הבחירות הפרלמנטריות ביפן 2009
| |||||||||||
| הבחירות הפרלמנטריות ביפן 2009 | |||||||||||
| 30 באוגוסט 2009 | |||||||||||
|
| ||||||||||
| מועמד | יוקיו הטויאמה | טארו אסו | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | הדמוקרטית | הליברלית-דמוקרטית | |||||||||
| מספר הקולות | 33,475,334 (מחוזיות) 29,844,799 (יצוג יחסי) |
27,301,982 (מחוזיות) 18,810,217 (יצוג יחסי) | |||||||||
| מספר המושבים | 308 | 119 | |||||||||
| שינוי במושבים |  193
|
 181
| |||||||||
| אחוזים | 47.43% (מחוזיות) 42.41% (יצוג יחסי) |
38.68% (מחוזיות) 26.73% (יצוג יחסי) | |||||||||
 | |||||||||||
| יושב הראש הממונה: המפלגה הדמוקרטית של יפן | |||||||||||
הבחירות הכלליות ביפן 2009 נערכו ב-30 באוגוסט 2009 עבור 480 המושבים בית הנבחרים של יפן, הבית התחתון של הדיאט של יפן. בבחירות אלה ניצחה האופוזיציה, בראשות המפלגה הדמוקרטית, את הקואליציה בראשות המפלגה הליברלית-דמוקרטית. הייתה זו הפעם הראשונה מאז 1955 בה לא שלטה המפלגה הליברלית-דמוקרטית בממשלה, מלבד תקופה בת 11 חודשים ב-1993–1994.
תבוסתה של המפלגה הליברלית-דמוקרטית הייתה התבוסה הגדולה ביותר של מפלגה שלטת בהיסטוריה המודרנית של יפן, והפעם הראשונה בה איבדה המפלגה את מעמד המפלגה השלטת בבית הנבחרים.
רקע ותוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחירות שנערכו ב-2005 זכתה המפלגה הליברלית-דמוקרטית בניצחון מוחץ תחת הנהגתו של ראש הממשלה דאז ג'וניצ'ירו קואיזומי על יריבתה, המפלגה הדמוקרטית. מאז בחירות אלה התחלפו ביפן שלושה ראשי ממשלה: שינזו אבה החליף את קואיזומי בספטמבר 2006, יסואו פוקודה החליף את אבה בספטמבר 2007, וטארו אסו החליפו שנה מאוחר יותר.
תחילה נהנה אסו מפופולריות, אך לאחר זמן מה החל לספוג ביקורת על המדיניות הכלכלית של ממשלתו, ועל אחוזי האבטלה הגבוהים במדינה. בתגובה הוא פיזר את בית הנבחרים ב-21 ביולי והכריז שהבחירות ייערכו ב-30 באוגוסט.
הבחירות הציבו את המפלגה הליברלית-דמוקרטית מול המפלגה הדמוקרטית. המפלגה הדמוקרטית קראו לציבור הבוחרים לתמוך במעבר מוקד הכוח בפוליטיקה של יפן ובכך להשפיע על ההיסטוריה של ארצם. המפלגה הבטיחה לערוך רפורמות מקיפות בכלכלת יפן ולקצץ בהוצאות הממשלה. המפלגה הליברלית-דמוקרטית, מצידה, הבטיחה להמשיך במדיניותה האחראית, והבטיחה לשקם את כלכלת המדינה בתוך שלוש שנים.
תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפלגה הדמוקרטית זכתה בניצחון מוחץ בבחירות. היא קיבלה 308 מתוך 480 המושבים בבית הנבחרים, ולראשונה הפכה למפלגה הגדולה ביותר בבית. ניצחונה גם היווה נקודת מפנה בפוליטיקה של יפן, שכן המפלגה הליברלית-דמוקרטית, שאיבדה 177 מושבים, כבר לא הייתה המפלגה הגדולה ביותר ביפן.
המפלגה הדמוקרטית השיגה רוב מוחלט בבית הנבחרים, ולפיכך היה ברור שיוקיו הטויאמה יקבל את תפקיד ראש ממשלת יפן. אולם, מכיוון שלמפלגה לא היה רוב מוחלט בבית היועצים של יפן, נאלץ הטויאמה להקים ממשלת קואליציה עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ועם מפלגת האזרחים החדשה.
תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מפלגה | בחירות מחוזיות | בחירות יצוג יחסי | מושבים | +/− | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קולות | % | מושבים | קולות | % | מושבים | ||||
| המפלגה הדמוקרטית | 33,475,335 | 47.43% | 221 | 29,844,799 | 42.41% | 87 | 308 | 195
| |
| המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | 1,376,739 | 1.95% | 3 | 3,006,160 | 4.27% | 4 | 7 | 0 | |
| מפלגת האזרחים החדשה | 730,570 | 1.04% | 3 | 1,219,767 | 1.73% | 0 | 3 | 1
| |
| המפלגה החדשה יפן | 220,223 | 0.31% | 1 | 528,171 | 0.75% | 0 | 1 | 0 | |
| מפלגת דאיצ'י החדשה | – | 433,122 | 0.62% | 1 | 1 | 0 | |||
| הקואליציה | 35,802,866 | 50.73% | 228 | 35,032,019 | 49.78% | 92 | 320 | 194
| |
| המפלגה הליברלית-דמוקרטית | 27,301,982 | 38.68% | 64 | 18,810,217 | 26.73% | 55 | 119 | 177
| |
| מפלגת קומייטו החדשה | 782,984 | 1.11% | 0 | 8,054,007 | 11.45% | 21 | 21 | 10
| |
| מפלגת ההתחדשות החדשה | 36,650 | 0.05% | 0 | 58,141 | 0.08% | 0 | 0 | 0 | |
| האופוזיציה | 28,121,6131 | 39.84% | 64 | 26,922,365 | 38.26% | 76 | 140 | 187
| |
| המפלגה הקומוניסטית של יפן | 2,978,354 | 4.22% | 0 | 4,943,886 | 7.03% | 9 | 9 | 0 | |
| המפלגה שלך | 615,244 | 0.87% | 2 | 3,005,199 | 4.27% | 3 | 5 | 5
| |
| אחרים | 1,077,543 | 1.53% | 0 | 466,786 | 0.66% | 0 | 0 | 0 | |
| עצמאיים | 1,986,056 | 2.81% | 6 | – | 6 | 12
| |||
| סך-הכול | 70,581,680 | 100.00% | 300 | 70,370,255 | 100.00% | 180 | 480 | ||
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סקירת הבחירות ביפן 2009, אתר האיחוד הבין-פרלמנטרי.