הנס בלדונג

הנס בלדונג
Hans Baldung
	דיוקן עצמי
לידה	1 בינואר 1484; שוואביש גמונד, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	ספטמבר 1545 (בגיל 61); שטרסבורג, האימפריה הרומית הקדושה
שם לידה	Hans Baldung
לאום	גרמנים
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	רנסאנס גרמני
הושפע על ידי	אלברכט דירר
יצירות ידועות	אדם וחוה, The Three Ages of Man and Death, Eve, the Serpent and Death

הנס בלדונג גרין (בגרמנית: Hans Baldung Grien או Grün; בין 1470 ל-1490 – ספטמבר 1545) היה צייר גרמני מתקופת הרנסאנס ואחד מתלמידיו החשובים של אלברכט דירר. הוא פיתח סגנון ציור מובחן, מלא רגש והבעה ויצר במגוון תחומים, בהם ציור פורטרטים, תחריטי עץ, אריגים וקישוטי כנסיות.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בשוואביה שבגרמניה בתאריך שאינו ידוע במדויק למשפחת אינטלקטואלים. אביו היה עורך דין, דודו היה רופא וגם אחרים ממשפחתו המורחבת החזיקו במקצועות אקדמיים. את הכשרתו הבסיסית בציור רכש אצל אמן בשטרסבורג החל מ-1500 בערך.

הוא החל לעבוד כשוליה של דירר בנירנברג ב-1503, ושם קיבל את הכינוי "גרין" שהוצמד לשמו.

ב-1507 הגיע להאלה וביצע שם עבודות לקישוט כנסיית העיר שכללו את ציורי המזבח. ב-1509 חזר לשטרסבורג, היה לאזרח בעיר והחל להתפרנס מציור באופן עצמאי. ב-1510 נישא למרגרט הרלין, הצטרף לגילדה מקצועית, פתח בית מלאכה והחל לחתום על עבודותיו בראשי התיבות HBG (הנס בלדונג גרין). מ-1512 עבד במשך כארבע שנים על עיטורי המזבח בקתדרלת פרייבורג. ב-1533 התמנה לחבר מועצת העיר.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת עבודתו עסק בעיקר בקישוטי כנסיות, אך לאחר מכן עבר לביצוע עבודות שהוזמנו על ידי לקוחות פרטיים, דבר ששינה את סגנון יצירתו. הוא עבר מהתמקדות בציורי המדונה וקדושים אחרים לציור של סצנות מהמיתולוגיה וציורי דיוקנאות.

הוא חיבב את היופי העירום של הגוף האנושי, במיוחד נשי, עד ליצירת אווירה ארוטית בציורים אלו. בגרמניה של זמנו היה זה חידוש והעזה להציג ארוטיות כזו, כאשר הנשים אצלו הוצגו בדמות חוה, אלות שונות או מכשפות. עם זאת, ברבים מציורים אלה הוסיף גם מימד אפל בדמותו של המוות האורב בסופם של החיים. דמויות שלדים, מלאך המוות או זיקנה, יוצרות ניגוד ליופי הצעיר והמושך שבמרכז הציורים. ציורים שלו הם הראשונים שמשתמשים במוטיב שהתפתח בהמשך ונקרא "מוות והעלמה". כמו כן, יצר ציורים שמתארים את תהליך ההתבגרות וההזדקנות של האדם, בהם נראים נשים כשהן צעירות, בוגרות ומבוגרות.

נושא המכשפות העסיק אותו רבות. תופעת ציד מכשפות החלה להיות ממוסדת בתקופתו לאחר שהאפיפיור הוציא בולה בעניין^[1]. כתוצאה מכך, גירה הנושא את דמיונו והוא הרבה לצייר מכשפות כשהן בתנוחות מפתות ובעירום וכשהן עוסקות בפעולות המיוחסות להן באגדות כגון רקיחת שיקויים, מעוף על מטאטא, יחסים מיניים עם השטן או עם שדים וטקסי נשיקת הבושה.