הארמייה הראשונה (איטליה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הארמייה ה-1
Armata 1
מדינה ממלכת איטליהממלכת איטליה  ממלכת איטליה
שיוך Flag of Italy (1860).svg הצבא המלכותי האיטלקי
סוג ארמייה
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה מאי 1915
מקים היחידה רוברטו ברוזטי
פירוק היחידה 31 ביולי 1940
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקדים מפקדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שבויי מלחמה איטלקיים בתוניסיה

הארמייה הראשונה של הצבא האיטלקיאיטלקית: Armata 1), הייתה ארמייה איטלקית שלחמה במהלך מלחמת העולם הראשונה נגד מעצמות המרכז, ופורקה עם סיום המלחמה. הוקמה מחדש במהלך מלחמת העולם השנייה, ולחמה לצד מדינות הציר במהלך הפלישה לצרפת והמערכה בתוניסיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמייה הוקמה לראשונה במאי 1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. היא הוצבה במעבר סטלביו, ועד לרמת אסיאגו באיטליה. עד פרוץ המלחמה, סימן מעבר סטלביו את הגבול שבין האימפריה האוסטרו-הונגרית ובין ממלכת איטליה, וגם שווייץ הציבה עמדת תצפית קדמית בקרבתו. במהלך המלחמה התחוללו קרבות עזים בין הצדדים הלוחמים על השליטה במעבר ההרים, אך למרות זאת הושגה ביניהם הסכמה שלא לבצע ירי מעל השטח השווייצרי באזור (המהווה בליטה בין השטח האוסטרי מצפון והשטח האיטלקי מדרום). מפקד הצבא האוסטרו-הונגרי, קונרד פון הצנדורף, החל לתכנן מתקפה גדולה נגד האיטלקים אותה כינה בשם "משלחת עונשין" (Strafexpedition), כדי להעניש את איטליה, בעלת הברית לשעבר, על בגידתה בברית המשולשת בין איטליה, גרמניה ואוסטרו-הונגריה. הצנדורף תכנן מתקפה גדולה באזור טרנטינו, משם עתיד היה הצבא האוסטרו-הונגרי להתקדם לעבר עמק הפו ולסגור על הארמייה הראשונה שחנתה בעמק האיזונצו.

ב-15 במאי 1916 פתחו האוסטרו-הונגרים בהפגזה ארטלירית גדולה של 2,000 תותחים, ומיד לאחריה החלה הסתערות של חיל הרגלים לאורך חזית של 50 ק"מ. האיטלקים הופתעו מהסתערות זו, ובימים הראשונים האוסטרו-הונגרים התקדמו יפה, בהתחשב במבנה ההררי של החזית. ב-29 במאי 1916 האוסטרו-הונגרים כבשו את אסיאגו והתקרבו לעיירת המחוז ויצ'נצה, עת כל הארמייה הראשונה עמדה לפני כיתור. המצב היה קריטי, אולם ברגע האחרון הצליחו האיטלקים לשנע כוחות תגבורת לחזית ולהציל את הארמייה הראשונה. מאוחר יותר צומצם אזור ההגנה של הארמייה מטרנטינו עד וורונה בלבד. בנובמבר 1918, לאחר סיום המלחמה פורקה הארמייה הראשונה.

הקמה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמייה הוקמה פעם שנייה ביוני 1939,[1] ובמהלך מלחמת העולם השנייה, הייתה אחת משלוש הארמיות שהרכיבו את "קבוצת ארמיות מערב" של הצבא האיטלקי בפיקודו של נסיך הכתר אומברטו. יחד עם הארמייה הרביעית והארמייה השביעית, הארמייה הראשונה לקחה חלק פעיל בפלישה האיטלקית לצרפת, וכבשה את מנטון. אולם לא הצליחה לכבוש את ניס ולכן פורקה לאחר כניעת צרפת.

לאחר תבוסת הכוחות הגרמניים בצפון אפריקה, שונה שמה של ארמיית הפאנצר אפריקה של הוורמאכט ל"ארמיית הפאנצר הגרמנית-איטלקית". ב-23 בפברואר 1943, פורקה ארמיית הפאנצר, ועל בסיס היחידות האיטלקיות שבה הוקמה מחדש הארמייה הראשונה בפיקוד ג'ובאני מסה. לאחר מבצע לפיד התבצרה הארמייה בתוניסיה, ונכללה בקבוצת ארמיות אפריקה. במאי של אותה שנה הכריע לבסוף יתרונם המספרי והלוגיסטי של בעלות הברית את הכף, ויחידות גרמניות נכנעו בזו אחר זו עד שלבסוף נכנעה כל הקבוצה. ב-13 במאי נכבשה תוניס, הארמייה האיטלקית הראשונה כותרה ומסה נאלץ להיכנע לכוחות בעלות הברית.

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הארמייה הראשונה באתר אקסיס היסטורי