הארלם (הולנד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הארלם
Haarlem ‎
Wapen Haarlem.svg
סמל הארלם
Flag Haarlem.svg
דגל הארלם
נהר ספרנה חוצה את העיר
מדינה הולנדהולנד  הולנד
מחוז צפון הולנדצפון הולנד  צפון הולנד
ראש העיר ברנט שניידרז
תאריך ייסוד 1185
שטח 32.12 קמ"ר
גובה 2 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 159,134 (נכון ל־אוגוסט 2016)
 ‑ צפיפות 5193 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות 52°22′49″N 4°38′26″E / 52.380277777778°N 4.6405555555556°E / 52.380277777778; 4.6405555555556 
אזור זמן UTC +1
www.haarlem.nl

הארלםהולנדית: Haarlem (מידעעזרה)) היא עיר בהולנד ובירת מחוז צפון הולנד. העיר מרוחקת כ-20 קילומטרים מאמסטרדם[1] ובנויה סביב נהר ספרנה (אנ').

פירוש שם העיר בהולנדית עתיקה הוא "הבית על החולות המיוערים". שם זה מגיע ממיקומה של העיר על דיונות החול שלאורך החוף הצפון מערבי של הולנד.

החל מהמאה ה-12 הייתה העיר מקום מושבם של רוזני הולנד. בתור הזהב של הולנד, במאות ה-16 וה-17 הייתה העיר מרכז חשוב לציור ההולנדי, ובה חיו ופעלו פרנס הלס, יקוב ואן רויסדאל ואדריאן ואן אוסטדה. כמו כן, היה המסחר בעיר חלק משגעון הצבעונים.

על שם העיר קרויה שכונת הארלם שנמצאת ברובע מנהטן בעיר ניו יורק.

היסטוריה יהודית בהארלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערך ב-1 באפריל 1605 פנו בלכיור [Belchior] (מלכיור)[Melchior] ופרנסיסקו מנדז [Francisco Mendes] (שגם נקראו אברהם ואיזק פרנקו), (Abraham en Isaac Franco ) ומישיל דה קאסטרו [Michiel de Castro] ( המכונה מיכאל נחמיה) (Michael Nehemie) למועצת העיר הארלם[2]. הסוחרים האלה מפורטוגל שהתיישבו באמסטרדם בקשו בשם בני משפחותיהם בפורטוגל, איטליה וטורקיה רשות לבוא לגור בהארלם ולקיים שם את דתם באופן חופשי וגלוי, כמו שאפשרו ליהודים בעיר אלקמאר [Alkmaar]. לאחר דיונים הוחלט ב-16 בנובמבר 1605 לאפשר ליהודים לקיים את הדת באופן חופשי וגלוי, למנות שוחט ולהחזיק בית קברות משלהם. בניית בית כנסת תאופשר להם רק כשתגורנה בעיר 50 משפחות אמידות. מותר היה להם לגור בכל חלקי העיר וללבוש איזה בגדים שרצו. מועצת העיר קיוותה שזה יעורר את חיי המסחר בעיר, מה שלא קרה כי כנראה היהודים רצו באמת להפעיל לחץ על עיריית אמסטרדם ששם רצו לגור. ב-1633- 1634 כשל גם ניסיונם של יהודים פורטוגלים להקים בעיר תעשיית צמר. בכל זאת נרשם כי מדי פעם גרו יהודים בעיר כמו יוחנן דה ליסו (דה ליאו) [Johanan de Liso (de Leeuw)].

על פי בקשת הגילדה המקומית ב־1661 נאסר על יהודים לעסוק במסחר של זהב וכסף.

ב־1705 מקבל איזק אישראלס [Isaac Israels] רשות לגור בעיר.

בשנת - 1742 פתח סמסון אברהמס [ Samson Abrahams] מהמבורג בית ספר יהודי בהארלם. ב־1756 נחנך בית הכנסת הראשון בהארלם על ידי החתן של איזק ישראלס [Isaac Israels], בבית מגורים וב-1765 נפתח בית כנסת ממשי עם קומת מגורים בככר חאודסמיתס [ Goudsmitspleintje] מעליו ששירת את הקהילה עד[3]1840, ב-1765 קבלו גם רישיון להקים משחטה כשרה.

יהודי הארלם בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שביתת הפועלים ההולנדיים בפברואר 1941, מונה המנהל האזורי של הנאצים ההולנדים [NSB ] ש.ל.א. פלאקקאר [S.L.A. Plekker], שכבר בסוף מרץ מוציא צו האוסר על יהודים לבקר במקומות ציבוריים [מלונות, מסעדות, בתי קפה, בתי קולנוע, תיאטרון, ספריות, חדרי ועידה, בריכות שחיה וכדומה]. כמו כן נאסר על יהודים לעבור לגור בהארלם, ועל יהודים מקומיים נאסר לשנות את מקום מגוריהם בעיר. זה היה המקום הראשון בהולנד שבו יצאו תקנות כאלו. אחרי סילוק היהודים ממערכת החינוך הכללית, נפתחו בהארלם בית ספר עממי ותיכון יהודיים ברחוב הסחאובורך [Schouwburgstraat].

בסוף שנת 1941 הוקם בהארלם סניף של המועצה המיעצת היהודית [ Joodse Raad ] בראש המועצה מונה הרב הראשי פרנק [Frank].

ב12 וב-19בפברואר 1943 הודיעו שלטונות הכיבוש על גירוש היהודים מהארלם, המסטדה [Heemstede], ובלומנדל [Bloemendaal], לאמסטרדם. על פי המידע היו עוד 619 יהודים בהארלם וסביבתה. התוכנית בוצעה בפברואר ובמרץ. בסביבות הארלם הסתתרו הרבה יהודים .בין המסתירים היו הסוציאל-דמורקרט יקוב ין המלינק [Jacob Jan Hamelink] שהתחיל לעזור ליהודים כבר ב-1942. השענית קורי טן בום [ Corrie ten Boom] חסידת אומות עולם[4], שהסתירה בביתה שהיה תחנת מעבר לכתובות מסתור קבועות,לפחות כ- 80 יהודים, בסוף פברואר 1944, נתפסה יחד עם אחותה ואביה והיא גורשה למחנה ראוונסברוק. רק קורי שרדה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הארלם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ nl.afstand.org, ‏ 17 ק"מ בקו אווירי ו-20 ק"מ ברכב.
  2. ^ Jozeph Michman, Hartog Beem, Dan Michman, PINKAS Geschiedenis van de Joodse Gemeenschap in Nederland, תרגום: Ruben Verhasselt, Amsterdam:CONTACT, 1999, 1985, פנקס הקהילות, פרק Haarlem , Noord -Holland Het periode van de Repuliek, עמ' 404, ISBN 9025495133. (בהולנדית)
  3. ^ Haarlem, JOODSAMSTERDAM Joodse Sporen in Amsterdam en omgeving, ‏8/2/2018 (בהולנדית)
  4. ^ Boom ten family, Yad Vashem, ‏22.7.2007 (באנגלית)
Flag of the Netherlands.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא הולנד. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.