הארי פרנקפורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הארי גורדון פרנקפורט
Harry Gordon Frankfurt
Harry Frankfurt at 2017 ACLS Annual Meeting.jpg
לידה 29 במאי 1929 (בן 93)
לנגהורן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ג'ונס הופקינס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תחומי עניין פילוסופיה של המוסר, פילוסופיה של הנפש, פילוסופיה של הפעולה, רצון חופשי, אהבה
עיסוק בולשיט
הושפע מ דקארט, יום, קאנט, ויטגנשטיין
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות על "בולשיט"!
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הארי גורדון פרנקפורט (באנגלית: Harry Gordon Frankfurt ; נולד ב-29 במאי 1929) הוא פילוסוף אמריקאי, פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת פרינסטון, שם לימד מאז 1990 ועד 2002.[1] פרנקפורט לימד גם באוניברסיטאות ייל, רוקפלר ואוהיו. פרנקפורט זכה לפופולריות בציבור הרחב בשל ניתוחו הפילוסופי למושג ה"בולשיט".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנקפורט נולד ב-29 במאי 1929 בפנסילבניה. הוא קיבל תואר ראשון בשנת 1949 ודוקטור לפילוסופיה בשנת 1954 מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

הוא לימד באוניברסיטת מדינת אוהיו (1956—1962), סוני בינגהמטון (1962—1963),[2] אוניברסיטת רוקפלר (משנת 1963 ועד סגירת המחלקה לפילוסופיה בשנת 1976),[3] אוניברסיטת ייל (משנת 1976, בה כיהן. כיו"ר המחלקה לפילוסופיה 1978—1987),[4] ולאחר מכן באוניברסיטת פרינסטון (1990—2002).[5]

פרנקפורט הוא עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים. הוא היה חבר אורח במכללת All Souls, אוניברסיטת אוקספורד. הוא כיהן כנשיא, החטיבה המזרחית, האגודה הפילוסופית האמריקאית ; והוא קיבל מלגות ומענקים מקרן גוגנהיים, הקרן הלאומית למדעי הרוח וקרן אנדרו מלון.

פילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי העניין העיקריים שלו כוללים פילוסופיה של המוסר, פילוסופיית של הנפש, פילוסופיה של הפעולה, ורציונליזם במאה ה-17.

הוא ידוע בשל פרשנותו לרציונליזם של דקארט. אולם עבודתו המשפיעת ביותר הייתה על חופש הרצון (אודותיו כתב מאמרים בולטים)[6] בהתבסס על תפיסתו של רצון מסדר גבוה יותר ועל פיתוח מה שמכונה "מקרי פרנקפורט"/"דוגמאות נגד של פרנקפורט"(אנ') שהם ניסויי מחשבה שנועדו להראות את האפשרות של מקרים בהם אדם לא יכול היה לבחור אחרת מכפי שבחר, אך האינטואיציה שלנו תהיה לומר שבכל זאת הסיטואציה לא מסירה מאותו אדם אחריות.[7] פרנקפורט מפתח את השקפתו של דייוויד יום כי להיות חופשי זה לעשות מה שרוצים לעשות. הפרשנות שהציע למושג התאימות (compatibilism) פותחה על די פילוסופים אחרים.

לאחרונה כתב על אהבה ואכפתיות.

בולשיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בולשיט
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – On Bullshit

בשנות השמונים פרסם את מאמרו המפורסם ביותר "On Bullshit" המהווה חקירה פילוסופית של מושג ה"בולשיט". במחקר זה פרנקפורט מבחין שבולשיט נבדל מן השקר, בכך שאין בו שום התחשבות באמת.

מישהו שמשקר ומישהו שאומר את האמת, כביכול משחקים משני הצדדים הנגדיים של אותו המשחק. כל אחד מגיב לעובדות כפי שהוא מבין אותן, אף שתגובת האחד מונחת על ידי האוטוריטה של האמת, בעוד שהשני מתריס בתגובתו כנגד האוטוריטה ומסרב להיענות לדרישותיה. מזבל-השכל [The bullshitter] מתעלם מהדרישות הללו לחלוטין. הוא לא מתריס כנגד האוטוריטה של האמת ומתנגד לה, כפי שעושה השקרן. הוא כלל לא מקדיש לה תשומת לב. לפיכך, הבולשיט הוא אויב גדול יותר של האמת משקרים.

המקור באנגלית
Someone who lies and someone who tells the truth are playing on opposite sides, so to speak, in the same game. Each responds to the facts as he understands them, although the response of the one is guided by the authority of the truth, while the response of the other defies that authority and refuses to meet its demands. The bullshitter ignores these demands altogether. He does not reject the authority of the truth, as the liar does, and oppose himself to it. He pays no attention to it at all. By virtue of this, bullshit is a greater enemy of the truth than lies are.
Harry G. Frankfurt, On Bullshit: The Importance of What We Care About (Cambridge: Cambridge University Press, 1988)

המאמר פורסם מחדש כספר בשנת 2005 והפך לרב מכר מפתיע (שתורגם לעברית בשם: על "בולשיט"!). הצלחת הספר הובילה את פרנקפורט להופיע רבות בתקשורת, לרבות בתוכנית כמו הדיילי שואו של ג'ון סטיוארט.[8]

בשנת 2006 הוציא ספר המשך, On Truth (על האמת) החוקר את אובדן ההערכה של החברה לאמת.

ביבלוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Demons, Dreamers and Madmen: The Defense of Reason in Descartes's Meditations. Princeton University Press. 2007 [1970]. ISBN 978-0691134161.
  • The Importance of What We Care About: Philosophical Essays. Cambridge University Press. 1988. ISBN 978-0521336116.
  • Necessity, Volition, and Love. Cambridge University Press. 1999. ISBN 978-0521633956.
  • The Reasons of Love. Princeton University Press. 2004. ISBN 978-0691126241.
  • On Bullshit. Princeton University Press. 2005. ISBN 0-691-12294-6.
  • On Truth. Random House. 2006. ISBN 0-307-26422-X.
  • Taking Ourselves Seriously & Getting It Right. Stanford University Press. 2006. ISBN 0-8047-5298-2.
  • On Inequality. Princeton University Press. 2015. ISBN 978-0691167145.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Bio | Harry G. Frankfurt". Princeton University. נבדק ב-2016-11-22.
  2. ^ Shook, John R. (2016-02-11). The Bloomsbury Encyclopedia of Philosophers in America: From 1600 to the Present (באנגלית). Bloomsbury Publishing. ISBN 9781472570567.
  3. ^ Shenker, Israel (1976-09-26). "Rockefeller University Hit by Storm Over Tenure". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-07-25.
  4. ^ "ACLS American Council of Learned Societies | www.acls.org - Harry G. Frankfurt". www.acls.org. נבדק ב-2019-07-25.
  5. ^ "Harry G. Frankfurt". scholar.princeton.edu (באנגלית). נבדק ב-2019-07-25.
  6. ^ Feinberg; Shafer-Landau: Reason & Responsibility, p. 486.
  7. ^ Frankfurt, Harry G. (1969-01-01). "Alternate Possibilities and Moral Responsibility". The Journal of Philosophy. 66 (23): 829–839. doi:10.2307/2023833. JSTOR 2023833.
  8. ^ Dougherty, Peter (2017-12-06). "The Character of Its Content". Princeton Alumni Weekly.