האריות
 | |
| מקום הקמה | תל אביב-יפו |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל  |
| תקופת פעילות | מ-1964 |
| סוגה |
רוק פסיכדלי רוק כבד רוק מתקדם |
| כלי נגינה | גיטרה, גיטרה בס, שירה, קלידים, תופים |
| חברת תקליטים | פונוקול |
| פייסבוק https://www.facebook.com/thelionsb2 | |
| www.thelionsb.com | |
| חברים | |
| (תחת מספר הרכבים): חיימון אלגרנטי, שוקי אלגרנטי, חיים סבן, משה בויאנג'ו, דוד יפרח, דני שושן, דייב ווטס, משה זהר, יאן טייגן, משה לב-הר, אילן דודמן, אבי טמסוט, מייק שיין, נתן סרוסי, דודי רוזנטל, אורי קים, אבי אלגרנטי, מאיה אלגרנטי ויוסי סרי | |
להקת האריות היא להקת פופ רוק ישראלית שהוקמה בשנת 1965 על ידי האחים חיים (חיימון) ושוקי אלגרנטי. כאחת מלהקות הרוק הראשונות בישראל, היא נחשבת לאחת הבולטות והמצליחות ביותר, והייתה הראשונה שהביאה את סגנון הפופ-רוק הבינלאומי לישראל. היוותה אבן דרך משמעותית ברוק הישראלי ובמוזיקה הישראלית בכלל.
הלהקה, שהתאפיינה בסגנון רוק בינלאומי ובסאונד חדשני שהקדים את זמנה, הצטיינה בסגנון מיוחד שכלל הרמוניות שירה מלודיות ועיבודים מתוחכמים. סגנון זה הכניס את הלהקה במהרה לקדמת הבמה הישראלית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת להקת ה"גורדונס"
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1962 פעל ליד נמל תל אביב, ברחוב יורדי הסירה, מועדון עירוני ששימש מוקד מפגש לבני נוער. מדריך הנוער במקום היה יגאל גורדון שהקים להקה בשם להקת "הגורדונס" שבה ניגן כבסיסט, ושוקי אלגרנטי כגיטריסט. חיים נהג להתלוות לאחיו בחזרות עד שגורדון החליט ללמד אותו לנגן על גיטרת בס, וחיים הצטרף ללהקה כבסיסט וזמר.
הגורדונס הופיעו במועדוני העירייה וצברו פופולריות גדולה בקרב בני הנוער. חזרות הלהקה בבית משפחת אלגרנטי בדיזנגוף הפכו לאטרקציה והביאו קהל מתאסף מחוץ לבית מדי שבת. הופעתם האחרונה הייתה ב־1964 בגן הוואי, לצד שלישיית גשר הירקון, וזכתה להצלחה רבה. לאחר תקופה התפרקה הלהקה, ושוקי וחיים המשיכו להופיע בעצמם במועדון "המרתף" של פליקס אוחנה.
הקמת להקת "האריות"
[עריכת קוד מקור | עריכה]באותם ימים פגשו האחים אלגרנטי בחיים סבן, חייל ונגן צעיר שהציג עצמו כאמרגן. סבן ביקש להצטרף אליהם, ובתהליך קצר בהדרכת חיים אלגרנטי למד לנגן על גיטרת בס. בשנת 1964 החליטו השלושה - שוקי אלגרנטי, חיים אלגרנטי וחיים סבן לצרף את המתופף יעקב אלשיך ולהקים להקה חדשה בשם להקת "האריות".
הלהקה הופיעה בבריכת "גלי גיל" ברמת גן והקליטה את שירה הראשון, "My Girl", ששימש כשיר פרומו להופעותיה בקפה תמר וזכתה להצלחה רבה.
פריצה במועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]להקת "האריות" הפכה לאחת הלהקות הפעילות ביותר בסצנת המועדונים של רמלה, אז מרכז רוקנרול בולט. בין השנים 1963 - 1968 הופיעה הלהקה באופן רצוף במועדון "פאר", "רינגוס","האריות" ובמקומות נוספים ברחבי הארץ. לצד האחים אלגרנטי וחיים סבן צורף המתופף יוסי סרי שהחליף את אלשייך. וכאמרגן צורף יהודה טלית שמאוחר יותר היה שותף עם חיים סבן במשרד "סבן טלית".
באותה תקופה הקליטה הלהקה מספר שירים נוספים באנגלית, בהם "Popolomo" בגרסתו הראשונה, "World of Peace", "Mr tchon", "Lions step", השירים הולחנו על ידי חיים אלגרנטי ונכתבו על ידי וחיים סבן אך אלו מעולם לא יצאו כתקליטים רשמיים. על אף ששימש כבסיסט בלהקה, החל חיים סבן למלא גם תפקיד של אמרגן בפועל.[1]
"האריות החדשים"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1968 החליט חיים סבן להפוך את "האריות" ל"להקת־על" וצירף נגנים מובילים מהסצנה: דני שושן - לשעבר בלהקת הנסיכים, צורף כבסיסט. משה בויאנג'ו - לשעבר מלהקת הכוכבים, צורף כמתופף. על מנת לצרף את שושן, העניק סבן את ניהול מועדון "גיימביט" לפליקס אוחנה תמורת שחרורו מהחוזה עם שושן.
כדי לזכות בחשיפה ברדיו הישראלי, החליטה הלהקה להקליט כמה שירים בעברית. לשם כך צירפה הלהקה את הזמר החיפאי דוד יפרח, בעל קול ישראלי מובהק, אשר הצטרף להרכב לקראת הקלטת חומר מקורי בעברית. במסגרת זו הוקלט תקליטון ראשון בעברית. דני שושן הביא ושר את השיר "שובי נא אליי", דוד יפרח הביא ושר את השירים "מאמא" ו-"אני משוגע לתלתלייך" עם חיים אלגרנטי, ששר גם את השיר "זכרונות". התקליטון יצא בשנת 1968.[1]
לאחר תקופה קצרה של פעילות משותפת, לא הסתדרו העניינים המקצועיים בין חברי הלהקה לדוד יפרח, והוא הוחלף בקלידן הבריטי דייב ווטס, יוצא להקת The Tornados (אנ'). במהלך שנות פעילותה באותה תקופה השתתפה הלהקה בסרט השכונה שלנו וביצעה יחד עם ציפי שביט את השיר דרור יקרא, במקביל, להקת "האריות" הפכה לאחת הלהקות המתוקשרות ביותר בישראל באותה עת, ואף הופיעה בכתבות צבע שהציגו את תופעת ה"גרופיות" - לעיתים באופן פרובוקטיבי וללא ידיעת חברי הלהקה. על אף ששימש כבסיסט בלהקה, החל חיים סבן למלא גם תפקיד של אמרגן בפועל.[1]
הקלטות בלונדון והחזרה לארץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנות ה־60 האמין חיים סבן כי "האריות" גדולים מדי בשביל להישאר רק בישראל. הוא נסע לחו"ל במטרה להשיג ללהקה חוזים בינלאומיים, וב־1968 הצליח להשיג עבורם חוזה הופעות במועדון "האצ'טס" שבפיקדילי, לונדון. זה היה אחד ממוקדי ההופעות המשמעותיים בעיר, ושם הופיעה הלהקה לצד אמנים מובילים בעולם. באחת מההופעות נכחו חברי להקת The Flowerpot Men (אנ'), שהתרשמו במיוחד ואף הצהירו כי ביצוע "האריות" ללהיטם "Let’s Go to San Francisco (אנ')" היה טוב מהמקור.
בזמן הופעותיה של להקת "האריות" במועדון, פעל חיים סבן להשגת חוזה הקלטות ללהקה. הוא סידר לה מספר אודישנים אצל אמרגנים מוכרים. הלהקה הגיעה לאודישן ללא ציוד הגברה, וביצעה שירים בליווי גיטרה אקוסטית בלבד, עם הרמוניות קוליות בסגנון להקות הפופ של התקופה. אחד האמרגנים הביע התפעלות מרמתה המקצועית של הלהקה והבטיח לסדר לה חוזה הקלטות באולפן הקלטות מוביל. בעקבות אודישן זה חתמה הלהקה חוזה הקלטות עם חברת התקליטים Philips. במסגרת חוזה ההקלטות הקליטה הלהקה את התקליטון הלועזי השני שלה, שכלל את השירים:
- Our Love’s a Growing Thing
- Katza
ההקלטות בוצעו באולפני "Chapels", שנחשבו מתקדמים במיוחד עם שמונה ערוצי הקלטה - פי שניים מהמקובל בישראל באותה תקופה. הלהקה הכינה את העיבודים מראש עם המפיק ביג ג'ים סאליבן (אנ') שהיה הגיטריסט של טום ג'ונס. לאחר מכן נוספו שכבות קוליות באמצעות הכפלת קולות, טכניקה שלא הייתה נפוצה בישראל באותן שנים. תהליך ההקלטה הותיר רושם עמוק על חברי הלהקה והיווה שלב מקצועי משמעותי בהתפתחותה. חברת Philips שלחה במיוחד צלם מהולנד לצילומי עטיפת התקליט, והציפייה בתעשייה הייתה שהתקליטון יזכה להצלחה גדולה.
באותה תקופה הופיעה הלהקה גם בתוכנית הטלוויזיה Color Me Pop ששודרה ב-BBC תוכנית שנתנה זרקור ללהקות מצליחות באנגליה מה שהפך אותה ללהקה הישראלית הראשונה שהופיעה בתוכנית מוזיקה בטלוויזיה הבריטית.
עם סיום תקופת החוזה בלונדון, ובעקבות עיכובים בהפצת התקליט באנגליה, אזל רישיון העבודה של חברי הלהקה והמשאבים הכספיים שעמדו לרשותם. לאור זאת החליטו חברי להקת "האריות" לשוב לישראל, במטרה להמשיך בפעילותם המקומית, מתוך ציפייה כי הצלחת התקליט תאפשר חזרה מחודשת לאנגליה בהמשך.
הצלחה בישראל וסיבובי הופעות בחו"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם חזרתה של להקת "האריות" לישראל לאחר סיום פעילותה בלונדון, התקבלה הלהקה בכבוד רב וזכתה להצלחה מיידית. הופעתה הראשונה בארץ התקיימה באולם הסינרמה בתל אביב בפני קהל רב, וזכתה להיענות נלהבת. במקביל זכה השיר "Our Love’s a Growing Thing" להצלחה רבה, והדיח את השיר Get Back של להקת הביטלס מהמקום הראשון במצעד הפזמונים. השיר צעד שלושה שבועות רצופים בראש המצעד, והפך לאחד מלהיטיה הבולטים של הלהקה תופעה שחיזקה את מעמדה של הלהקה כלהקת רוק מובילה וכאלילי נוער באותה תקופה.
בעקבות הצלחתה בישראל יצאה הלהקה לסיבוב הופעות נוסף באנגליה ובאיטליה.
לאחר סיום החוזה וחילוקי דעות מקצועיים פרשו מהלהקה דני שושן ודייב וואטס, בעוד שוקי וחיים אלגרנטי חזרו לישראל וצירפו ללהקה את יאן טייגן כבסיסט ומשה זוברמן כקלידן.
גלגולים מאוחרים והמשך פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות ה־70 הצטרף ללהקה הזמר והבסיסט הנורווגי יאן טייגן (אנ'), אשר ניגן ושר עם להקת "האריות" במשך כשנתיים. בתקופה זו הקליטה הלהקה מספר שירים נוספים שנכתבו והולחנו על ידי חיים אלגרנטי, ובהם השירים "את לא טובה”, "I’ve Got Starshine"," "Mary Cries Help", "Where I Belong", כמו כן ביצעה את שירי הנושא לסרט הקולנוע "לופו בניו יורק”. בהמשך שב טייגן לנורווגיה, שם פיתח קריירת סולו מצליחה והפך לאחד הזמרים הבולטים במדינתו.
לאחר עזיבתו של טייגן הצטרף ללהקה הבסיסט משה לבהר במקומו.
באותה תקופה השתתפה הלהקה בסרט "המשכנע בע"מ”, אשר שירי הסרט הולחנו על ידי חיים אלגרנטי, עובדו על ידי אילן מוכיח ובוצעו על ידי הזמרת מרצדס. בנוסף השתתפה הלהקה בביצוע שירים מתוך הסרט "מלכת הכביש”, ובהם "Far Away", "A Day in a City" ו-"I’ve Seen You Around". שהלחין דובי זלצר למילותיו של אהוד מנור. במקביל הקליטה הלהקה מספר שירים נוספים, בהם "Wheel of Love", וכן ביצעה עיבוד לשיר "באה מנוחה ליגע”.
השתתפות במופע "שלום 72"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1972 נשלחה משלחת אומנים ישראלית לארצות הברית בהפקתו של יעקב אגמון למופע מוזיקלי שהציג אמנים וזמרים בולטים של התקופה בהן יפה ירקוני, שולי נתן, צמד העמרנים, מייק בורשטיין ועוד. להקת "האריות" הופיעה ושימשה כלהקת הליווי המרכזית של האירוע. בעקבות המופע הקליטה הלהקה את השיר "תנו לי כוכב" עם יפה ירקוני.
תקליט אוסף ומחווה לשנות ה־60
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים מאוחרות יותר הוציאה להקת "האריות" תקליט אוסף שנקרא "Songs of Yesterday and Tomorrow", אשר כלל להיטים בולטים מתקופת שנות ה־60 כמחווה למוזיקה של אותם ימים ובהקדשה לקהל מעריציה. בנוסף השתתפה במופע נוסטלגי בסינרמה עם להקות מחול בהן הטרמולוס (אנ'), המרמלדה ועוד. והוציאה קליפ מחווה עם שירי שנות ה-60.
פעילות מאוחרת והרכב מאוחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים מאוחרות יותר חידש חיים אלגרנטי את פעילות להקת "האריות", בין היתר במסגרת הופעות במועדונים, פאבים ובבתי מלון. בשלב זה פעלה הלהקה בהרכב שכלל גם את בתו, מאיה אלגרנטי, לצד מוזיקאים נוספים, ובהם נתן סרוסי ומשה זוברמן (מייק שיין).
הלהקה המשיכה להופיע לאורך השנים ולבצע הן חומר מקורי והן עיבודים לשירים מתקופת הזוהר שלה, תוך שמירה על סגנון הפופ־רוק והרוקנרול שאפיין אותה מראשיתה.
תרומה וחשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]להקת "האריות" נחשבת לאחת מלהקות הפופ־רוק הראשונות והמשפיעות שפעלו בישראל, והייתה בין ההרכבים שתרמו להטמעת הסאונד הפופ־רוק הבינלאומי במוזיקה הישראלית של שנות ה־60. פעילותה קדמה לפריחתו המלאה של הרוק הישראלי, והציבה סטנדרט חדש של הרמוניות קוליות, עיבודים מוקפדים וסאונד עדכני ביחס לתקופתה.
הלהקה בלטה ביכולתה לשלב בין הצלחה מסחרית רחבה בישראל לבין פעילות מקצועית בזירה הבינלאומית. הופעותיה באנגליה ובאיטליה, לצד חתימת חוזה הקלטות עם חברת תקליטים בינלאומית, היו חריגות בנוף המוזיקה הישראלית של אותה תקופה והציבו אותה כאחת הלהקות הישראליות הראשונות שפעלו מחוץ לישראל בהיקף משמעותי.
הצלחת השיר "Our Love’s a Growing Thing", שהגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים בישראל והתחרה בשיר של להקת הביטלס, חיזקה את מעמדה של להקת "האריות" כהרכב מרכזי בסצנת הפופ־רוק המקומית וכאחת מלהקות הקצב הבולטות של התקופה. הלהקה זכתה לאהדה רחבה בקרב הקהל, תופעה שהתבטאה בהופעות עמוסות קהל, סיקור תקשורתי ובמעמד של אלילי נוער.
בנוסף לפעילותה המוזיקלית, נוכחותה של הלהקה בזירת התרבות הישראלית באה לידי ביטוי גם בהופעות אורח מוזיקליות קצרות בסרטי קולנוע ישראליים, כחלק מהשתלבותה הכללית בתרבות הפופ של התקופה.
על אף הישגיה והצלחתה המתמשכת בקרב הקהל, לא זכתה להקת "האריות" לאורך השנים להכרה תקשורתית והיסטורית רחבה כפי שזכו לה להקות אחרות שפעלו מאוחר יותר. עם זאת, תרומתה להתפתחות הרוק הישראלי, לפעילות הבינלאומית של מוזיקאים ישראלים ולגיבוש סצנת להקות הקצב מקנה לה מקום מרכזי בפנתיאון המוזיקה הישראלית.
הערכה ומחוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך השנים זכתה להקת "האריות" להערכה מחודשת מצד מוזיקאים, חוקרי מוזיקה וחובבי רוק ישראלי, שראו בה אחת מהלהקות החלוציות שפעלו בישראל בשנות ה־60 וה־70. פעילותה המוקדמת, הסאונד הבינלאומי שהביאה לבמה המקומית והישגיה בזירה הבינלאומית תרמו לעיצוב תפיסת להקות הקצב והרוק בישראל.
הערכה זו באה לידי ביטוי גם בהתייחסויות רטרוספקטיביות בתקשורת ובכתיבה מוזיקלית, וכן בהתעניינות מחודשת בפעילותה ובהקלטותיה לאורך השנים. שיריה של הלהקה, ובהם "Our Love’s a Growing Thing" ושירים מתקופות מאוחרות יותר, ממשיכים להיתפס כחלק מהמורשת של הרוק הישראלי המוקדם. כמחווה לכל תקליטוני ולהיטי הלהקה הוציאה חברת פונוקול אוסף של רבים משיריה בנוסף, המשך פעילותה של הלהקה בהרכבים מאוחרים והופעותיה בפני קהל לאורך השנים נתפסים כמחווה חיה למוזיקת הרוקנרול של התקופה ולדור המייסדים של סצנת הפופ־רוק בישראל.
חברי הלהקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרכב ראשון (1968 - 1966)
- שוקי אלגרנטי - גיטרה מובילה, זמר
- חיימון אלגרנטי - גיטרה, זמר
- חיים סבן - בס, קולות רקע
- יעקב אלשיך - תופים (1966)
- יוסי סרי - תופים, קולות רקע
הרכב שלישי (1968-1970)
- שוקי אלגרנטי - גיטרה מובילה, זמר
- חיימון אלגרנטי - גיטרה, זמר
- דני שושן - בס, זמר
- משה בויאנג'ו - תופים, קולות רקע
- דוד יפרח (1968) - גיטרה, זמר
הרכב רביעי (1968-1970)
- שוקי אלגרנטי - גיטרה מובילה, זמר
- חיימון אלגרנטי - גיטרה, זמר
- דני שושן - בס, זמר
- משה בויאנג'ו - מתופף
- דוד יפרח - גיטרה, זמר
הרכב חמישי (1968-1970)
- שוקי אלגרנטי - גיטרה מובילה, זמר
- חיימון אלגרנטי - גיטרה, זמר
- דני שושן - בס, זמר
- משה בויאנג'ו - מתופף
- דייב ווטס (אנגליה) - אורגן
הרכב שישי (1970-1971)
- שוקי אלגרנטי - גיטרה מובילה, זמר
- חיימון אלגרנטי - גיטרה, זמר
- יאן טייגן - בס, זמר
- משה בויאנג'ו - מתופף, קולות רקע
- משה זוברמן (זוהר) - אורגן
הרכב שביעי (1971-1973)
- שוקי אלגרנטי - גיטרה מובילה, זמר
- חיימון אלגרנטי - גיטרה, זמר
- משה לב הר - בס, זמר
- משה בויאנג'ו - מתופף
- משה זוברמן (זוהר) - אורגן
הרכב שמיני (1973-1976)
- שוקי אלגרנטי - גיטרה מובילה, זמר
- חיימון אלגרנטי - גיטרה, זמר
- אילן דודמן - בס
- משה זוברמן (זוהר) - אורגן
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1997 אלבום אוסף
תקליטונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של האריות
האריות, ברשת החברתית פייסבוק
האריות, באתר MusicBrainz (באנגלית)
האריות, באתר Songkick (באנגלית)- האריות, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- שרגא הר-גיל, האריות שואגים מי לא יירא?, מעריב, 25 בנובמבר 1970
- נועם שחק, "האריות" מול "הצ'רצ'ילים, מעריב, 23 באפריל 1970
- דודי אור, שער האריות: להקת הקצב שחוגגת קאמבק 50 שנה אחרי שהוקמה, באתר מעריב אונליין, 20 בינואר 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 להקת האריות, באתר דודיפדיה - פרוייקט שימור המוסיקה הישראלית של דודי פטימר
