האריה והעכבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איור של סיפור האריה והעכבר
איור האריה והעכבר מתוך הספר "סיפורי איזופוס לילדים"
פסל האריה הלכוד ברשת והעכבר לצידו, ברובע סכוונינגן בהאג

האריה והעכבר הוא אחד ממשלי איזופוס, מספר 146 באינדקס של פרי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרסה הראשונית של הסיפור, אריה מאיים על עכבר שהעיר אותו. העכבר מבקש את סליחתו ומציין את העובדה כי הוא אינו טרף ראוי ולא יעניק כל כבוד לאריה. האריה משתכנע ומשחרר את העכבר לחופשי. מאוחר יותר, האריה נתפס ברשת ציידים, העכבר שומע את שאגותיו ומגיע לשחרר אותו על ידי כרסום חבליו.

בגרסאות שונות של הסיפור, לאחר שהאריה משחרר את העכבר, הוא מבטיח להחזיר לו טובה, והאריה כל כך משועשע מהעניין ומשחרר את העכבר לחופשי. כשהעכבר שב ומקיים את הבטחתו מתחזק המסר של חשיבות החזרת הטובה וקיום הבטחה.

מוסר ההשכל של הסיפור הוא שרחמים מביאים בצידם שכר. ושאין להסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו. העכבר, על אף קטנותו, הצליח להציל את חייו של האריה הגדול והחזק, בתמורה לכך שהאריה חס על חייו. הסיפור גם מחזק את זה שלכל אחד יש תועלת, אתה לא יכול להיות קטן מדי מכדי להועיל, ולכל אחד יש את היתרונות שלו.

המשורר הסקוטי רוברט הנריסון (Robert Henryson) כתב גרסה שכלולה בספרי המעשיות שהוציא בשנת 1480 המרחיבה את הטיעון כי העכבר מייצג מספר נושאים העוסקים בדין, פוליטיקה וצדק. השיר מורכב מ-43 בתים בני שבע שורות. 12 הבתים הראשונים מתייחסים לפגישה עם איזופוס בחלום. וששת הבתים בסיומו מתארים את המוסריות בסיפור. המשל המורחב מופיע בבתים 13-36.

המשורר הצרפתי מהמאה ה-16 קלמאן מארו, מספר גרסה נוספת נרחבת של הסיפור שפורסמה לראשונה בספרו "Épitre à son ami Lyon Jamet" (מכתב לחברו ליון) בשנת 1534. זהו חיקוי של אגרות המשורר הלטיני הורטיוס, בהם פנה לחבריו לעיתים קרובות, תוך החלת תמות, בדומה למשלי איזופוס, למצבים שהם נתקלים בהם. במקרה הזה, המשורר מארו היה כלוא והוא מתחנן בפני חברו לעזור לו להשתחרר. ז'אן דה לה פונטן כלל גרסה תמציתית של הסיפור באגדותיו שיצאו בשנת 1668.

עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשל היה אהוב על אמנים ופסלים שהרבו להשתמש בו במגוון מדיומים[1]. הצייר הפלמי פרנס סינדרס (Frans Snyders) היה אחראי על לפחות שתי גרסאות. אחת מהן עברה תיקון לבקשתו של וינסטון צ'רצ'יל, כדי להדגיש את העכבר שהיה כמעט בלתי נראה. בשנת 1973 הציור עבר שחזור וההדגשה הוסרה ולאחר מכן הוא נתלה באולם הגדול בארמון וסטמינסטר.

במאה ה-19 הקריקטוריסט הפוליטי ג'ון דויל ביצע התאמה של המשל לאחת מסדרות ההדפסים החודשיות שלו בפברואר 1844. בקריקטורה, ה"עכבר" המכרסם ברשת הוא ג'ון ראסל, רוזן ראסל הראשון, אשר שכנע את בית הלורדים לשחרר את ה"אריה" דניאל או'קונל ממאסר שנגרם מכיוון שניסה לבטל את חוק האיחוד של 1800.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]