הארי זלצמן
| לידה |
27 באוקטובר 1915 |
|---|---|
| פטירה |
28 בספטמבר 1994 (בגיל 78) |
| מדינה |
ארצות הברית, קנדה |
| השכלה |
Aiglon College |
| תקופת פעילות | 1956–1994 (כ־38 שנים) |
| עיסוק | מפיק |
| מספר ילדים |
4 |
| פרופיל ב-IMDb | |
הרשל "הארי" זלצמן (באנגלית: Herschel "Harry" Saltzman; 27 באוקטובר 1915 – 28 בספטמבר 1994) היה מפיק תיאטרון וקולנוע יהודי-קנדי. הוא נודע בעיקר בזכות הפקתו המשותפת עם אלברט ברוקולי של תשעת הסרטים הראשונים בסדרת סרטי ג'יימס בונד.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זלצמן גדל בניו ברנזוויק. בגיל 15 ברח מביתו וזמן קצר לאחר מכן הצטרף לקרקס. ב-1932 עבר לפריז כדי ללמוד מדעי המדינה וכלכלה. בתקופתו שהותו בפריז פגש את הבמאי רנה קלייר, ושימש עוזרו בסרט שהיה מועמד לפרס אוסקר "השלהבת של ניו אורלינס (אנג')".
זמן קצר לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה הצטרף לחיל האוויר המלכותי הקנדי בוונקובר. עם זאת, הוא שוחרר מסיבות רפואיות ב-1943 והצטרף לאגף הלוחמה הפסיכולוגית האנגלו-אמריקאית עקב רצונו לחזור לאירופה[1].
ב-1959 הפיק את סרטו הראשון, "הבט אחורה בזעם". ב-1961 יצר קשר עם איאן פלמינג ורכש את זכויות היוצרים על ספרי הריגול המצליחים על הסוכן ג'יימס בונד - פרט ל"קזינו רויאל". פלמינג קיבל 100,000 דולר ו-2.5% מההכנסות. זלצמן חבר לאלברט ברוקולי להפקת סדרת הסרטים.
במקביל לסרטי ג'יימס בונד הפיק שלושה סרטים עלילתיים על סוכן חשאי בריטי אחר, הארי פאלמר, בגילומו של מייקל קיין.
ב-1969 הפיק את הסרט "הקרב על בריטניה"[2].
זלצמן ניסה לסייע לתעשיית הקולנוע הישראלית. בקיץ 1967 ביקר בישראל, השתתף באירוע פתיחת סניף ארגון וראייטי בישראל יחד עם כוכב סרטי[3], הציע להקים בישראל מרכז להפקת סרטים לימודיים[4], ביים והפיק סרט תיעודי על ישראל (Israel: A Right to Live)[5], ובנוסף החל להפיק בישראל סרט בשם "נכתב בחול", על קרבות אל-עלמיין במלחמת העולם השנייה[6], אולם לבסוף העביר את הפקת הסרט לספרד[7].
הוא נפטר ב-28 בספטמבר 1994 כתוצאה מהתקף לב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארי זלצמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הארי זלצמן, באתר AllMovie (באנגלית)
הארי זלצמן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Pearl Sheffy, The Man who got the Bond Going, Calgary Herald, 29 בינואר 1966
- ↑ סרט על "הקרב על בריטניה", מעריב, 15 במאי 1968
- ↑ הגיעו אמנים נוספים לפתיהת סניף הורייטי" ", למרחב, 3 בנובמבר 1967
"ג'יימס בונד" וג'ולי כריסטי בין אורחי "ורייטי קלוב", על המשמר, 31 באוקטובר 1967 - ↑ יגאל לביב, ישקיע במפעלי תעשיה עתירת מדע, הארץ, 23 בנובמבר 1967
- ↑ חגי אשד, החזון הישראלי של איש הסרטים, דבר, 15 בדצמבר 1967
- ↑ יוסף שריק, אל תנסו לחקות את הוליווד, הארץ, 13 באוגוסט 1967
- ↑ ועדה בין־משרדית לבדיקת מדיניות עידוד הפקת סרטים, הארץ, 28 בדצמבר 1967