הארי פוטר - חיות פלא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בעולם הקוסמים של הארי פוטר מאת ג'יי קיי רולינג, קיימים יצורי פלא רבים ושונים. אנו פוגשים באחדים מהם עוד בספרי "הארי פוטר" הראשונים, ובהמשך, הקוראים מתוודעים למקצוע בחירה בהוגוורטס המכונה "טיפול בחיות פלא", אותו גיבורי הסדרה, הארי, רון והרמיוני, לומדים במהלך שנות לימודיהם בהוגוורטס המתוארות בספרים. לאור הפופולריות לה זכו יצורי הפלא לאורך הזמן, הוציאה רולינג ספר בשם "חיות הפלא והיכן למצוא אותן", תחת שם העט "ניוט סלמנדרה", המתיימר להיות אחד מספרי הלימוד בהוגוורטס[1], כאשר "ניוט סלמנדרה", ה"מחבר" של ספר זה, הוא דמות בדיונית של מאגי-זואולוג (חוקר יצורי פלא) שהומצאה במיוחד עבור הספר. ספר זה מפרט בפרוטרוט את מגוון יצורי הפלא הקיימים, לכאורה, בעולמנו, וחלק נכבד מהם מככב במדיות השונות הקשורות לזיכיון "עולם הקוסמים".

הרשימה בערך זה נלקחה, ברובה, מהספר, אם כי ישנם יצורי פלא שאינם מופיעים בספר אך מופיעים במקומות רבים במדיות רבות בזיכיון.

רוב יצורי הפלא המופיעים בעולם הקוסמים מבוססים על יצורים מהמיתולוגיה היוונית, כולל הדרקון ועוף-החול המופיעים בתרבויות רבות, ואחדים מהם ממיתולוגיות אחרות כגון המצרית, הסלאבית או הנורדית.

על פי הספר, משרד הקסמים בבריטניה נוהג לבצע חלוקה של היצורים כ"ישויות" (Beings), שכוללת את היצורים החיים התבוניים כולל האדם, "אינויות" (Non-beings), שכוללת רוחות רפאים, סוהרסנים ושאר אל-מתים, ו"חיות"[2]. את ה"חיות" נהוג לסמן על פי מידת מסוכנותם, או היכולת לאלף אותם[3]. ישנם יצורי פלא שהוצאו אל מחוץ לחוק בבריטניה ואסור על קוסמים לגדלם. עבור היצורים המופיעים בערך משמש הדירוג הבא:

  • XXXXX - יצורים בלתי ניתנים לביות, או קטלניים במיוחד.
  • XXXX - יצור מסוכן, הדורש טיפול מיומן של קוסם מוסמך שהוכשר לכך.
  • XXX - יצור שניתן לביית, אך דורש טיפול סבלני מידי קוסם מיומן.
  • XX - יצור הניתן לביות בידי כל קוסם.
  • X - יצור "משעמם".

רשימת יצורי הפלא בעולם הקוסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדום–ראש[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: XXX

יצורים דמויי גמדים החיים במחילות, בשדות קרב, או בכל מקום שבו התרחשה שפיכות דמים. בלילות חשוכים הם מהווים סכנה גדולה למוגלגים, אותם הם מנסים להרוג במכות אלה.

אקרומנטולה (Acromantula)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: XXXXX

עכביש האקרומנטולה הוא עכביש ענק ארסי ובעל יכולת דיבור שגובהו עד חמישה מטרים. הרעגוג, מנהיג האקרומנטולות ביער האסור אשר נמצא ליד הוגוורטס, הובא לאנגליה על ידי מטייל ונמסר לטיפולו של רובאוס האגריד. הרעגוג הואשם בגרימת מותה של מירטל המייללת, ועקב כך סולק האגריד מהלימודים. בשנתו השנייה של הארי מספר לו הרעגוג על תולדותיו, והארי מגלה שהאגריד לא פתח את חדר הסודות, ושמירטל המייללת היא הילדה שנרצחה לפני חמישים שנה. מהרעגוג צמחה מושבת אקרומנטולות גדולה. באמצע הספר השישי הוא מת כתוצאה ממחלה לא ידועה. ארס אקרומנטולה הוא חומר יקר מאוד, המשמש להכנת שיקויים.

בוגארט (Boggart)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: מוגדר כ"אינות" (Non-being)

בוגארט הוא יצור המשנה את צורתו לפחד הגדול ביותר של מי שנמצא מולו. הדרך היחידה להביס בוגארט היא באמצעות צחוק. הלחש "רידיקולוס" הופך את מראהו של הבוגארט למשעשע ומגוחך, כפי שעל המטיל לדמיין אותו, ובכך מחסל.

בסיליסק (Basilisk)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: XXXXX

בסיליסק הוא נחש ענקי באורך מספר מטרים. הוא נחשב למפלצת מסוכנת ביותר, ומי שמביט ישירות בעיניו מת מיד. לעומת זאת, מי שמביט בעיניו באופן עקיף (לדוגמה: בהשתקפות) מתאבן. סלזאר סלית'רין, מייסד בית סלית'רין בהוגוורטס, הכניס בסיליסק בהוגוורטס ובנה לו חדר אשר רק לחשננים יכולים לפתוח הנקרא חדר הסודות מתוך מטרה שיורשו ישחרר את הבסיליסק וכך יטהר את הוגוורטס מכל אלו שאינם טהורי דם, וכאלף שנים לאחר מכן בסיליסק זה הרג את מירטל המייללת בפקודתו של טום רידל (לעתיד וולדמורט). הבסיליסק הומת על ידי הארי פוטר בסוף הספר השני. המרפא היחיד להתאבנות מבסיליסק הוא שיקוי המבוסס על צמח הדודא.

גובלין (Goblin)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: מוגדר כ"ישות" (Being)

גובלין הוא יצור דמוי-אדם נמוך עם כוחות קסם טבעיים חזקים. הגובלינים ידועים בחוכמתם ובחיבתם לזהב ולאבני חן, והם המנהלים של בנק הקוסמים הלונדוני גרינגוטס. מערכת היחסים בין הגובלינים לקוסמים הייתה מתוחה במשך מאות שנים, כולל מספר מלחמות גובלינים שבהן התרחשו מספר אירועים אלימים. במלחמה השנייה נגד וולדמורט הם נשארו נייטרליים, אך אחדים מתוכם נקטו בפעולות כנגד המשטר של וולדמורט. במקרים אחדים פיתחו הגובלינים יחסי ידידות עם קוסמים, כגון ביל ויזלי, אחיו של רון, אשר עבד בגרינגוטס במשך מספר שנים. החוק אוסר על גובלינים להחזיק ברשותם שרביט, ויחד עם גמדוני הבית הם נחשבים לאזרחים מסוג ב' בעולם הקוסמים.

גמדון הבית (House Elf)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: מוגדר כ"ישות" (Being)

גמדון בית משרת את אדוניו במשך כל ימי חייו ומכבד אותם מאוד, עד כדי ענישה עצמית על מחשבה רעה עליו. הגמדון נאמן מאוד לבעליו, יעשה הכל למענם ולעולם לא יגלה את סודותיו של הבעלים. גמדון טיפוסי לובש בגדים בלויים ויכול להשתחרר מעבדותו רק אם בעליו נותן לו בגד כלשהו. גמדוני בית נפוצים בעיקר במשפחות טהורות דם ומשרתים אותן דורות רבים. לגמדוני הבית כוחות קסם חזקים, אך הם משתמשים בהם רק בפקודת בעליהם.

גמדוני הבית המוזכרים בספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דובי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דובי הוזכר לראשונה בספר השני, כשהגיע לחדרו של הארי על מנת למנוע ממנו להגיע להוגוורטס. הארי מסרב, ובתגובה גורם דובי להפלת עוגה שהכינה פטוניה דרסלי, דודתו של הארי, ובכך גורם לדרסלים לגלות כי הארי לא רשאי לבצע קסמים מחוץ להוגוורטס ולנעול את הארי בחדרו. הארי הצליח להימלט מכלאו, אך דובי לא ויתר על רצונו. הוא מנע מהארי ומרון ויזלי לעלות על הרציף בקינגס קרוס, כישף מרביצן כדי שירדוף ויפצע את הארי במהלך משחק קווידיץ', ואף ביקר בו במרפאת בית הספר בעת ששישה שם. בסוף הספר התברר כי דובי ניסה למנוע מהארי להגיע להוגוורטס כיוון שידע כי אדונו, לוציוס מאלפוי, החליט להחדיר את יומנו של טום רידל (לורד וולדמורט|וולדמורט) לחפציה של ג'יני ויזלי, ובכך לגרום לפתיחת חדר הסודות והפללתו של אביה, ארתור ויזלי. הארי ריחם על דובי לאורך כל הספר, ובסופו החליט לשחרר את דובי. הוא הכניס את יומנו של רידל לתוך גרב מלוכלך והושיט אותו למאלפוי, שבתגובה זרק את הגרב לכיוונו של דובי לאחר שהוציא ממנו את היומן. כשלוציוס הבין את שעשה הוא ניסה לפגוע בהארי, אך נהדף על ידי דובי שהשתמש בכוחותיו הקסומים החזקים. לאחר מכן הפך דובי לגמדון חופשי, ובניגוד לשאר בני מינו הוא החל לדרוש תנאים סוציאליים. בספר הרביעי החל דובי לעבוד במטבחים של הוגוורטס, משום שאלבוס דמבלדור היה היחיד שהיה מוכן להעסיק אותו אף על פי שדרש שכר. תפקידו היה קטן יחסית, ולפני המשימה השנייה בטורניר הקוסמים המשולש הוא נתן להארי אצות זימיזים שייסעו לו לעבור את המשימה בהצלחה. לדובי יש תפקיד קטן בספר החמישי, בו הוא מראה להארי את חדר הנחיצות ששימש למפגשי צבא דמבלדור. במהלך הספר השביעי הוא חילץ את הארי וחבריו מבית משפחת מאלפוי, אך במהלך הבריחה נרצח על ידי בלטריקס לסטריינג' באמצעות סכין שנזרקה לכיוונו בזמן התעתקותם אל בקתת הצדפים (ביתם של פלר דלאקור וביל ויזלי). הוא נקבר בחצר בקתת הצדפים. הוא מתואר כגמדון נחמד ואדיב, ששמח בחלקו ואהב את הארי וחבריו. דובי מופיע לכל אורך הסדרה.

וינקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינקי היא גמדונת בית המשתייכת למשפחת קראוץ'. היא הופיעה בעצמה רק בספר הרביעי, והוזכרה בספרים הבאים. בתחילת הספר, על אף פחד הגבהים שלה, היא שמרה לבעליה על מקום ביציע המכובדים באצטדיון שבו נערך גמר אליפות העולם בקווידיץ'(מאוחר יותר התברר כי היא השגיחה על ברטי קראוץ' הבן שהוסתר מתחת לגלימת היעלמות). קראוץ' הבן הצליח לכייס את שרביטו של הארי פוטר, הטיל את לחש האות האפל, ובכך גרם לפיטוריה של וינקי. היא קיבלה זאת באופן קשה, ולאחר שהחלה לעבוד בהוגוורטס סבלה מהתמכרות למשקה המשכר (עבור גמדוני בית) בירצפת. רולינג אמרה בעבר כי חל שיפור קטן במצבה הנפשי של וינקי, אך אמרה גם כי היא מעולם לא התאוששה מההלם שבפיטוריה מבית קראוץ'.

קריצ'ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריצ'ר הוא גמדון בית השייך למשפחת בלק. בדומה לבעליו הוא חש תיעוב כלפי קוסמים שאינם טהורי דם (קוסמים אשר נולדו לשני הורים קוסמים), והיה נאמן מאוד לאמו של סיריוס בלק. בספר החמישי נאמר כי שאיפת חייו היא שלאחר מותו יערפו את ראשו ויתלו אותו לצד אוסף ראשי הגמדונים שבבית משפחת בלק בכיכר גרימולד מספר 12, לונדון. אף על פי שתיעב את סיריוס, שלא הלך בדרכי הוריו, הוא נאלץ לציית לו. הוא זכה ליחס מזלזל מצד האנשים שהתגוררו באופן זמני או קבוע בבית משפחת בלק בשל ההערות הגזעניות שהיה ממלמל כשחשב שלא שומעים אותו. היחידה שהתייחסה אליו בכבוד הייתה הרמיוני גריינג'ר, שהאמינה בשוויון זכויות לגמדונים ואף הקימה את ארגון אלרג"ה (האגודה למען רווחת גמדוני הבית), אף על פי שכינה אותה בוצדמית (כינוי גנאי לקוסם בן לשני מוגלגים (אנשים שאינם קוסמים)). קריצ'ר היה מודע למערכת היחסים הקרובה בין סיריוס לבין הארי וכיוון שלא נאסר עליו לדבר על כך הוא העביר את המידע לאוכלת המוות בלטריקס לסטריינג', שהייתה הקרובה היחידה של סיריוס שחש כלפיה הערכה. לאחר שהארי ראה חיזיון שבו וולדמורט מענה את סיריוס במשרד הקסמים הוא יצר קשר עם בית משפחת בלק, אך קריצ'ר בגד באדוניו ושיקר להארי שסיריוס לא נמצא ובכך הוביל בסופו של דבר למותו של סיריוס. בתחילת הספר השישי עבר קריצ'ר לחזקתו של הארי שירש את כל רכושו של סיריוס. הארי ציווה על קריצ'ר לא ליצור קשר בכל צורה שהיא עם אוכלי המוות, וקריצ'ר נאלץ לציית. הוא גם שלח אותו לעבוד בהוגוורטס ביחד עם גמדוני הבית הקבועים של בית הספר. בהמשך הספר הורה לו הארי לעקוב אחרי דראקו מאלפוי יחד עם דובי, אך קריצ'ר הביע את חוסר שביעות רצונו ותיאר באורח מופלג את הערצתו למשפחת מאלפוי טהורת הדם. בספר השביעי והאחרון התברר כי וולדמורט ניצל את קריצ'ר על מנת לבחון את ההגנות סביב התליון של סלזאר סלית'רין, אותו הפך להורקרוקס. לאחר שסיים את הבדיקה נטש את קריצ'ר במערה עם החיז"לים, אך קריצ'ר ניצל כיוון שאדונו רגולוס בלק (אוכל מוות ואחיו הקטן של סיריוס) זימן אותו בחזרה והוא היה מחויב לבצע את הפקודה. לאחר מכן הוא קיבל מהארי את התליון שהיה שייך לרגולוס, ובשל כך חל מהפך ביחס שלו להארי, לרון ואף להרמיוני. בסוף הספר הוא הוביל את מתקפת גמדוני הבית בחלק השני של הקרב על הוגוורטס מול אוכלי המוות.

הוקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוקי היא גמדונת בית זקנה המוזכרת בספר השישי כמי ששירתה אישה זקנה בשם חפציבה סמית'. הופעתה היחידה היא בזיכרון שהארי ראה בהגיגית של אלבוס דמבלדור, ובו היא נראית משרתת את גבירתה בזמן שטום רידל (וולדמורט) מבקר בביתה. לאחר שסיימו לצפות בזיכרון סיפר דמבלדור להארי על כך שהוקי הרעילה את גבירתה בטעות מספר ימים לאחר המפגש בו צפו, אך טען כי יש סבירות גבוהה שוולדמורט השתיל במוחה זיכרון כוזב במטרה להסתיר את הרצח שביצע על מנת לגנוב את אוצרותיה של משפחת סמית'.

דרקון (Dragon)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: XXXXX

דרקון הוא יצור הפלא המפורסם והגדול ביותר. נקבת הדרקון תוקפנית יותר בדרך כלל, אך גם הזכרים מסוכנים מאוד. משרדי הקסמים ברחבי העולם הקימו שמורות מיוחדות לדרקונים, שם הם מטופלים על ידי קוסמים מיומנים (מאלפי דרקונים). לדרקונים יש סגולות קסם רבות, ונימי הלב שלהם משמשים כליבה עבור שרביטים. בספרים הם משמשים למגוון מטרות, בין השאר במשימה הראשונה בטורניר הקוסמים המשולש ולאבטחה.

זני דרקונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולשי ירוק נפוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרקון הראשון הנפוץ בבריטניה. מתגורר בהרים גבוהים בארץ מולדתו, שם קיימת שמורה עבורו. הוא נחשב לאכזרי פחות מבין הדרקונים ולרוב מעדיף לטרוף כבשים ולהימנע ממגע עם בני אדם אלא עם כן הם מתגרים בו. צבע עורו ירוק, ביציו מנוקדות בירוק וחום. הוא פולט סילוני אש דקיקים ויש לו שאגה מיוחדת, מוזיקלית למדי, שקל לזהות אותה מבין קולות הדרקונים. בהקדמה לספרו כותב ניוט סלמנדרה על מקרה שאירע ב 1932 בבריטניה ושזכה לשם פרשת אילפרקום על שם העיירה בה הוא ארע. באותו זמן נחת דרקון וולשי ירוק בהפתעה בחוף מלא מוגלגים רוחצים. למרבה המזל נכחה במקום גם משפחת קוסמים והיא בצעה שם את "סדרת קסמי הזיכרון הגדולה ביותר שבוצעה במאה הנוכחית" כדבריו, ובכך מנעה אסון כבד.

זנבקרן הונגרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחשב למסוכן שבגזעי הדרקונים. דמוי לטאה, שחור, עיניו צהובות, קרנים ודוקרנים על שריונו בצבע נחושתי. נשיפת האש שלו מגיעה עד 14 וחצי מטרים. צבע הביצים אפור, וקליפתן נוקשה. כאשר הדרקונים הקטנים בוקעים מהביצה, הם שוברים אותה בעזרת הדוקרנים שעל זנבם. ניזון מבני-אדם, עזים וכבשים.

כרס ברזל אוקראיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדול בגזעי הדרקונים. משקלו מגיע עד לשישה טון, מה שמקשה עליו בתעופה. אף על פי כן, כוחו הברוטלי הופך אותו לזן מסוכן וקטלני, וידוע על מקרים בהם דרקון שכזה תחתיו בית שלם. צבע קשקשיו אפור, עיניו אדומות והוא מצויד בטפרים אכזריים וארוכים. בשנת 1799 חטף כרס ברזל אוקריאני סירת מפרש מהים השחור, שלמרבה המזל הייתה ריקה. מאז הוא נמצא תחת השגחה מתמדת של רשויות הקסם בארצו. דרקון מזן זה הוא אותו הדרקון ששימש לשמירה במרתפי גרינגוטס, עד ששוחרר.

מכדרר אש סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדרקון זה, המבוסס על הדרקון הסיני, מראה מרהיב ביופיו. צבע עורו אדום וקשקשיו חלקים. פניו מוקפים זיזים בצבע זהב. עיניו בולטות במיוחד. משקלו בין שניים לארבעה טון. כאשר הוא כועס הוא פולט להבות בצורת פטרייה, ומכאן שמו. מכדרר האש תוקפני כלפי בני אדם ויצורים זרים, אך לעומת זאת, בניגוד למיני דרקון אחרים הוא ידידותי יותר כלפי בני עמו, ונרשמו מקרים בהם חלק דרקון כזה את נחלתו עם דרקון נוסף או יותר. ביציו אדומות ומנוקדות בזהב. ניזון מיונקים, בפרט מחזירים ומבני-אדם.

נורווגי נקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

זן נדיר במיוחד של דרקונים, כנראה בשל העובדה שהוא תוקפני מאוד גם כלפי בני מינו. גדול, שחור ומצויד בזיזים שחורים לאורך גבו, הנורווגי הנקוד נחשב למסוכן ואכזרי ביותר. הוא לא מהסס לתקוף מינים שונים של יונקי יבשה ואף יונקים ימיים. בשנת 1802 נרשמה עדות ראייה של נורווגי נקוד הנושא לוויתן צעיר מן הים. ביציו שחורות, וצאצאיו לומדים לירוק אש בגיל צעיר מאוד יחסית לזנים אחרים- גיל חודש עד שלושה חודשים.

ניב צפע פרואני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטן מבין הדרקונים- אורכו כחמישה מטרים בלבד- אך לעומת זאת המהיר שבהם. צבע קשקשיו נחושת, בעל קרניים קצרות ומצויד בניבים ארסיים במיוחד. לרוב ניזון מבקר, אך בסוף המאה התשע עשרה החל לצרוך בשר אדם והתרבה במהירות, עד שלקונפדרציית הקוסמים הבינלאומית לא נותרה ברירה אלא לשלוח צוות מדבירים לפרו, כדי להקטין את מספרם של ניבי-הצפע.

סקוטי שחור[4][עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרקון השני הנפוץ בבריטניה, והמסוכן מבניהם. אורכו מגיע עד עשרה מטרים. קשקשיו מחוספסים ועיניו בצבע סגול בוהק. לאורך גבו דוקרנים חדים ובקצה זנבו דוקרן מחודד כחץ. כנפיו מזכירות כנפי עטלף. כל דרקון מזן זה תופס שטח של עד 160 קמ"ר. הוא ניזון מצבאים, כלבים ובקר. שבט מקפאסטי המתגורר בסקוטלנד קיבל על עצמו את ההשגחה על זן זה.

עין לשם אנטיפודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרקון ניו זילנדי המהגר לעיתים לאוסטרליה, כאשר יש מחסור בשטח בארצו. לעומת רוב הדרקונים, מעדיף עין הלשם להתגורר בעמקים ולא בהרים. קשקשי שריונו זוהרים כפנינים ועיניו חסרות אישון ומרובות צבעים, דבר שהעניק לו את שמו וזיכה אותו בתואר "היפה הגזעי הדרקונים". גודלו בינוני, משקלו עד שלושה טון. הוא פולט להבה אדומה ומרשימה. דבר נוסף המייחד אותו מהזנים האחרים הוא שאינו תוקפני במיוחד, ולרוב אינו תוקף שלא למטרות צייד. הוא ניזון לרוב כבשים, אך מסוגל לאכול גם יונקים גדולים יותר. בשנות השבעים נטרפו עשרות קנגורואים באוסטרליה על ידי עין לשם שהגיע לשם לאחר שסולק ממולדתו על ידי נקבת דרקון. צבע ביציו אפור בהיר.

רומני ארוך קרניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדרקון זה קשקשים בירוק כהה וקרניים ארוכות בצבע זהב המשמשות אותו לשיפוד הטרף שלו לפני שהוא אוכל אותו. בית הגידול שלהם בשמורה ברומניה משמש כמעבדת-מחקר עבור חוקרי דרקונים מכל העולם, ומתגוררים שם עוד מינים רבים של דרקונים. קרניו מכילות אבקה המשמשת מרכיב חשוב בשיקויים רבים, ולכן שמשו מטרה לציידים, מה שהוביל לירידה חדה במספרו. כיום הוא נמצא במרכז תוכנית הרבעה, שנועדה להגדיל את מספר הפריטים החיים, וקרניו הוגדרו כפריטים בלתי סחירים מדרגה ב'. צ'ארלי ויזלי, אחיו של רון ויזלי, משתתף בין היתר במחקר הנ"ל ברומניה.

שוודי קצר חוטם[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבע עורו כחול-כסוף. הוא רושף להבה כחולה היכולה להפוך קורות עץ לאפר תוך שניות. לשוודי קצר החוטם לא נרשמו מקרים רבים של הריגת אדם, אך ייתכן כי זה בשל נטייתו להתיישב בשממות בלתי מיושבות, הרחק מקרבת אנשים. עורו מבוקש מאוד לייצור כפפות וציוד מגן.

היפוגריף (Hippogriff)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: XXX

היפוגריף הוא הכלאה בין סוס לגריפון בעל כנפיים רחבות. חלק גופו האחורי נראה כחלקו האחורי של סוס, בעוד החלק הקדמי נראה כמו חלקו הקדמי של ציפור דורסת. ההיפוגריף גאוותן מאוד, ותוקף כל מי שמעליב אותו. בכל התקרבות אל היפוגריף יש להפגין כלפיו כבוד באמצעות קידה ושמירה על קשר-עין.

ויליה (Veela)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: מוגדר כ"ישות" (Being)

ויליה על פי "וילה" מהמיתולוגיה הסלאבית היא יצור דמוי אשה יפהפייה הגורמת למביטים בה לאובססיה ולאובדן יכולת שיפוט. ויליה כועסת מסוגלת להפוך ליצור מכוער דמוי ציפור, המסוגל לזרוק כדורי אש. פלר דלאקור, המופיעה לראשונה בספר הרביעי, היא רבע ויליה.

חד קרן (Unicorn)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: XXXX

חד-קרן הוא יצור דמוי סוס עם קרן יחידה. לחד-קרן יש סגולות קסם חזקות, ושערות הזנב שלו משמשות כליבות בשרביטים. חדי-קרן לא נוהגים להתקרב לבני אדם, אך לעיתים הם כן מתקרבים למכשפות. החד-קרן נחשב ליצור כה טהור עד כדי כך שעל ידי רציחתו ושתיית דמו מוענקים לרוצח חיי נצח, ועם כך גם קללה נצחית. צבעם של חדי-קרן צעירים הוא זהוב, ושל בוגרים לבן. יצור זה זכה לדירוג גבוה בעיקר בשל ערכו.

חיז"ל (Inferius)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: לא קיים.

חיז"ל הוא גופה שהונפשה על ידי קוסם אפל על מנת לעשות את רצונו. וולדמורט הקים לעצמו צבא שלם של חיז"לים, הנחשבים ליצורים רצחניים שלא חסים על קורבנם. מקור שמם בעברית נובע משבירת הצירוף הכבול של חייזר והלחם בסיסים של חי ושל ז"ל (זכרונו לברכה).

טרול (Troll)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: XXXX

טרול יצור בגובה של עד ארבעה מטרים הידוע בכוחו הרב ובטיפשותו. טרולים נוטים להתנהגות אלימה ולא-יציבה, והם אוכלי בשר. הטרולים נחלקים לטרולי יערות, טרולי הרים וטרולי נהרות. המסוכנים והאלימים שבהם הם טרולי ההרים, ואחד כזה הוחדר להוגוורטס במהלך אירועי הספר הראשון והובס שם על ידי הארי ורון.

נום (Gnome)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: XX

נום הוא מזיק לגינות ביתיות הדומה בצורתו לתפוח אדמה עם רגליים קשיחות וקרניות. גובהו הוא עד 30 סנטימטרים. ניתן להרחיקו באמצעות סחרורו באוויר וזריקתו מעבר לגדר.

סוהרסן (Dementor)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: מוגדר כ"אינות" (Non-being)

סוהרסן הוא יצור אפל המוצץ שמחה ואושר מסביבתו הקרובה. לסוהרסנים יש חור במקום שבו נמצא הפה של אדם רגיל, ובאמצעותו הם מנשקים את קורבנם ושואבים את נשמתו. הם מתוארים גם כיצורים מעוותים ובעלי גוף רקוב, המכוסה בגלימה שחורה. הסוהרסן עיוור ונע באמצעות יכולתו לחוש רגשות. בכל פעם שהסוהרסנים מתקרבים האוויר מתקרר ומקורות אור נכבים. עד הספר החמישי הסוהרסנים שומרים על אזקבאן, אך בתחילת הספר הם נוטשים את משמרתם ומצטרפים לכוחותיו של וולדמורט. הדרך היחידה להרחיק סוהרסן היא באמצעות קסם הפטרונוס. מוגלגים אינם יכולים לראות אותם אך הם מרגישים בנוכחותם.

סקרוט פוץ תחת (Blast-Ended Skrewt)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: לא קיים. היצור הוכלא באופן מחתרתי על ידי רובאוס האגריד.

סקרוט פוץ תחת הוא הכלאה לא חוקית ומסוכנת בין מנטיקור לסרטן אש (יצור הדומה לצב ים בעל שריון מצופה אבני חן רבות המסוגל לירות להבות מחלקו האחורי) שיצר רובאוס האגריד. גודלו בתחילת חייו הוא 15 סנטימטרים, גופו רירי המפיץ מפיצים ריח חזק של דגים רקובים והוא עיוור לחלוטין. הם דומים לעקרבים ענקיים עם עוקצים מסתלסלים על גבם. השריון שלהם דוחה את רוב הלחשים, והם משתמשים בפיצוצים שלהם כדי להשתלח באויב. המקום הפגיע היחיד שלהם הוא בטנם חסרת-השריון.

עוף חול (Phoenix)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: XXXX

עוף חול הוא עוף דמוי ברבור בצבע שני, בעל זנב וטפרים זהובים. לעוף החול ישנן סגולות קסם רבות ובהן דמעות עם יכולת ריפוי גבוהה, אריכות ימים באמצעות התחדשות בכל תקופה קצובה (על פי חלק מהגרסאות עופות חול אינם מתים אף פעם), ויכולת להיעלם ולהופיע מחדש. עוף החול היחיד המופיע בסדרה הוא פוקס, והוא משתייך לאלבוס דמבלדור. נוצותיו של פוקס שימשו להכנת ליבות השרביטים של הארי פוטר ולורד וולדמורט. בדומה לחדי-הקרן, יצור זה מדורג בדירוג גבוה על סמך ערכו הרב.

ענק (Giant)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: מוגדר כ"ישות" (Being)

ענק הוא יצור אדיר ממדים שגובהו עשוי להגיע עד לשמונה וחצי מטרים וידוע בזכות כוחו הפיזי העצום. לענקים אין השכלה. כל שבט ענקים מונהג על ידי מנהיג המכונה בתואר "גרוג", והדרך היחידה להחליפו היא באמצעות הריגת הגרוג הנוכחי. בספר השישי מצטרפים הענקים לוולדמורט, למעט גרעפ (אחיו החורג של האגריד). רובאוס האגריד הוא חצי ענק (אימו היא הענקית)

קנטאור (Centaur)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: XXXX

קנטאור הוא יצור שפלג גופו העליון הוא של אדם, אך פלג גופו התחתון דומה לזה של סוס. הקנטאורים חכמים וגאים מאוד, והם רואים בסיוע לקוסמים אקט של חוסר כבוד עצמי. הקנטאורים מצטיינים בריפוי קסום, גילוי עתידות, קשתות ואסטרונומיה. למרות שהקנטאורים הם יצורים תבוניים, הם סירבו לקבל מעמד של "ישות" ממשרד הקסמים, ובחרו להיות מסווגים כ"חיות" כדי שבני-האדם לא יתערבו במנהגיהם.

ת'סטראל/פגעסוס (Thestral)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג משרד הקסמים: XXXX

ת'רסטראל הוא סוג של סוס מכונף הניתן לצפייה רק על ידי מי שראו מוות. הפגעסוסים מסוגלים לעוף במהירות, והם בעלי חוש התמצאות טוב. הם נמשכים לדם. הפגעסוסים מתוארים כיצורים בעלי כנפיים שחורות שצורתם כשל כנפי דרקון, גוף גרום, ועיניים לבנות וחסרות אישונים. בגלל הקשר שלהם למוות יש אנשים הרואים בהם סימן למזל רע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר לימוד זה הוזכר עוד בספר הראשון, תחת השם העברי "חיות הפלא ומרבצן".
  2. ^ חיות הפלא והיכן למצוא אותן, עמוד XX
  3. ^ חיות הפלא והיכן למצוא אותן, עמוד XXXII
  4. ^ בספר הראשון כונה בתרגום העברי "הדרקון השחור ההיברידי".