הבחירות הכלליות בבריטניה 2015

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
‹ 2010 הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת 2017 ›
הבחירות הכלליות בבריטניה 2015
7 במאי 2015

שיעור ההצבעה 66.4% (Increase1.3%)
  Davidcameron.jpg Ed Miliband 2.jpg
מועמד דייוויד קמרון אד מיליבנד
מפלגה המפלגה השמרנית מפלגת הלייבור
מספר הקולות 11,334,226 9,347,273
מספר המושבים 330 232
שינוי במושבים Increase24 Decrease26
אחוזים 36.9% 30.4%
שינוי באחוזים Increase 0.8% Increase 1.4%
2015UKElectionMap.svg
הזוכה: דייוויד קמרון

הבחירות הכלליות בבריטניה (הממלכה המאוחדת) התקיימו ב-7 במאי 2015, ובמהלכן נבחר הפרלמנט ה-56 של הממלכה המאוחדת. כמו כן, באותו יום נערכו בחירות מקומיות ברחבי אנגליה, פרט ללונדון רבתי.

ראש הממשלה המכהן, מנהיג המפלגה השמרנית דיוויד קמרון, התמודד לכהונה נוספת בתפקיד מול מנהיג מפלגת הלייבור, אד מיליבנד.

הסקרים שפורסמו טרם הבחירות צפו מאבק צמוד בין המפלגה השמרנית למפלגת הלייבור שיביא לפרלמנט תלוי, בדומה לתוצאות הבחירות הקודמות. באופן מפתיע, המפלגה השמרנית התחזקה והביסה את הלייבור, וקיבלה רוב מוחלט בפרלמנט. הלייבור הפסידה מושבים רבים, כשהמפלגה הלאומית הסקוטית נושפת בעורפה. המפלגה הסקוטית זכתה להישג היסטורי, כשניצחה ב-40 מתוך 41 אזורי הבחירה בסקוטלנד.

המפלגה הליברל-דמוקרטית בהנהגת ניק קלג, שהקימה קואליציה עם השמרנים לאחר הבחירות הקודמות, נחלה תבוסה מוחצת כשאיבדה את רוב מושביה בפרלמנט, כולל מושבים של חלק משרי הקבינט היוצא. מפלגת UKIP בראשות נייג'ל פרג' זכתה במושב אחד בלבד, שלא בהתאמה למספר הקולות שלה זכתה בספירה הכללית (מספר הקולות השלישי בגודלו).

עקב זכיית מפלגתו ברוב מוחלט, קיבל קמרון את המנדט להקמת ממשלה שנייה בראשותו. מיליבנד, קלג ופרג' התפטרו מתפקידיהם בשל אי הצלחתם בבחירות.

מפלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגות גדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגות קטנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המפלגה הליברל-דמוקרטית - בראשותו של ניק קלג. נחלשה מאוד וירדה לשמונה מושבים בלבד לעומת 56 בפרלמנט הקודם. 2,415,888 קולות, או 7.9%.
  • UKIP - בראשותו של נייג'ל פרג'. למרות היותה השלישית בגודלה במספר הבוחרים הכולל, שיטת הבחירה המחוזית (FPTP) הותירה לה אף פחות משני המושבים שהיו לה בסוף הפרלמנט הקודם. קיבלה אחד, הפעם הראשונה בה נכנסה לווסטמינסטר בבחירות כלליות. 3,881,129 קולות, 12.6% מן הכלל.
  • מפלגת הירוקים של אנגליה וויילס - בראשותה של נטלי בנט. הוסיפה להחזיק במושב אחד, אף כי נתחה בכלל הקולות עלה מאוד, ל-1,157,613 שהם 3.8%.

מפלגות שהתמודדו בסקוטלנד:

  • המפלגה הלאומית הסקוטית - בראשותה של ניקולה סטרג'ון, שגדלה למפלגה השלישית בפרלמנט עם 56 מושבים (מתוך 59 בסקוטלנד) לעומת שישה בפרלמנט הקודם. קיבלה 1,454,436 קולות, שהם 50% מכלל אלה בסקוטלנד או 4.7% בכל הממלכה.

מפלגות שהתמודדו בוויילס:

  • פלייד קמרי - בראשותה של ליאן ווד. הוסיפה להחזיק בשלושה מושבים מתוך הארבעים בוויילס. מספר ואחוז המצביעים עלה מעט, ל-181,694 קולות שהם 12.1% מאלה בוויילס או 0.6% מכלל הממלכה.

מפלגות שהתמודדו בצפון אירלנד:

  • המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית - בראשות פיטר רובינסון. שימרה את שמונת המושבים שלה (מתוך 18 בצפון אירלנד), וזכתה ב-184,260 קולות שהם 25.7% בצפון אירלנד או 0.6% מכלל בריטניה.
  • שין פיין - בראשותו של ג'רי אדמס. זכתה בארבעה מושבים מתוך 18, אחד פחות משהיה לה קודם; איבדה את השליטה במחוז פרמנה ודרום טיירון, בו החזיקה מאז 2001, ליוניוניסטים מאלסטר. למרות השערות שיחדלו ממדיניות ההימנעות שלהם, חברי המפלגה הצהירו אחרי הבחירות שיסרבו להישבע אמונים למלכה או לשבת בווסטמינסטר. קיבלה 176,232 קולות שהם 24.5%/0.6% בממלכה/צפון אירלנד.
  • מפלגת הלייבור הסוציאל-דמוקרטית - בראשות אלסדייר מק'דונל. שימרה את כוחה בצפון אירלנד עם שלושה מושבים ו-99,809 קולות שהם 13.9%/0.3%.
  • הרכב הבית התחתון החדש לפי מפתח מפלגתי.
    המפלגה היוניוניסטית של אלסטר - בראשות מייק נסביט. זכתה בשני מושבים לאחר שלא הצליחה להיכנס לפרלמנט הקודם עקב פרישת המועמד. קיבלה 114,935 קולות שהם 0.4%/16%.

עצמאים:

  • סילביה איילין, הליידי מהרמון - מתמודדת בלתי-מפלגתית, שהתפטרה מהמפלגה היוניוניסטית של אלסטר לאחר בחירות 2010. שמרה על מושבה במחוז נורת' דואן בצפון אירלנד. קיבלה 9,202 קולות.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

330 232 56 8 24
שמרנים לייבור סקוטים לאומיים ל"ד אחרים
הבחירות הכלליות בממלכה המאוחדת 2015
מפלגה מנהיג חברי פרלמנט קולות
מס' אחוז ± מס' אחוז ±
שמרנים דיוויד קמרון 330 50.8%
330 / 650
Increase24 11,299,609 36.8%
Increase0.7
לייבור אד מיליבנד 232 35.7%
232 / 650
Decrease26 9,347,273 30.4%
Increase1.5
המפלגה הלאומית הסקוטית ניקולה סטרג'ון 56 8.6%
56 / 650
Increase50 1,454,436 4.7%
Increase3.1
ליברל-דמוקרטים ניק קלג 8 1.2%
8 / 650
Decrease49 2,415,916 7.9%
Steady
יוניוניסטים-דמוקרטים פיטר רובינסון 8 1.2%
8 / 650
Steady 184,260 0.6%
Decrease15.1
שין פיין ג'רי אדמס 4 0.6%
4 / 650
Decrease1 176,232 0.6%
Steady
פלייד קמרי ליאן ווד 3 0.5%
3 / 650
Steady 181,704 0.6%
Steady
סוציאל-דמוקרטים אלאסדיר מקדונלד 3 0.5%
3 / 650
Steady 99,809 0.3%
Steady
אלסטר יוניוניסטים מייק נסביט 2 0.3%
2 / 650
Increase2 114,935 0.4%
חדש
מפלגת העצמאות נייג'ל פרג' 1 0.2%
1 / 650
Increase1 3,881,099 12.6%
Increase9.5
הירוקים נטלי בנט 1 0.2%
1 / 650
Steady 1,111,603 3.6%
Increase2.7
יושב ראש (שמרנים) ג'ון ברקו 1 0.2%
1 / 650
Steady 34,617 0.1%
Steady
עצמאיים סילביה חרמון 1 0.2%
1 / 650
Steady 17,689 0.06%
חדש

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניהבריטניה מערכות בחירות בבריטניה

1802180618071812181818201826183018311832-3318351837184118471852185718591865186818741880188518861892189519001906 • 1910 (ינואר-פברואר, דצמבר) • 191819221923192419291931193519451950195119551959196419661970 • 1974 (פברואר, אוקטובר) • 1979198319871992199720012005201020152017