הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי הוא ארכיון כללי לתולדות עם ישראל הנמצא בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים (במבנים בהם שכנו בעבר מעונות "שיכוני האלף"). הארכיון שואף ליצור מסד מידע מרכזי של כל החומר הארכיוני הקיים לתולדות היהודים. רעיון כינון המוסד עלה בשנת תרצ"ח 1938, והוא הוקם בירושלים כשנה לאחר מכן, על ידי קבוצת היסטוריונים ואישי ציבור, ובראשם ההיסטוריון בן ציון דינור.

יעדי הארכיון הם שימור המורשת ההיסטורית של העם היהודי, וכן הצלה, שיחזור ושימור של תיעוד היסטורי של העם היהודי על כל תפוצותיו, מימי הביניים ועד העת החדשה, וימינו.

הדירקטוריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדירקטוריון עמותת הארכיון יושבים נציגי הגופים הבאים: ממשלת ישראל, החברה ההיסטורית הישראלית, הסוכנות היהודית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר-אילן.

אוספי הארכיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים אספו עובדי הארכיון את ארכיוניהם של מאות קהילות יהודיות, ארגונים מקומיים ובינלאומיים יהודיים, וארכינים אישיים של משפחות ואישים יהודיים מ-64 מדינות. כדי להשלים את החומרים שנמצאים לעתים קרובות באופן מקוטע, מקיים הארכיון עבודות סקר שיטתיות גם בארכיונים לא יהודיים ברחבי העולם, במטרה לגלות ולרשום מקורות המתייחסים ליהודים. סקרים אלה חשפו עד כה מיליוני מסמכים, החל מן המאה ה-12 ועד ימינו.

כיום מוחזקים בארכיון קרוב ל-60,000,000 דפים של חומר מקורי למן המאה ה-14 ועד המאה ה-20. רשימות של המקורות האלה עומדות לרשות הצבור במשרדי הארכיון בירושלים. עד עתה הצליח הארכיון לערוך סקרים בלמעלה מ-500 ארכיונים שונים ב-43 מדינות שונות. מבחר מן החומר המתגלה בסקרים מצולם במיקרופילם ועומד לרשות החוקרים בארכיון בירושלים. עד כה צולמו קרוב ל-12,000,000 תאי מיקרופילם.

צירוף הארכיון לספריה הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף ינואר 2013 חתמו חברי דירקטוריון הארכיון ואנשי הספרייה הלאומית על הסכם למיזוגו של הארכיון בספרייה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]