? באתר הBBC
  4. ^ Micheal Giltz,‏Blade Runner 2: The Edge of Human, ביקורת על הספר מעיתון אנטרטיינמנט ויקלי מה-17 בנובמבר 1995
  5. ^ I Read the Blade Runner Sequel Novel, So You Don’t Have To סקירה של הספר השני, נסיבות כתיבתו והבעיות שעולות ממנו מתוך אתר Neon Dystopia, ה-18 בנובמבר 2017