האסופית (סדרת ספרים)
 | |
| מארז ספרי הסדרה באנגלית | |
| ספרי הסדרה | |
|
1. אן מהחווה הירוקה (1908) 2. אן מאבונלי (1909) 3. אן שרלי: הנערה מן האי (1915) 4. אן מבית עצי הצפצפה (1936) 5. בית החלומות של אן (1917) 6. אן מהעמק הירוק (1939) 7. עמק הקשת בענן (1919) 8. רילה מאינגלסייד (1921) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | לוסי מוד מונטגומרי |
| איורים | מאי אוסטין קלאוס, ויליאם אנתוני ג'ון קלאוס, ג'ורג' גיבס |
| שפת המקור | אנגלית קנדית |
| סוגה | קלאסיקה ספרותית |
| נושא | חייה של היתומה אן שירלי מילדות עד בגרות |
| מקום התרחשות |
 קנדה, אי הנסיך אדוארד, קינגספורט, סאמרסייד, נקיק סנט מארי, אינגלסייד |
| תקופת התרחשות | 1918-1876 |
| הוצאה | |
| הוצאה | L.C. Page & Co. |
| מקום הוצאה |
קנדה |
| תאריך הוצאה | 1908 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת כתר, הוצאת מ. ניומן, הוצאת קוראים, עוד. |
| תרגום | ישראל פישמן, עמיחי הדרי, דנית הדרי-סלומון, יעל רון-לרר, טלי נתיב עירוני, טליה דאי, מור רוזנפלד, אלאונורה לב, עוד. |
האסופית (באנגלית נקראת לפעמים Anne Of Green Gables Series אף כי אין לה שם רשמי בשפה זו) היא סדרת ספרים מאת הסופרת הקנדית לוסי מוד מונטגומרי. הסדרה שנכתבה בין השנים 1908 עד 1939 מתארת את קורות החיים של אן שרלי החל מהגעתה כיתומה לחווה הירוקה באבונלי ועד לבגרותה כרעיה ואם לשישה ילדים. הסדרה מונה 8 ספרים, שישה מהם תורגמו לעברית.
הספרים זכו לתפוצה בינלאומית רחבה, תורגמו לעשרות שפות ונמכרו בלמעלה מ-50 מיליון עותקים.[1] דמותה של אן שרלי נחשבת לאייקון תרבותי ולאחד הסמלים המזוהים ביותר עם קנדה בכלל, ועם אי הנסיך אדוארד בפרט; הפופולריות של הסדרה הפכה את האי למוקד תיירות ספרותית עולמי. לאורך המאה ה-20 וה-21 עובדה הסדרה למדיות שונות, הכוללות סרטי קולנוע, מחזות זמר וסדרות טלוויזיה.
ספרי הסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מספר בסדרה | שם | שנת יציאה | גילה של אן שרלי |
|---|---|---|---|
| 1 | אן מהחווה הירוקה | 1908 | 11–16[2] |
| 2 | אן מאבונלי | 1909 | 16–18[2] |
| 3 | אן שרלי: הנערה מן האי | 1915 | 18–22[2] |
| 4 | אן מבית עצי הצפצפה | 1936 | 22–25[2] |
| 5 | בית החלומות של אן | 1917 | 25–27[2] |
| 6 | אן מהעמק הירוק | 1939 | 34–40[2] |
| 7 | Rainbow Valley | 1919 | 41[2] |
| 8 | Rilla of Ingleside | 1921 | 49–53[2] |
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אן מהחווה הירוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיירה בדיונית בשם אבונלי באי הנסיך אדוארד שבקנדה חיים שני אחים בשם מרילה ומתיו קתברט. שניהם מטפלים בחוותם בעצמם, עד שהם נעשים מבוגרים ומחליטים לאמץ ילד בן 10–11 שיעזור להם בעבודת החווה. מתיו, שמגיע לתחנת "ברייט ריבר" לא מבחין בילד, אלא ילדה ג'ינג'ית פטפטנית בשם אן. מתיו נושא את הילדה הביתה בכרכרתו מתוך רחמים עליה, אף כי מרילה ביקשה באופן מפורש ילד. כשחוזרת אן הביתה מרילה מופתעת למראה עיניה, אך לאחר בירורים מחליטה להשאיר אותה בבית בסופו של דבר. במהלך הספר מכירה אן את אנשי אבונלי, כמו השכנה רייצ'ל לינד, התלמיד צ'ארלי סלון, חברתה דיאנה ברי שאיתה נושאת שבועת אמונים ואויבה גילברט בליית, שנתרה לו טינה לאחר שבמהלך השיעור קרא לה "ראש גזר". בגיל 16 אן מתקבלת למוסד לימודי גבוהה בשרלוטטאון, אך בעקבות מותו של מתיו קתברט והכסף המועט שלמרילה, מחליטה אן לוותר על מלגה שקיבלה ללימודים במכללה ומעניקה אותה לגילברט בליית במקום, שלו היא סולחת לראשונה לאחר שבהן סירבה לדבר איתו.
אן מאבונלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אן, שנשארת באבונלי עובדת כמורה בבית הספר המתחבבת על ידי תלמידה פול אירוויג שבעיירה כשלחווה הירוקה מגיעים שני יתומים נוספים, דיווי השובב ודורה המאופקת, ולאבונלי מגיע שכן זועף בשם מר הריסון. אן, גילברט בליית ודיאנה ברי מקימים את "האגודה לשיפור אבונלי" שתפקידה לייפות את העיירה. עקב מותו של בעלה של השכנה רייצ'ל לינד, לינד עוברת לגור בחווה הירוקה. מרילה מפצירה באן ללמוד בקולג' על מנת להשיג תואר ראשון במקום להמשיך ללמד בעיירה.
אן שירלי: הנערה מן האי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אן, גילברט בליית וצ'ארלי סלון עוזבים את אבונלי שלושתם ועוברים למכללת רדמונד שבעיר הבדיונית קינגספורט. אן מכירה ברדמונד את פריסיליה גראנט, סטלה מיינרד, פיליפה גורדון שהגיעה למכללה על מנת לעכב את תהליך הנישואים שלה. אן וכמה חברות מהמכללה יוצאות לחיפושים אחר הבית המתאים להם ונתקלים בבית ושמו "בית פאטי". במהלך הספר אן מקבלת הצעות נישואים שונות ומתאהבת בגבר בשם רוי גרנדר, אך לבסוף מחליטה לא להנשא לו אלא להנשא לגילברט בליית עוד שלוש שנים, לאחר שגילברת בלייט יסיים את לימודי הרפואה שלו ברדמונד.
אן מבית עצי הצפצפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשגילברט לומד במכללת רדמונד, אן עוברת לעיר סאמרסייד שבאי הנסיך אדוארד ומנהלת את תיכון סאמרסייד. אן מתגוררת בבית ששמו "בית עצי הצפצפה" עם שתי אלמנות קשישות, דודה קייט ודודה צ'אטי. בתחילת כהונתה בבית הספר, אן מתמודדת עם תלמידים שובבים, תלמידות עקשניות ותושבים שמבקרים את דרכי ניהול התיכון. בהדרגה היא מצליחה ליצור סדר ומסגרת לימודית, ליישב מחלוקות בין תלמידות ומורים ולרכוש את אמון הקהילה המקומית.
בית החלומות של אן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שלוש שנים מתחתנים אן וגילברט בבוסתן של החווה הירוקה באבונלי. לאחר החתונה, עוברים השניים לביתם החדש שנמצא ליד כפר נקיק סנט מארי שאותו אן מכנה "בית החלומות". אן וגילברט פוגשים את אנשי הכפר, בניהם קפטן ג'ים המבוגר, קורדיליה ברייאנט הדעתנית, ולזלי מור, שכלואה בנישואים לדיק מור, גבר שאיבד את זכרונו ואת אישיותו בתאונה בים והפך לילדותי ותלוי בה לחלוטין. אן יולדת בכפר את בתה הראשונה ג'ויס, אך לרוע המזל ג'ויס מתה רגע קצר לאחר מכן. לזלי מור פונה לסופר ושמו אוון פורד על מנת שיכתוב ספר על קורות חייו של קפטן ג'ים, מה שנעשה, ובסיום הספר עם מותו של קפטן ג'ים הספיק לקרוא את כולו.
אן מהעמק הירוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]אן וגילברט מגדלים את חמשת ילדיהם בביתם רחב הידיים בגלן סנט מרי, לצד סוזן בייקר המנהלת את משק הבית. הילדים – ג'ים, וולטר, נאן, די, ושירלי – חווים סדרה של הרפתקאות יום-יומיות הכוללות מפגשים עם חברים חדשים, פחדים מדומיינים, אכזבות חברתיות ורגעי התבגרות קטנים. במקביל, אן נאלצת להתמודד עם נוכחותה של דודה מריה, קרובת משפחה ביקורתית שמסרבת לעזוב את הבית ומעכירה את האווירה. במהלך הספר יולדת אן את ביתה השישית, לה היא קוראת רילה. הספר עוסק גם בחשש של אן שגילברט הפסיק לאהוב אותה, לאחר שהוא נראה מרוחק ושוכח את יום נישואיהם. המתח נפתר כאי-הבנה משעשעת, ואן מגלה שגילברט פשוט היה שקוע בעבודה קשה ובדאגה למטופלים.
Rainbow Valley (לא תורגם)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדי משפחת בליית משחקים יחד עם ילדיו של הכומר החדש והאלמן שהגיע לעיירה, ויחד הם מקימים חבורה שנפגשת בעמק הסמוך לביתם. הספר מתמקד בניסיונותיהם של הילדים "לגדל את עצמם" ולעזור לכומר למצוא אישה חדשה, תוך שהם נקלעים לשלל צרות משעשעות ומביכות. אן וגילברט משמשים כאן כדמויות רקע תומכות, בעוד שהעלילה מדגישה את התמימות והחופש של הילדות לפני בוא השינויים הגדולים.
Rilla of Ingleside (לא תורגם)
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, אן נאלצת להיפרד משלושת בניה שיוצאים לחזית והופכת ל"סלע איתן" עבור משפחתה בשיא החרדה והכאב. היא מנהלת את העורף באינגלסייד, תומכת בתהליך התבגרותה המהיר של בתה רילה, ומתמודדת בגבורה שקטה עם בשורות איוב המעות מאירופה. למרות המחיר האישי הכבד שהיא משלמת כשהיא מאבדת את בנה האהוב ביותר, אן מצליחה לשמור על רוחה ועל אחדות המשפחה עד לסיום המלחמה.
כתיבה והוצאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרי הסדרה לא נכתבו באופן כרונולוגי.[3]
אן מהחווה הירוקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסופרת הקנדית לוסי מוד מונטגומרי התנסתה בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 בכתיבת סיפורים קצרים, אך לא ארוכים. "תמיד שנאתי להתחיל לכתוב סיפורים ארוכים." היא כתבה ביומנה, "כל מטרתי הייתה להצליח לכתוב רומן... אבל איכשהו תמיד נדמה שזו הייתה משימה כל כך קשה שלא היה לי את האומץ להתחיל אותה." באביב 1905, כשדפדפה במחברת הכתיבה שלה וחיפשה רעיונות לסדרת סיפורים קצרים לעיתון בית הספר של יום ראשון, מצאה את הרשימה הישנה "זוג קשישים פונים לבית יתומים בשביל לאמץ ילד ובטעות נשלחת אליהם ילדה." מונטגומרי חשבה תחילה לכתוב על זה את סדרת הסיפורים לעיתון המתמקת בחייה של הילדה.[4]
"חשבתי שזה יוכל לעבוד, התחלתי ליצור פרקים, להמציא תקריות ו'לטפח' את גיבורת הסיפור. איכשהו גיבורת הסיפור הייתה דומה לי מאוד ומשכה אותי במידת מה. אישיותה הופיעה מולי וחשבתי שזה מעט חבל לבזבז את דמותה בסדרת סיפורים קצרים לעיתון."[4]
בעקבות כך מונטגומרי החליטה ליצור מאותו סיפור רומן, כשבמחברתה רישומים, דמויות ותרחישים אפשריים לעלילת הספר.[4]
מונטגומרי ביססה את דמותה של אן שירלי על עצמה. בעיירה קוונדיש שבאי הנסיך אדוארד, שבה גדלה לוסי מוד מונטגומרי, גר זוג חסר ילדים שגר בדיוק מול חוות Green Gables (בתרגום מילולי לעברית: גמלונים ירוקים). הזוג רצו לשכור שני ילדים שיעזרו להם בעבודתם בחווה ובמטלותיה, אך במקום שני ילדים, התבצעה טעות והובאו להם ילד וילדה. כדומה לעלילת הספר.[4]
כתיבת הספר החלה באביב 1905[5] וכללה 137 דפי הערות.[6] ב-15 באפריל 1907, הוצאת הספרים The L.C. Page & Company הציעה למונטגומרי שיפרסמו את כתב ידה.[4] בסופו של דבר יצא הספר לאור בשנת 1908.[7]
מספר עותקי הספר שנמכרו מוערך בכ-50 מיליון.[1]
ספרי המשך
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הצלחתה המסחרית של "אן מהחווה הירוקה", ביקש המו"ל מלוסי מוד מונטגומרי מיד לכתוב ספרי המשך כדי להפוך את דמותה של אן שרלי לפופולרית. הבקשה הועלתה כבר בשלב קבלת כתב היד של הספר הראשון, עוד לפני שנודעה ההצלחה הגדולה, והיוותה חלק ממדיניות ההוצאה לפתח "מותג" ספרותי סביב הדמות. מונטגומרי, שחוותה עד מהרה הצפה במכתבי מעריצים, נענתה ללחץ זה, אך יחסה לסדרה היה מורכב: ביומניה ובמכתביה הביעה חשש מפני תיוגה כסופרת של דמות אחת בלבד.[8][9]
בין השני 1909 עד 1939 חיברה מונטגומרי 7 המשכים ל"אן מהחווה הירוקה". "אן מאבונלי" משנת 1909,[10] "אן שירלי: הנערה מן האי" משנת 1915,[11] "אן מבית עצי הצפצפה" משנת 1936,[12] "בית החלומות של אן" משנת 1917,[13][14]"אן מהעמק הירוק" משנת 1939,[14] "Rainbow Valley" משנת 1919[14] ו"Rilla of ingelside" משנת 1921.[14]
בשל הסכם עם ההוצאה לאור, מונטגומרי הרוויחה רק 9 סנט על כל עותק שנמכר ב-1.50 דולר, כ-6% ממחיר העותק, בעוד סופרים אחרים בעלי חשיבות דומה קיבלו כ-10%-15% ממחיר עותק.[15] בשנת 1919, עקב תסכול מההוצאה, הסכימה מונטגומרי למכור את כל זכויותיה על ספרי הסדרה ללואי קוסות' פייג', ומונטגומרי קיבלה סכום זמני של כ-18,000 דולרים.[16] פייג' פרסם קובץ סיפורים בשם "Further Chronicles of Avonlea" תוך שימוש בטיוטות ישנות ללא אישור מונטגומרי, ועיכב תמלוגים המגיעים לה על ספרים אחרים, מה שהוביל למשפט בין מונטגומרי לבין המוציא לאור.[17] לאחר קרוב לעשור, מונטגומרי ניצחה וזכתה בפיצוי של כ-15,000 דולר, אך ציינה ביומניה כי ההוצאות המשפטיות והמתח הנפשי כמעט כילו את רווחיה.[18]
רשימת דמויות חלקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הופעות לאורך כל הסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אן שירלי בליית – גיבורת הסדרה, מתחילה כיתומה פטפטנית בת 11 המאומצת בטעות על ידי הזוג קתברט, חוה את מותו של מתיו קתברט בגיל צעיר, בעלת תואר ראשון במדעי הרוח במכללת רדמונד שבקינגספורט, בתקופה זו גרה עם חברותיה שבמכללה. נהיית במהלך הסדרה מורה ומנהלת תיכון. נשואה לגילברט בליית, חיה אתו תחילה בנקיק סנט מארי ולואחר מכן עוברת אתו לאינגלסייד, שם היא מולידה 6 ילדים, ג'ים, וולטר, נאן, די, שירלי ורילה, נהיית דמות תומכת כאם בספרים "עמק הקשת בענן" ו"רילה מאינגלסייד".
- גילברט בליית – פוגש בבית הספר באבונלי את אן, מסתכסך איתה אך בסתר מאוהב בה. במהלך הסדרה מלמד בבית ספר אבונלי, משיג שני תארים אקדמאים ברפואה, מתחתן עם אן, חי איתה בנקיק סנט מארי, ועובר לחיות איתה באינגלסייד.
אבונלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרילה קתברט – מאמצת את אן שרלי בהגעתה לבית היתומים, אחותה של מתיו קטברת, סובלת מעיוורון, מתה לפני אירועי הספר "Rilla of Ingelside".
- מתיו קתברט – מאמץ את אן שרלי בהגעתה לבית היתומים, אדיב, ביישן, מת באירועי הספר הראשון מהתקף לב.
- רייצ'ל לינד – השכנה של משפחת קתברט, אישה דעתנית ורכלנית. נוטה להתערב בענייני אחרים אך מחזיקה בלב טוב ובנאמנות עמוקה לחבריה. לאחר מות בעלה מתגוררת אצל משפחת קתברט.
- מר לינד – בעלה של רייצ'ל לינד, נפטר בספר "אן מאבונלי".
- דיאנה ברי – חברתה של אן שרלי, נשבעת איתה שבועת אמונים. נשואה במהלך הסדרה לפרד רייט.
- ג'יין אנדרוז – חברת ילדות של אן
- צ'ארלי סלון – תלמיד בבית הספר של אבונלי, מאוהב באן ומציע לה נישואים בספר "אן שירלי: הנערה מן האי" אך היא מסרבת.
- גברת ברי – אימה של דיאנה ברי, אישה מכובדת. מאשימה את אן בהשקיית דיאנה באלכוהול.
- דיווי קתברט – נשלח לבית קתברט לעבודה בחווה ועזרה למרילה, אמו המאמצת. שובב ותחמן.
- דורה קתברט – נשלחת לבית קתברט לעבודה בחווה ועזרה למרילה, אמו המאמצת. מאופקת וצייתנית.
- רובי גיליס – חברתה של אן, נפגשת הרבה בילדותה עם אן שירלי ודיאנה ברי. מתה בגיל צעיר בספר "אן שירלי: הנערה מן האי" בעקבות שחפת.
קינגספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פריסיליה גראנט, סטלה מיינרד, פיליפה גורדון – חברותיה של אן בתקופת הלימודים במכללת רדמונד, גרות איתה 3 שנים ב"בית פאטי".
- רוי גרנדר – תלמיד במכללת רדמונד בו אן מתאהבת.
בית עצי הצפצפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קייט מקאמבר – אחת משתי בעלות "בית עצי הצפצפה", הייתה מאורסת בעבר לקפיטן.
- שרלוט (צ'אטי) מקלין – בעלת "בית עצי הצפצפה" השנייה.
- ריבקה דיו – מנהלת את משק הבית.
- אליזבת גריונס – ילדה בודדה בת 8 המתגוררת על יד "בית עצי הצפצפה"
- גברת קמפבל – סבתה הקשוחה של אליזבת
- משפחת פרינגל – משפחה המארחת את אן בביתה בחלק מהספר "אן מבית עצי הצפצפה".
נקיק סנט מארי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מר ג'ים – ספן מבוגר, מעוניין שייכתב ספר על מסעותיו. בסוף הספר "בית החלומות של אן" מספיק לקרוא ספר כזה, הנכתב על ידי אוון פורד.
- קורדיליה ברייאנט – אישה דעתנית וכוחנית, לא מעוניינת בנישואים עם גבר.
- לזלי מור – אישה החווה דיכאון בשל בעלה שנפל מצוק ואיבד את דעתו.
- אוון פורד – סופר, מתנדב לכתוב ספר על מסעותיו של מר ג'ים.
אינגלסייד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סוזן בייקר – משרתת בית משפחת בליית שבאינגלסייד
- מריה בליית – דודתו של גילברט בליית. מבקרת בבית בליית ונוהגת ליצור בו דרמה
ילדי משפחת בליית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ים בליית – הבן הגדול של משפחת בליית. מתגייס לצבא הקנדי במלחמת העולם הראשונה.
- וולטר בליית – הבן השני במשפחת בליית, רגיש ואוהב שירה. בעת שירותו הצבאי במלחמת העולם הראשונה נהרג בקרב בצרפת.
- אן בליית – מכונה נאן בליית, אחותה התאומה של די בליית
- די בליית – אחותה התאומה של אן בליית
- שרלי בליית – הילד השני הקטן ביותר במשפחת בליית
- רילה בליית – הילדה הקטנה ביותר במשפחת בליית, דמות עיקרית בספר "Rilla og Ingleside".
השפעה תרבותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיכתה של העיירה קוונדיש מקהילה חקלאית מבודדת למוקד תיירות בינלאומי היא תוצאה ישירה של הפופולריות של סדרת הספרים "האסופית". לפני שפרסום הספר ב-1908, התיירות באזור הייתה מזערית והכלכלה המקומית התבססה כמעט באופן בלעדי על חקלאות ודיג.[19] בעקבות הצלחת היצירה, החל זרם של מבקרים אשר הוביל לשינוי עמוק ביישוב ולפיתוח ענף התיירות.[19] כיום, ענף התיירות מהווה חלק מרכזי בכלכלת אי הנסיך אדוארד, כאשר כ-43% מכלל המבקרים בפרובינציה מציינים את המורשת הספרותית של אן שרלי כגורם משפיע על החלטתם לבקר באי.[20]
_2_(8495497585).jpg)
מוקד המשיכה המרכזי באזור הוא אתר המורשת Green Gables Heritage Place, אשר הוקם רשמית בשנת 1937 עם רכישת החווה על ידי הממשלה הפדרלית והכללתה בשטחי הפארק הלאומי של אי הנסיך אדוארד.[21] האתר פועל כמוזיאון המושך בין 125,000 ל-200,000 מבקרים מדי שנה.[22] לצדו, פועל משנת 1972 מוזיאון "אן מהחווה הירוקה" בחוות משפחת קמפבל בפארק קורנר, אתר פרטי הממוקם בבית ששימש השראה לסופרת לוסי מוד מונטגומרי ובו מוצגים חפציה האישיים ופריטים היסטוריים ממשפחתה.[23]
פמיניזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבים רואים בסדרה אחת מהיצירות שפיתחו תפיסות חדשות לגבי מה אפשרי עבור נערות ונשים בקרב קהל הקוראים, והדגישו את חשיבותו בהצגת נערה שאפתנית, אינטליגנטית ועצמאית. במאמרים על הספר מודגשת ההשפעה שלו על תפיסות מגדריות בקרב קוראים צעירים, כלומר שהוא נותן “מודל שאף על פי תקופתי עדיין מעורר השראה בצעירות לחפש חינוך והגשמה.”[24] עם זאת, בשבועון "מקור ראשון" נטען שהספר הרביעי בסדרה, "אן מבית עצי הצפצפה" אינו מבטא פמיניזם, ונדמה כי אחרי שאן יודעת עם מי תתחתן, איננה נקלעת בעצמה להרבה חוויות וקושי אלא יותר עוזרת לסובבים אותה.[25]
יצירות ספרותיות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוסי מוד מונטגומרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]Chronicles of Avonlea – ספר זה הוא מקבץ של 12 סיפורים קצרים הפורסם ב-1912. סיפוריו העוסקים בתושבי הכפר אבונלי, אשר נכתבו ברובם כסיפורים עצמאיים למגזינים ועובדו על ידי מונטגומרי כדי להשתלב בעולמה של אן שרלי.[26]
Further Chronicles of Avonlea – ספר זה הוא מקבץ של 15 סיפורים קצרים הפורסם בשנת 1920 ומהווה מעין המשכון לספר "Chronicles of Avonlea". הספר פורסם ללא אישורה של מונטגומרי עצמה מה שהוביל למאבק משפטי ממושך.[27]
The Blythes Are Quoted – מקבץ סיפורים קצרים העוסקים במשפחת בלייט (אן גילברט וילדיהם). הספר נכתב לקראת סוף חייה של מונטגומרי בשנת 1942 אך פורסם רק בשנת 2009. לפעמים מוגדר כחלק מספרי "האסופית".[28]
עוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]Before Green Gables – פריקוול לסדרת ספרי האסופית שכתב באדג' ווילסון.[29]
האסופית - אן מהחווה הירוקה רומן גרפי – קומיקס המבוסס על עלילות הספר. נכתב ואויר על ידי מריה מרסדן וברנה תמלר.[30]
במדיות שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית העיבודים נעשו על הספר הראשון בסדרה.
.jpg)
בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1919 יצא לאקרנים סרט קולנוע בשם "Anne of Green Gables" המבוסס על הסרט הראשון בסדרה ובוים על ידי ויליאם דיימונד טיילור.[31]
בשנת 1934 יצא לאקרנים סרט באותו שם המבוסס גם כן על הספר הראשון בבימוי ג'ורג' ניקולס ג'.[32]
ב-1940 יצא סרט קולנוע בשם "Anne of Windy Poplars" המבוסס על עלילות הספר הרביעי בסדרה, "אן מבית עצי הצפצפה".[33]
בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1985 יצאה מיני סדרת טלוויזיה קנדית המבוססת על עלילות הספר "אן מהחווה הירוקה". בסרט מככבת מייגן פולווס כאן שרלי.[34] בעקבות הצלחת הסדרה, בשנת 1987 יצאה סדרת המשך בשם "Anne of Green Gables: The Sequel" המבוססת על הספר השני בסדרה, "אן מאבונלי".[35] בשנת 2000 יצאה עוד סדרת המשך בשם "Anne of Green Gables: The Continuing Story".[36]
בשנת 1979 יצאה סדרת אנימה המבוססת על הספר הראשון בשם "האסופית" (ביפנית: 赤毛のアン) בבימוי איסאו טקהאטה.[37]
בין השנים 2017 עד 2019 שודרה בקנדה ובנטפליקס סדרה בשם "אן עם הצמות" (באנגלית: "Anne with an E") המבוססת באופן רופף על הספר "האסופית".[38]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "האסופית" באתר Goodreads
- "האסופית" באתר עברית
- שירי לב-ארי, שובה של האסופית: אן שרלי חוזרת לכבוש את הלבבות, באתר וואלה, 16 בנובמבר 2016
- יהודה אטלס, יהודה אטלס על ספרי "האסופית", באתר הארץ, 5 ביוני 2012
- לאסוף את האסופית, אדמה – בית הוצאה לאור לחוכמה נשית מתחדשת
- קנדה: בעקבות האסופית, מסע אחר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 Hannah-Joy Stoltz, From Rejection to Bestseller: L. M. Montgomery’s Journey of Dedication and Discipline, lmmontgomeryliterarytour.com, 29 במרץ 2024
- 1 2 3 4 5 6 7 8 Anne of Green Gables, L. C. Page & Co., 1908, Anne of Green Gables
- ↑ Lucy Maud Montgomery | Anne of Green Gables, Avonlea, Poetry | Britannica
- 1 2 3 4 5 Agatha Krzewinski, ‘Ellen’ the Orphan that inspired Anne of Green Gables, Anne of Green Gables
- ↑ Chronology, L.M. Montgomery Online, 7 בספטמבר 2013
- ↑ Elizabeth R. Epperly, The Manuscript Montgomery Create, annemanuscript.ca
- ↑ Cathy Lowne, Anne of Green Gables, Britanica
- ↑ Anne of Avonlea (1909), L.M. Montgomery Online, 1 באוגוסט 2008
- ↑ The Author of ‘Anne of Green Gables’ Lived a Far Less Charmed Life Than Her Beloved Heroine, 2023
- ↑ Anne of Avonlea (1909) » L.M. Montgomery Online
- ↑ Anne of the Island (1915) » L.M. Montgomery Online
- ↑ Anne of Windy Poplars (1936) » L.M. Montgomery Online
- ↑ Anne's House of Dreams (Anne of Green Gables, #5) by L.M. Montgomery | Goodreads
- 1 2 3 4 Anne of Green Gables (1908) » L.M. Montgomery Online
- ↑ L. M. Montgomery, L.M. Montgomery Institute
- ↑ Andrew McIntosh, Cecily Devereux, Lucy Maud Montgomery, The Canadian Encyclopedia, 1 בינואר 2013
- ↑ [https://bclawreview.bc.edu/articles/1462/files/63c15027f2b55.pdf SPOUSAL INTEREST IN PROFESSIONAL DEGREES: SOLVING THE COMPENSATION DILEMM]
- ↑ MONTGOMERY, LUCY MAUD
- 1 2 Peter Glaser, Literary Pilgrimage – How Anne of Green Gables Transformed an Island Community, SCA
- ↑ Flow of tourists to island reflects allure of Anne of Green Gables, Desert News, 18 ביולי 2000
- ↑ A Brief History of Canada's National Parks, Canada
- ↑ L.M. Montgomery’s Cavendish National Historic Site of Canada Management Plan, 2023, Canada
- ↑ Seabreeze Consulting, The Anne of Green Gables Museum, Our History, The Anne of Green Gables Museum
- ↑ Fiona Ness, 'Anne of Green Gables': feminist icon for our times, Irish Indipendent, 11 במאי 2017
- ↑ בכל סרלואי, כשאן מאבונלי מאבדת את הקסם, בעיתון מקור ראשון, 5 בספטמבר 2022
- ↑ Chronicles of Avonlea by L. M. Montgomery | Project Gutenberg
- ↑ Further Chronicles of Avonlea by L. M. Montgomery | Project Gutenberg
- ↑ The Blythes Are Quoted » L.M. Montgomery Online
- ↑ Before Green Gables by Budge Wilson - review, The Guardian
- ↑ האסופית - אן מהחווה הירוקה רומן גרפי / מריה מרסדן - המגדלור ספרים ספרים
- ↑ Anne of Green Gables (1919) – IMDb
- ↑ Anne of Green Gables (1934) – IMDb
- ↑ Anne of Windy Poplars (1940) – IMDb
- ↑ Anne of Green Gables (TV Mini Series 1985) – IMDb
- ↑ Anne of Green Gables: The Sequel (TV Mini Series 1987) – IMDb
- ↑ Anne of Green Gables: The Continuing Story (TV Mini Series 2000) – IMDb
- ↑ Akage no An (TV Series 1979) – IMDb
- ↑ Anne with an E (TV Series 2017–2019) – IMDb
