האם הצעירה (חריט דאו)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
חריט דאו  |
| תאריך יצירה |
1658 |
| טכניקה וחומרים |
לוח עץ, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
55.5 ס"מ |
| גובה |
73.7 ס"מ |
| נתונים על היצירה | |
| מספר יצירה |
32 (מאוריצהאוס) |
| מיקום | מאוריצהאוס |
  | |
האם הצעירה הוא ציור שמן מאת האמן ההולנדי חריט דאו, משנת 1658. חתימתו של האמן מופיעה בעדינות בחלון הוויטראז’, בציון GDOV.1658. יצירת ז’אנר זו נמנית עם אוסף מוזיאון המאוריצהאוס שבהאג מאז שנת 1822.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כדי לפייס את מלך אנגליה צ'ארלס השני, אשר זה עתה עלה לשלטון, העניקו המדינות הכלליות של הרפובליקה ההולנדית ומדינות הולנד ומערב פריזלנד מספר רב של מתנות, ובהן כ־25 ציורים. "האם הצעירה" נמנה עם "המתנה ההולנדית" .
נושא הציור עשוי להתפרש כרמז למרי הנרייטה, אחותו של המלך ואלמנתו של הסטאדהאודר וילם השני, נסיך אורנז'. היא נדרשה לשמור על האינטרסים של בנה בנסיבות פוליטיות מורכבות. צ'ארלס השני התרשם מאוד מיצירתו של דאו וניסה להביא את האמן לאנגליה, אולם דאו לא נענה להזמנתו.
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף שדאו היה תלמידו של רמברנדט, הוא לא אימץ את סגנון ציורו. דאו פיתח טכניקה מעודנת ומלוטשת, שאפשרה לו ליצור ציורים מפורטים ביותר ברמת דיוק יוצאת דופן. משום כך, ציורי ז’אנר ריאליסטיים וקפדניים מהווים את סימן ההיכר של אסכולת ה"פיינסחילדר" (Fijnschilder) מליידן, שדאו נחשב למנהיגה.
ביצירה מתוארת אישה צעירה היושבת סמוך לחלון ועוסקת במלאכת תפירה. היא מרימה את מבטה מעבודתה ופונה אל הצופה. לצדה תינוקה, השוכב בעריסה קלועה מנצרים, המטופל בידי משרתת.
בחלל הפנים, המואר באור השמש החודר מבעד לחלון, נראים חפצים רבים ומפורטים בקפידה. סמוך לחלון מוצב טבע דומם קטן: סל ובו פגר של ארנבת, ולצדו קנקן פח שנפל. בפינה הימנית התחתונה מציג האמן חפצים נוספים, הערוכים לכאורה באי־סדר: פנס שהתהפך, מטאטא, צרור גזרים, דג המונח על צלחת וציפור מתה. ברקע נראים במעומעם שני אנשים לצד אש לוחשת.
יצירות הז’אנר מן המאה ה־17 רוויות לעיתים קרובות בסמליות, אף כי משמעותה אינה תמיד ברורה לצופה בן זמננו. כך למשל, מלאכת היד של האם הצעירה מסמלת מידה טובה וצניעות, וכמוה גם ההדום המכוסה כליל בשולי שמלתה. על העמוד שמאחורי האישה נראה קופידון, כרמז לאהבה (הזוגית) שממנה נולד התינוק. על אותו עמוד תלויים גם גלימתו וחרבו של הבעל. הנעל המונחת על הרצפה וכלוב הציפור שעל העמוד נחשבים אף הם לסמלים ארוטיים.
במקומות שונים בחלל הפנים צייר דאו וילונות תלויים, אשר יחד עם הנוף הנשקף מבעד לחלון מעניקים לציור תחושת עומק ומרחב.
היסטוריית בעלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהציור הוצג במשך עשרות שנים באחד מארמונות המלוכה באנגליה, השיב הסטאדהאודר ויליאם השלישי מאוראנז' את היצירה להולנד. שם הוצבה בארמון הט לו, כיצירה מקבילה לשירת ההלל של שמעון מאת רמברנדט.
לאחר תקופה של נדודים, הגיע הציור בשנת 1774 לגלריית וילם החמישי, נסיך אורנז' שבהאג. בתקופת נפוליאון הועבר היצירה למוזיאון הלובר. לאחר שהוחזר להולנד, הוצג תחילה בגלריית הנסיך וילם החמישי ולאחר מכן, מאז 1822, במוזיאון המוריצהאוס.
