הבחירות הכלליות בגרינלנד 2018

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
‹ 2014 גרינלנדגרינלנד הבא ›
הבחירות הכלליות בגרינלנד 2018
24 באפריל 2018

  Kim Kielsen. Nordiska raoedets session i Helsingfors 2012.jpg Sara Olsvig vid Nordiska Radets session 2011 i Kopenhamn.jpg
מועמד קים קילסן שרה אולסווי
מפלגה סיומוט אינואיט אטקטיגיט
מספר הקולות 7,959 7,478
מספר המושבים 9 8
שינוי במושבים 2 Decrease 3Decrease
אחוזים 27.44% 25.78%
הזוכה: סיומוט

הבחירות הכלליות התקיימו בגרינלנד ב-24 באפריל 2018,[1] ובהן נבחרו כל 31 חברי הפרלמנט. הבחירות תוכננו להתקיים לא יאוחר מ-26 בנובמבר 2018, ארבע שנים לאחר הבחירות הקודמות ב-27 בנובמבר 2014, אך ראש הממשלה קים קילסן בחר לקיים את הבחירות שבעה חודשים קודם לכן. מפלגת סיומוט נותרה הגדולה ביותר בפרלמנט, אך איבדה שני מושבים ואילו אינואיט אטקטיגיט, המפלגה השנייה בגודלה, איבדה שלושה מושבים. הדמוקרטים ומפלגת נאלראק צברו מושבים, כאשר מפלגת שיתוף הפעולה ומפלגת נונאטה קיטורנאי החדשות נכנסו לפרלמנט.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות הכלליות ב-2014 קיבלה סיומוט רוב צר בהצבעה, אך זכתה למספר מושבים זהה לזה של אינואיט אטקטיגיט (11). ממשלה קואליציונית הוקמה על ידי סיומוט, דמוקרטים וסולידריות והחזיקה מעמד עד 2016, אז הקימה סיומוט קואליציה חדשה עם האינואיט אטאקטיגיט ומפלגת נאלראק. קים קילסן מסיומוט עמד בראש שתי הממשלות.[2]

במהלך הכהונה הפרלמנטרית 2014–2018, שני נציגי מפלגת סולידריות ערקו לסיומוט, בעוד מיכאל רוסינג עזב את הדמוקרטים והפך לעצמאי.[3]

מערכת הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

31 חברי הפרלמנט נבחרו בשיטה היחסית על פי מחוזות בחירה. המושבים הוקצו בשיטת ד'הונד.[4]

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגה קולות אחוזים מושבים +/–
סיומוט 7,959 27.44% 9 2Decrease
אינואיט אטקטיגיט 7,478 25.78% 8 3Decrease
דמוקרטים 5,712 19.69% 6 2Increase
מפלגת נאלראק 3,931 13.55% 4 1Increase
סולידריות 1,730 5.96% 2 0
מפלגת שיתוף הפעולה 1,193 4.11% 1 חדשה
נונאטה קיטורנאי 1,002 3.45% 1 חדשה
הצבעות פסולות 291 - - -
סך הכול 29,296 100,00% 31 0
בעלי זכות בחירה/ אחוז המצביעים 40,769 71.86% - -

מפלגות חדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי מפלגות חדשות התמודדו בבחירות, מפלגת שיתוף הפעולה היוניוניסטית (תומכת באיחוד גרינלנד ודנמרק) והליברלית מבחינה חברתית שנוסדה על ידי מיכאל רוסינג, והמפלגה התומכת בעצמאות גרינלנדית נונאטה קיטורנאי ("צאצאי ארצנו") שהוקמה על ידי שר האוצר והפנים, שר התעשייה, העבודה, סחר, תיירות, אנרגיה וענייני חוץ ושר האוצר, מינרלים וענייני חוץ לשעבר ויטוס קויאוכיצוק לאחר סכסוך על גישת הממשלה כלפי דנמרק. בסופו של דבר הוא עזב את סיומוט בעקבות מאבק מנהיגותי לא מוצלח בפני קים קילסן.[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Inatsisartut Vi skal til valg den 24. april KNR, 13 March 2018
  2. ^ "Man Named Kim" (באנגלית). The Arctic Journal. 18 באוקטובר 2014. אורכב מ-המקור ב-23 November 2015. בדיקה אחרונה ב-13 באפריל 2017. 
  3. ^ Inatsisartunut ilaasortat Inatsisartunut
  4. ^ Election Profile IFES
  5. ^ Landets nyeste partier kan stille op til Inatsisartut-valget Sermitsiaq, 16 March 2018