הבחירות הפרלמנטריות בקנדה 1904
| |||||||||||
| הבחירות הפרלמנטריות בקנדה 1904 | |||||||||||
| 3 בנובמבר 1904 | |||||||||||
_cropped.jpg)
|
| ||||||||||
| מועמד | וילפריד לורייה | רוברט בורדן | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | המפלגה הליברלית של קנדה | המפלגה השמרנית של קנדה, המפלגה השמרנית-ליברלית | |||||||||
| מדינת מוצא |  קוויבק
|
 נובה סקוטיה
| |||||||||
| מספר הקולות | 521,041 | 470,430 | |||||||||
| מספר המושבים | 137 | 75 | |||||||||
| שינוי במושבים |  9
|
 4
| |||||||||
| אחוזים | 50.88% | 45.9% | |||||||||
 באדום: המפלגה הליברלית בכחול: המפלגה השמרנית והמפלגה השמרנית-ליברלית | |||||||||||
| יושב הראש הממונה: וילפריד לורייה | |||||||||||
הבחירות הפרלמנטריות העשיריות במספרן בקנדה מאז איחוד קנדה התקיימו ב-3 בנובמבר 1907 לבחירת בית הנבחרים הקנדי, הבית התחתון בפרלמנט הקנדי. הבחירות הללו כללו שש מפלגות ובנוסף עליהם גם מספר מועמדים עצמאיים מתוכם 21 ללא שיוך פוליטי אידאולוגי, 2 בעל זיקה שמרנית ו-3 בעל זיקה ליברלית. מבין המפלגות היו המפלגה הליברלית בראשותו של ראש הממשלה המכהן, וילפריד לורייה, שכיהן מזה שתי קדנציות ברציפות, המפלגה השמרנית (לעיתים מכונה המפלגה השמרנית הישנה), לראשונה תחת הנהגתו של רוברט בורדן, שהחל דרכו הפוליטית בשנת 1896. המפלגה השמרנית-ליברלית פעלה בחסות המפלגה השמרנית ובחרה את בורדן גם כן להיות מועמד מטעמה לראשות הממשלה. נוסף על כך היו שלוש מפלגות חדשות במהלך מערכת הבחירות; המפלגה הסוציאליסטית, המפלגה הלאומנית ומפלגת העבודה הקנדית.
היו אלו הבחירות הראשונות בהן הותר למהגרים יפנים להצביע והבחירות האחרונות עד 1949 בהם היה ייצוג פרלמנטרי לטריטוריות הצפון-מערביות. היה זה מכיוון שבשנת 1905 אורגנו מחדש שטחן הדרומי של הטריטוריות (אלו שבהם היה מרכז האוכלוסין) והוקמו מתוכם הפרובינציות החדשות של אלברטה וססקצ'ואן. במהלך הבחירות הפדרליות שמרו הליברלים על הנהגתם בבית הנבחרים, עם 137 מושבים לעומת 75 מושבי השמרנים. לורייה נותר ראש הממשלה והמשיך לכהן לקדנציה שלישית. במהלך הבחירות הצביעו 71.6% מכלל בעלי זכות ההצבעה, ירידה של 5.8 אחוזים מאז הבחירות הקודמות. השמרנים היו בעלי רוב רק ביוקון (אשר לה ניתן מושב פרלמנטרי אחד בלבד), אונטריו ואי הנסיך אדוארד. המפלגה השמרנית-ליברלית ניצחה ב-5 מושבים בלבד והמשיכה לכהן באופוזיציה לצד המפלגה השמרנית לאחר הבחירות. המפלגה הליברלית לבדה הייתה בעלת רוב להקים ממשלה.
במהלך הבחירות ניצחו הליברלים בכל מושבי נובה סקוטיה, כולל המושב הפרלמנטרי של יו"ר המפלגה השמרנית בורדן בהליפקס. לורייה על כן הסדיר עבור בורדן את ייצוג מושב מחוז קרלטון באונטריו לכדי לפצות עבור מושב הליפקס בנובה סקוטיה. במהלך הבחירות השיגו הליברלים את הניצחון הגדול שלהם בבחינת מספר המושבים בבית הנבחרים עד לאותה העת.
תוצאות לפי מפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| המפלגה | מנהיג המפלגה | מספר קולות | מספר מושבים |
|---|---|---|---|
| המפלגה הליברלית של קנדה | וילפריד לורייה | 521,041 (50.88%) | 137 |
| המפלגה השמרנית של קנדה | רוברט בורדן | 454,693 (44.40%) | 70 |
| המפלגה השמרנית-ליברלית | 15,737 (1.54%) | 5 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בחירות וראשי ממשלה, האנציקלופדיה הקנדית
- תוצאות בחירות בקנדה, 1867 - הווה