לדלג לתוכן

האריוט האנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האריוט האנט
לידה 9 בנובמבר 1805
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בינואר 1875 (בגיל 69)
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מאונט אובורן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Women's Medical College of Pennsylvania, honorary M.D.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האריוט קזיה האנטאנגלית: Harriot Kezia Hunt) (9 בנובמבר 1805 - 2 בינואר 1875) הייתה הרופאה הראשונה בארצות-הברית על אף שלא התקבלה ללימודים אקדמיים בשל היותה אישה. פעילותה הציבורית לבריאות, זכויות אדם ושוויון חברתי סללה את הדרך עבור נשים ברפואה שבאו אחריה. היא פיתחה שיטות רפואיות חדשניות לתקופה שהתבססו על תזונה בריאה, פעילות גופנית, והגיינה פיזית ונפשית. היא נולדה בעיר בוסטון ב־9 בנובמבר שנת 1805 ונפטרה שם ב-2 בינואר 1875.[1]

האריוט האנט נולדה בבוסטון מסצ'וסטס בשנת 1805 לבני הזוג ג'אוב האנט וקזיה וונטוורת'-הנט שחינכו את בנותיהן בגישה ליברלית. לאחר מות אביהן בשנת 1827 פתחו היא ואחותה שרה בית ספר פרטי בבית הוריהן על מנת להיות עצמאיות כלכלית.[2] על אף שהעיסוק בהוראה הכניס כסף, האנט הרגישה שהיא אינה רוצה להיות מורה. כשאחותה חלתה ולא הצליחה להתאושש בעזרת הטיפול שהציעו הרופאים הקונבנציונליים, הוזמנו ריצ'רד ואליזבת מוט להמשיך את הטיפול עד שהבריאה. במקום להשתמש במתודלוגיות המקובלות באותו הזמן, השתמשו בני הזוג מוט בעשבי ריפוי, מנוחה ומרגוע על מנת להשיב את מטופליהם לבריאות. האנט החלה ללמוד מהם ולאחר שלוש שנים פתחה חדר טיפולים משלה בשנת 1835 ללא תעודה רשמית.[3]

קריירה רפואית ופעילות ציבורית למען זכויות אדם ושוויון חברתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריוט האנט היא האשה הראשונה שנרשמה פעמיים לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארווארד שבבוסטון עיר הולדתה ומגוריה אך בקשותיה סורבו בלחץ חברי הסגל, הוועד המנהל והסטודנטים שהיו כולם גברים שמרנים. [4][2][5] פרסומה כחלוצה של נשים ברפואה הוביל את המכללה לרפואה נשית של פילדלפיה (The Female Medical College of Philadelphia) להעניק לה תואר דוקטור רפואי לשם כבוד בשנת 1853.[1]

לאורך שנות עבודתה הרפואית התמודדה האנט עם ביקורת שהוטחה בה מצד אלה שחשבו שהמקצוע אינו מתאים למודל הנשיות שהייתה מקובלת באותה תקופה. לדוגמה, מאמר שהתפרסם בשנת 1858 בניו-יורק טיימס גער שהיא "אחת מתריסר נשים בארצות הברית המתוסכלות מכך שהטבע לא עשה אותם גברים".[6] אך היא מצידה טענה שנשיות מתאימה במיוחד למקצוע הרפואה ובמילותיה: "מה יכול להיות יותר עדין ונשי, נשיות אמיתית יותר מאשר לאחוז ביד אחות, נגועה בגופה ובנפשה, ולהראות לה את הסיבה למחלותיה?".[7] האנט האמינה שהיא חיה בעידן של שינוי שבו אנשים מתחילים לערער על מסורות חברתיות ופעלה למען זכותן של נשים להשכלה מקצועית בכלל ורפואית בפרט.[6] אבל רק בשנת 1945 – 70 שנה לאחר מותה בגיל 70 – נפתחה כיתת הנשים הראשונה ללימודי רפואה בהארוורד כחלק מניסוי למדידת ההצלחה והיכולת היצרנית של נשים בזמן הלימודים ולאחריהן וזאת בגלל מחסור במועמדים מתאימים גברים בעקבות מלחמת העולם השנייה.[8]

את פעילותה הציבורית ריכזה האנט באגודה לפיזיולוגיה של נשים The Ladies) Physiological Society) שהקימה ושבמסגרתה קידמה זכויות נשים, ביטול העבדות, ולימדה נשים מכל שכבות החברה להכיר את גופן וכיצד לשמור על הגיינה.[1] בשנת 1860 חגגה 25 שנות פרקטיקה רפואית במסיבה שמשכה 1500 אורחים וביניהם שלושה דורות של מטופליה. דיווח מהאירוע כולל את הציטוט: "הייתי כל כך שמחה בעבודתי; כל רגע עסוק; כמה אני כמהה ללחוש באוזנה של כל אישה תשושה, 'עשי משהו אם זה ישמח אותך'".[6] את זכרונותיה איגדה באוטוביוגרפיה שפורסמה בשנת 1856 וניתן להורדה מאתר האוספים של המכון הלאומי האמריקאי לבריאות.

מקום קבורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
היגיאה, אלת הבריאות היוונית, מגולפת על ידי אדמוניה לואיס ג. 1871-1872 על מצבת קברה הריוט האנט

הארייט האנט קבורה בבית קברות מאונט אובורן (Mount Auburn Cemetery) ליד בוסטון. על מצבתה פסל אלת הבריאות היוונית היגיאה של הפסלת האפרו-אמריקאית אדמוניה לואיס. האנט מוזכרת גם על שביל מורשת הנשים של סיילם בעיירה סיילם שבמדינת הולדתה מסצ'וסטס.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Atwater, Edward C (2016). Women Medical Doctors in the United States before the Civil War: A Biographical Dictionary. Rochester, NY: University of Rochester Press. ISBN 9781580465717. OCLC 945359277.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Encyclopedia Britannica. Retrieved from http://www.britannica.com/biography/Harriot-Kezia-Hunt
  2. ^ 1 2 Kelly, Howard A.; Burrage, Walter L., eds. (1920). "Hunt, Harriot Kezia" . American Medical Biographies . Baltimore: The Norman, Remington Company.
  3. ^ Dr. Harriot K. Hunt Visits the Shakers, www.massmoments.org
  4. ^ Menand, Louis. The Metaphysical Club: A Story of Ideas in America. New York: Farrar, Straus and Giroux, 2001: 8. ISBN 0-374-19963-9.
  5. ^ Sedgwick, Jessica (2012). The Archives for Women in Medicine: Documenting Women's Experiences and Contributions at Harvard Medical School. Centaurus. 54 (4): 305–306. doi:10.1111/j.1600-0498.2012.00274.x
  6. ^ 1 2 3 Skinner, Carolyn, Women Physicians and Professional Ethos in Nineteenth-Century America., Carbondale, Illinois: Southern Illinois: University Press, 2014 pp:7-8
  7. ^ Lawes, Carolyn J, Women and Reform in a New England Community, 1815-1860., Lexington, KY: University Press of Kentucky, 2000, ISBN 978-0-y8131-2131-4
  8. ^ Gibian, Peter, Oliver Wendell Holmes and the Culture of Conversation., Cambridge: Cambridge University Press, 2001 ISBN 0-511-01763-4