הארי קינארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הארי קינארד
Harry Kinnard
גנרל הארי קינארד
גנרל הארי קינארד
לידה 7 במאי 1915
מחוז ארלינגטון, וירג'יניה
פטירה 5 בינואר 2009 (בגיל 93)
מחוז ארלינגטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
תקופת שירות 1939 - 1969
דרגה גנרל (צבא ארצות הברית) גנרל
תפקידים צבאיים
מפקד הגדוד ה-1 ברגימנט החי"ר המוצנח ה-501 של הדיוויזיה המוטסת ה-101
קצין המבצעים של הדיוויזיה המוטסת ה-101
מפקד דיוויזיית הפרשים הראשונה
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם השנייה:
הפלישה לנורמנדי
מבצע מרקט גארדן
הקרב על הבליטה
מלחמת וייטנאם:
קרב יה דראנג
עיטורים
צלב השירות המצוין (ארצות הברית)  צלב השירות המצוין
כוכב הכסף  כוכב הכסף
כוכב הארד  כוכב הארד
מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)  מדליית השירות המצוין(2)
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות (2)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הארי ויליאם אוסבורן קינארד השניאנגלית: Harry William Osborne Kinnard II;‏ 7 במאי 1915 - 5 בינואר 2009) היה גנרל אמריקאי שהתפרסם בתפקידו כמפקד דיוויזיית הפרשים הראשונה במלחמת וייטנאם.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינארד נולד וגדל במחוז ארלינגטון, וירג'יניה. קינארד החל את דרכו בצבא ארצות הברית עם הרשמו למכללה הצבאית באקדמיה הצבאית ווסט פוינט. בשנת 1939 סיים את לימודיו, הוסמך כקצין והתגייס לצבא. קינארד עבר הכשרה כלוחם וקורס קציני חיל הרגלים. במהלך המתקפה על פרל הארבור לחם כמקלען נ"מ. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב קינארד לצנחנים ושירת במספר תפקידי פיקוד ומטה בדיוויזיה המוטסת ה-101 וצנח בנורמנדי. במהלך מבצע מרקט גארדן בהולנד שירת קינארד כמפקד הגדוד ה-1 ברגימנט החי"ר המוצנח ה-501 של הדיוויזיה המוטסת ה-101[1]. על האופן בו פיקד על הגדוד במערכה עוטר קינארד בצלב השירות המצוין[2]. במהלך הקרב על הבליטה שימש קינארד כקצין המבצעים של הדיוויזיה ה-101[3].

לאחר המלחמה נשלח קיארד לפורט בנינג ועסק בפיתוח טקטיקות סער אוויריות[4]. בשנת 1962 שירת כסגן מפקד הדיוויזיה המוטסת 101. על קינארד הוטל לגבש את תורת הלחימה ומבנה יחידת הסער האווירית החדשה של צבא ארצות הברית - דיוויזיית הפרשים הראשונה. קינארד מונה למפקד הדיוויזיה ופיקד עליה במלחמת וייטנאם, בין היתר בקרב יה דראנג[5].. בשנת 1969 פרש לגמלאות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הארי קינארד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ס.ל.א מרשל, "אנשים מול אש", הוצאת מערכות, 2001, עמודים 108-109.
  2. ^ ג'ון גאלבין, "היורדים לקרב", הוצאת מערכות, 1972, עמודים 212-213.
  3. ^ סטיבן אמברוז, "אחים בקרב", תל אביב: כנרת, זמורה ביתן, דביר, 2005, עמוד 221.
  4. ^ הארולד ג' מור וג'וסף ל' גאלוויי, "חיילים היינו צעירים!", הוצאת צה"ל/ פו"ם – המכון לחקר הטקטיקה והפעלת הכוח, 2006, עמוד 37.
  5. ^ ג'ון גאלבין, "היורדים לקרב", הוצאת מערכות, 1972, עמודים 320-349.