הארמייה ההררית ה-20 (ורמאכט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הארמייה ההררית ה-20
20. Gebirgs-Armee
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכטורמאכט  ורמאכט
סוג ארמייה
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 14 בינואר 1942
מקים היחידה אדוארד דיטל
פירוק היחידה מאי 1945
מלחמות מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקדים מפקדים

הארמייה ההררית ה-20גרמנית: 20. Gebirgs-Armee) הידועה לעיתים גם בתור ארמיית לפלנדגרמנית: Armee Lappland), הייתה ארמייה של הוורמאכט, שלחמה במלחמת העולם השנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמייה נוסדה ב-14 בינואר 1942, בנורווגיה, לאחר שהגרמנים הבינו את היתרונות האסטרטגיים הרבים של חופי נורווגיה. מטרתה העיקרית של הארמייה הייתה להגן על נורווגיה מפני פלישה אפשרית של בעלות הברית. היא נאלצה לפעול בעיקר באזורים הרריים, ומכאן שמה. כמפקדה הראשון מונה אדוארד דיטל, גיבור המערכה בנורווגיה. דיטל נהרג בהתרסקות מטוס שלושה ימים לאחר מכן, את מקומו מילא לותר רנדוליץ. כאשר הצטרפה פינלנד לצד מדינות הציר, הרחיבה הארמייה את תחומי שליטתה גם אל מחוז לפלנד בפינלנד. הארמייה לחמה לצד הצבא הפיני נגד הצבא האדום, במהלך מלחמת החורף.

בהדרגה, כאשר התברר למנהיג פינלנד קארל גוסטף אמיל מנרהיים, שפינלנד אינה מרוויחה דבר מהמלחמה, הוא החל ליצור מגעים חשאיים עם סטלין. כבר בקיץ 1943 החל הפיקוד הגרמני העליון להכין תוכניות למקרה שפינלנד תחתום הסכם שלום נפרד עם ברית המועצות. הגרמנים תכננו להסיג את כוחותיהם צפונה על מנת להגן על מכרות הניקל בקרבת פטסאמו (אז עיר נמל בפינלנד, כיום פצ'נגה ברוסיה). במהלך חורף 1943-1944 שיפרו הגרמנים את תשתית הכבישים שבין צפון נורווגיה לצפון פינלנד תוך שימוש נרחב בכוח אדם מבין שבויי המלחמה (רבים מהם נשבו בדרום אירופה והיו עדיין במדי הקיץ שלהם, רבים גוועו), כמו כן הוקמו באזור מחסנים בהם נאגרה אספקה רבה. ולכן כאשר בספטמבר 1944 חתמה פינלנד הסכם שלום עם ברית המועצות היה רנדוליץ מוכן.

בעוד שכוחות הקרקע הגרמניים נסוגים צפונה, הקריגסמרינה מיקש את מבואות הים לפינלנד וניסה לכבוש את האי הפיני "סורסארי" (Suursaari) שבמפרץ פינלנד לפני שייפול בידיים סובייטיות, במבצע כושל המכונה "טאנה מזרח" (Tanne Ost). על אף שרנדוליץ ומפקדי הצבא הפיני ניסו לארגן נסיגה שקטה, פרצו קרבות בין כוחות גרמניים ופיניים אפילו לפני שנחתם הסכם השלום הפיני־סובייטי המקדים. הקרבות התחזקו כשהפינים ניסו לעמוד בדרישה הסובייטית שכל הכוחות הגרמניים יגורשו מפינלנד. הפינים הועמדו במצב דומה לאיטלקים והרומנים שלאחר שנכנעו לבעלות הברית, נאלצו להלחם על מנת לשחרר את אדמותיהם משלטון הכוחות הגרמניים. משימתם של הפינים הסתבכה בשל הדרישה הסובייטית להשבית את רוב הצבא הפיני, אפילו בזמן המערכה נגד הגרמנים.

המפקד הפיני, גנרל היילמאר סילאסוואו הוביל את הפעילות כנגד הגרמנים ובאוקטובר ונובמבר 1944 גרש אותם מרוב השטח הצפוני של פינלנד. בהוראתו של רנדוליץ הגיבו אנשי הארמייה ההרית בהרס שטחים נרחבים בצפון פינלנד תוך שימוש בטקטיקה של אדמה חרוכה. יותר משני שלישים ממבני המגורים באזור זה נהרסו ובירת המחוז רובניימי נשרפה עד היסוד. בנוסף לאובדן הרכוש המוערך בשווה ערך ל-$300 מיליון דולר (של שנת 1945), כ-100,000 תושבים הפכו לפליטים. לאחקר המלחמה נשפט רנדוליץ על פשעי מלחמה. לאחר הנסיגה התבצרה הארמייה בנורווגיה והמשיכה במשימתה המקורית. רנדוליץ הוחלף בינואר 1945, בידי פרנץ בהם שנכנע לצבא הבריטי במאי של אותה שנה.

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע ברברוסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מבצע ברברוסה כללה הארמייה את היחידות הבאות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]