מינוי המנהיג העליון של איראן (2026)
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
מינוי המנהיג העליון של איראן (2026) היה מינוי שבוצע בשנת 2026 ע"י 88 חברי מועצת המומחים האיראנית לשם בחירת המנהיג העליון של איראן השלישי, בעקבות מותו של המנהיג העליון המכהן, האייתוללה עלי ח'אמנאי, ב־28 בפברואר 2026 במהלך תקיפה אווירית שביצע חיל האוויר הישראלי בתמיכת ארצות הברית באיראן. ב-8 במרץ 2026 הודיעה מועצת המומחים כי בחרה באייתוללה מוג'תבא ח'אמנאי, בנו של עלי ח'אמנאי, למנהיג העליון של איראן.
לפני מותו של ח'אמנאי לא הוכרז באופן רשמי על יורש או על מועמד מוסכם לתפקיד, אף כי כלי תקשורת שונים, בהם רויטרס ו־BBC News, דיווחו לאורך השנים על מועמדים פוטנציאליים, בין היתר על רקע מצבו הבריאותי של ח'אמנאי.[1][2][3] בשנת 2014 דווח בכלי תקשורת זרים כי הליך הירושה הוכרע בתוך הממסד האיראני, אך המידע לא פורסם רשמית[4]. טרם מותו לא התייחס ח'אמנאי בפומבי לזהות מחליפו.[5] בין המועמדים הפוטנציאליים שנמנו לאורך השנים לרשת את ח'אמנאי נמנו בנו מוג'תבא ח'אמנאי, עוזריו הקרובים אסגר חיג'אזי, עלי לאריג'אני, סאדק לאריג'אני, עלי-רזא עראפי, מוחמד מהדי מירבאקרי ומוחסן אראכי, כמו גם חסן ח'ומייני, נכדו של מייסד הרפובליקה האסלאמית רוחאללה חומייני. הנשיא לשעבר אברהים ראיסי הוזכר לעיתים קרובות בין המועמדים המובילים לתפקיד, לפני מותו בהתרסקות מסוק במאי 2024.[6][7][8][9]
בהתאם לחוקת איראן, הגוף המוסמך לבחור את המנהיג העליון הוא מועצת המומחים, אשר נדרשת להתכנס ולמנות יורש במקרה של פטירה או הדחה של המנהיג המכהן.[1]
לפי התקשורת הממלכתית במדינה, תפקיד ההנהגה הופקד באופן זמני תחת מועצת ההנהגה הזמנית המורכבת מנשיא איראן מסעוד פזשכיאן; ראש הרשות השופטת גולאם-חוסיין מוחסני-אז'אי, ונציג מועצת שומרי החוקה עלי-רזא אעראפי[10][11], עד לבחירתו של מוג'תבא ח'אמנאי למנהיג העליון ב-8 במרץ 2026.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי המבנה החוקתי של הרפובליקה האסלאמית של איראן, הגוף המוסמך לבחור את המנהיג העליון הוא מועצת המומחים. מועצה זו מונה 88 אנשי דת, ובהתאם לחוקת איראן היא אחראית על בחירת המנהיג העליון, פיקוח על פעולותיו, וכן היא מוסמכת להדיחו או למנות לו יורש במקרה של פטירה או אי־כשירות. חברי המועצה נבחרים בבחירות כלליות וישירות על ידי אזרחי איראן, הנערכות אחת לשמונה שנים. הבחירות האחרונות למועצה התקיימו במרץ 2024.[12]
למנהיג העליון ישנה סמכות פיקוח על שלוש הרשויות. למרות שהן עצמאיות זו מזו, שלוש הרשויות כפופות בפועל למנהיג העליון, כפי ששמוזכר בסעיף 57 לחוקה האיראנית: "רשויות השלטון ברפובליקה האסלאמית של איראן הן הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת, אשר מבצעות את תפקידיהן תחת פיקוחו של המנהיג העליון"[1]
בדצמבר 2015 אמר אכבר האשמי רפסנג’אני כי ועדה במועצת המומחים בוחנת מועמדים פוטנציאליים לכהונת המנהיג העליון הבא. הוא הוסיף כי האספה תהיה פתוחה גם לאפשרות של הקמת “מועצת מנהיגים”, במידת הצורך, במקום מינוי מנהיג יחיד[2]. במהלך נשיאותו של חסן רוחאני היו שראו בו ראו בו מועמד אפשרי לירושה[4]. בשנת 2016 מסר אחמד ח’אתמי לעיתונות כי ועדה בת שלושה חברים מתוך האספה העבירה שלושה שמות למנהיג העליון כדי לקבל את חוות דעתו, אולם בהמשך הכחיש את הדברים, וטען כי דבריו נאמרו באופן היפותטי וכי התקשורת סילפה את הדברים[13].
ביוני 2019 ציין מוחסן אראכי כי הוועדה גיבשה “רשימה סודית ביותר של מועמדים פוטנציאליים למנהיג העליון”, וכי בעת הצורך יוצגו שלושה שמות בפני האספה[13]. האשם האשמזאדה חריסי אישר את קיומה של ועדה כזו והוסיף כי השמות הכלולים ברשימה לא ייחשפו לציבור. עוד הדגיש כי החלטות הוועדה אינן מכריעות, שכן המנהיג הבא חייב להיבחר ברוב קולות של כלל חברי האספה[13]. מוקדם יותר, בפברואר 2019, דחה מוחסן מג’תהד שבסטארי מכל וכל את הטענות שלפיהן אברהים ראיסי ואחמד ח’אתמי נחשבו למועמדים מטעם האספה, וקבע כי הסוגיה “מעולם לא נדונה באספה”.[14]
נכון לשנת 2023 דנה מועצת המומחים באפשרות לחדש את תפקיד סגן המנהיג העליון של איראן, תפקיד שבו כיהן לאחרונה חוסיין-עלי מונתזרי בין השנים 1985 ל־1989.[15] בהמשך דווח ברשת אל-ערביה כי לפי מקורות במועצת המומחים ישנם שלושה אנשים שנחשבו למועמדים להחליף את ח'אמנאי.[16] ב־16 בנובמבר דווח באתר ynet כי ח'אמנאי בחר בבנו מוג’תבא כיורשו, דבר שהוכחש על ידי העיתון האיראני הפרו־ממשלתי טהרן טיימס.[17] אחד מחברי המועצה ציין כי נבחר יורש, אך סירב לחשוף את זהותו מטעמי ביטחון.[18]
זמן קצר לפני מלחמת שנים עשר הימים בין איראן לישראל בשנת 2025, ביקש ח'אמנאי מאספת המומחים להיערך לבחירת יורשו.[19]בעקבות התקיפות של ארצות הברית על אתרי הגרעין האיראניים במהלך המלחמה, דיווח הניו יורק טיימס כי ח'אמנאי בחר “שלושה אנשי דת בכירים” כיורשים פוטנציאליים במקרה שימות[20]. במהלך התקיפות האוויריות בין ישראל לארצות הברית בשנת 2026 חשף הניו יורק טיימס כי שלושת אנשי הדת היו גולאם-חוסיין מוחסני-אז'אי, אסגר חג’אזי וחסן ח'ומייני.[21]
בשנת 2023 העריך המודיעין הצבאי הישראלי כי הנשיא אברהים ראיסי צפוי לרשת את ח'אמנאי.[22] ג’ון בולטון טען כי המשטר האיראני עשוי להיות פגיע במקרה של מותו של ח'אמנאי.[23] לאחר מותו של ראיסי בתאונת מסוק, התחזקו ההערכות כי מעמדו של מוג’תבא ח'אמנאי כיורש פוטנציאלי לאביו התחזק,[24] אף שלפי דיווחים שונים עלי ח'אמנאי עצמו הסתייג מאפשרות זו.[25][26][27] המכון למזרח התיכון העריך כי מינוי בנו של ח'אמנאי כיורש עשוי לעורר סכסוך פנימי בהנהגה הפוליטית והדתית של איראן.[28]
לאחר הבחירות בשנת 2024 הפך האייתוללה מוחמד־עלי מובאהדי קרמני, בן 92, ליושב הראש החדש של מועצת המומחים. גם חסן חומייני, נכדו של רוחאללה ח'ומייני, נחשב מועמד אפשרי לירושה;[24] עם זאת, לפי דיווח של איראן אינטרנשיונל, סיכוייו נמוכים בשל “הדרתו מהדרג העליון של המשטר” ו”דחיקתו לשוליים לאחר שנמנע ממנו להתמודד למועצת המומחים” בשנת 2016.[29]
מבצע עם כלביא
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מבצע עם כלביא בין איראן לישראל פורסמו דיווחים בלתי מאומתים, שמקורם בכלי תקשורת מערביים ובגורמי אופוזיציה, שלפיהם ח'אמנאי חווה משבר נפשי בעקבות הלחץ שנבע מהתנקשויות ישראליות בבכירים איראנים. לפי אותם דיווחים, מצבו לכאורה הביא לצמצום מעורבותו בקבלת החלטות מרכזיות, כאשר מפקדים צבאיים הסתירו ממנו מידע באשר להתפתחויות בלחימה. בנובמבר 2025 הזהיר הנשיא מסעוד פזשכיאן בנאום בפרלמנט כי פגיעה בח'אמנאי עלולה להביא להתנגשות בין פלגים פנימיים ולהוביל לקריסת המשטר, גם ללא התערבות חיצונית.[30][31][32]
לדברי שר התרבות האסלאמית, ההכוונה והתיירות, במהלך המלחמה הועברו סמכויותיו של ח'אמנאי בפועל ליושב ראש המג’לס, מוחמד באקר קאליבאף, אם כי לטענתו ח'אמנאי עצמו המשיך לשאת באחריות האישית להחלטות המרכזיות.[33][34] מקורות נוספים טענו כי ח'אמנאי לא היה זמין לאורך חלק מתקופת הלחימה, וכי עלי לריג’אני, יושב ראש המג’לס לשעבר שמונה לראש המועצה העליונה לביטחון לאומי, קיבל על עצמו חלק מן הסמכויות. עוד דווח, בין היתר על פי TRT, כי הנשיא לשעבר חסן רוחאני ניסה לנצל את הנסיבות לקידום שינוי בהנהגה. לאחר המלחמה צוין כי ח'אמנאי מיעט להופיע בפומבי.[35][36][37][38][39] לפי The National Interest, גורמים במשמרות המהפכה תפקדו בפועל כמעין הנהגה צבאית בתקופה זו.[40]
מבצע שאגת הארי והתנקשות בחיי ח'אמנאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – מבצע שאגת הארי, ההתנקשות בעלי ח'אמנאי
בריאיון ל”פוליטיקו”, שעסק בגל המחאות באיראן בשנים 2025–2026, כינה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את עלי ח'אמנאי “אדם חולה” וקרא להחלפת ההנהגה בטהראן. בתגובה הזהירו גורמים בממשלת איראן כי במקרה וימות יוכרז ג’יהאד אסלאמי נגד העולם המערבי.[41][42][43][44]במקביל הוזכר עלי לאריג’אני כמועמד בולט לשמש מנהיג עליון בפועל, בין היתר בשל תפקידו כמזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי ועל רקע הערכות בדבר אפשרות לשינוי בהנהגה.[45]
ב-28 בפברואר 2026, ח'אמנאי נהרג בסדרה של תקיפות אוויריות שביצעו ישראל וארצות הברית; מותו אושר על ידי המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן ועל ידי כלי התקשורת הממלכתיים למחרת.[46][47][48][49]
לאחר מותו של ח'אמנאי, החל משבר מנהיגותי, כאשר מספר מועמדים פוטנציאליים הוצגו.[50] ח'אמנאי מעולם לא הזכיר באופן פומבי את מחליפו בתפקיד. הוא הצהיר לגבי עניין זה כי "הבחירה ביורשי תתבצע באומץ, בלי בושה, לטובת הרפובליקה האסלאמית".[5]
מערכת הבחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המנהיג העליון של איראן נבחר בידי חברי מועצת המומחים ומכהן בתפקידו לכל ימי חייו. בהתאם לסעיף 111 לחוקת הרפובליקה האסלאמית של איראן, במקרה שהמנהיג העליון נפטר או מודח מתפקידו, על מועצת המומחים להתכנס ללא דיחוי ולבחור לו יורש[51][52]. עד לבחירת מנהיג קבוע, ממלאת את מקומו מועצת ההנהגה הזמנית, המורכבת מנשיא איראן, ראש הרשות השופטת של איראן ואיש דת החבר במועצת שומרי החוקה, הנבחר בידי המועצה לאבטחת אינטרס המשטר. מועצה זו מוסמכת להפעיל את סמכויות המנהיג העליון באופן זמני.[53][52]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 BBC Monitoring – Essential Media Insight, monitoring.bbc.co.uk
- 1 2 Sharafedin, Bozorgmehr (21 באוקטובר 2014), Williams, Alison (ed.), "Iran's possible next Supreme Leader being examined: Rafsanjani", Reuters, אורכב מ-המקור ב-16 בדצמבר 2015
{{citation}}: (עזרה) - ↑ Sharafedin, Bozorgmehr (13 בדצמבר 2015), "Who will be Iran's next Supreme Leader?", BBC, אורכב מ-המקור ב-3 בפברואר 2016
{{citation}}: (עזרה) - 1 2 Kamali Dehghan, Saeed (31 באוקטובר 2014), "When the time comes, who will succeed Iran's Ayatollah Ali Khamenei?", The Guardian, אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2015
{{citation}}: (עזרה) - 1 2 סמדר פרי, המירוץ לגלימה: מי יחליף את חמינאי, באתר ynet, 1 במרץ 2026
- ↑ "Who Will Lead Iran After President Raisi's Death?". TIME (באנגלית). 2024-05-20. ארכיון מ-20 במאי 2024.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Beaumont, Peter (2024-05-20). "Iran: who holds power now the president is dead?". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. ארכיון מ-6 באוגוסט 2024.
Aged 54, the supreme leader’s second eldest son is sometimes mentioned as a potential successor to his father.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Cunningham, Erin; Salim, Mustafa (21 במרץ 2019), "Clues to the identity of Iran's next supreme leader in the back alleys of a holy city", The Washington Post, אורכב מ-המקור ב-8 בנובמבר 2020
{{citation}}: (עזרה) - ↑ "Ali Larijani is an increasingly plausible heir in Iran". The Economist. ISSN 0013-0613.
- ↑ איראן מאשרת: חמינאי מת, אלה מחליפיו; צפו בהודעה, באבל - וגם בחגיגות ברחובות, באתר ynet, 28 בפברואר 2026
- ↑ ה"נסיכים", האייתוללה הנאמן - והתרחיש של מנהיג-בובה: כך ייבחר יורש חמינאי | אלו המועמדים, באתר ynet, 1 במרץ 2026
- ↑ בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?, באתר גלובס, 28 בפברואר 2026
- 1 2 3 "Is Iran's Next Supreme Leader Already Chosen?", Radio Farda, 18 ביוני 2019, אורכב מ-המקור ב-18 ביוני 2019
{{citation}}: (עזרה) - ↑ "Reports And Denials On Succession Planning For Khamenei", Radio Farda, 14 בפברואר 2019, אורכב מ-המקור ב-14 בפברואר 2019
{{citation}}: (עזרה) - ↑ Khamenei’s Succession Dilemma: To Name or Not to Name a Successor-Designate?, AGSI (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Eichner, Itamar (2024-11-16). "Iran secretly elected its next leader, report says". Ynetnews (באנגלית).
- ↑ "Why is Western media constantly lying about Mojtaba Khamenei?". Tehran Times. 11 בינואר 2025.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "ANALYSIS: Who Will Succeed Ali Khamenei as Iran's Supreme Leader?". Kayhan Life (באנגלית אמריקאית). 2024-03-15. ארכיון מ-6 באוגוסט 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Inside story: How Iran's next leader may be selected". Amwaj.media (באנגלית).
- ↑ Fassihi, Farnaz (2025-06-21). "Ayatollah Ali Khamenei, Planning for His Possible Assassination, Picks Successors". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
- ↑ Fassihi, Farnaz (2026-02-28). "Who Could Take Over for Ayatollah Ali Khamenei?". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
- ↑ After Khamenei: Planning for Iran's Leadership Transition | Council on Foreign Relations, www.cfr.org, 2026-02-24 (באנגלית)
- ↑ "Bolton Foresees Regime Change In Iran After Khamenei's Death". Iran International (באנגלית). 2023-08-11. ארכיון מ-6 באוגוסט 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - 1 2 Succession plans for Iran's Khamenei hit top gear
- ↑ Yan, Sophia; Makoii, Akhtar (2024-05-20). "Iranian president's helicopter crash death clears field for Khamenei's son". The Telegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. ארכיון מ-6 באוגוסט 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Rumors, Conspiracy Theories Abound After Raisi's Death". Iran International (באנגלית). 20 במאי 2024. ארכיון מ-6 באוגוסט 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Solomon, Erika (2024-05-20). "After Raisi's Death, Speculation Over Succession Turns to Ayatollah's Son". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. ארכיון מ-6 באוגוסט 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Why Khamenei is unlikely to pick his son to succeed him as Iran's supreme leader". Middle East Institute (באנגלית).
- ↑ Veisi, Morad (2024-11-17). "Who are Khamenei's likely successors?". Iran International (באנגלית).
- ↑ "Iran supreme leader Ayatollah Khamenei reportedly removed from decision making after mental health breakdown". The Economic Times. 2025-06-17. ISSN 0013-0389.
- ↑ "Israel eyes Khamenei's end as Iran's Supreme Leader crumbles". The Jerusalem Post (באנגלית). 2025-06-17.
- ↑ "Report: Ayatollah Khamenei Is Not Making Decisions 'Due to His Poor Mental State'". National Review (באנגלית אמריקאית). 2025-06-17.
- ↑ Turani, Behrouz (2025-11-07). "Why Tehran insiders think parliament speaker Ghalibaf may be on the rise". Iran International (באנגלית).
- ↑ "Ayatollah Khamenei personally commanded war room". Tehran Times (באנגלית). 2025-07-11.
- ↑ "Iran's supreme leader is fading into the shadows". The Economist. ISSN 0013-0613.
- ↑ Turani, Behrouz (2025-10-29). "Comeback or last stand? Rouhani in crosshairs of Iran's power struggle". www.iranintl.com (באנגלית).
- ↑ Turani, Behrouz (2025-10-21). "Fractured republic: Iran's elites fight it out in Khamenei's twilight". www.iranintl.com (באנגלית).
- ↑ "TRT World - Iran after Khamenei: A look at the men tipped to succeed the Supreme Leader". www.trtworld.com (באנגלית).
- ↑ "Exclusive: Senior Officials Cannot Reach Khamenei; Ali Larijani Wants to Rescue Iran". iranwire.com (באנגלית).
- ↑ Weichert, Brandon J. (2025-07-02). "The Iranian Regime Has Already Fallen. The New Regime Is Worse". The National Interest (באנגלית אמריקאית).
- ↑ "Iran warns Trump not to take action against Khamenei". opb (באנגלית).
- ↑ Humayun, Hira (2026-01-18). "Iran's supreme leader acknowledges thousands were killed in protests". CNN (באנגלית).
- ↑ "Iran warns Trump not to take action against Khamenei". ABC News (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2026-01-22.
- ↑ "Iran parliament says attack on Khamenei would trigger 'jihad'". Iran International (באנגלית). 2026-01-20.
- ↑ Fassihi, Farnaz (2026-02-22). "Inside Iran's Preparations for War and Plans for Survival". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
- ↑ Richard Hall, Karl Vick, Trump Calls Khamenei's Death 'Justice for the People of Iran', TIME, 2026-02-28 (באנגלית)
- ↑ Iran's Ali Khamenei, who based iron rule on fiery hostility to US and Israel, dies at 86
- ↑ "Iran's Supreme Leader Ayatollah Ali Khamenei is dead, state media says". BBC News. 1 במרץ 2026.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Fassihi, Farnaz (1 במרץ 2026). "Live Updates: Iran Says Supreme Leader Died During U.S.-Israeli Strikes". The New York Times. ISSN 0362-4331.
Iran announced 40 days of official mourning and a seven-day national holiday to commemorate the death of Ayatollah Ali Khamenei.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Yıldız, Güney. "Iran Succession Crisis After Khamenei Death". Forbes (באנגלית).
- ↑ Assembly of experts to decide successor to Iran’s Supreme Leader - Breaking News | Daily Mirror, www.dailymirror.lk (באנגלית)
- 1 2 Golkar, Saeid (Spring 2019), "Iran after Khamenei: Prospects for Political change", Middle East Policy, 26 (1): 75–88, doi:10.1111/mepo.12401, אורכב מ-המקור ב-2020-12-06
- ↑ How succession works in Iran and who could be the country's next supreme leader, AP News, 2026-03-01 (באנגלית)